הנה לכם קושייה, ...

[E s t e b a n]

לא, פשוט לא...

היי שוב,תראה אני כמעט מסכים איתך
עזוב סטיסטיקה, תקח 10 ילדים ממקרה א'(גיל 7.5) ו10 ילדים ממקרה ב'(גיל 6), מה לדעתך יקרה, האם התוצאות יהיו זהות? הנחות יסוד- 1. לשני הקבוצות רמת I.Q זהה. 2. רקע חינוכי שונה ומגוון אין צורך לבדוק אותו. 3. ילדי גיל 6, נמצאים במסגרת לימודית חודשיים, ילדי גיל 7.5 נמצאים במסגרת לימודית שנה שנייה. התשובה ברורה. נכון שאתה מסכים

.

לא, פשוט לא...
אתה לא לוקח 10 ילדים ממקרה א' ו10 ילדים ממקרה ב'. "לקחת 10 ילדים" זה אומר לבחור אותם באקראי מתוך אוכלוסיה שלמה. זה לא מה שמעניין אותך: מה שמעניין אותך זה לקחת את הילד --שלך--, לא באקראי. עוד דוגמא, אולי זה יהיה יותר ברור: ניקח 10 גברים ונעביר אותם מבחן כזה: אם הגובה שלהם מעל 1.75, הם עוברים. ניקח עכשיו 10 נשים ונעביר אותם את אותו המבחן. עושים את זה הרבה מאוד פעמים ומגלים ש-40% מהגברים עוברים את המבחן, אבל רק 10% מהנשים. עכשיו תגיד לי: מה הסיכוי של טום קרוז (לא אקראי!) לעבור את המבחן? אין משמעות לזה שהוא גבר, הוא פשוט לא עובר. ומה הסיכוי של ניקול קידמן לעבור את המבחן? אין משמעות לזה שהיא אישה, היא פשוט כן עוברת. תחליף את המילה "גברים" ב-"ילדים ממקרה א'" מהדוגמא שלך. תחליף את המילה "נשים" ב-"ילדים ממקרה ב'" מהדוגמא שלך. תחליף את המילים "טום קרוז" (או ניקול קידמן

) בשם של הילד שלך. התעלמת מהחלק העיקרי של ההודעה שלי, אז אני אשאל אותך שאלה: מדוע בחרת לערער? מה המוטיבציה לכך?

 

[בזזזזזזז]

../images/Emo13.gif../images/Emo45.gif אהבתי כל מה שכתבת בשרשור זה

לא, פשוט לא...
אתה לא לוקח 10 ילדים ממקרה א' ו10 ילדים ממקרה ב'. "לקחת 10 ילדים" זה אומר לבחור אותם באקראי מתוך אוכלוסיה שלמה. זה לא מה שמעניין אותך: מה שמעניין אותך זה לקחת את הילד --שלך--, לא באקראי. עוד דוגמא, אולי זה יהיה יותר ברור: ניקח 10 גברים ונעביר אותם מבחן כזה: אם הגובה שלהם מעל 1.75, הם עוברים. ניקח עכשיו 10 נשים ונעביר אותם את אותו המבחן. עושים את זה הרבה מאוד פעמים ומגלים ש-40% מהגברים עוברים את המבחן, אבל רק 10% מהנשים. עכשיו תגיד לי: מה הסיכוי של טום קרוז (לא אקראי!) לעבור את המבחן? אין משמעות לזה שהוא גבר, הוא פשוט לא עובר. ומה הסיכוי של ניקול קידמן לעבור את המבחן? אין משמעות לזה שהיא אישה, היא פשוט כן עוברת. תחליף את המילה "גברים" ב-"ילדים ממקרה א'" מהדוגמא שלך. תחליף את המילה "נשים" ב-"ילדים ממקרה ב'" מהדוגמא שלך. תחליף את המילים "טום קרוז" (או ניקול קידמן

) בשם של הילד שלך. התעלמת מהחלק העיקרי של ההודעה שלי, אז אני אשאל אותך שאלה: מדוע בחרת לערער? מה המוטיבציה לכך?

