בדאים - רומן של אנטוני מקארתן
תורגם לעברית, ויצא בהוצאת כנרת. עמרי הרצוג כותב עליו בהארץ, ומספר - "מתחת לפני השטח... מסתתר... סיפורה של החרדה הבלתי נמנעת מההשפעה האמריקאית על מרקם החיים העדין בניו זילנד." הרומן מעמיד במרכזו "הריונן של בנות עשרה מאב לא ידוע, וחזיונות פרנואידיים שבמרכזם מפגש עם חוצנים". הרצוג מבקר את סוף הרומן: "אולי בשל כך נראה סיומו של הרומן, שעומד בניגוד מוחלט למהלך הנראטיווי המוביל אליו, מאכזב כל כך. פתרון התעלומה מספק סוף טוב מסורתי לגמרי: כל הגיבורות שנכנסו להריון אינן שוקלות כלל אפשרות של הפלה; כולן מאתרות - לעתים באופן עלילתי מופרך לגמרי - גבר מבוגר שיאפשר את הלגיטימיות של הלידה הפתאומית; וסצינת הסיום מציבה באופן הסנטימנטלי ביותר את האמהות כערך המרכזי שמסמן את המעבר מהנוירוזות המרדניות של גיל ההתבגרות אל הקונסרווטיוויות היצרנית של האזרח הבוגר. מבחינה זו, לא קשה לזהות את המחבר עצמו כשותף מפורש לשאיפתה של הגיבורה דיליה, שמוכרת את סיפורה לעיתונות ולטלוויזיה (ובכך משיגה רווחה כלכלית ומוסרית), ומובעת עם סיום הטקסט במלים: "לא היה לי אכפת לעשות סרט". ואולי "הסוף הטוב", למרות תלישותו מהעלילה, אינו מפתיע: ברומן שכל כולו עוסק בהשתלטות של הנראטיב ה"אמריקאי" על ה"ניו זילנדי", סוף כזה עשוי להגביר את הסיכויים לעיבוד תסריטאי הוליוודי מן המניין." Spinners \ Anthony McCarten
תורגם לעברית, ויצא בהוצאת כנרת. עמרי הרצוג כותב עליו בהארץ, ומספר - "מתחת לפני השטח... מסתתר... סיפורה של החרדה הבלתי נמנעת מההשפעה האמריקאית על מרקם החיים העדין בניו זילנד." הרומן מעמיד במרכזו "הריונן של בנות עשרה מאב לא ידוע, וחזיונות פרנואידיים שבמרכזם מפגש עם חוצנים". הרצוג מבקר את סוף הרומן: "אולי בשל כך נראה סיומו של הרומן, שעומד בניגוד מוחלט למהלך הנראטיווי המוביל אליו, מאכזב כל כך. פתרון התעלומה מספק סוף טוב מסורתי לגמרי: כל הגיבורות שנכנסו להריון אינן שוקלות כלל אפשרות של הפלה; כולן מאתרות - לעתים באופן עלילתי מופרך לגמרי - גבר מבוגר שיאפשר את הלגיטימיות של הלידה הפתאומית; וסצינת הסיום מציבה באופן הסנטימנטלי ביותר את האמהות כערך המרכזי שמסמן את המעבר מהנוירוזות המרדניות של גיל ההתבגרות אל הקונסרווטיוויות היצרנית של האזרח הבוגר. מבחינה זו, לא קשה לזהות את המחבר עצמו כשותף מפורש לשאיפתה של הגיבורה דיליה, שמוכרת את סיפורה לעיתונות ולטלוויזיה (ובכך משיגה רווחה כלכלית ומוסרית), ומובעת עם סיום הטקסט במלים: "לא היה לי אכפת לעשות סרט". ואולי "הסוף הטוב", למרות תלישותו מהעלילה, אינו מפתיע: ברומן שכל כולו עוסק בהשתלטות של הנראטיב ה"אמריקאי" על ה"ניו זילנדי", סוף כזה עשוי להגביר את הסיכויים לעיבוד תסריטאי הוליוודי מן המניין." Spinners \ Anthony McCarten