הצליחו להרגיז אותי היום
- פותח הנושא NorthernStar
- פורסם בתאריך
לימוד שפה באמצעות חשיפה לתרבות
קשה לי לדמיין איך אפשר אחרת. השפה היחידה שלמדתי הייתה צרפתית, למדתי אותה ברמה גבוהה, של שפת אם, והחשיפה הייתה לכל הכיוונים, לדקדוק, לספרות, לחיי היוםיום וגם לטקסטים היסטוריים. הריגוש שנוצר אצלי בתיאור חיי היומיום בפריז (דרך ההליכה ברחובות פריז לסידורים הקטנים, השיטוט ברחובות והווי היוםיום, השכנים הדמיוניים של הדמות הדמיונית שהובילה את השיעורים,כל אלו הפכו אותי לפרנקופילית מושבעת, והגדילו את החשק שלי להשתלט על השפה. (וגם לנסוע לצרפת ולגור בה למשך כל חיי) ועוד לא הזכרתי את החשיפה לספרות הצרפתית של המאה התשע עשרה ולרעיונות שהיא בטאה, שסקרנו, ועוררו וריגשו מרוב עניין. אני מבינה שמדובר בקורס בסיסי שקרוב לוודאי לא יקנה את השפה העברית לתלמידיו, ודווקא בגלל זה החשיפה לתרבות, ככל שתהיה צבועה בגוונים מרגשים ומהנה, היא זו שתיצור את הרצון להעמיק את הידע גם בשפה ובוודאי שבתרבות. קורס בסיסי שלא מקנה באמת את השפה ביסודיות, מהי מטרתו בעצם? מעבר לצבירת נקודות, הייתי רוצה שיעורר תחושת קשר וסקרנות לתרבות הששפה הזו מייצגת על מנת שיהווה דלת מקרבת. כוכב הצפון, שווה לחשוב על זה שוב
קשה לי לדמיין איך אפשר אחרת. השפה היחידה שלמדתי הייתה צרפתית, למדתי אותה ברמה גבוהה, של שפת אם, והחשיפה הייתה לכל הכיוונים, לדקדוק, לספרות, לחיי היוםיום וגם לטקסטים היסטוריים. הריגוש שנוצר אצלי בתיאור חיי היומיום בפריז (דרך ההליכה ברחובות פריז לסידורים הקטנים, השיטוט ברחובות והווי היוםיום, השכנים הדמיוניים של הדמות הדמיונית שהובילה את השיעורים,כל אלו הפכו אותי לפרנקופילית מושבעת, והגדילו את החשק שלי להשתלט על השפה. (וגם לנסוע לצרפת ולגור בה למשך כל חיי) ועוד לא הזכרתי את החשיפה לספרות הצרפתית של המאה התשע עשרה ולרעיונות שהיא בטאה, שסקרנו, ועוררו וריגשו מרוב עניין. אני מבינה שמדובר בקורס בסיסי שקרוב לוודאי לא יקנה את השפה העברית לתלמידיו, ודווקא בגלל זה החשיפה לתרבות, ככל שתהיה צבועה בגוונים מרגשים ומהנה, היא זו שתיצור את הרצון להעמיק את הידע גם בשפה ובוודאי שבתרבות. קורס בסיסי שלא מקנה באמת את השפה ביסודיות, מהי מטרתו בעצם? מעבר לצבירת נקודות, הייתי רוצה שיעורר תחושת קשר וסקרנות לתרבות הששפה הזו מייצגת על מנת שיהווה דלת מקרבת. כוכב הצפון, שווה לחשוב על זה שוב
נקודת מבט קצת שונה לעניין השם ../images/Emo13.gif
תראי, עניין השם והזהות שבאה איתו מוכר לי מזווית מאוד אישית ולא ממקום של פוליטיקה. אני התמודדתי עם הנושא בשתי סיטואציות - בראשונה, החלפת שם המשפחה עם נישואי. יש לזה המון קונוטציות מאוד אנטי-פמיניסטיות אבל עשיתי זאת כי רציתי להיות משפחה אחת עם האיש שבחרתי לחלוק עימו את חיי. במקור רציתי לצרף את שמו לשלי, אבל בנסיבות בירוקרטיות אידיוטיות למדי יצא שהחלפתי לגמרי, כלומר למרות החשיבות הגדולה לא בא לי להילחם על זה מול טחנות הרוח הבירוקרטיות. לקח לי שנה להתרגל לשינוי