זה בכלל שווה?

[Lady McBeth]

מה השאיר אותי בתואר?

במילה אחת: אינרציה. בשנה א', כשהייתי הלומת קרב ושנאתי כל רגע אמרו לי "אל תדאגי, בשנה ב' זה ניהיה הרבה יותר מעניין". בשנה ב', כשעדיין היה לי משעמם אמרו לי ש"בשנה ג' יש הרבה יותר קורסי בחירה מעניינים". בשנה ג', כשמספר הקורסים שעניינו אותי שאף ל-2 מלמטה אמרו לי "זה בסדר, שנה ד' כבר פה", ובשנה ד' כבר היה לי חבל להפסיק ללמוד אחרי 3 שנים בתואר. אין לזה שום הסבר רציונלי מלבד אינרציה. הייתי שמחה לפרט לגבי אופי העבודה שלי, אבל אני לא כ"כ מבינה למה הכוונה (בנוסף למה שציינתי בהודעות הקודמות).

 

[n i e m a n d]

זה גם מה שאומרים לי ../images/Emo13.gif

כתבת שאת מאותגרת בשאלות משפטיות, אבל מה את עושה בפועל, ביום יום? נוברת בפס"דים זרים? כותבת כתבי טענות? איך נראה יום העבודה שלך? זה מעניין לשמוע פשוט, את יודעת, כפוף למגבלות האאוטינג שתקחי על עצמך כמובן.

 

[Lady McBeth]

הממ

המון פסקי דין זרים (בעיקר של בית המשפט של האיחוד האירופי), ביקורים בכל מיני מקומות שקשורים לחברות שאנחנו מייצגים (חברות מאוד לא רגילות שדורשות התמצאות טכנית לא קטנה בפרטים ומכאן הביקורים שם), הרבה שימוש במשפט בינלאומי (פרטי ופומבי) ונגיעה בכל תחומי המשפט, החל מקניין רוחני ועד להגבלים עסקיים ופלילי (הכל תחת המטריה המסחרית). אין סדר יום אחיד, ויש ימים שאני לא כותבת ולו כתב טענות אחד אלא עסוקה בלחפש תשובות לשאלות שרק הבוס שלי יכול להעלות על הדעת (ברוב המקרים זה מאתגר, אבל יש פעמים שזה לא פחות מאשר מתיש). בכלל, כתבי טענות זה נראה לי דבר די משעמם אם עושים אותם באופן יומיומי. אנחנו מתעסקים בין היתר עם הרבה רגולציה אז יש המון שלבים לעבור בדרך לפני שזה מגיע לפתח בית המשפט (בצורת מכתבים רשמיים יותר ופחות למשרדי הממשלה המדוברים, הפניות למשפט האירופי, שאילתות, ביקורים בוועדות בכנסת וכד'). בכל מקרה, העבודה היא מאוד לא סטנדרטית וכתוצאה מהדינמיות ומה"ייחוד" שלה - אני לומדת המון (בשבוע הראשון שלי שם, עם כל הלם הקרב שלי, למדתי יותר ממה שלמדתי ב-3.5 שנים) והזמן טס. אגב, אני לא יודעת למה אתה כל כך מאושר מללבוש חליפות להתמחות. אני שונאת את הלבוש המחוייט, ובימים שאני יודעת שאני הולכת להישאר במשרד כל היום - אני מסתובבת עם אולסטאר וחולצות של עוגיפלצת, בעידודו של הבוס. עוד אחד מיתרונות העבודה שם, ואולי הגדול שבהם.

 

[n i e m a n d]

נשמע כמו כיף, יחסית להתמחות

גם האתגר הזה שמוצב בפניך רק מדגיש עד כמה שיטת הלימוד כאן בארץ של משפטים היא בזויה ופרימיטיבית ביחס לזו הנהוגה בארה"ב, שלפחות על הנייר, נשמעת הרבה יותר מאתגרת ופחות טכנית עד כדי בחילה מזו הישראלית. מעבר לכך, חליפות זה מגניב. נקודה.

 

[club1]

תרשה לי לנפץ לך את מיתוס החליפות.

בתור אחד שלעיתים נאלץ ללבוש חליפה בגלל העבודה, אני יכול להגיד לך שההתלהבות מספיקה בדיוק לשעה הראשונה. אחר כך אתה מגלה שכל העסק מעיק וכל מה שבא לך אחרי שאתה מגיע הביתה זה להוריד הכל ולהסתובב עירום יומיים.

 

[n i e m a n d]

חליפת שלשה חלקים? עם עניבה והכל? ../images/Emo99.gif

אני בטוח שזה סיוט לצאת מהמשרד בקיץ...

 

[club1]

הכל כולל הכל

ואני גם לא ממש יושב במשרד.

