התייעצות הורית

ומי שאומר שמעולם לא הפעיל כוח מהסוג

שפירטת בדוגמאות הוא או שקרן או רשלן חסר אחריות (כמו לא לחגור ילד שלא רוצה לחגור את עצמו למרות המון ניסיונות שכנוע).
 

שלו23

New member
את בטוחה?

או שקרן או רשלן או חסר אחריות?

אולי מי שאומר שלא הפעיל מעולם כוח כזה פשוט לא חוגר את הילד בכוח לאוטו ומשכנע אותו בדרכים אחרות? אולי הוא לא נוסע עד שהילד ניאות להחגר? אני אומנם אמא רק שנה ושמונה חודשים אבל כמעט חצי מהפעמים הילדון שלי לא רוצה להיחגר כשמגיעים לאוטו. אז מוצאים את הדרך. אבל לא בכוח.

אולי כשהוא לא רוצה ללכת הבייתה מגן השעשועים אני מסבירה לו מה מצפה לנו בהמשך היום? אולי אני מציעה לו לצאת משם על הידיים תוך כדי חיבוק? אולי אני מחליטה שאפשר להישאר עוד קצת אם הוא ממש רוצה? מוצאים את הדרך. אבל לא בכוח.

אולי אם הוא משתולל ולא מקשיב להורה אפשר לנסות להבין מה באמת קורה שם ולדבר עם זה, במקום לתקוע אותו בפינת הרגעה, ולהשיג מה שאנחנו רוצים ממנו בכוחניות? יש כל מיני דרכים להתמודד עם השתוללויות לא נעימות ומה שאתן קוראות לו "חוסר הקשבה" (אני לא רוצה מהילד שלי "הקשבה" פר סיי, אלא כבוד אלי, לגבולות האישיים שלי וכו' אבל זה לדיון אחר). מוצאים את הדרך. אבל לא בכוח.

נראה לי ש"בכוח" הולך אצל מי שחושב שאלימות וכוחניות הן הכרח החיים. בשבילי אין לדברים האלה מקום בגידול ילדים.

כבר כתבתי פה איפשהו שצריך להתאמץ, לחשוב, להיות יצירתיים. כוח הזרוע זה המוצא הכי נחות והכי שטחי.
 

נינושה2

New member
בואי תחזרי להודעה הזאת כשתהיי אמא לשלושה


ותאמיני לי שאני מתאמצת, חושבת, מנסה להיות יצירתית. כבר 8 שנים אני עושה את זה. לרוב זה הולך, אבל 3% מהמקרים זה לא הולך, וכשצריך להגיע להוציא את האח הגדול מהגן, והקטן מסרב להחגר נקודה, ממש אין זמן לנהל משא ומתן.
 

שלו23

New member
מה יגידו אימהות לחמישה ילדים?

ולשבעה ילדים?

האם אחוז הכוחניות והכפייה עולה עם מספר הילדים? האם הלגיטימציה עולה בהתאמה?
 

נינושה2

New member
זאת לא היתה כוונתי

התכוונתי לומר שלאמא לתינוק בן שנה ושמונה , עם כל הכבוד ואני לא מתכוונת חס וחלילה לפקפק בכישורייך, אין מספיק נסיון ב"קריזות" של ילדים בני 4,5, או 8 שמגבילות אותך לטפל בילדייך האחרים, או שמסכנות את אותו זעטוט. יש לי גם ילדה בת שנתיים ואכן איתה אני מצליחה לעשות כמעט הכל בלי להכריח, אבל יש רגעים שהיא מסרבת לעלות לאוטו ואני צריכה להגיע בדיוק בצלצול כדי להוציא את הגדולים מבית הספר, ואין ברירה אלא להכריח קצת בכוח. ועוד כל מני דוגמאות דומות, כמו שהקטן מתעקש להמשיך להתגלש בפארק בזמן שאחיו הפעוט שגדול ממנו רק בשנה וחצי החליט שהוא חוזר הביתה לבד. אחד מהם את צריכה להכריח, ועכשיו, לוותר, או שהשני בסכנת חיים.
התגובה הזאת שלי בעצם סוטה קצת מן הדיון כי לא מדובר ב"מכות" - כך התחיל כל הדיון. אבל כן מדובר בהפעלת כוח על ילד. זה משהו פשוט בלתי נמנע במשפחות עם יותר מילד אחד. לפעמים גם כשיש רק ילד אחד.
 