הזה, אבל היום משונה לי עוד יותר אם יקראו לי בשמי מטרום נישואי. יחד עם זאת ולמרות הכל, אני לא חשה שזהותי נלקחה ממני, אלא שנוסף לה נדבך. הסיטואציה השניה היא בחירת השמות לילדותי. העיסוק בבחירת השם מעסיק הרבה מאוד את ההורים, זו אחת ההחלטות המשמעויות הראשונות שאנחנו עושים בראשית חייו של הילד ועדין, אני לא מרגישה שכל זהותן של ילדותי נובעת משמותיהן. למען האמת, לבתי הבכורה קראי אדוה, אבל במשך תקופה ארוכה צחקנו שהיא לא אדוה אלא צונאמי. כך שהותה ממש לא נגזרה משמה. אני חושבת שברמת הפרקטיקה היומיומית, דווקא בתהליך הלימוד של השפה והניסיון להבין תרבות, יש מקום לערוך ולקיים דיון על שמות. לצורך הדגמה אני חושבת שיכול להיות לסטודנט מאוד מעניין לשמוע איך היה נקרא בשפה ובתרבות אחרת ואיך ניתן לבצע העתקה של שם משפה לשפה. אני לא חושבת שהוא צריך לאמץ את הזהות הזו ולהיקרא בה על בסיס קבוע (בעיני זה יותר מהכל פשוט מבלבל), אבל כן הייתי מנסה לתת לזה אינטרפרטציה אישית במסגרת הקורס כעוד הדגמה (כולל הצגה רחבה של אפשרויות שונות שמקורן בתת תרבויות שונות שיש כאן). בעיני זו זוית ראיה מאוד מרתקת על השפה והתרבות שהיא מייצגת. דווקא היבט ה"פאן" נשמע לי מנותק קצת ולא שייך...
תראי, עניין השם והזהות שבאה איתו מוכר לי מזווית מאוד אישית ולא ממקום של פוליטיקה. אני התמודדתי עם הנושא בשתי סיטואציות - בראשונה, החלפת שם המשפחה עם נישואי. יש לזה המון קונוטציות מאוד אנטי-פמיניסטיות אבל עשיתי זאת כי רציתי להיות משפחה אחת עם האיש שבחרתי לחלוק עימו את חיי. במקור רציתי לצרף את שמו לשלי, אבל בנסיבות בירוקרטיות אידיוטיות למדי יצא שהחלפתי לגמרי, כלומר למרות החשיבות הגדולה לא בא לי להילחם על זה מול טחנות הרוח הבירוקרטיות. לקח לי שנה להתרגל לשינוי הזה, אבל היום משונה לי עוד יותר אם יקראו לי בשמי מטרום נישואי. יחד עם זאת ולמרות הכל, אני לא חשה שזהותי נלקחה ממני, אלא שנוסף לה נדבך. הסיטואציה השניה היא בחירת השמות לילדותי. העיסוק בבחירת השם מעסיק הרבה מאוד את ההורים, זו אחת ההחלטות המשמעויות הראשונות שאנחנו עושים בראשית חייו של הילד ועדין, אני לא מרגישה שכל זהותן של ילדותי נובעת משמותיהן. למען האמת, לבתי הבכורה קראי אדוה, אבל במשך תקופה ארוכה צחקנו שהיא לא אדוה אלא צונאמי. כך שהותה ממש לא נגזרה משמה. אני חושבת שברמת הפרקטיקה היומיומית, דווקא בתהליך הלימוד של השפה והניסיון להבין תרבות, יש מקום לערוך ולקיים דיון על שמות. לצורך הדגמה אני חושבת שיכול להיות לסטודנט מאוד מעניין לשמוע איך היה נקרא בשפה ובתרבות אחרת ואיך ניתן לבצע העתקה של שם משפה לשפה. אני לא חושבת שהוא צריך לאמץ את הזהות הזו ולהיקרא בה על בסיס קבוע (בעיני זה יותר מהכל פשוט מבלבל), אבל כן הייתי מנסה לתת לזה אינטרפרטציה אישית במסגרת הקורס כעוד הדגמה (כולל הצגה רחבה של אפשרויות שונות שמקורן בתת תרבויות שונות שיש כאן). בעיני זו זוית ראיה מאוד מרתקת על השפה והתרבות שהיא מייצגת. דווקא היבט ה"פאן" נשמע לי מנותק קצת ולא שייך...
