"הרווח הוא ברכה

[hieroso]

שאפילו את מותם אנו שורדים, אל תחשוב

"Drive your plow over the bones of the dead"

William Blake

 

[ה כ ל]

לא כולם שורדים

 

[נתנאל6589881]

יפה

 

[Benny Marks]

דיון וציטטות

"דיון באמצעות ציטטות הינו שיחה שכבר נערכה"
ה.כ.נ

"אמרי חכמים מעלים רמתה של שיחה - אך מורידים בערכה"
מהמקורות

 

[ה כ ל]

הציטוטים שלך העלו את הערך והרמה של הדיון כאן?

חוץ מביקורת על הסגנון שלי גם נזכה לשמוע ממך איזה דבר חוכמה?

 

[Benny Marks]

נאמר בקריצה בלבד - ללא כוונת זדון.

במחילה...

"הציטוטים שלך העלו את הערך והרמה של הדיון כאן?" - ברור שלא. זה כל העניין...

 

[ה כ ל]

אז קדימה... להעלות את הרמה

 

[puma141]

חידוד זה דבר מצויין. גם שיחה שכבר נערכה

יכולה להמשיך להתפתח, עוד יותר גבוה מהמקום שממנו היא נוצרה.
אני מוצאת המון חכמה ועניין בציטוטים שמביא הכל.מלא טעם......
מעבר לזה הייתי מצפה שאחרי אמירה כזו, תעלה בעצמך נושא חכם פרי המח *הביקורתי?* שלך...

 

[Benny Marks]

מקור הצדק - פילוסופי או גנטי - נא התייחסותכם.

במסגרת הפוסט הקודם שכאן: ״בתכנית BRAIN GAMES המשודרת בערוץ 46 של HOT״ של עוד כל מילה אמת (תגובה אחרונה) - מהו מקורו של הצדק - פילוסופי או גנטי או אולי שניהם?

 

[ה כ ל]

מהו צדק?

בויקיפדיה כתוב ש: ״צדק הוא מונח המייצג פעולה או שיפוט המתבצע על פי אמות מידה של יושר, אמת, הגיון או כשרות מוסרית (כגון מידתיות).

הגדרת הצדק תלויה ויחסית ביותר, ולעתים אף בעייתית. זאת כיוון שדבר הנחשב צודק על פי דעתו של אחד, יהווה לעתים פגיעה לדעת אחר. הגדרת הבסיס של הטוב והרע יכולה להשתנות בין תרבויות שונות. לכן קביעת "הצדק המוחלט" או "הצדק האובייקטיבי" בעין אנושית סובייקטיבית עלולה להיות קשה, עד בלתי אפשרית.״...

אז אני שואל, אם אי-אפשר לקבוע מהו צדק, אז איך אפשר לקבוע אם מקורו ״פילוסופי או גנטי״?...

״אֱמֶת, מֵאֶרֶץ תִּצְמָח; וְצֶדֶק, מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף.״

 

[Benny Marks]

פילוסופי או גנטי?

השאלה בהחלט במקומה, ואף מעלה קושי נוסף, שכדאי לנו להיפטר ממנו עוד בטרם ננסה לענות על השאלה האם ניתן או לא לקבוע מהו צדק.

פילוסופי או גנטי? עצם השאלה בצורתה הזו מרמזת כאילו המושגים ״פילוסופי״ ו-״גנטי״ הינם שני קצוות מנוגדים באותה סקאלה, ועלינו לבחור אך באחד מהם. כדי לקבל את מערכת ההתייחסות הזו, נזדקק שוב להגדרותיהם המדוייקות של שני המושגים הללו, ולהוכיח באמצעותן כי שני המושגים מנוגדים זה לזה ומהווים שתי פנים של אותה מטבע, או שתי קצותיה של סקאלה מוסכמת.