פולספגן

New member
כן, כי אנחנו בני אנוש ולא הכל יכולים

משתדלים לעשות את האופטימום במצב הקיים.
 

פולספגן

New member
בוא ניתן לך סנריויים -

1) את ממהרת וצריכה להגיע לאן שהוא בשעה נקובה ואסור לך לאחר ואת יודעת שהנסיעה לשם לוקחת לך חצי שעה, אך הוא לא מסכים להיחגר.
מה תעשי?

2) את צריכה לתת לו תרופה והוא מסרב בכל תוקף ולא יעזור לך איזה שכנוע שלא תנסי.
מה תעשי?


בנוסף, כפי שנינושה2 כתבה לך, יש לך רק אחד להתמודד איתו
 

john111

New member
שלא ירפו את ידיך

אם אמירות חכי חכי.
נשמע שיש לך יופי של הורות, שאת חושבת ומתאמצת ומאוד יצירתית.
 

נינושה2

New member
מה, לי לא מגיע ליטוף אגו?

גם אני חושבת ומתאמצת ומאוד יצירתית. באמת, מכל הלב. ועדיין, יש אחוז קטן של מקרים שמה לעשות? זה לא עוזר.
ואני עדיין אשמח לשמוע את דעתה של שלו23 עוד 7 שנים בנושא. לא שזה יקרה כמובן, עקב בעיות טכניות (הווירטואליות הזאת)
וג'ון, אתה עוד לא הסברת איך מתמודדים עם הבעיות הנ"ל בלי כוחניות. ילד שמסרב לעלות לאוטו אבל חייבים, ילד שבורח לכיוון היציאה מהפארק בזמן שאחיו על המתקנים, ילד שלא מסכים לקחת תרופה גם אחרי שעתיים של הסברים, שיכנועים ומחשבה יצירתית, פעוט שמתעקש ללכת על הכביש וכדומה. אשמח להשכיל וללמוד.
ואני לא יודעת איזה מן אבא אתה וכמה זמן יחסית ביומיום אתה מבלה עם ילדיך, אבל למשל בעלי, שעובד הרבה שעות, לא נדרש בחיים שלו להפעיל כוח על אחד מילדינו, מהסיבה הפשוטה שהוא נמצא איתם הרבה פחות זמן ממני. מהסיבה הפשוטה שגם כשהוא נמצא, הילדים פונים לרוב אליי, אני עדיין אמורה לייצר את כל הפתרונות. ולכן אם תדבר עם בעלי, בבית שלנו לא מפעילים כוח אף פעם. כלומר הוא לא. שלא ישתמע חס וחלילה שהמשפחה שלנו לוקה בחסר, שאבא לא מתפקד, ושמפעילים פה כל הזמן כוח. להיפך, אני מדברת מתוך העמדה הכי יצירתית, רכה, מכילה שאני מכירה, גם יחסית להורים מסביבי. אני לא מאמינה בעונשים, לשלוח לחדר, פינת שקט וכדומה. ועדיין, לא יכולה להסכים איתך שאין כזה דבר מצב שדורש מההורה החלטיות והפעלת כוח כלשהו.
ושיהיה ברור שהדיון כאן אינו על פליקים או מכות (להזכירך אני לא פולספגן וגם לא מסכימה איתה), רק על להכריח ילד לעשות משהו בצורה "כוחנית".
 

ingreen

New member
מסכימה על כל מילה..

כולל האבא, כולל השלושה כולל הכל!
אני גם חושבת שכשיש ילד אחד אתה פועל וחושב בצורה מסוימת וכשיש יותר אז אתה לומד מתוך כורח המציאות לפעול ולחשוב אחרת..לטוב ולפחות טוב.
 

