NorthernStar
New member
הצליחו להרגיז אותי היום
אז הסמסטר אני מלמדת קורס בפעם הראשונה. קורס משלי, שמלווה בחבר סגל שאמור לפקח עליי "מלמעלה" ומ"בחוץ". בקיצור, הייתה לנו ישיבה של כל שלושת הדוקטורנטים שמלמדים קורסים בגזרה הספציפית הזאת בחוג, וכמה מהדרישות של אותו מפקח הצליחו להוציא אותי מהכלים, ולכן חשבתי לשתף ולשאול אתכן מה לדעתכן עליי לעשות, אם בכלל: 1. הטקסטבוק - מזעזע ברמות שלא ניתן לתאר, סופר קולוניאליסטי וwhite supremecist, מלא בסטריאוטיפים גזעניים. הודעתי לו שאני מתכוונת להוסיף טקסטים משלי שאני מביאה מבחוץ במקום חלקים מהספר הזה כדי להציג את הבעייתיות בו. הוא קצת הופתע מהביקורת (כפי שיתברר בהמשך, לא הוא ולא הדוקטורנטים האחרים אנשים ביקורתיים במיוחד), אבל קיבל בעיקרון, תלוי כמובן מה אני אבחר להביא. ביני לביני החלטתי שזאת הכיתה שלי ואף אחד לא יקבע לי מה "אסור" ומה "מותר" לי ללמד, ואם אני רוצה להביא חומרים שיעוררו דיון רציני - זכותי. 2. הוא הודיע שמזה שנים יש לו פרקטיקה משעשעת משלו, לפיה הוא מבקש מהסטודנטים לבחור שם עברי וזה השם שבהם יקראו במשך השנה. אני מזועזעת מעבר למה שאי פעם יכולתי לשער. קודם כל, הזכרתי לו את הפרקטיקה הדכאנית המכוערת הזאת בהיסטוריה של המדינה הציונית שכפתה על המהגרים היהודים - גם מאירופה אבל בעיקר מצפון אפריקה וארצות ערב - להחליף את שמם בשם "עברי" או מה שנחשב ככזה. כמובן שהפרקטיקה הדוחה הזאת התקיימה גם בקנדה (נגד הaboriginal people) ונגד אפרו-אמריקנים בארה"ב בתקופת העבדות. אמרתי לו שהוא מבצע אלימות דיסקורסיבית ושאני מזועזעת ואני לא אתן לזה יד בכיתה שלי. שתי הקולגות שלי ישבו ושתקו. לא הייתה להם בעיה עם הרעיון והם לא חשבו על הבעייתיות בו. מבחינת המפקח, זה סוג של "פאן". "פאן", אתם קולטים את זה? מחיקת אישיות היא "פאן"! 3. האופן שבו הסטודנטים יפנו אליי - הוא ביקש ממני לעמוד זה שהם לא יקראו לי בשמי הפרטי לעולם! שוב הבעתי זעזוע ואמרתי שלי לעולם לא יקראו מיס S. מצטערת, יש לי שם, ואני לא רואה עצמי חברת סגל נעלה ומורמת מעם. אז הוא אמר: מה דעתך על "המורה" (אתן יודעות, כמו שקראו לי התיכוניסטים שלימדתי בארץ)? מרוב שוק וגם עצבים כבר לא עניתי, אבל אני רוצה לשמוע מה לדעתכן אני אמורה לעשות עם זה. 4. לבוש ופרזנטציה - החוצפן רוצה שהבנים ילבשו חליפות ועניבות ואני אתלבש באופן רשמי, אם אפשר בחליפה (!). מעבר לעובדה שרוב חברי הסגל לא מתלבשים כך, קיימת גם הבעיה הלא-מבוטלת שאין לי כאלה בגדים. בכלל. בקושי חצאית אלגנטית אחת יש. ואין לי כסף לגרדרובה. ואני גם לא רוצה להתלבש כך. צר לי, אבל אם האישיות שאני מציגה מול הסטודנטים היא extension של עצמי, אז האישיות שלי לא נוטה להתלבש בחליפות. לא סתם טיפחתי לי דימוי של בוץ' לייט שאני גאה בו מאוד. בקיצור, כמו שאפשר לקרוא, אני רותחת מזעם. ידיד שלי אמר שזאת פגיעה בחופש האקדמי שלי ושאני צריכה לברר עם האיגוד המקצועי אילו דרישות הוא יכול להציב בפניי. מה דעתכן?