ה"פאן"
זה קצת כמו הגמד והענק. כמשחקים בגמד והענק, לא קוראים לאף אחד בשם שלו ל, לא לגמד ולא לענק. ובכל זאת - כולם מסכימים להיקרא גמד וענק במסגרת נסיבות המשחק, וזה באמת כיף. זה מייצג את מסגרת הפעולה. זה הכל. לא חייבים לעשות את זה, אבל אני לא חושבת שצריך לייחס לזה משמעויות כל כך הרות גורל.
זה קצת כמו הגמד והענק. כמשחקים בגמד והענק, לא קוראים לאף אחד בשם שלו ל, לא לגמד ולא לענק. ובכל זאת - כולם מסכימים להיקרא גמד וענק במסגרת נסיבות המשחק, וזה באמת כיף. זה מייצג את מסגרת הפעולה. זה הכל. לא חייבים לעשות את זה, אבל אני לא חושבת שצריך לייחס לזה משמעויות כל כך הרות גורל.
NorthernStar
New member
שם לטעמי הוא משהו שאי אפשר לתרגם
הדימיון המסוים בין ג'ון ליוהנס ליוחנן הוא תולדה של נסיבות היסטוריות מסוימות. אבל מרבית השמות הן ספציפיים לקונטקסטים לוקליים ותרבותיים שאינם מיתרגמים. כלומר, יכולים להסביר לי עד מחר את המשמעות המילולית של מלויקה או דיויה, אבל אני לעולם לא אוכל לחשוב על מקבילה, מפני שלשמות עצמם יש היסטוריה, וגם לה הרבה מאוד רבדים. אז דווקא לזה לא הייתי רוצה להיכנס. חלק מזה הוא הכבוד שאני רוחשת לאישיות האינדיבידואלית של כל סטודנט בכיתה שלי, שגם אותה אי אפשר לכמת או לתרגם או לבטל באופן סימבולי על ידי החלפה כפויה של השם. לא הייתי רוצה שינסו לתרגם גם את שמי הפרטי. למה הוא לא יכול פשוט להיות שם, לצד כל הג'ני והסטפני? בכיתה שלי יהיו אולי ז'וזף, דייויד, אמאל ומית', וככה אני גם רוצה שיישארו.
הדימיון המסוים בין ג'ון ליוהנס ליוחנן הוא תולדה של נסיבות היסטוריות מסוימות. אבל מרבית השמות הן ספציפיים לקונטקסטים לוקליים ותרבותיים שאינם מיתרגמים. כלומר, יכולים להסביר לי עד מחר את המשמעות המילולית של מלויקה או דיויה, אבל אני לעולם לא אוכל לחשוב על מקבילה, מפני שלשמות עצמם יש היסטוריה, וגם לה הרבה מאוד רבדים. אז דווקא לזה לא הייתי רוצה להיכנס. חלק מזה הוא הכבוד שאני רוחשת לאישיות האינדיבידואלית של כל סטודנט בכיתה שלי, שגם אותה אי אפשר לכמת או לתרגם או לבטל באופן סימבולי על ידי החלפה כפויה של השם. לא הייתי רוצה שינסו לתרגם גם את שמי הפרטי. למה הוא לא יכול פשוט להיות שם, לצד כל הג'ני והסטפני? בכיתה שלי יהיו אולי ז'וזף, דייויד, אמאל ומית', וככה אני גם רוצה שיישארו.