אהבתי כל מה שכתבת בשרשור זה

 

[נטשה הרציונלית]

אסטבן, אבל

לא, פשוט לא...
אתה לא לוקח 10 ילדים ממקרה א' ו10 ילדים ממקרה ב'. "לקחת 10 ילדים" זה אומר לבחור אותם באקראי מתוך אוכלוסיה שלמה. זה לא מה שמעניין אותך: מה שמעניין אותך זה לקחת את הילד --שלך--, לא באקראי. עוד דוגמא, אולי זה יהיה יותר ברור: ניקח 10 גברים ונעביר אותם מבחן כזה: אם הגובה שלהם מעל 1.75, הם עוברים. ניקח עכשיו 10 נשים ונעביר אותם את אותו המבחן. עושים את זה הרבה מאוד פעמים ומגלים ש-40% מהגברים עוברים את המבחן, אבל רק 10% מהנשים. עכשיו תגיד לי: מה הסיכוי של טום קרוז (לא אקראי!) לעבור את המבחן? אין משמעות לזה שהוא גבר, הוא פשוט לא עובר. ומה הסיכוי של ניקול קידמן לעבור את המבחן? אין משמעות לזה שהיא אישה, היא פשוט כן עוברת. תחליף את המילה "גברים" ב-"ילדים ממקרה א'" מהדוגמא שלך. תחליף את המילה "נשים" ב-"ילדים ממקרה ב'" מהדוגמא שלך. תחליף את המילים "טום קרוז" (או ניקול קידמן

) בשם של הילד שלך. התעלמת מהחלק העיקרי של ההודעה שלי, אז אני אשאל אותך שאלה: מדוע בחרת לערער? מה המוטיבציה לכך?

אסטבן, אבל
"גובה" זה לא "לעבור במבחן". אם אותו הילד ייגש לאותו מבחן (כלומר, לא בדיוק לאותו מבחן, אלא למבחן דומה, באותה מתכונת) מספר פעמים, ייתכן שבחלק מהפעמים הוא יעבור, ובחלק ייכשל. כי במבחנים תמיד יש הרבה "עניין של מזל". לכן יש משמעות לדבר על "סיכוי" של ילד בודד, יחיד ומיוחד לעבור או לא לעבור את המחבן.

 

[xyx989]

כנראה שדעותנו חלקות בכך, ידוע ש...

לא, פשוט לא...
אתה לא לוקח 10 ילדים ממקרה א' ו10 ילדים ממקרה ב'. "לקחת 10 ילדים" זה אומר לבחור אותם באקראי מתוך אוכלוסיה שלמה. זה לא מה שמעניין אותך: מה שמעניין אותך זה לקחת את הילד --שלך--, לא באקראי. עוד דוגמא, אולי זה יהיה יותר ברור: ניקח 10 גברים ונעביר אותם מבחן כזה: אם הגובה שלהם מעל 1.75, הם עוברים. ניקח עכשיו 10 נשים ונעביר אותם את אותו המבחן. עושים את זה הרבה מאוד פעמים ומגלים ש-40% מהגברים עוברים את המבחן, אבל רק 10% מהנשים. עכשיו תגיד לי: מה הסיכוי של טום קרוז (לא אקראי!) לעבור את המבחן? אין משמעות לזה שהוא גבר, הוא פשוט לא עובר. ומה הסיכוי של ניקול קידמן לעבור את המבחן? אין משמעות לזה שהיא אישה, היא פשוט כן עוברת. תחליף את המילה "גברים" ב-"ילדים ממקרה א'" מהדוגמא שלך. תחליף את המילה "נשים" ב-"ילדים ממקרה ב'" מהדוגמא שלך. תחליף את המילים "טום קרוז" (או ניקול קידמן

) בשם של הילד שלך. התעלמת מהחלק העיקרי של ההודעה שלי, אז אני אשאל אותך שאלה: מדוע בחרת לערער? מה המוטיבציה לכך?

