חינוך למצוינות ?

[איה תפוס]

לא מכניסים. עושים את זה בגיל צעיר ואם זה נכנס

נכנס ואם לא. יש בזה גם סיכון מסויים שפתאום את מקבלת ילד שאומנם מאוד רוצה להצליח אבל משלם על זה מחיר (חרדת מבחנים או אפילו בלוק אאוט עד כדי סירוב לעשות עבודה בכיתה). הקטנה שלי למשל שונה לחלוטין. הוא הכריזה שהיא לא אוהבת ללמוד. היא לומדת כשלוחצים אותה ונהנית מציונים גבוהים שהחלה לקבל רק השנה (ד) אבל היא קשה לי יותר גם בגלל שהיא השלישית ואת כל מכסת החדרת המוטיבציה גמרתי על שני הגדולים. שניהם בעלי מוטיבציה אבל האמצעי (זה שבכיתת מופ"ת עושה גם הוא את המינימום).

ואין מה לעשות....הוא יעשה את מה שהוא יעשה וילמד במגמות "מובחרות" אבל בתנאים שלו בלבד :-\...וזה לא פשוט.

 

[רוני810]

עניין עקיף שעלה-נראה לי שיש כאן בפורום

ריכוז גבוה של הורים למחוננים. נראה לי שהרבה מעל לאחוז שלהם באוכלוסיה הכללית.
זה הזכיר לי משהו שקראתי פעם שאמרה סופרת הפנטזיה הגר ינאי, בראיון על נשים שקוראות ספרי מדע בדיוני ופנטזיה:
בניסוח חופשי היא אמרה:
מה אני אעשה עם המוח המבריק שלי בזמן שאני מכינה עוגת שוקולד לגן של הילדה?
לא זוכרת איך היא קישרה את זה לספרים, אבל לי זה מתקשר לפורום - מה אנחנו עושות עם המוח המבריק שלנו בזמן שאנחנו עושות את כל המטלות היומיומיות והאינסופיות של אמא, שגם עובדת בחוץ הרבה פעמים?
כנראה שמה שאנחנו עושות זה לכתוב בפורום. כמקלט מכל השעמום של המטלות הרגילות.

 

[רוני810]

- לא לצטט בעמוד הראשי -

 

[BrightEye]

ממש לא המסקנה שהייתי מגיעה אליה,

אני הייתי אומרת שמי שמשתתף בפורומים של הורים כנראה מגלה ענין בחינוך ילדיו...
יש סיכוי טוב שזה אומר שהוא משקיע את המשאבים בבית בכיוון חינוך. מבחינת הילד- השקעה בחינוך, היא במובנים מסויימים השקעה במצויינות, ומבחינת האמהות- חלק מזה זה גם להתעניין בנושאים האלה בפורומים הרלוונטים.

 

[אימם]

ומוסיפה

שאם הסטטיסטיקה הי שבפורום יש יותר הורים לילדים יותר חכמים, סימן שגם ההורים שלהם חכמים!

נמצאים כאן הורים שחינוך ילדיהם הוא אחד הדברים החשובים!

 

[דורית1900]

אני מגדירה את זה כמטרה

לילדים.

הסברתי להם שקשה מאד להתקבל לפקולטות נחשקות ולכן הגדרתי שהמטרה המשותפת שלהם ושלי היא הוצאת ממוצע בגרות גבוה ככל האפשר.

אצל ילד אחד זה עובד קצת יותר טוב מהשני, אבל זה מה שיש. אני שותפה פעילה בהוצאת ציונים טובים במקצועות הנכללים בבגרות שזה אומר לימוד משותף למבחנים, בדיקה שלי את המבחנים שהמורה מחזירה כדי לאתר נקודות חולשה, ושימת דגש על פיתרון מיטבי של מבחנים וחשיבה נכונה בזמן מבחן.

אני רואה הבדל משמעותי בציונים כשאני מדריכה אותם לעומת מקצועות בהם איני מעורבת.

 

[מירי,]

ומהן פקולטות נחשקות?

אם הילד ראלי וחולם על הטכניון פזיקה-מתמטיקה-חשמל מן הסתם גם לא יהיה לו מאוווווווווווווד קשה להגיע לשם, מראש אלה יהיו המקצועות החזקים והמוגברים שלו.
אם הילד רוצה להיות עו"ס או מורה או -להוסיף כראות עינייך- כמה גבוה צריכים להיות ציוני הבגרות?

 

[איה תפוס]

נחשקות זה מן הסתם רפואה משפטים מדעים

הנדסה מחשבים. עובד סוציאלי? בשביל משכןרת של עובד סוציטלי...אם זאת השאיפה לא הייתי דואגת. כי אז הכל הולך גם הואאה ומדעי הרוח ומדעי החברה....זה לא משנה. כמה כסף הוא יכניס הביתה זה כבר משהו אחר.