חמוס במשקפיים
New member
כשלמדתי ערבית בתיכון הוצע לי שם ערבי
וקיבלתי אותו בשמחה. כשלמדתי יפנית באוניברסיטה הוצע לי שם יפני שלא היה חמוד מספיק לטעמי אז הצעתי שם אחר. בשני המקרים נהניתי מאוד. נדמה לי שאת משליכה כאן רגישות של קבוצה מאוד ספציפית על אנשים שאין להם שום קשר לנושא - בערך כמו לסרב להיעזר במספרי סטודנט משום שהגרמנים סימנו במספרים את אסירי מחנות הריכוז. לגבי הטקסטבוק, בזמנו נתקלתי בבעיה דומה. כשלימדתי עברית באנגליה, חלק מהדיאלוגים מספר הלימוד שבו השתמשתי היו שוביניסטיים להחריד - אבא יוצא לעבודה ואמא מכינה לו ארוחה, וכן הלאה. במקרים כאלה פשוט החלפתי את התפקידים, הלבשתי את אבאל'ה בסינור ולימדתי את הטקסטים שמח וטוב לב.
וקיבלתי אותו בשמחה. כשלמדתי יפנית באוניברסיטה הוצע לי שם יפני שלא היה חמוד מספיק לטעמי אז הצעתי שם אחר. בשני המקרים נהניתי מאוד. נדמה לי שאת משליכה כאן רגישות של קבוצה מאוד ספציפית על אנשים שאין להם שום קשר לנושא - בערך כמו לסרב להיעזר במספרי סטודנט משום שהגרמנים סימנו במספרים את אסירי מחנות הריכוז. לגבי הטקסטבוק, בזמנו נתקלתי בבעיה דומה. כשלימדתי עברית באנגליה, חלק מהדיאלוגים מספר הלימוד שבו השתמשתי היו שוביניסטיים להחריד - אבא יוצא לעבודה ואמא מכינה לו ארוחה, וכן הלאה. במקרים כאלה פשוט החלפתי את התפקידים, הלבשתי את אבאל'ה בסינור ולימדתי את הטקסטים שמח וטוב לב.
MissScotland2004
New member
זה קורס לעברית בסיסית??
אני לא מבינה בכלל על מה המהומה. אני מורה מוסמכת לאנגלית בעצמי, ובמקרה אני גם לומדת עכשיו צרפתית. אחרי כמה שיעורים אני עדיין ברמה של "מה שלומך?" "שלומי טוב, ואתה?" "שלומי מצויין. מהיכן את?" "אני מישאל אבל מתגוררת באדינבורו. ואתה?". ובערך עוד 10 משפטים כולל לספור עד 10. כל מה שמעניין מישהו שמתחיל ללמוד שפה זה להתקדם כמה שיותר מהר והשהשיטה תעבוד. את חושבת שמעניין אותי שמשתמשים שם רק בפייר או ג'וזפין מפריז במקום במוחמד וטמירה מטולוז? אין מצב שאני בכלל אבחין בניואנסים האלו או אקדיש לזה תשומת לב. הטקסטים ברמות האלו כל כך כל כך פשוטים. פשוט תלמדי אותם עברית הכי טוב שאת יכולה. כל השאר, זה בשבילך, לא בשבילם.
אני לא מבינה בכלל על מה המהומה. אני מורה מוסמכת לאנגלית בעצמי, ובמקרה אני גם לומדת עכשיו צרפתית. אחרי כמה שיעורים אני עדיין ברמה של "מה שלומך?" "שלומי טוב, ואתה?" "שלומי מצויין. מהיכן את?" "אני מישאל אבל מתגוררת באדינבורו. ואתה?". ובערך עוד 10 משפטים כולל לספור עד 10. כל מה שמעניין מישהו שמתחיל ללמוד שפה זה להתקדם כמה שיותר מהר והשהשיטה תעבוד. את חושבת שמעניין אותי שמשתמשים שם רק בפייר או ג'וזפין מפריז במקום במוחמד וטמירה מטולוז? אין מצב שאני בכלל אבחין בניואנסים האלו או אקדיש לזה תשומת לב. הטקסטים ברמות האלו כל כך כל כך פשוטים. פשוט תלמדי אותם עברית הכי טוב שאת יכולה. כל השאר, זה בשבילך, לא בשבילם.
