פי האתון
בספרות המשנה מתואר "פי האתון" - כלומר היכולת של אתונו של בלעם לדבר בתור אחד מהבריאות הייחודיות שנבראו בעולם בעת מיוחדת "ערב שבת בין השמשות" - כלומר בשעה האחרונה של 6 ימי הבריאה. בתנ"ך זו החיה היחידה שיודעת לדבר , וגם זה היה רק ביום מסויים ולתכלית מסויימת. אני לא נכנסת כאן למהותו של הנחש מגן עדן, ולאיך בדיוק הוא דיבר, כי זאת סוגיה עמוקה ומעורפלת. אני גם לא נכנסת לנושא שלמה המלך שעל פי עדות התנ"ך דיבר בלשון החיות. האתון של בלעם היתה חיה אהובה עליו ביותר, וכנראה עבורו יותר מ"סתם אתון". המדרש אומר שבלעם ואתונו קיימו ביניהם יחסי אישות, פתיחת הפה של האתון, מתן היכולת לדבר (בעוד בלעם עצמו לא מצליח להתנבא), ולראות מלאך שעמד בדרכה (שאותו בלעם עצמו לא ראה) נועד להשפיל את בלעם, ולתת לו רמז מוקדם, שאם הוא לא עושה מה שה' אמר לו לעשות (כלומר - לא ללכת ולקלל את ישראל בשליחותו של בלק) כל נבואותו אינה שווה מאומה.
בספרות המשנה מתואר "פי האתון" - כלומר היכולת של אתונו של בלעם לדבר בתור אחד מהבריאות הייחודיות שנבראו בעולם בעת מיוחדת "ערב שבת בין השמשות" - כלומר בשעה האחרונה של 6 ימי הבריאה. בתנ"ך זו החיה היחידה שיודעת לדבר , וגם זה היה רק ביום מסויים ולתכלית מסויימת. אני לא נכנסת כאן למהותו של הנחש מגן עדן, ולאיך בדיוק הוא דיבר, כי זאת סוגיה עמוקה ומעורפלת. אני גם לא נכנסת לנושא שלמה המלך שעל פי עדות התנ"ך דיבר בלשון החיות. האתון של בלעם היתה חיה אהובה עליו ביותר, וכנראה עבורו יותר מ"סתם אתון". המדרש אומר שבלעם ואתונו קיימו ביניהם יחסי אישות, פתיחת הפה של האתון, מתן היכולת לדבר (בעוד בלעם עצמו לא מצליח להתנבא), ולראות מלאך שעמד בדרכה (שאותו בלעם עצמו לא ראה) נועד להשפיל את בלעם, ולתת לו רמז מוקדם, שאם הוא לא עושה מה שה' אמר לו לעשות (כלומר - לא ללכת ולקלל את ישראל בשליחותו של בלק) כל נבואותו אינה שווה מאומה.