שוב, דעה שלך
במקרים מסוימים, אני אגן על זכותה של האישה מולך להפיל, אפילו במצב ההיפותטי שבו היא רוצה להפיל את העובר שלי - אני אגן על זכותה ממך ואני אגן על זכותה מכל אחד, ועל כל אחת. זו הדעה שלי, וחלק מהמטען המוסרי שלי. קבעתי אותו לבד, ולא קראתי אותו באיזה ספר או שאיזה רב החדיר את זה בי. זה פשוט מה שאני, אישית, מעדיף. למה זה מעניין מישהו כאן, איני יודע. לא מעניין אותי בשום צורה שלעובר הזה יש פוטנציאל לחיות, לעובר הזה לא היה חצי סיכוי לשרוד אם היא לא הייתה בחיים והוא לא היה ניזון מדמה, ואם היא תצום, הוא גם ימות. הוא חייב לה את חייו והיא יכולה לעשות עם זה מה שבא לה (בין אם זה "נכון" או לא. לדעתי, זה נכון. לדעתך , זה לא. אל תנסה לשכנע אותי שזה גם דעתי, כי זה פשוט לא יהיה נכון. איננו מתווכחים על אמיתה כלשהי כאן.) הקביעה שלי שזה חלק מגופה זו אינה דעתי הפרטית. התלות בין בריאות האם ויכולתו של העובר להתפתח ובסופו של דבר להוולד היא מלאה. עובר לעולם לא ישרוד בתוך הם הרה מתה, ועל כך אין שום סיכוי להתווכח, כי העובדה הזו מנצחת את הדעה האישית של שנינו. זה פשוט נכון. מה שמוביל אותי ל"מסקנה" האישית שלי זה לא עובדה זו. מה שמוביל אותי למסקנה האישית (שאתה רואה בה כקיצונית, ואני מכבד את זכותך לעשות זאת) זה שאני, אישית, מאמין שלאישה יש זכות עם ליצור תינוק מהעובר שהוטמן בתוכה או לא. לא אכפת לי מזה שמדובר ביצור שדומה ליצור חי באיזשהי צורה. איני מרגיש שום אמפטיה לצבר של תאים, ואם כל הכאב שמתלווה לזה, זוהי זכותה של האישה ליצור ילד, וזכותה של האישה לא ליצור אותו (זוהי זכותה *לדעתי* בלבד) אל תנסה לשכנע אותי לשנות את הדעה שלי, אתה פשוט לא תצליח וחבל על זמנך. אם אתה רוצה להתווכח על משהו ,תנסה להתווכח על העובדות. אבל אני כבר מזהיר אותך, לא משנה איזה עובדות תציג ובין אם הן נכונות או לא - זה לא ישנה את דעתי , כי איני מבסס את דעתי על שום דבר מלבד האמונה שלאישה יש זכות לבחור ללדת או לא. (על אותו בסיס שאני מוצא את זה מוסרי לרצוח מחבל, אבל אני לא מוצא את זה מוסרי לרצוח תינוק שכבר נולד. אני מבסס את זה על רגשות, על אידיאולוגיה, על ערכים שתפסתי מתישהו בחיי. לא על עובדות ולא על ראיות.)