התייעצות הורית

[מיסיס מייס]

או בוגרת מכון אדלר עם תואר ראשון בכלכלה

בחיי שמכירה כזו.
היא עוד קוראת לעצמה ,מדריכת הורים בכירה"

מסכימה איתך שאין שום סטנדרט

 

[john111]

 

[יעל עיני]

היי ליאת

קראתי את כל התגובות וגם את התגובה שלך.

את מתארת מצב של שינויים. את בהריון ובעלך עתיד לעבוד יותר.
סביר להניח, שהשינויים האלו מורגשים אצלכם והילד חווה אותם ולא בהכרח יודע מה הוא חווה.
אני חווה ילד שנמצא במצוקה.
אולי ילד שלא מקשיב כמו שלא מקשיבים לו.
זה ילד בן 6 אין סיכוי שיעמוד בהבטחות שלו. זה לא הגיל...
מרגיש לי שהוא צריך יותר הקשבה והבנה ופחות דיבורים/עונשים ואיומים.
אולי הוא גם צריך זמן לבד עם אמא/אבא בלי הנספחים

תנו יותר דגש לרגשות שלו לתחושות שלו ופחות למעשים שלו. ובד בבד חזקו התנהגויות חיוביות. הוא לא באמת הפסיק להקשיב לך.
יכול להיות שהוא פחות. אז איפה שהוא כן- פרגנו לו. תחמיאו לו.
בנוסף, שווה לדבר איתו על הלחץ שאתם חווים. את על ההריון והלידה ובעלך על העבודה.
לפעמים כל מה שצריך זה להסיר את מעטה חוסר הודאות ממה שהילד חווה.

אני מצטרפת להמלצות של כל השאר על הדרכה הורית.
בעיני הילד חווה מצוקה. אם תדעו לתת לו יד במצוקה שלו- הדברים ישתנו.

בהצלחה.
יעל

 

[liat76]

הי יעל

ברור לי לגמרי שהמעשים שלו נובעים ממצוקה ולא מאיזהי כוונה זדונית/ילד רע...
בגלל זה אני רוצה לדבר עם מישהו מקצועי שיוכל לתת גם לנו וגם לו כלים לבטא ולהתמודד עם השינויים שהיו והשינויים הצפויים

 

[מיסיס מייס]

אולי הוא ילד שצריך מסגרת?

לא בטוחה שלכולם מתאים חינוך ביתי.
אולי כמה שעות ביום בגן עם סדר יום מובנה יכולות לחולל פלאים ממש...
אולי

 

[יעל עיני]

היי ליאת.

שמחה שזה ברור.
עד שתפגשי מישהו מקצועי, למלל רגשות יכול מאוד לעזור כמו גם למצוא זמן שזה רק את והוא או רק בעלך והוא ביחד בלי עבודה/ילדים/לימודים וכו'.
קצת לצאת מהשגרה ולהעניק יחס אישי ואז גם אפשר לדבר יותר על הקשיים.

אני מזמינה אותך לפנות אלי או כמו שכתבו לך בפורום דרך הקופה.
מסכימה עם האמירה שהדרכה הורית חשובה יותר, בתור התחלה מטיפול בילד.

בהצלחה.
יעל

 

[john111]

בשום פנים ואופן לא מכות

נשמע שאיבדתם את הסמכות ההורית שלכם ואתם צריכים לשקם אותה. משהו בתתנהלות שלכם נשמע אכן אובד עיצות, ובמקום שאתם תשלטו בסיטואציה הוא שולט בה וביד רמה.
אני מצטרף להמלצה על פניה לפסיכולוג שבשלב הראשון ידריך אותכם, ואם זה לא יעבוד תוכלו להתיעץ איתו מה לעשות. חשוב יהיה לברר מה גורם לו להתנהג כך, אבל גם מה מקשה עליכם כל כך להיות סמוכתנים מולו ולהציב לו גבולות ברורים ומכילים.
בשום פנים ואופן אין להכות ילד. זה לא יעיל וגורם נזק בטווח הארוך. זה גם לא חוקי דרך אגב.

 

[פולספגן]

אין תנאי קצה?

מה עדיף לך ילד מת או ילד שקיבל מכה מההורה?