אז הסמסטר אני מלמדת קורס בפעם הראשונה. קורס משלי, שמלווה בחבר סגל שאמור לפקח עליי "מלמעלה" ומ"בחוץ". בקיצור, הייתה לנו ישיבה של כל שלושת הדוקטורנטים שמלמדים קורסים בגזרה הספציפית הזאת בחוג, וכמה מהדרישות של אותו מפקח הצליחו להוציא אותי מהכלים, ולכן חשבתי לשתף ולשאול אתכן מה לדעתכן עליי לעשות, אם בכלל: 1. הטקסטבוק - מזעזע ברמות שלא ניתן לתאר, סופר קולוניאליסטי וwhite supremecist, מלא בסטריאוטיפים גזעניים. הודעתי לו שאני מתכוונת להוסיף טקסטים משלי שאני מביאה מבחוץ במקום חלקים מהספר הזה כדי להציג את הבעייתיות בו. הוא קצת הופתע מהביקורת (כפי שיתברר בהמשך, לא הוא ולא הדוקטורנטים האחרים אנשים ביקורתיים במיוחד), אבל קיבל בעיקרון, תלוי כמובן מה אני אבחר להביא. ביני לביני החלטתי שזאת הכיתה שלי ואף אחד לא יקבע לי מה "אסור" ומה "מותר" לי ללמד, ואם אני רוצה להביא חומרים שיעוררו דיון רציני - זכותי. 2. הוא הודיע שמזה שנים יש לו פרקטיקה משעשעת משלו, לפיה הוא מבקש מהסטודנטים לבחור שם עברי וזה השם שבהם יקראו במשך השנה. אני מזועזעת מעבר למה שאי פעם יכולתי לשער. קודם כל, הזכרתי לו את הפרקטיקה הדכאנית המכוערת הזאת בהיסטוריה של המדינה הציונית שכפתה על המהגרים היהודים - גם מאירופה אבל בעיקר מצפון אפריקה וארצות ערב - להחליף את שמם בשם "עברי" או מה שנחשב ככזה. כמובן שהפרקטיקה הדוחה הזאת התקיימה גם בקנדה (נגד הaboriginal people) ונגד אפרו-אמריקנים בארה"ב בתקופת העבדות. אמרתי לו שהוא מבצע אלימות דיסקורסיבית ושאני מזועזעת ואני לא אתן לזה יד בכיתה שלי. שתי הקולגות שלי ישבו ושתקו. לא הייתה להם בעיה עם הרעיון והם לא חשבו על הבעייתיות בו. מבחינת המפקח, זה סוג של "פאן". "פאן", אתם קולטים את זה? מחיקת אישיות היא "פאן"! 3. האופן שבו הסטודנטים יפנו אליי - הוא ביקש ממני לעמוד זה שהם לא יקראו לי בשמי הפרטי לעולם! שוב הבעתי זעזוע ואמרתי שלי לעולם לא יקראו מיס S. מצטערת, יש לי שם, ואני לא רואה עצמי חברת סגל נעלה ומורמת מעם. אז הוא אמר: מה דעתך על "המורה" (אתן יודעות, כמו שקראו לי התיכוניסטים שלימדתי בארץ)? מרוב שוק וגם עצבים כבר לא עניתי, אבל אני רוצה לשמוע מה לדעתכן אני אמורה לעשות עם זה. 4. לבוש ופרזנטציה - החוצפן רוצה שהבנים ילבשו חליפות ועניבות ואני אתלבש באופן רשמי, אם אפשר בחליפה (!). מעבר לעובדה שרוב חברי הסגל לא מתלבשים כך, קיימת גם הבעיה הלא-מבוטלת שאין לי כאלה בגדים. בכלל. בקושי חצאית אלגנטית אחת יש. ואין לי כסף לגרדרובה. ואני גם לא רוצה להתלבש כך. צר לי, אבל אם האישיות שאני מציגה מול הסטודנטים היא extension של עצמי, אז האישיות שלי לא נוטה להתלבש בחליפות. לא סתם טיפחתי לי דימוי של בוץ' לייט שאני גאה בו מאוד. בקיצור, כמו שאפשר לקרוא, אני רותחת מזעם. ידיד שלי אמר שזאת פגיעה בחופש האקדמי שלי ושאני צריכה לברר עם האיגוד המקצועי אילו דרישות הוא יכול להציב בפניי. מה דעתכן?