כנראה שדעותנו חלקות בכך, ידוע ש...
אחרי גיל מסויים הרמה הקוגנטיבית הכללית מתייצבת לה, זו נקודה אחת. אם הבנת אותי. נכון מאוד, ילדי מעניין אותי, אבל לצורך הדיון זה יכול להיות כל ילד שתשלוף באקראי בתנאי שיענה על 3 הנחות היסוד שהזכרתי. מה עוד הדוגמאות שנתת לא קשורות לצורך הדיון ולא מתייחסות להנחות היסוד.

 

[apk]

חולקת עליך

היי שוב,תראה אני כמעט מסכים איתך
עזוב סטיסטיקה, תקח 10 ילדים ממקרה א'(גיל 7.5) ו10 ילדים ממקרה ב'(גיל 6), מה לדעתך יקרה, האם התוצאות יהיו זהות? הנחות יסוד- 1. לשני הקבוצות רמת I.Q זהה. 2. רקע חינוכי שונה ומגוון אין צורך לבדוק אותו. 3. ילדי גיל 6, נמצאים במסגרת לימודית חודשיים, ילדי גיל 7.5 נמצאים במסגרת לימודית שנה שנייה. התשובה ברורה. נכון שאתה מסכים

.

חולקת עליך
כי אם היית צודק, אז גם במבחנים הרגילים תוצאותיו היו בינוניות ומטה. העובדות, שאתה הבאת, מראות אחרת - הילד יודע להתמודד בצורה מעולה עם כל מבחן שהוא. אם המבחן היה נערך ביום הראשון של שנת הלימודים, ועדיין לא ניתן היה לראות איך הילד מתמודד עם מבחנים הייתי חושבת שאולי אתה צודק. אבל לא לאחר שעבר כבר כמה מבחנים אחרים ובכולם הצליח יפה מאוד. אז עם עקרון המבחן הוא מתמודד כמו כל תלמיד כתה ב אחר, ולפי מה שהבנתי המתכונת של מבחני האיתור חריגה גם לתלמידים "ותיקים" וחדשה גם להם, כך שבמתכונת הזאת אין להם שום יתרון עליו. יחד עם זה, אם תטען שבתחום הידע הכללי שנה וחצי נוספת של חיים יכולה לשנות הרבה, אז לא לחלוטין אשלול את טיעונך. אין ספק, ילד סקרן לומד בכל יום הרבה ידע טרוויאלי, ולכן אותו ילד בגיל 7 וחצי ידע הרבה יותר מאשר הוא עצמו ידע בגיל 6. אבל מידת הסקרנות הרי שונה מילד לילד, וללא ספק ניתן למצוא אפילו ילדים בני 4 שהידע שלהם עולה אפילו על של בני 10. אז אני מסכימה איתך שאם בנך היה נבחן בהשוואה לבני 6 אחרים, אז הוא היה מגיע לאחוזון גבוה יותר. אבל אני לא מסכימה שהוא מסוגל ללמוד בהצלחה בכתה ב ובכל זאת להתמודד עם מבחן האיתור הרבה הרבה פחות טוב מיתר חבריו לכתה.

 

[נטשה הרציונלית]