אין לך מושג על מה את מדברת
אני מלמד את הספר הזה כבר שנים גם את החלק הראשון וגם את השני. אני לא יודע איזה את תלמדי. יש לו בעיות בעיקר מתודולוגיות והסמכות הדקדוקית שלו היא מפוקפקת ביחס לספרים הישנים יותר אבל זו הגישה היום. בכל מקרה, אם את מתכוונת להכניס טקסטים חיצוניים ללימוד בעברית אין לך מושג על מה את מדברת. היכן בדיוק תמצאי טקסטים חיצוניים בעברית שתואמים את הרמה הדקדוקית של הכיתה בכל שלב ושלב של הלימוד? הטקסטים בספר תואמים את אוצר המילים שנלמד ומעבדים אותו. אין טקסט חיצוני שיכול לעשות את זה. הקיצוניות האידאולוגית שלך תשבש את תהליך הלימוד שלהם. אם נדמה לך שאת תוכלי לומר שני משפטים בעברית שעולים על רמה בסיסית של דיבור, את פשוט טועה. הם לא יבינו אותך. באשר לתוכן ולרמת הייצוג של ישראל, לומר שהספר משקף את תל אביב הלבנה זו פשוט שטות. יש בשני החלקים טקסטים על הקיבוץ, על תרבות הקנייה, על העלייה האתיופית, על הקולונוע הישראלי, על המכבים והרומאים ועוד אלף ואחד דברים, על ירושלים, על דתיים וחילוניים. יש גם טקסט מתורגם של סופר מצרי בחלק השני. אני מציע לך לעיין שוב. למעשה, נראה לי שהתפיסה המעוותת שלך היא בגדר הפוסל במומו פוסל. את מאשימה את העולם באי הכרה באידאולוגיה שהוא משדר וזה מה שאת עושה ביחס לספר הזה. באשר להחלפת השמות, אני לא מתלהב מזה כי זה פשוט מביך אותי בילדותיות שבכך, לא משום ההשתמעויות הכוחניות של העניין שאני מכיר בהם באופן שכלי, אבל הן נראות לי לא פרופוציונליות בקורס ללימוד שפה. כמורה די מנוסה לעברית, אני גם חושב שכל הגישה של "שפה כשער לתרבות" היא גישה הרסנית לתהליך לימוד השפה. יותר חשוב שידעו להטות פעלים ולהשתמש במילת היחס הנכונה מאשר שיבינו את ההבדל בין מזרחים לאשכנזים. אם זה מנחם אותך, בחלק ב' של הספר כבר יש טקסטים מתורגמים בכלל בזואולוגיה או פסיכולוגיה חברתית. באופן כללי, אני סולד מן הרעיון שכל ישראלי נתפס כמסוגל ללמד עברית רק משום שהוא במקרה דובר את השפה, בבחינת "בארץ העיוורים בעל העין האחת הוא מלך." זה אחד הגורמים להתדרדרות בהוראת העברית בעולם. בדרך כל הבעיה היא חוסר ידיעה מעמיקה של הדקדוק העברי אבל במקרה שלך הבעיה היא אובססיה אידאולוגית שלא הייתה עולה אצל מי שהכשרתו היא לשונאית. אגב, הספר הזה לא יותר יקר מזה של ערבית או צרפתית שהם בכלל קבוצה של ספרים. אז די עם העיוורון הביקורתי הזה.