 

[דורית1900]

הרעיון הוא שהציונים יפתחו דלתות

ויאפשרו לילד גם ללמוד מקצועות כמו רפואה אם ירצה.

 

[מירי,]

השאלה אם זו הנטייה של הילד

בדיל התיכון והתגרויות כבר יודעים כיוון ראלי הומאני מדעי החיים או מדעי הרוח.
כאמא לילד עם ציונים מעל 90 במקצועות המדויקים ו 80 ברבי המלל לא הייתי מצפה ממנו ללמוד במגמת מדעי הרוח וגם ההפך....

 

[אחותו של שקספיר]

אפשר לא לחנך למצוינות

רק שיהיו בני אדם?

שיהיו רגישים לסביבתם, לעצמם?

שיהיו בעלי יכולות חברתיות?

שיהיו עם מודעות עצמית ?

שיהיו יצירתיים?

שיצמחו ויגדלו ויפרחו ויהיו מאושרים?

שלא יהיו עסוקים בכיתה יוד באיזה מקצוע, מבחן,מגמה ומה יהיה עתידם המקצועי אחרי הצבא-תואר ראשון-שני?

פשוט לתת להם לחיות ולהינות ממה שהם עכשיו?


אני חייבת להגיד שאני לא מחנכת את הילדים שלי למצויינות-

קצת כי הרדיפה הזו אחרי הציונים- וההצלחות- וחומרים קצת מפריעה לי בתפיסת העולם.

אבל בעיקר כי אני חושבת שתמיד אפשר להשלים ציונים במתמטיקה, הרבה יותר קשה להשלים חויות של התבגרות וגדילה, משחק כדורסל עם החבר'ה או קומזיץ על שפת הים (יום שישי האחרון,קפאתי מקור רק לחשוב על הרעיון שלו)

 

[BrightEye]

אני רוצה להוסיף משהו שאולי לא מודעים אליו

יש ילדים מכל מיני סוגים, וחלק מהילדים החכמים האלה, לא בהכרח פורחים חברתית (לדעתי, לא נדיר בכלל).
לפעמים המצויינות הלימודית הזו היא נקודת החוזק שלהם. לא בשוויץ אלא כי זה מה שבונה אותם מבפנים מול חברה שלא תמיד מקבלת אותם כשונים שהם.
אז לא פעם זה מה שבונה את ההתבגרות שלהם באופן חיובי.

 

[3תיתי]

ולמה את חושבת שזה בא אחד על חשבון השני?

לא יכול להיות ילד מצטיין מאד בלימודים ורגיש לסביבתו?

 

[נטלי22]

אבל זה ממש לא סותר אחד את השני.

דווקא בכיתות מחוננים ובכיתות מופת יש המון חתירה לפעילויות של תרומה לקהילה, מעורבות חברתית, עזרה לזולת, והתפתחות אישית שאינה קשורה לציונים.
מאמן הטניס של הבן שלי מספר, שרוב התלמידים המצטיינים בטניס הם גם תלמידים מצטיינים בביה"ס ומשתלבים בכל הכיתות היחודיות (מחוננים, מופת, מדעיות). זה הולך בשילוב זה עם זה...ממש לא חייב להיות סותר.

 

[לאונידס]

אם נקרא לזה חינוך למיצוי עצמי?

מיצוי עצמי שכולל יצירתיות, אמפטיה לסביבה, כישורים חברתיים וגם ידע לוגיקה ושאר נושאים.

אני חושב שאחריות שלי כהורה לספק לילד את מירב האמצעים לפיתוח היכולות שלו.
עם קצת מזל בית הספר לא מפריע, עם הרבה מזל לפעמים אפילו עוזר, עיקר המשימה והאחריות היא של ההורים.

 

[אחותו של שקספיר]

לא מכבסת מילים

אפשר לקרוא לכל דבר- כל דבר.

אבל-חינוך למצוינות כפי שמוכר במחוזותינו (וקרא את השרשור ברוורס)
עוסק בכיתות מצוינות ,הישגיות, ציונים שיאפשרו אקדמיה (נניח ש..) כיתת מופת ,כיתות מחוננים וכל היתר.

לא עוסק במיצוי עצמי/יכולות חברתיות/יוזמה/מקוריות/לוגיקה/יצירתיות וכו.

אגב- אין לי ספק לגבי הפסקה השנייה שלך על אחריות ההורים ועל (לפחות) אי הפרעה מצד בית ספר.

