יחסיותו וכלליותו של הצדק
שאלה חשובה שמחדדת את ההבדלים בין הגדרתו הכללית של המושג "צדק" (כמו הגדרת מושגים אחרים) לבין תכולתו ופתרונו במקרים ספציפיים נתונים.
על מנת להתיר את הסבך וליישב את הסתירה לכאורה שבין רצוננו בהגדרה מדוייקת ויציבה של המושג, לבין קביעתנו אותו כמושג יחסי, עלינו להבחין בין שתי נקודות מבט שונות על המושג (כל מושג בר בגדרה): ההגדרה הכללית, והמקרה הפרטי.
לצורך פשטות ההבנה הבה ניקח דוגמאות משדות המדעים המדוייקים. בבואנו לפתור שאלה המתימטית בנושא משוואות ריבועיות, נשאף תמיד להביא את הנתונים לצורת המשוואה הריבועית המקובלת: ax^2+bx+c=0. זוהי הנוסחה הכללית הבסיסית שבה אנו משתמשים כל אימת שניצבת בפנינו בעיה מהסוג הנ"ל. מכאן אנו ממשיכים לנוסחת חקירת המשוואה הריבועית, אשר מגדירה באופן כללי את הדרך שבה נמצא את תחולת המשוואה הריבועית.
מטרת הנוסחאות הנ"ל הינה מתן דרך מובנית כללית לפתרון כל בעיה מסוג מסויים זה, יהיו המשתנים הפרטיים אשר יהיו.
מתן ערכים למשתנים במשוואה (a, b, c) יצור מקרה פרטי אשר באמצעות הנוסחה ונוסחת חקירת המשוואה הריבועית יאפשר לנו למצוא פתרונות ל-X אשר הינם ספציפיים למקרה זה. עבור ערכים שונים, יתכן ונמצא 2 פתרונות ל-X, פתרון אחד או אף פתרון. המשך חקירת המשוואה יוכל להציג בפנינו את תחולת הפתרונות האפשריים עבור ערכים משתנים שנציב.
בכל מקרה מטרת התהליך הינה להשיג פתרון (אחד או יותר), והדרך מוגדרת ע"י אותה הנוסחה הרלוונטית (ופיתוחיה).
דוגמה נוספת הינה מציאת אורכו של היתר במשולש ישר זוית. כאן ישנן דרכים נוספות להגיע לפתרון, נוכל להשתמש במשפט פיטגורס, בכלים מתחום הטריגונומטריה, או בכלים מתחום הגיאומטריה האאוקלידית, ועדיין להגיע לפתרון הרצוי. את הדרך בה נשתמש נבחר בתלות בסוג הנתונים שהוצגו בניסוח הבעיה.
ועם זאת מטרתנו זהה - מציאת אורכו של היתר, וההליך בו נשתמש להגעה לפתרון הינו קבוע ומוגדר מראש, כשהפתרונות עצמם תלויים בערכם הספציפי של המשתנים בכל מקרה ומקרה.
אמרנו כבר קודם כי:
- מטרתו של הצדק הינה שכל פרט יקבל את ה"מגיע" לו (תחת אילוץ מציאת הגדרה מדוייקת ומפורטת יותר למושג "מגיע"). מטרה זו נכונה לכל מצב שבו הליך של צדק, בין אם הוא פרטי, או קבוצתי/חברתי. בהמשך אציע מאפיין נוסף למושג "צדק" ברוח סעיף זה.
- ההליך שמתבצע בעת חיפוש הצדק (פתרון המשוואה) הינו תמיד הליך שיפוטי שמבוצע באמצעות השוואה ומתן החלטה ערכית.
מאפיינים אלה, וכל מאפיין אחר כללי שנמצא הינם קבועים לכל מצב שבו יתעורר הצורך במציאת הצדק, ובכל נקודת מבט שנימצא בה, נקודת מבטו של הפרט הטוען לצדק, זו של שופט המקרה או זו של הקבוצה. תמיד ירצו כל הצדדים להגיע למצב של "צדק", ותמיד יהיה בשימוש הליך שיפוטי כלשהו כדי להגיע למטרה.
עד כאן כלליותו המשותפת של המושג - או אם תרצה, הגדרת המטה של המושג "צדק".
יחסיותו של המושג צדק באה לידי ביטוי בישומו הפרטי (עבור מקרה מסויים - לא להתבלבל עם צדקו של פרט מסויים בקבוצה), כשאנו מציבים ערכים ספציפיים יחודיים למיקרה הבודד הזה. כאן נמצא - בכל מקרה שהוא, כי הערכים המוצעים על ידי כל צד שונים, והמצב הרצוי אליו הוא שואף להגיע שונה משל צדדים אחרים המעורבים במקרה. תפיסתו של פרט מסויים לגבי ה"מגיע" לו תהיה שונה מתפיסת פרט אחר בר השוואה, ומתפיסתה של הקבוצה כולה (צדק חברתי?), גם בהנחה שכל הצדדים הוגנים לגמרי בדרישותיהם. על אחת כמה וכמה שתפיסתם של הצדדים לגבי ה"מגיע" להם שונה כשהיא מוטה לכיוון הטוען.
יתרה מכך, תתכננה תוצאות שונות בתכלית של אותו הליך צדק מסויים כשהוא מבוצע בקבוצות שונות, חברות שונות או תרבויות שונות, כיוון שתפיסתם של גופים שונים לגבי המצב הצודק בסוגיה מסויימת יכול שיהיה שונה (מעמד האישה, מקומה של הדת וכיוב'..).
הדרך שנבחר כדי להשיג את הצדק בכל מקרה ספציפי יכולה להיות שונה בתכלית, החל ממשפט מסודר עם סניגור, קטגור ושופטים, דרך הידברות וגישור וכלה בוויכוח שכנים, או השוואות אגו ואורך. ולמרות זאת כולן זהות - כיוון שכולן הן הליך שיפוטי של השוואה ומתן החלטה/פסק דין.
והאשר להערתך האחרונה: עד עתה לא ניסינו להציע מושג מטה-צדק כלשהו. אין בכך כדי לשלול קיומו התיאורטי של מושג כזה ואף יכול להיות מעניין לחפשו.
עם זאת - הגדרתו של כל מושג שברצוננו להשתמש בו הינה בעצם שכבת מטה המנסה להגדיר אותו בצורה כללית ואחידה לכל המקרים בהם הוא רלוונטי ולמעשה גם אפיון של המקרים בהם הוא לא רלוונטי.