גלישה מהנושא לכיוון זה יתכן שתגרור לכך שנזדקק להגדות משנה, ושוב סטיה מהנושא להגדרות נוספות וחוזר חלילה. הבה - אם כן, נותיר לעת עתה את הדיון בפירושם הנאות של המושגים המשניים ונתרכז בשאלה המרכזית - הגדרתו המדוייקת (עד כמה שנוכל, או לפחות במידה מספקת כדי לרמז ולתת לנו פיתרון לשאלה שמולנו), של המושג ״צדק״.

ראשית - הבה נתחיל בזיהוי המאפיינים הברורים לעין ומוסכמים, ואלו הנובעים מעצם קיום המושג, ללא קשר לפירושים השונים של יישומו בקבוצות שונות.

הרשו לי להציע את המאפיין הראשון - צדק הינו מושג חברתי. ללא קיומה של חברה כלשהי - או קבוצת פרטים כלשהי, אין משמעות למושג צדק - והוא למעשה מרוקן מתוכנו.

דוגמה רלוונטית להמחשת הטענה יכולה להיות: קוף בודד הזורק אבנים לבריכת מים לא יחוש אי-צדק אם לעיתים ניתזו עליו מים ולעיתים לאו. יתכן שיחוש תסכול, או בלבול, אבל לא אי-צדק.

 

[puma141]

אתה כותב

הרבה- על המובן מאליו בשתי הפסקאות האחרונות שכתבת. למה זה חשוב? למה בכלל להתעסק בזה?
מובן שעניין הצדק לא רלוונטי, אם הוא לא בא כמשהו שבהשלכה חברתית.אבל!
זה לא אומר שצדק זה מושג חברתי. צדק זה מושג קיומי ואין רלוונטיות בדיון הזה, למקום אליו אתה לוקח את הדיון. בעיני לפחות......

 

[Benny Marks]

צדק הוא מושג רלוונטי בשדה החברתי/קבוצתי.

זו בדיוק טענתי.

תחולת הרלוונטיות של המושג ״צדק״ קיימת רק בשדה החברתי, שם מתאפשר שיפוט על פי אמות מידה כלשהן: ״מוסר״, ״אמת״, ״יושר״ וכיוב׳ כפי שהביא הכל בתגובתו למעלה.

יתכן בהחלט ש״צדק״ הינו מושג ״קיומי״ (אף שאיננו יודעים מה משמעותה המלאה של הקביעה ״קיומי״ בהקשר שכאן), אך זה אינו סותר את היותו מושג הרלוונטי רק בסביבה חברתית, והוא חסר משמעות אם הפרט הוא בודד, ללא התייחסות חברתית למעשיו כלל, שאז לא רלוונטי קיומו של שיפוט למעשיו ותוצאותיהם.

ובמאמר מוסגר: אינני לוקח עדיין את הדיון לשום כיוון, אם כי כמובן שאציע כזה בשלב מאוחר יותר, אחרת למה קיים הדיון? ובכל מקרה, אי הסכמתך לדברי אין בה כדי לייתר את הדיון או לתייגו כלא רלוונטי. מן הצד השני - סתירה מנומקת של דברי תעשיר את הדיון, וכך גם אותי.

 

[puma141]

אוקיי.......

אז בוא נגיד שאחרי שתגיעו לאי אלו הסכמות בנדון, אולי אני אמצא עניין בהמשך...
לגבי הסתירה- לא אמרתי שזה סותר, אמרתי שזה מובן מאליו, וכשכתבתי שצדק הוא מושג קיומי התייחסתי לשלב בו אני רואה רלוונטיות לתחילת דיון. אני לא מחפשת לסתור אותך בדיון,אתה העלית אותו ואני כותבת מה דעתי על מה שכתבת עד עכשיו בלי שום רצון לסתור אותך. אם לא הבנת את הטענה שלי, אז אין לי מה להוסיף לה.
בנתיים תמשיכו אם זה הכיוון......"צדק הוא מושג חברתי". אוקיי.....

