אמן לחימה מיומן יודע גם בלי להיפצע....
כשעובדים עם התנגדות בשיא הכוח, הסיכויי לפציעה עולה משמעותית. התנגדות והצבת קושי לא קשורים לכוח, ובטח שלא לשיאו (אחד הדברים הראשונים שלמדתי בכל הנוגע לעבודת בריחים, היא איך להעלות למתאמן את יריב הקושי מבלי להתנגד בנוקשות שמסכנת את שנינו. איך להתנגד ברכות,)
אמן לחימה מיומן, בייחוד שניים מהם שעובדים יחד, יכולים לזהות יעילות או אי יעילות של טכניקה בלי אגרסיביות ובלי התנגדות חזקה.
בגדול לא הייתי נכנסת לדיון הזה, אבל האמת שבדיוק אתמול עבדתי עם פרטנרית על ניסיון לשכלל כמה טכניקות קרב, וזה בדיוק יושב לי על הנקודה הזו שאתה מעלה. שתינו יודעות מה אנחנו עושות ולכן כבר בשלב מאוד מוקדם של התנועה יכולנו לדעת אם משהו עובד או לא עובד. עבודה מאוד עדינה מבחינת עצימות המגע איפשרה לנו לנתח אופציות שונות, לזהות טכניקות יעילות או לא יעילות ולשכלל אותן, כולל זיהוי נקודות התורפה של הטכניקות, ותשומת לב לכל אזור בגוף במהלך התנועה - מה אפקטיבי מבחינת הרגליים, הראש, הידיים וכן הלאה.
כל העבודה הזו לא מתאפשרת כשעובדים בעצימות מלאה, כי אז הגוף בעיקר עסוק בלשחזר דפוסי תנועה שהוא כבר מכיר, ולא פנוי לתרגול שכלול והקשבה.
ועוד משהו, ואולי יחלקו עלי כאן....
אני באופן אישי מאוד מאוד נגד 'לתרגל טכניקות עם מישהו שלא התאמן ולא מתאמן כדי לראות אם זה עובד'. ברקע של האמירה הזו, ושל הפעולה הזו, אני שומעת הרבה אגו, הרבה 'להוכיח', מה שתמיד מבטיח שני אנשים חבולים, ובעיקר סיכון גדול לעצמי. זה כמו לעבוד בשיא הכוח מול מישהו שהגיע לאימון ראשון. רע מאוד. נראה לי ממש לא אחראי לנסות להראות טכניקות על מישהו שלא נמצא בתרגול ואימון קבוע, ודאי אם מדובר בעצימות גבוה ומגע מלא.
תרגול בעצימות גבוהה נכון בעיני לעשות מול מישהו שנמצא איתך באותו מקום, באותה רמה, שאתם מכירים אחד את השני מספיק זמן כדי להעלות באופן הדרגתי את העצימות תוך כדי שמירה על בטיחות.
נשמע לך בטח משונה ההתעקשות שלי על בטיחות באימון, מאחר ואתה רוצה להיות בטוח שטכניקה עובדת במאה אחוז ואפשר לדעת את זה רק מול כוח, אבל תכלס, פציעות מסויימות (שנוטות לקרות בעבודה אגרסיבית) אפשר להיפצע רק פעם אחת... אחרי קריעת רצועות למשל, מאוד קשה לחזור להתאמן, ובטח מאוד קשה לבצע טכניקות ביעילות מיירבית.... (וגם - לא משנה כמה התנגדות תהיה לך באימון / תרגול, זה עדיין לא מדמה בשום צורה מצב אמת).