 

[נטלי22]

לא יכולה להעיד לגבי כל כיתות המחוננים בארץ,

אבל לפחות בכיתות בפתח תקווה יש המון דגש על פיתוח כל מה שכתבת שלא - מיצוי עצמי, יכולות חברתיות, יוזמה, מקוריות, לוגיקה והמון המון דגש על יצירתיות.
למשל, בפעילויות של תנועת הנוער המתאגדת דרך ביה"ס - של"ח, חלק גדול מהמדריכים מגיעים מכיתות המחוננים (למרות שיש רק כיתת מחוננים אחת קטנה - עד 26 תלמידים, לעומת לפחות 3-4 כיתות רגילות גדולות - עד 40 תלמידים בכיתה).
הם משתתפים בהמון פרוייקטים של יצירה, יצירתיות, פיתוח חשיבה עצמאית, יכולת המצאה ועוד ועוד.

גם ביום שליפה למחוננים שבו הבן שלי משתתף, יש לפחות קורס אחד בסמסטר (מבין 3 הקורסים של אותו סמסטר) שעוסק ביצירתיות ו/או בחשיבה מחוץ לקופסא - קולנוע, צילום, תיאטרון, המצאת יצורים דמיוניים ובנייתם, חשיבה יצירתית ועוד.

לדעתי את מדברת לא מתוך ידע אלא מתוך סטיגמה כלשהיא שנוצרה אצלך, וחבל...

 

[רוני810]

חשבתי כמוך כשקראתי את ההודעה שהגבת אליה.

ביום השליפה יש דגש עצום על יצירתיות, יוזמה, מקוריות, לוגיקה, סקרנות, ניסוי וטעיה, המצאות, כיף מלמידה של דברים חדשים.
בכלל לא שמים דגש על ציונים - לא קיימים שם מבחנים ואין ציונים. בכלל.
הילד כבר 3 שנים בערך עם אותה מחברת בודדת ביום השליפה (מחברת אחת לכל התחומים), ועוד היד נטויה. העניין הוא לא לרשום בטירוף בשביל ההכנה למבחן, כמו בכיתה ובאוניברסיטה, אלא להקשיב ולספוג ולהתעניין ולחשוב ולבנות דגמים וליצור יצירות אמנות.

לגבי כיתת המחוננים מוקדם לי להגיד, אבל כן יודעת שהציונים שם נמוכים יותר מהכיתות המדעיות, לפחות זה מה שהיועצת אמרה לנו כשנרשמנו. כנראה כי הילדים בכיתת המחוננים לא רגילים להשקיע בלימודים.

יתרון בכיתה כזו - שיש קצת אתגר, מעצם זה שהילד כבר לא הכי חכם בכיתה.הם צריכים לפתח הרגלי למידה, שלא הכל בא בקלות, וזה מקום טוב לעשות את זה.

 

[אחותו של שקספיר]

לא שופכת את התינוק עם המים

ראשית יש הבדל לטעמי בין יום שליפה שהוא כולו טוב

לבין כיתות מצוינות,מופת, אוניברסיטה בגיל 15, וכל יתר המגמות שמטרתן בעיקר להגיע ליותר הישגי לימודים בלוח זמנים מואץ.

אבל אני בכלל בעניין אחר, סתם התגלגלנו לנושא המחוננים והטיפול בהם.

התהייה שלי על הרדיפה אחרי הציונים-הישגים

כמו הרדיפה אחרי הכסף, המכונית ,התואר וכו.

האם לא מכניסים אותם בשלב מוקדם (מדי?) בחיים למרוץ הזה ויש לו גם הפסדים ?

אין לי תשובות חד משמעיות

עם כל ילד אני שוברת את הראש מחדש

אין לי אג'נדה סדורה בנושא , אין לי תפיסת עולם "נגד" או "בעד".

אני רק מרגישה (ואולי טועה) שיש איזושהי רדיפה שלנו (המבוגרים) אחרי מצוינות וזו נתפסת (בשוגג?) בציונים טובים יותר במקצועות מרובים יותר ובלוח זמנים קצר יותר.

 

[אימם]

חוץ מלוגיקה ועוד העשרה שהם מקבלים במסגרת ביהס

בכיתת המצויינות, אני מסכימה עם דברייך.
המירוץ אחר הגלימה...(שהייתה פעם סידרה אמריקאית שעסקה בסטודנטים שלמדו משפטים באוניברסיטה הרווארד היוקרתית בארה"ב)
המירוץ אחר התואר בכיתת מופת, אחרי ציונים, הישגים והתחרותיות...מבחינתי ניתנת לדחיה עד לאחרי הצבא.
אני שמחה שהילד נמצא בסביבה לימודית שמתאימה לרמתו והכל תלוי בו. אני לא לוחצת ולא דוחפת.