ולנושא אחר לגמרי

[amir_aikido]

התנגדות כן, לא בכוח, אלא בחכמה

ommerl
אתה מתאר שתי צורות התנהגות נוספות ושונות:
א. קבלה פסיבית של הטכניקה - בעיני זו למידה לא נכונה כמעט בכל שלב (למעט תירגול של מתחיל מול מתחיל)
ב. התנגדות לטכניקה מתוך זרימה איתה - לא להלחם בכוח מול הטכניקה, אלא לנוע כדי לנטרל את הטכניקה ולהגיע לטכניקת נגד.

הבעיה עם התנגדות על בסיס של כוח ישיר בלבד, הינה שילוב של חוסר התוכלת שלה (תמיד יהיה מישהו חזק יותר שאם יתנגד לכוח שלך ישירות הוא ינצח). עם כך שבן-הזוג שמתנגד בעצמו לא לומד, בעוד שבעיני, בזמן שאתה מקבל טכניקה, אתה יכול וצריך ללמוד לא פחות מבזמן שאתה מתרגל אותה.
שים לב שאותה הדרישה, לפעול ללא כוח, הינה גם מהמתרגל עצמו, לכן, לא נדרש כוח רב לעצור טכניקה ומי שינסה לבצע טכניקה דרך התנגדות של היריב, כשהיריב יציב ומוכן לטכניקה, לא אמור להצליח בכך גם בגישתי.

אמיר

 

[ommerl]

אני מדבר רק על א' לצורך הדיון ומכליל את ב'

ואני מכליל את כל שאר צורות ההתנגדות כקטגוריה אחת. לא משנה לי לצורך הדיון הזה ספציפית איזה צורות יש להתנגדות לטכניקה. ברור לי שיש הרבה צורות שמתאימות לדברים שונים אבל זה דיון נפרד לדעתי.

הכוונה שלי הייתה להפריד בין מצב לא מציאותי שבו בן זוג נותן לך לגמרי לתרגל. מצב שמתאים ללימוד של טכניקה חדשה או לשני מתחילים שהכול חדש בשבילם...

לבין מצב שבו האדם השני רוצה לשלוח אותך לבית חולים או גרוע מזה ולא רוצה להגיע בעצמו לשם. אז הוא ינסה כמה שפחות להיפגע וכמה שיותר לפגוע. איך? באיזה דרך שהוא מכיר ומצליח ברגע מסוים. אולי בזרימה, אולי בנוקשות, אולי ברוח נגד כוח. לא יודע. אולי הוא גם יחליט דרך לא נכונה להתנגד ויחטוף. אולי ההתנגדות שלו תגרום לי לחטוף. לא יודע. לא חשוב כרגע לנקודה שלי.

הנקודה שחשוב לי להגיד זה שבאמצע יש את האימון. ככל שמתאמנים יותר זמן וצוברים יותר מיומנות אפשר להתקרב יותר לעבודה שדומה יותר למצב השני בלי להגיע לבית חולים, ובלי להיפצע באופן שיימנע מאיתנו לתפקד. זו הייתה הפואנטה שלי.

 

[amir_aikido]

פסיבי לגמרי גרוע ללמידה בשני הצדדים

כפי שכתבתי לעיל, קבלה פסיבית של הטכניקה זו אפשרות לא מוצלחת בעיני, ואני מסכים איתך שהיא מתאימה בעיקר לסיטואציה של למידה ראשונית בין שני מתחילים (בנושא). למידה פסיבית כזו בעייתית ממספר סיבות:
א. הרבה מהטכניקות שאני מכיר, כוללות בתוכן דינמיות שנדרשת גם ממקבל הטכניקה, החל במתן גירוי נכון ולעיתים גם תגובה מסויימת שהיא חלק מהמצב. אם מקבל הטכניקה פסיבי וסטטי אין מקום לטכניקה הזו (ונקצין - למה לבצע טכניקה על אדם שסתם עומד/יושב ולא תוקף).

לטעמי, מספיק שמקבל הטכניקה יהיה מנוסה, כדי לשנות את אופן התגובה הרצויה. כאשר אופן תגובה רצוי ינוע על מנעד שמתחיל בעזרה אקטיבית תוך זרימה ומסתיים בחמיקה דרך "חורים". אם אני למשל מקבל טכניקת מנוף של בן זוג מתחיל, אני אצור לו גירוי רצוי, ואפילו אנסה לכוון אותו לכיוון הרצוי. אם אני מתאמן עם יונדשא לעומת זאת, הרי שאחרי פעמיים שלוש לחימום, אני בהחלט עשוי לנטרל טכניקה שלו כשהוא יוצר חורים/טעויות ברורים, ולעיתים גם להפוך את המצב לגמרי. וכשמישהו מנוסה ממני מתרגל איתי - הוא יעשה זאת לי.

