מרגיז אותי שקיטלגת אותי מיד
כי אני אוחז בדעה שונה משלך? וכבר את יודעת שאני אקרא לנסיגה מלבנון "בריחה". אז זהו שאת לא יודעת כלום. לטעמי ארבע אמהות ומה שאתן עושות כאן זה בדיוק מה שגרם לחסאן נסראללה בר-המוות הכי אמיץ והכי אמין במזרח התיכון כעת, להכריז כי החברה הישראלית היא כקורי עכביש. פעולת קבוצת 4 אמהות ומה שאתן עושות כעת כאן זה בדיוק מה שגורם לחמאס להפוך למעין חיזבאללה II, ארגון חצוף ורצחני אבל גם די מוכשר ונועז שירצח בנו לא פחות מהדגם הצפוני אם נמשיך להתבכיין ולחשוב שהגברים הצעירים והטובים שלנו, שטובים מהם ברמות ומצויידים פי כמה הם ילדים, הם הבנים הם מסכנים. הם לא! הם כח לוחם חזק ואיכותי ויש להם מטרה ברורה: שכל אחד בעולם, ערבי או אחר, ידע שלעולם לא עוד! לעולם לא יחטפו ולעולם לא ישרפו ולעולם לא ירצחו יהודי - בטח לא בארץ ישראל. את זה שכחתן אמהות! אז הגיע זמן שתיזכרו. כי אנחנו כאן כדי להישאר בכבוד ולא לחיות בבזיון משפיל כיהודונים תחת איום מגפו של קלגס - לובש מדי SS או טרוריסט יורה קסאמים ושולח ילדים להתפוצץ באוטובוסים ובשווקים שחיינו בידיו. בדיוק בשביל זה הזקנים שלנו הקימו פה משהו טוב יותר מזה על כל הארעיות וכל הוויכוחים וכל התקלות וכל הדיונים הפוליטיים. ועכשיו אם יש בעיות וצריך לפתור את התקלות במו"מ של שלום ודיפלומטיה תחת נברשות של אולמות קונגרסים וחדרי ישיבות בז'נבה ופריז או בזעת מלחמה ועשן ובכח בביצות של המואסי בעזה, זה כבר דיון פוליטי. בינתיים הילדים שלכן, הלוחמים, טובי החיילים והקצינים - לא צריכים בכלל להיות חלק מהטרמינולוגיה הזאת. אתן, כן אתן בתמימותכן (או שממש לא בתמומות?) מתוך חושי חתולות הבר שלכן, אתם עצמכן מוזילות את מחיר חייהם של הלוחמים. כי הם ילדים שצריך לרחם עליהם. אלוהים אולי מרחם על ילדים הפלשתינאים לא. הם לא מרחמים על חלשים. חבל, מעציב אבל הם לא מרחמים. כני אותי שוביניסט, זה לא נורא אבל גם באמת יחטיא את מטרת הדיון. הלוחמים לא חדלים להיות הבנים שלנו, של האבות ושל האמהות ושל המשפחות. ממש לא, אבל מגיל 18, במצבה של ישראל, אם הם התגייסו לצבא, אז זה לא שהם הלכו למועדון או לקייטנת של החברה להגנת הטבע, כן? הם קודם כל לוחמים מחרפי נפשם ורק אחר כך הבנים. שחררי, שני את הדיסק. הם כבר לא ילדים. הם כבר יודעים לעשות ילדים בעצמם ודי אוהבים את זה. זה לא מספיק לאהוב אותם ולהיות גאים בהם במסדר כנפיים, כשהם באים הביתה עם ה M16 המקוצר והכומתה האדומה חומה סגולה. צריך להבין את הטרנספורמציה שעברה עליהם מילדים, מבנים, מתלמידי תיכון (וכמובן גם ילדות בנות ותלמידות) ללוחמים לוחמות מפקדים מפקדות קצינים וקצינות. זה עכשיו המעמד שלהם. הם בחרו בזה הם רוצים בזה. הם גדולים והם יודעים והם חכמים והם אוהבים והם מוכשרים נורא לא רק בספרי הזכרון אחרי אלא גם בחייהם. משנבין זאת, כשיבנו צרינו המנוולים שמולם עומדים לוחמים נחושים וקשוחים, הכי טובים שיש, לוחמים מכובדים שאינם מפחדים מהם ורק ממתינים להזדמנות להראות מה הם שווים כלוחמים בני כבוד, רק אז אולי לא יהיו עוד גלעד שליטים שהלוואי מי יתן שיחזור במהרה לביתו שלם ובריא. בינתיים יותר בגלל שהלוחמים הם "בנים וילדים" ופחות בגלל הדיון הפוליטי, בגלל שכל אחת רוצה את הילד שלה ילד לעולמים אנחנו מפוררים ומפוחדים, כבודנו נרמס, האיומים של המנהיגים שלנו הם איומי ריק וסרק כי הם מפחדים מכן האמהות יותר מאשר מנסראללה. אנחנו נתפסים כבכיינים חסרי עמוד שדרה וגרוע מכל מחוסרי כבוד. להזכירכן אנחנו חלק מהמזרח התיכון, לטוב אבל בעיקר לרע, כאן אצלנו במזרח התיכון על כבוד או על הפרת הכבוד רוצחים! אם אנחנו באים מנקודת מבט אשכנזית מתנשאת אז אנחנו יכולים לחיות כאן כאילו אנחנו בז'נבה ולחטוף ולתת את הלחי השניה יהיה טוב. חשבתי שעברנו את זה - סברתי שהתפכחנו מחלום הבאת ביכורי דמוקרטיה למי שאינו חפץ בה ואינו זקוק לה ואף אינו מוכן לה. משכך נותר עניין הכבוד. פה אנחנו נכשלים שוב ושוב. ושוב אתכן. בגללכן.