ענת, כפי שהבנתי - אלה לא היו

חולקת עליך
כי אם היית צודק, אז גם במבחנים הרגילים תוצאותיו היו בינוניות ומטה. העובדות, שאתה הבאת, מראות אחרת - הילד יודע להתמודד בצורה מעולה עם כל מבחן שהוא. אם המבחן היה נערך ביום הראשון של שנת הלימודים, ועדיין לא ניתן היה לראות איך הילד מתמודד עם מבחנים הייתי חושבת שאולי אתה צודק. אבל לא לאחר שעבר כבר כמה מבחנים אחרים ובכולם הצליח יפה מאוד. אז עם עקרון המבחן הוא מתמודד כמו כל תלמיד כתה ב אחר, ולפי מה שהבנתי המתכונת של מבחני האיתור חריגה גם לתלמידים "ותיקים" וחדשה גם להם, כך שבמתכונת הזאת אין להם שום יתרון עליו. יחד עם זה, אם תטען שבתחום הידע הכללי שנה וחצי נוספת של חיים יכולה לשנות הרבה, אז לא לחלוטין אשלול את טיעונך. אין ספק, ילד סקרן לומד בכל יום הרבה ידע טרוויאלי, ולכן אותו ילד בגיל 7 וחצי ידע הרבה יותר מאשר הוא עצמו ידע בגיל 6. אבל מידת הסקרנות הרי שונה מילד לילד, וללא ספק ניתן למצוא אפילו ילדים בני 4 שהידע שלהם עולה אפילו על של בני 10. אז אני מסכימה איתך שאם בנך היה נבחן בהשוואה לבני 6 אחרים, אז הוא היה מגיע לאחוזון גבוה יותר. אבל אני לא מסכימה שהוא מסוגל ללמוד בהצלחה בכתה ב ובכל זאת להתמודד עם מבחן האיתור הרבה הרבה פחות טוב מיתר חבריו לכתה.

ענת, כפי שהבנתי - אלה לא היו
"מבחנים אחרים", אלא חלקים שונים של אותו מבחן. הילד מעולם לא נבחן קודם לכן בשום מבחן.

 

[apk]

האב ציין

ענת, כפי שהבנתי - אלה לא היו
"מבחנים אחרים", אלא חלקים שונים של אותו מבחן. הילד מעולם לא נבחן קודם לכן בשום מבחן.

האב ציין
שהוא כבר תלמיד רגיל בכתה ב, וגם ציין מבחנים בתורה ובמקצועות אחרים (שלהבנתי אינם חלק ממבחני האיתור) שבמרביתם הילד הוציא ציון 95. לא נראה כמו ילד שמתקשה להתמודד עם מבחנים יותר מאשר יתר חבריו לכתה

 

[xyx989]

נכון, מבחנים שונים.

האב ציין
שהוא כבר תלמיד רגיל בכתה ב, וגם ציין מבחנים בתורה ובמקצועות אחרים (שלהבנתי אינם חלק ממבחני האיתור) שבמרביתם הילד הוציא ציון 95. לא נראה כמו ילד שמתקשה להתמודד עם מבחנים יותר מאשר יתר חבריו לכתה

נכון, מבחנים שונים.

 

[נטשה הרציונלית]

יכול להיות שאת צודקת, אני זו שלא

האב ציין
שהוא כבר תלמיד רגיל בכתה ב, וגם ציין מבחנים בתורה ובמקצועות אחרים (שלהבנתי אינם חלק ממבחני האיתור) שבמרביתם הילד הוציא ציון 95. לא נראה כמו ילד שמתקשה להתמודד עם מבחנים יותר מאשר יתר חבריו לכתה

יכול להיות שאת צודקת, אני זו שלא
הבנתי

 

[xyx989]

שוב פיספסת למה אני מכוון

חולקת עליך
כי אם היית צודק, אז גם במבחנים הרגילים תוצאותיו היו בינוניות ומטה. העובדות, שאתה הבאת, מראות אחרת - הילד יודע להתמודד בצורה מעולה עם כל מבחן שהוא. אם המבחן היה נערך ביום הראשון של שנת הלימודים, ועדיין לא ניתן היה לראות איך הילד מתמודד עם מבחנים הייתי חושבת שאולי אתה צודק. אבל לא לאחר שעבר כבר כמה מבחנים אחרים ובכולם הצליח יפה מאוד. אז עם עקרון המבחן הוא מתמודד כמו כל תלמיד כתה ב אחר, ולפי מה שהבנתי המתכונת של מבחני האיתור חריגה גם לתלמידים "ותיקים" וחדשה גם להם, כך שבמתכונת הזאת אין להם שום יתרון עליו. יחד עם זה, אם תטען שבתחום הידע הכללי שנה וחצי נוספת של חיים יכולה לשנות הרבה, אז לא לחלוטין אשלול את טיעונך. אין ספק, ילד סקרן לומד בכל יום הרבה ידע טרוויאלי, ולכן אותו ילד בגיל 7 וחצי ידע הרבה יותר מאשר הוא עצמו ידע בגיל 6. אבל מידת הסקרנות הרי שונה מילד לילד, וללא ספק ניתן למצוא אפילו ילדים בני 4 שהידע שלהם עולה אפילו על של בני 10. אז אני מסכימה איתך שאם בנך היה נבחן בהשוואה לבני 6 אחרים, אז הוא היה מגיע לאחוזון גבוה יותר. אבל אני לא מסכימה שהוא מסוגל ללמוד בהצלחה בכתה ב ובכל זאת להתמודד עם מבחן האיתור הרבה הרבה פחות טוב מיתר חבריו לכתה.