 

[john111]

בחינוך נכון אפשר להשיג הכל

מבלי להרים יד על הילד. מבחינתי כשהורה מכה את הילד באותו הרגע משהו בילד מת. המבוגר שצריך להגן עליו ולשמור אותו הכאיב לו במתכוון.

 

[מיסיס מייס]

פעם ראיתי אמא שהרימה יד על ילד שרצה לכביש

ראשי בעיר שלי וכמעט נדרס.

אחרי ההלם הראשוני מתגובתה, דווקא הבנתי אותה.

 

[מיסיס מייס]

ילד שרץ לכביש

 

[יהלום29]

פעם אחת זה קרה לי

ואכן נתתי פליק.. אבל זה היה מתוך אובדן עשתונות, ולא מתוך אג'נדה חינוכית.
אני מאמינה שילדים יכולים ללמוד שמשהו אסור גם בלי שיכו אותם.

 

[מיסיס מייס]

גם חושבת שמכות לא לעיניין, אבל יש הבדל בין

"אסור" לבין סכנת חיים כמו לרוץ לכביש.

ילד שרץ אל כביש ובכך מסכן את חייו, לא חושבת שמספיק להסביר לו בצורה רציונלית למה זה אסור.
צריך גם שיבין ברמה הרגשית לגמרי שזה איום ונורא -וזה ממש לא אומר שמכות היא הדרך, ממש לא, אבל בהחלט תגובה שמראה שזה איום ונורא ונחצה כאן קו אדום.

 

[בטט הקרה]

תאמיני לי שכשהוא רואה את הבהלה של ההורה

הוא מבין גם לא בצורה רציונלית. הרבה יותר מאשר אם ההורה נותן לו מכה. להיפך - כשההורה נותן מכה, הוא מרגיש שההורה נגדו. כשההורה נבהל מאד, הוא מרגיש שההורה רוצה בטובתו ולכן כעס מאד.

 

[שלו23]

אם היא הרימה יד אחרי

שהיא עצרה/תפסה אותו, אז למה זה היה טוב? יש כל מיני דרכים לחנך וללמד. מכות זו אחת הדרכים הכי עצלניות והכי מזיקות. שלא יעבדו עליכם.

 

[פולספגן]

כי בפעם הבאה לא בטוח שתצליח לעצור/לתפוס אותו

 

[נינושה2]

הכל טוב ויפה אבל שכחתם שגם הורים הם בני אדם

כלומר כן, קורה לנו לפעמים שאנחנו מאבדים עשתונות, מתעצבנים, נבהלים מזה שהילד כמעט נדרס וכל מני מאורעות כאלה ואחרים שבהם כל הורה, הכי רגוע, מתחיל לצרוח ואפילו "בורח" לו פליק. וכל החינוך הפציפיסטי והרך פתאום הולך לפח לכמה שניות.
ומי שאומר שאצלו זה לא כך, עובד או על עצמו או עליי.
לא שזה בסדר, ולא שלא מצטערים אחר כך. אבל קורה.

 

[נינושה2]

ואם לא פליק, לפחות אחיזה חזקה

משיכה בזרוע, משהו שמכאיב לילד ואז את רואה בעיניים שלו את ה"אני לא מאמין שאת/ה עושה לי את זה" הנוראי הזה.

 

[שלו23]

כן אבל המרחק בין זה לבין

מדיניות מוצהרת שמכות ("מידי פעם, במקרי קיצון" ועוד שלל הנחות) זה נחוץ ומשרת את המטרה ולכן זה לעניין.

זה לא לעניין. כל התפלקות כזאת של פליק מתוך זעם היא רעה והיא זכר להתפלקויות של פליקים עלינו כשהיינו ילדים.

 

[שלו23]

מוסיפה

זה בדיוק כמו שיוס'לה שלנו מתרגז כשלא מקבל מה שהוא רוצה (נגיד) ומוריד כאפה לילד שלידו ואנחנו אומרות "לא מרביצים" וכו'. זו תגובה אלימה מתוך כעס/חוסר אונים/איבוד עשתונות/מה שתרצי. זה לא בסדר, זה לא לגיטימי, שום דבר טוב לא יוצא מזה ושורה תחתונה - לא מרביצים.