 

[עוד כל מילה אמת]

צדק הוא תחושה שבאה בתגובה לאירוע . בזה תחושת הצדק דומה

לתחושת הראיה , השמיעה , המישוש .
אבל הצדק שונה מעט מאלה . כי אלה האחרונים הם תחושות הנובעות
מגירויים פיזיים ישירים של מערכת העצבים
בעוד תחושת הצדק נובעת מניתוח התרחשות , כלומר מגירוי מישני .
תחושת הצדק או אי-צדק מתעוררת כאשר נעשית השוואה
בין הטבה שניתנה לפרט בהשוואה להטבה שניתנה לפרט אחר .

 

[puma141]

צדק זה אישיות, הבנה,

אהבה- ברמות שונות...בחקירה קודמת, בהגיון שעומד מאחורי אישיות...
באומץ, בעוצמה, ביושר. רוב הדברים האלו נובעים מאישיות.
זה בגדול, במפוזר.....מה שהתלחתי לגייס מהמח שלי.
לגבי הקטע הגנטי? לא שוכנעתי ממקרה הקופים בכלל. אבל!
בהנחה שהאנושות קיימת כדי להמשיך ולהתקיים, יש מצב שזה גנטי, רק עוות עם הזמן.... איך אפשר לדעת?

 

[פומפיאטר]

אם הכל גנטי אז גם הפילוסופיה

היא גנטית, כך שהשאלה לא מובנת.

 

[Benny Marks]

גנטיקה ופילוסופיה

"הכל גנטי" היא הגדרה כוללנית מדי. ברור שלא הכל גנטי. גנטיקה הינה אבן יסוד בחי ובצומח המוכרים לנו.נכון לידוע היום אין לגנטיקה תחולה מחוץ לשני המקומות הללו.

פילוסופיה - לעומת זאת, כוללת את כל הקורה סביבנו, כולל אירועים עצמים תהליכים ומצבים שאינם תוצאה של גנטיקה כלשהי. פילוסופיה נשענת ושואבת מכל תחומי המדע כמו ביולוגיה ובתוכה גנטיקה, אך גם פיסיקה, מתימטיקה, כימיה, פסיכולוגיה, אסטרונומיה, אך גם מתחומים שאינם מדעיים כמו אמונה, מיסטיקה, דת.

מכל אלה מנסה הפילוסופיה לצייר תמונה מובנת, תוך שהיא נותנת משמעות כוללת לאבני הבניין שהיא נשענת עליהם ומנפה את הלא נכונות והלא רלוונטיות יותר.

הסדר הוא אם כזה - הפילוסופיה היא זו המכילה את הגנטיקה, ולא ההיפך.
ומכאן שגנטיקה ופילוסופיה אינן נמצאות על פי הבנתי בשתי קצותיה של סקאלה אחת המכריחה אותנו לבחור רק באחת מהן כמקורו של הצדק.
המושג צדק מוכל ללא ספק התחום הפילוסופיה (האנושית?). האם הוא תוצאה של גנטיקה או לא - לזה נחוץ ניתוח נוסף.

 

[רגלים]

צדק הוא מושג מופשט, רעיון

הוא אינו רגש, הוא אינו אינטואיציה. אם מדברים על התנהגויות אינסטינקטיביות
של קנאה, של הירארכיה חברתית וסדר חברתי, וכיו"ב - אז הן בהחלט קיימות, אבל הן אינן "צדק". כי צדק מנותק מהאינטרס האישי הפרטי.
רעיון הצדק הוא פרי המחשבה האנושית, שמן הסתם היא תפקוד מסוים של המוח האנושי, וזה הוא תולדה של הגנים האנושיים. אבל מכאן לומר שהצדק הוא גנטי
הדרך ארוכה...

 

[עוד כל מילה אמת]

על סמך איזו בדיקה ידוע לך שצדק אינו רגש ?

מה בדקת או איזה מחקר קראת ?
כמוכן - שאלה נוספת
מאיפה ידוע לך שצדק מנותק מהאינטרס האישי הפרטי ?
מה בדקת או איזה מחקר קראת ?