שוב פיספסת למה אני מכוון
השרשור לא נפתח לצורך דיון האם הילד יצליח בכיתה ב', או האם יצליח במבחן האיתור. הנקודה היא בשאלה שלי למר' אסטבן, נא תעני עלייה. ואני חושב שכבר קיבלתי תשובה ברורה לכך ממך.

 

[בזזזזזזז]

דוגמא:

שוב פיספסת למה אני מכוון
השרשור לא נפתח לצורך דיון האם הילד יצליח בכיתה ב', או האם יצליח במבחן האיתור. הנקודה היא בשאלה שלי למר' אסטבן, נא תעני עלייה. ואני חושב שכבר קיבלתי תשובה ברורה לכך ממך.

דוגמא:
אם אומרים שהסיכוי למות מחיסון השפעת (רק דוגמא תיאורטית...) הוא אחד למליון. והמת היחיד שהכרנו היה קרוב וחשוב לנו... תסכים שאותנו מעניין אך ורק המת שלנו ולא הסטטיסטיקה? ושמבחינתנו הוא המאה אחוז והסטטיסטיקה לא רלוונטית.

 

[נטשה הרציונלית]

גם אני לתומי חשבתי

שוב פיספסת למה אני מכוון
השרשור לא נפתח לצורך דיון האם הילד יצליח בכיתה ב', או האם יצליח במבחן האיתור. הנקודה היא בשאלה שלי למר' אסטבן, נא תעני עלייה. ואני חושב שכבר קיבלתי תשובה ברורה לכך ממך.

גם אני לתומי חשבתי
שהדיון הוא על הבן שלך. האם טעיתי ?

 

[נועה לביא]

אבל מה הנקודה?

שוב פיספסת למה אני מכוון
השרשור לא נפתח לצורך דיון האם הילד יצליח בכיתה ב', או האם יצליח במבחן האיתור. הנקודה היא בשאלה שלי למר' אסטבן, נא תעני עלייה. ואני חושב שכבר קיבלתי תשובה ברורה לכך ממך.

אבל מה הנקודה?
כן, מן הסתם התוצאות בבדיקה כזו יהיו מה שאתה חושב שהן יהיו (אם באמת נניח את ההנחות הלא ניתנות באמת להנחה שלך). אז?

 

[xyx989]

תשמעי אולי זה פורום להורים מחוננים

אבל מה הנקודה?
כן, מן הסתם התוצאות בבדיקה כזו יהיו מה שאתה חושב שהן יהיו (אם באמת נניח את ההנחות הלא ניתנות באמת להנחה שלך). אז?

תשמעי אולי זה פורום להורים מחוננים
אבל לא הייתי אומר פורום למחוננים. אחרי כל מה שנרשם את עדיין שואלת "מה הנקודה"?

 

[נועה לביא]

כן.

תשמעי אולי זה פורום להורים מחוננים
אבל לא הייתי אומר פורום למחוננים. אחרי כל מה שנרשם את עדיין שואלת "מה הנקודה"?