 

[flutter girl]

מה שבאמת מציק לי

זה אם כל האנשים שחושבים כמוך לא היו הולכים לעסוק במקצוע, השוק כבר לא היה רווי כ"כ.

ועכשיו ברצינות- הלימודים ממש לא משעממים אותי (כמכלול, ברור שיש נפילות ספציפיות), ואחרי טרום-התמחות של חצי שנה שהייתה פריטי מאצ' מה שעושים במשרדי עו"ד בצורה "לא מתאגרת"- אני נאלצת גם לחלוק על זה ולהסכים עם המנהלת ומקבת'. אגב, גיליתי שיש הרבה אנשים שסובלים מאוד בהתמחות שלהם, ומעבירים מסר כזה שההתמחות זה דבר נורא אפרורי ומשעמם. אבל בדיעבד אתה קולט שהרבה פעמים זה אנשים מסויימים עם גישה מסויימת, ולאו דווקא ההתמחות בפרט, או התמחויות בכלל. אז עד שלא תהיה שם, כדאי לקחת הכל with a grain of salt. אגב- זה גם עניין של גישה, והציפיות שלך מההתמחות. יש אנשים שיש להם ציפיות גרנדיוזיות מההתמחות, ולפעמים גם זה פוגע בחוו"ד שלהם...

 

[n i e m a n d]

הבעיה היא שאנשים כמוני נכנסו ללימודים

מבלי שהם יודעים עד כ-מ-ה הם משעממים. נכון, זה נורא סובייקטבי אבל כנראה שנקודת ההשקפה שלי שונה כי (ומבלי לעשות לעצמי אאוטינג) יש לי רקע מאוד ריאלי ובמקום מסוים, חסר לי לשבור את הראש על תרגילים ולנסות להבין דבר מה במשך שעות. זאת לעומת לשנן ממחברות, להסתכל על מבחנים ישנים וליישם על קייס נתון בצורה שבלונית, מה שדי מוריד לי מוטיבציה ללמוד. לא דיברתי על התמחות גרידא, אלא גם על עו"ד צעירים. ייתכן והמצב הזה מאפיין בעיקר את המשרדים הגדולים, כפי שליידי מקבת' ציינה. אני מניח שבמקרה הזה, כמו במקרים רבים אחרים, only time would tell.

 

[flutter girl]

שוב, התמחות או עו"ד צעירים

הכוונה למקצוע וההתעסקות בו, בניגוד ללימודים. אם אתה חושב שאתה הולך לצעוק Objection! Relevance? Objection! Best Evidence! Objection! Objection! אז מהיום תוותר מראש. וכדאי שתקרא את מה שכתבתי לגבי ליטיגציה- זה ממש, אבל ממש לא **בהכרח** ההיי-לייט של התחום מבחינת עניין. זה מאוד תלוי מה אתה עושה ואיפה, אבל בתי המשפט בישראל הם מאוד חסרי סבלנות (אין לי מושג איך בתי המשפט במדינות אחרות, ולכן לא אשווה), וכל הדינמיקה משקפת זאת.

 

[n i e m a n d]

אני לא אינפנטיל

ולא זו האכזבה שלי. הבעיה היא כמובן חוסר האתגר הכללי והשיעמום הכללי שמלווה את חומר הלימוד. מה שלא סביר להניח שהיה קורה לו הייתי לומד בארה"ב, עם שיטת הלימוד החביבה עד מאוד שלהם שמכניסה הרבה מאוד עניין ללימודים. כשאמרתי שבליטיגציה יש אקשן, לא התכוונתי אקשן סטייל בוסטון ליגל. אלא שזה לפחות מוציא את העו"ד הצעיר או המתמחה התורן מחוץ לתחום האפור של הניירת, כשיש מקום לבטא ולהביע את העמדה של הלקוח שלך. מה של*טעמי* נשמע מעניין יותר מאשר מה שחברי הטובים שמתמחים במקומות מאוד נחשקים, מספרים על שגרת יומם. אני מודע לעובדה שלא פעם עו"ד שמתעסקים בליטיגציה משקיעים שבועות בעבודה על תיק שיש להם 5 דקות להציגו בביהמ"ש. אני מודע לכך שזה רחוק מלהיות מרשים כמו שרואים זאת בטלוויזיה וזו רחוקה מלהיות הסיבה בגללה בחרתי במקצוע (למרות שהמקצוע הזה הוא אחלה תירוץ לגברים מודרניים ללבוש חליפות

). אני לא מתמרמר על זה שאני לא אצעק אובג'קשן בביהמ"ש, אלא על זה שוואלה, חשבתי שזה יהיה יותר מלקרוא מחברות משנים קודמות ולהקיא את החומר בהתאם לקייס נתון. לזה, מה לעשות, לא ציפיתי.

