דוקא לזה יש לי תשובה
כמות המורים שיש להם הבנה ומומחיות בסיטאר ובאום כל ת'ום (לא אום כולתום), אינה גדולה. אתה לא יכול לתת למורים ללמד מה שהם לא יודעים. במגמה "שלנו" מלמדים פופ ורוק בעיקר, ותלמידי הקלאסי מאד מאד יוצאי דופן. ולא כי המורים לא יודעים ללמד את הנושא. בכיתה י' לומדים תולדות הפופ-רוק-ג'אז. בכיתה י"א לומדים מוסיקה עתיקה, והתפתחות המוסיקה (ואפילו השתמשו לשם הדגמה, באיזו ילדה קטנה עם לאוטה...). מדעי המוסיקה המזרחית, לא פופ ים תיכוני, כי אם מוסיקה ערבית, או קווקזית, או פרסית, אינם נהירים לצוות המורים. הם לא מסוגלים להדגים נגינה בכלים אלה. אינם מסוגלים להסביר לעומק את עקרונות המוסיקה הזו, שכן זה מה שלמדו באקדמיה. וגם אז, באיזה תחום תבחר? ערבית? קווקזית? הודית? פרסית? בלקנית?סינית? כולם חשובים. כולם מעניינים. אני סבורה שיש תכנית לימודים מובנית, המוכתבת ע"י משרד החינוך. לא בטוחה בכך. כן בטוחה, שבחינת הבגרות בתאוריה, לא כוללת יצירת מוגאמים ומרווחים של רבעי טון. מלמדים גם כדי לעבור את מבחני הבגרות.
אני משערת, שאם נגן עוד היה מנסה להתקבל למגמה, היה מתקבל בכבוד גדול, בתנאי שהוא נגן טוב. והיתה לו בעיה להשתלב, כמו שלנגנית הגיטרה הקלאסית- זמרת המוסיקה העתיקה ונגנית הלאוטה. עניין של אופי המגמה הספציפי.