הבעיה לטעמי היא בהתנגדות שמבוססת בעיקר על כוח ובפרט כשאתה מכיר את הטכניקה המתוכננת (דבר שאיננו קורה במציאות). כבר קרה לי בעבר, בעיקר בטכניקות שנראות סטטיות שבן-זוג שינה את כל המצב (מנח הגוף וכיווני הכוח שלו), באופן כזה שהטכניקה שהמורה הדגים לתירגול היתה לא מתאימה יותר ודרשה כוחות עצומים, בעוד שהמצב של בן הזוג היה כ"כ לא יציב בכיוון אחר, שהספיקה תנועת אצבע לשנות אותו. (זוכר איזו פעם לפני שנים שזה ממש בלט - תפיסת שתי ידיים באחיזה מקבילה - הטכניקה התחילה בדחיפה/הרמה של היריב, אך הוא נשען על הידיים בכל הכוח, אז שחררתי ונתתי לו לפול לפנים כהתחלה במקום הגירוי של הדחיפה)

עד כאן בהתייחסות אל מבצע הטכניקה כעיקרי, אבל במציאות, חצי מהזמן באימון כמעט אנחנו מבלים כמקבלים של טכניקה. וכאן יש מסר משמעותי - כשאתה מקבל טכניקה, אתה יכול לתרגל אלמנטים חשובים ביותר ללחימה, לא פחות מבביצוע

דווקא כמקבל טכניקה אתה חווה יותר - שינוי בשיווי משקל, מופעלים עליך כוחות, לחץ מנפילה / מכה צפויה - כל אלא הם אלמנטים שראוי ביותר לתרגל אותם, ולתרגל זיהוי ותגובה אליהם.
לכן, למקבל הטכניקה עצמו כדאי להגיב בזרימה ובחכמה ולא בכוח.



אמיר

 

[ommerl]

אני מסכים איתך לחלוטין

זה דברים שגם מודגשים אצלנו באימונים.

 

[ש מים]

עמידה פסיבית נ' "לא פסיבית"

כבר דובר כאן רבות על "תפקיד האוקה בתהליך הלמידה", אז אני לא רוצה לחזור על זה. אז אנסה להכנס לדברים שכתבת עכשיו:
לתפיסתי יש 2 מצבים ללמוד טכניקות: "מצב אדיש" (בכוונה אני לא קורא לו "פסיבי", כי הקונוטציה שלילית) ו-"מצב פעיל". לכל מצב יש מטרות משלו, שאינן מנוגדות זו לנו.
במצב הראשון - האוקה מדמה "מצב אמת", ככל האפשר והטורי מבצע טכניקה ("וואזה", בלשון הקודש).
במצב השני - האוקה פעיל (יש להבדיל - "מגלה התנגדות", דבר שמקל על הטורי, כפי שכבר כתבנו כאן בפוסטים אחרים בדיון זה).

מטרת המצב הראשון - לתפיסתי - הינה לימוד "הטכניקה הנקיה".
מטרת המצב השני היא "דימוי מציאות".

המצב הראשון הנו למעשה "מצב קאטה" - טכניקה נקיה.
המצב השני הנו "מצב הנקה", שאפשר לדמות אותו לנגינת ג'ז - אילתורים וזרימה.

 

[yarinmor]

ובדיוק בגלל ההבנה הלקויה שלכם

לא תצליחו לשרוד חצי דקה מול לוחם MMA מנוסה. אתם טובים רק בדיבורים, אני רוצה לראות את SAYA "עם כול "הבגרות והבשלות שלו" נכנס לזירת MMA ונלחם ללא הפעלת כוח. תוך חצי דקה מפנים אותו מהזירה באלונקה. אבל שהוא יגדל הוא יבין. דיבורים זה טוב, אבל העובדות מראות מציאות אחרת לחלוטין. כבר ראינו מה קרה ללוחמי אייקידו וללוחמים אחרים עם גישה כמו של SAYA שהחליטו לבחון את עצמם מול לוחמי MMA מנוסים. אלו שנכנסו לזירה מול לוחם MMA וחשבו שאם הם יפעלו אם "שכל" הם ינצחו. שבפועל תוך מקסימום חצי דקה הם חטפו את הנוק אאוט של החיים. אז ברבורים וקשקושים על הבנה ובשלות ולעבוד עם "שכל" זה יפה רק בתאוריה, אבל במבחן המציאות אם לא תפעיל כוח תגמור במיון

 

[amir_aikido]

ללוחם MMA יש יתרון במיומנות, לפני הכוח

לוחם MMA ממוצע, מתחרה, מתאמן הרבה יותר שעות בשבוע/חודש/שנהממתאמן אייקידו מעל הממוצע, בפאקטור. התוצאה ברורה - הלוחם הזה יותר מיומן. כשמסתכלים על לחימה בין אותם לוחמי MMA, ו/או ג'ודוקות ו/או מתאגרפים, בהחלט רואים שהמנצחים ובעיקר האלופים, עובדים עם המון "שכל".