 

[flutter girl]

נראה לי שאתה מתבלבל עם מקום התמחות

והעניין בתפקיד. אם אתה מחפש תפקיד מעניין בהתמחות - אל תלך למשרדים הגדולים. במשרדים הגדולים טוחנים אותך על זוטות, לא בהכרח בקטע רע, אבל הסיכויים שכף רגלך תדרוך בבית המשפט, לא במטרה למסור משהו- קלושים. במשרדים קטנים מאוד, למתמחים ולעו"ד יש קשר טוב (אני מתכוונת ברמה של 2-3 עו"ד, אבל אני מניחה שאולי זה גם בקצת יותר גדולים- תלוי באופי של העובדים במשרד), ומכאן שיש לך פוטנציאל גדול פשוט ללוות את העו"ד לדיונים שיש לו. בהתמחות עצמה, מותר לשלוח מתמחה אחרי חצי שנה לייצוג בבימ"ש השלום. עושים את זה הרבה מאוד במגזר הציבורי, ועושים את זה גם במיני-משרדים, ששם מכירים את המתמחה היטב ויודעים אם כדאי או לא. אני אסייג בכך שאני יודעת שיש אנשים שנהנים מאוד מההתמחויות במשרדים הגדולים. אני, אישית, לא מוצאת בזה עניין. לא בקריעת התחת המוגזמת ביחס למה שמקבלים, ולא בעובדה שמלכתחילה אני לא רוצה ללכת אח"כ לעבוד במשרדים הללו (או בסגנון שלהם), ולכן זה לא מעניין אותי. בכ"א, אולי תשקול לחפש כיוון אחר להתמחות. לא כולם מתאימים לסגנון של המשרדים האלה.

 

[n i e m a n d]

אני לא.

תודה על העצות המועילות, למרות שאני מניח שיש גם שיקולים נגדיים (קל יותר לעשות את המעבר ממשרד גדול למשרד קטן מאשר להיפך, שם המשרד בקו"ח והעדיפות לגדולים וכיו"ב). אך מוקדם מכדי לחשוב על כך. בכל אופן, תודה על התגובה.

 

[flutter girl]

אתה בשנה א'?

אם כן, בהצלחה.

גם אם לא, בהצלחה... בכ"א השיקולים הנגדיים הם נכונים, ומאוד תלויים בקריירה שאתה מתכנן לעצמך.

 

[אלינה D]

אם את שואלת

אז סימן שזה לא את. עו"ד טוב הוא עו"ד בטוח בעצמו ולא שואל את עצמו מה המצב בשוק. תראי, כל תחום הוא בעייתי. מה לעשות, מדובר בחיים האמיתיים שממש עוד מעט תיחשפי אליהם ותראי בעצמך. הכל קשה להשתלב אם לא תיהי מספיק נחושה בדעתך ובטוחה בעצמך, ככה זה הולך. תראי, אם יש לך ספקות-אז זה לא בשבילך. אני למשל שנה ב' וזה השלב שבו אנחנו רק הולכים לראיונות ועדיין רובנו לא יודעים במה אנחנו בעצם רוצים להתמחות, אבל דבר אחד ברור-התחרות בשוק זה לא מה שמטריד. הייתי מציעה לך לעשות חושבים למה בעצם דווקא התואר הזה מושך אותך, מהתשובה את תביני אם זה את או לא

 

[n i e m a n d]

הא? למה?

אחד הדברים החכמים ביותר שאדם יכול לשאול לפני שהוא בוחר לעצמו מקצוע לחיים הוא מה המצב בשוק? הייתי מאוד שמח ללמוד אומנות או היסטוריה למשל, או אולי אפילו למקצע את הקריירה הווקלית שלי. אבל בגלל שאני יודע שהשוק לא ממש משווע לאנשים כמוני, אני לא הולך על זה.

 

[PIonit]

הא? אני עוד שניה מתחילה התחות

ועדיין בהתלבטות אם באמת עריכת דין היא ה"ייעוד" שלי בחיים. יתכן שכן, ויתכן שעוד כמה שנים אעשה איזשהי הסבה... היום בכלל לא נדיר למצוא אנשים שבגיל 40 מאסו בעבודה הרגילה וה"יציבה" שלהם והחליטו לשנות כיון ולעשות משהו שהוא יותר למען הנשמה.. מסכימה עם ההודעה של "נימנד" שאין אדם שלא מפקפק במה שהוא עושה. אני חושבת שזה לא אומר שזה לא גורם לאנשים להבין שהם כן במקום הנכון להם, אבל עצם זה שמעלים את השאלה כשאלה מראה שהתשובה בסופו של דבר נובעת מבחירה, ולא כי פשוט "נתקעים" במקום מסוים ולא חושבים בכלל איך זה משפיע עלינו ואם זה טוב לנו...

 

[אלינה D]

הא?

תהני בהתחות שלך, חמודה=]

 

[סטודנטית עייפה מדי]

הא?

 

[סטודנטית עייפה מדי]

../images/Emo45.gif