../images/Emo32.gifוואי.. כתבתי במשך שעה וחצי.
וכתבתי את כל מה שהיה לי על הלב. והפעם היא תקרא את זה, ולא משנה לי מה יהיה אח"כ, אני את המטרה שלי השגתי [בתקווה שהיא לא עד כדי כך רעה, והיא כן תקרא]. היה לי יום ממש קשה היום, באמת שהרבה זמן לא עברתי כ"כ הרבה. יום כואב כזה.. לא רוצה יותר כאלה. אני מתגברת על משהו מצד אחד, כמובן שלא לגמרי, אבל לפחות משתדלת. ואז משהו אחר, וכן, אני גורם מאד גדול בזה, אבל לא היתה לי ברירה. כאילו, האושר לא יכול להיות עד הסוף. אבל בסדר, אני מתעודדת, אני לא אכניס את עצמי לזה עוד. אפילו לא בכיתי כשכתבתי את המכתב, נראה לי שפשוט לא נשארו לי דמעות. אני עושה לי קצת חופש עד ה1.6. מצד אחד, אני מתה שיעבור הזמן, ומצד שני.. אני צריכה להרגע מכל מה שקרה כאן בשבוע האחרון. אז... מגיע לי לנוח. ואני צריכה לחייך. אני מקווה שיהיה בסדר בקרוב. לפחות תקווה יש. [ואני לא יודעת מה לעשות עם יותם מחר. אני חייבת לדבר, אבל מצד שני אני לא יודעת אם זה במקום. טוב, נראה אם הוא יתקשר בכלל] חח וואי, אני חייבת ללכת לישון. יש לי מחר חזרות ב9 בבוקר :|.