אני מלמד את הספר הזה כבר שנים גם את החלק הראשון וגם את השני. אני לא יודע איזה את תלמדי. יש לו בעיות בעיקר מתודולוגיות והסמכות הדקדוקית שלו היא מפוקפקת ביחס לספרים הישנים יותר אבל זו הגישה היום. בכל מקרה, אם את מתכוונת להכניס טקסטים חיצוניים ללימוד בעברית אין לך מושג על מה את מדברת. היכן בדיוק תמצאי טקסטים חיצוניים בעברית שתואמים את הרמה הדקדוקית של הכיתה בכל שלב ושלב של הלימוד? הטקסטים בספר תואמים את אוצר המילים שנלמד ומעבדים אותו. אין טקסט חיצוני שיכול לעשות את זה. הקיצוניות האידאולוגית שלך תשבש את תהליך הלימוד שלהם. אם נדמה לך שאת תוכלי לומר שני משפטים בעברית שעולים על רמה בסיסית של דיבור, את פשוט טועה. הם לא יבינו אותך. באשר לתוכן ולרמת הייצוג של ישראל, לומר שהספר משקף את תל אביב הלבנה זו פשוט שטות. יש בשני החלקים טקסטים על הקיבוץ, על תרבות הקנייה, על העלייה האתיופית, על הקולונוע הישראלי, על המכבים והרומאים ועוד אלף ואחד דברים, על ירושלים, על דתיים וחילוניים. יש גם טקסט מתורגם של סופר מצרי בחלק השני. אני מציע לך לעיין שוב. למעשה, נראה לי שהתפיסה המעוותת שלך היא בגדר הפוסל במומו פוסל. את מאשימה את העולם באי הכרה באידאולוגיה שהוא משדר וזה מה שאת עושה ביחס לספר הזה. באשר להחלפת השמות, אני לא מתלהב מזה כי זה פשוט מביך אותי בילדותיות שבכך, לא משום ההשתמעויות הכוחניות של העניין שאני מכיר בהם באופן שכלי, אבל הן נראות לי לא פרופוציונליות בקורס ללימוד שפה. כמורה די מנוסה לעברית, אני גם חושב שכל הגישה של "שפה כשער לתרבות" היא גישה הרסנית לתהליך לימוד השפה. יותר חשוב שידעו להטות פעלים ולהשתמש במילת היחס הנכונה מאשר שיבינו את ההבדל בין מזרחים לאשכנזים. אם זה מנחם אותך, בחלק ב' של הספר כבר יש טקסטים מתורגמים בכלל בזואולוגיה או פסיכולוגיה חברתית. באופן כללי, אני סולד מן הרעיון שכל ישראלי נתפס כמסוגל ללמד עברית רק משום שהוא במקרה דובר את השפה, בבחינת "בארץ העיוורים בעל העין האחת הוא מלך." זה אחד הגורמים להתדרדרות בהוראת העברית בעולם. בדרך כל הבעיה היא חוסר ידיעה מעמיקה של הדקדוק העברי אבל במקרה שלך הבעיה היא אובססיה אידאולוגית שלא הייתה עולה אצל מי שהכשרתו היא לשונאית. אגב, הספר הזה לא יותר יקר מזה של ערבית או צרפתית שהם בכלל קבוצה של ספרים. אז די עם העיוורון הביקורתי הזה.
../images/Emo45.gif בעניין התפישה שכל מי שיודע עברית
יכול/ראוי/מוכשר ללמד שפה. התאפקתי להגיב על זה עד כה, כי אני לא בטוחה מה ההכשרה של כוכב הצפון. אבל באמת, כל מי שיודע עברית - ממש לא בהכרח יודע מה היא מורפולוגיה, ואיך ללמד אותה וכו'. אני מסכימה חלקית בלבד עם העניין שהשפה ללא צריכה להיות שער לתרבות. אני חושבת שהיא דווקא כן, כי רק אם מבינים את התרבות שלה אפשר להבין ולהשתמש בשפב בצורה נכונה ומדויוקת יותר, אלב - ייתכן שזה באמת משהו שצריך לחכות לשלב ב' של לימוד השפה .
יכול/ראוי/מוכשר ללמד שפה. התאפקתי להגיב על זה עד כה, כי אני לא בטוחה מה ההכשרה של כוכב הצפון. אבל באמת, כל מי שיודע עברית - ממש לא בהכרח יודע מה היא מורפולוגיה, ואיך ללמד אותה וכו'. אני מסכימה חלקית בלבד עם העניין שהשפה ללא צריכה להיות שער לתרבות. אני חושבת שהיא דווקא כן, כי רק אם מבינים את התרבות שלה אפשר להבין ולהשתמש בשפב בצורה נכונה ומדויוקת יותר, אלב - ייתכן שזה באמת משהו שצריך לחכות לשלב ב' של לימוד השפה .
MissScotland2004
New member
כל מלה בסלע! well said ../images/Emo45.gif
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.