עד כאן לשטות הזו.


הסיבה העיקרית שלא להתנגד בכוח, לפחות בשיטה שאני לומד - נמאס לי להפצע ו/או לפצוע. עשיתי את זה במידה מסויימת כשהייתי צעיר, למזלי המורה שלי נהג לעצור זאת בכל פעם מחדש, ובכל זאת אני עדיין משלם את המחיר בכאב. זוכר גם לפחות מקרה אחד שבו תרגלתי "משחק קרב" מול אדם שהיה גדול ממני ב30 ס"מ והרבה פחות מנוסה, עוד הייתי צעיר (יחסית) וכשנמאס לי שהוא מתעלם מסימוני מכה ואז גם מתנגד בכוח לטכניקות, פעם אחת לא ויתרתי - זה נגמר בזה שהוא ישב בצד המזרן ולא חזר שבועות. ואני עוד זוכר את זה לעצמי - ולא לשבח.

מאותו נסיון, וגם מהסברי המורה, אני מוכן להגיד חד-משמעית כי מסוכן מאוד להתנגד בכוח מול רוב הטכניקות אצלנו בביצוע סביר ומעלה. יש פתרונות מתודיים מוגבלים כדי לתרגל מול התנגדות:

המצב שבו מקבל הטכניקה מיומן מספיק ביחס לרמת הביצוע והוא נכון לתגובה סופר מהירה (פי כמה מהטכניקה) מרגע שהטכניקה מתחילה לפעול, מצב שדורש גם שמקבל הטכניקה ידע בדויק איזו טכניקה עומדים לתרגל ולכן לא מתאים ל"משחק חופשי".

התנגדות בכוח רק ל"כניסה", אלא שגם סוג התרגיל הזה מרמה - בדר"כ כשאתה מתנגד לטכניקה א', אתה מזמין טכניקה ב' (מעולם האגרוף/קראטה - אתה סוגר פנים - פותח מקומות אחרים).


אמיר

 

[anna127]

 

[ש מים]

(הנקודה האחרונה - האהובה עלי ביותר)

 

[saya2]

טוב קושקוש

 

[saya2]

בשביל לסגור פינה- אתה מוזמן לאימון אצלי

באינטרנט כולם חכמים. פה סיימתי את הדיון.

 

[yarinmor]

גם אם תשלם לי אני לא יגיע

 

[הבן של קנגה]

לא כותבים יגיע

כותבים: אגיע- לשון יחד עתידי.
בינתיים אתה לא יותר ממשעשע.
יתכן שאתה בן אדם רציני.
בכתיבתך עד כה אתה מצליח באופן עקבי להצטייר בדיוק כהפוך.
כך את זה איך שתרצה.

 

[saya2]

סבבה מאמי, תהנה

 

[yarinmor]

גם אם תרצה להאמין וגם אם לא יש לי

ניסיון הרבה יותר גדול , רחב ומעמיק משלך. בכול תחום ותחום בחיים ולא רק באומניות לחימה.

 

[yarinmor]

רק צעירים מתנגדים בכוחניות?

אנשים עם "שכל" נלחמים אחרת?. כן, ואלו גם בדיוק האנשים שבזמן אמת יצאו כשידם על התחתונה. לבטח התכוונת לומר אנשים בלי שכל נלחמים אחרת. הייתי אומר לך אולי שתגדל תבין, אבל אם בגילך המופלג עדיין לא הבנת את זה, אתה כנראה גם לא תבין. צר לי אבל ההבנה שלך לוקה בחסר.

 

[העוג]

אני, רק שאלה אני.

להתנגד בכל הכח זה כשאתה יודע איך הוא יתנגד או מה שקופץ לו לראש באותו הרגע? יריב 'אמיתי' יכול להפתיע אותך בצורת ההתנגדות. אם אתה יודע בדיוק איך ומתי ה'התנגדות בכל הכח' תגיע, הכח משחק תפקיד, אבל תפקיד קטן יותר משציפית. אם צורת ההתנגדות יכולה להפתיע אותך, אתה יכול לגמור רע.

 

[ש מים]

פיך מפיק מרגליות!

 

[d y s]

כך לא בוחנים טכניקה ובטוח

שטכניקה שלא הובנה במלואה ע"י הבוחן לא יכולה כלל להבחן.טכניקה אינה רלוונטית אם לא מבינים את העיקרון.מדבריך נובעים חוסר בניסיון הבנה בלחימה ובענווה.

 

[yarinmor]

כן כן, כולכם "חכמים ומבינים ובעלי ניסיון"..

שמענו