john111

New member
קודם כל את אכן נשמעת לי

מתאמצת ויצירתית. ואני אל אומר את זה רק כי הרמת להנחתה. אני חושב שזה בהחלט ניכר מהתשובות שלך.
אני בכלל חושב שהורות שחושבת על מה שהיא עושה, ואל מקבלת את הדברים כפשוטם היא הבסיס להורות טובה, וכל הדיון הזה סופר חשוב כי הוא שולח אותנו לחשוב על ההורות שלנו. על מה מותר ומה אסור בה.
ולשאלתך - אני לא פוסל הפעלת כוח בכלל. לפעמים אני חושב שהוא אפילו נחוץ. למשל בהתקף זעם חיבוק חזק הוא לעיתים מחויב המציאות ומאוד מרגיע.
טמפל גרנדין, שהיא אולי האוטיסטית המפורסמת בעולם (שווה לחפש בגוגל את הסרט עליה ולראות אותו) מספר שהחוויה שלה בתור אוטיסטית היא שהיא זקוקה ללחץ בכדי להרגע.
אני חושב שלעיתים ילדים זקוקים למגע שיעטוף אותם כך שיוכלו להרגע בתוכו, וזה בהחלט מגע שמפעיל כוח.
לגבי שאלתך - אני נמצא לא מעט עם ילדי. לא כמו שהייתי רוצה אבל אני בהחלט עושה ויתור בקרירה כדי להיות איתם. אחרת מפספסים את אחד הדברים הכי מופלאים שיש - הגדילה שלהם.
במרבית המקרים אני לא מפעיל עליהם כוח (יש לי שלושה ילדים ושנים מהם קטנות וקרובות בגיל). אני משתדל כשצריך להפעיל כוח שזה יהיה כוח מרגיע ולא כוח כופה (לא לשים את הילד המשתולל בכיסא בטיחות אלא להרגיע אותו בתוך חיבוק קודם.
האם לעיתים אין ברירה אלא לקחת את הילד בכוח? כן. לעיתים אין ברירה. צריך רק להשתדל שזה יקרה כמה שפחות.
מקווה שזה עונה לך.
 

john111

New member
אז למה רק כלפי ילד? אם זה כל כך בטבע שלנו

למה לא כלפי האישה? שניה לפני שאני משתלט על זה אני אביא לה פליק קטן כי זה אינסטנקטיבי - טבע אנושי.
ולמה לא כלפי השכן שהרגע תפס לי את החניה? או נכנס בי באוטו?

התגובה שאי אפשר להשתלט עליה זה רק כלפי מי שממש חלש ממך? הילד שלך?!
 
כי אשתך כנראה לא תרוץ אל הכביש הסואן

דיברנו על מקרים של סכנת חיים, לא על מקרה שהילד הכעיס אותך.
 

john111

New member
היא לא תרוץ לכביש הסואן

אבל היא יכולה למשל לעשות טעויות על הכביש שמסכנות חיים. האם במצב כזה מומלץ לתת לה פליק על היד?
 
אם בעלי יעבור רמזור באדום כי "בא לו"

בהחלט הייתי מרימה עליו את הקול, ממש כפי שאני עושה אם הילדים שלי עושים משהו ממש, אבל ממש רע. אין הבדל.
פליקים אני לא נותנת לא כאן ולא כאן



מצד שני, אם חברת הפורום הנכבדה ציינה שהילדים שלה הפסיקו לטרוק דלתות אחד על האצבעות של השני מאז שנתנה פליק חד פעמי, אז מבחינתה זה השיג את המטרה, ולא משנה מה אני חושבת על זה.

דרך אגב, כששוטר עוצר אותך ונותן דו"ח על נהיגה פרועה, זה לצורך העיניין ה"פליק" למבוגרים.
חבל מאוד אם רק אחרי שיחטפו קנס או זימון למשפט, ישנו הרגלי נהיגה, ממש כמו שחבל שילד לא יטרוק דלת על האצבעות של אחיו רק אם קיבל פליק.
 
אבל זה לא "לצורך העניין הפליק למבוגרים"

זה בדיוק ההבדל בין פליק לבין דרך אחרת להטיל משמעת. דו"ח על נהיגה פרועה הוא עונש על התנהגות לא נאותה. בדיוק כמו שתענישי את הילדים שלך בכך שלא יראו טלוויזיה או ווטאבר. זה לא כמו לתת להם פליק.
 
זה לגמרי פליק למבוגרים

גם מכה היא "עונש על התנהגות לא נאותה" במילותייך שלך. ממש כמו שלילת רישיון במקרה של נהיגה פרועה.
עונש רע שעדיף היה לו לא היה ניתן, אני מסכימה איתך,.

אנחנו מצפים שילדים יבינו מהי התנהגות נאותה ע"י קבלת הסברים, ע"י דוגמא אישית, לא ע"י אלימות כלשהי (הרמת קול או חלילה מכות).
אנחנו גם מצפים שמבוגר ינהג בזהירות כי הוא מבין ויודע היטב כמה שזה חשוב.
זה תמיד קורה?
לא.
 
למעלה