כן.
אולי אני קצת

אבל באמת לא ברור לי מה מטרתך בכל זה.

 

[xyx989]

במקום לחפש מה הבעיות של הילד

כן.
אולי אני קצת

אבל באמת לא ברור לי מה מטרתך בכל זה.

במקום לחפש מה הבעיות של הילד
או של ההורה, מדוע אתם לא שואלים איפה ממשרד החינוך בכל הסיפור הזה? וזה לא קשור להצלחה שלו בכיתה ב', וזה לא קשור למבחן שעשו לו, כי זה מראש נדון לכישלון ואני מניח שגם שלב ב' הוא כזה. וזה ממש לא קשור ללחץ עליו או לחץ של הוריו. ותפסיקו עם הפסכולוגיה בגרוש שיש פה, ממש פיתחו פה פרונייה. האם משרד החינוך לא היה צריך לתת מענה נכון לבעיה זו, כמו שהוא נתן מענה לילדים לקויי למידה? מסתבר שיש יותר ילדים בעלי ליקויי למידה והנושא הזה ממש רגיש, לכן נתנו לו מענה הולם, לעומת זאת ילדים שקפצו כיתה, כמה כבר יש כאלה, אולי 20 בכל עיר גדולה.(ונראה שזה גם יותר מידיי) ואיך אני יודע כי בבית ספרנו יש רק אחד ובבית ספר השני אין בכלל, אז תעשו ממוצע. אז נותנים מענה ל-99%. 1% יסתדרו לבד, ולמה כי אם הם קפצו כיתה ובטח יש להם הורים שדואגים, והם כבר יסתדרו.

 

[בזזזזזזז]

../images/Emo13.gif אין חדש תחת השמש

במקום לחפש מה הבעיות של הילד
או של ההורה, מדוע אתם לא שואלים איפה ממשרד החינוך בכל הסיפור הזה? וזה לא קשור להצלחה שלו בכיתה ב', וזה לא קשור למבחן שעשו לו, כי זה מראש נדון לכישלון ואני מניח שגם שלב ב' הוא כזה. וזה ממש לא קשור ללחץ עליו או לחץ של הוריו. ותפסיקו עם הפסכולוגיה בגרוש שיש פה, ממש פיתחו פה פרונייה. האם משרד החינוך לא היה צריך לתת מענה נכון לבעיה זו, כמו שהוא נתן מענה לילדים לקויי למידה? מסתבר שיש יותר ילדים בעלי ליקויי למידה והנושא הזה ממש רגיש, לכן נתנו לו מענה הולם, לעומת זאת ילדים שקפצו כיתה, כמה כבר יש כאלה, אולי 20 בכל עיר גדולה.(ונראה שזה גם יותר מידיי) ואיך אני יודע כי בבית ספרנו יש רק אחד ובבית ספר השני אין בכלל, אז תעשו ממוצע. אז נותנים מענה ל-99%. 1% יסתדרו לבד, ולמה כי אם הם קפצו כיתה ובטח יש להם הורים שדואגים, והם כבר יסתדרו.

אין חדש תחת השמש
לא משקיעים משעבים בשולי. אם חו"ח אתה מכיר מישהו קרוב שחולה במחלה איומה ואין בה מחקר לתרופות - סביר שהסיבה לכך היא שהמחלה נדירה מידי... אני דוקא ראיתי את ההדלגה כפתרון. אני חושבת שנקודת המבט שלך על מצבם של ילדים שהודלגו כעל מצב שדורש התיחסות מיוחדת של המערכת - היא הסתכלות שגויה. מבחינת המערכת עצם הנכונות להדליג אותם היא ניסיון לפתרון. וכמו כל החלטה וכל פעולה - וכמו שאמרתי קודם - גם להחלטה הזו (כמו להחלטה ההפוכה בדיוק) - יש מחיר. הדוגמא של אבחונים לתכניות מיוחדות למחוננים היא דוגמא לכך. לנו, למשל, היה ברור שאם בתי לא תעבור את המבחן - לא תודלג. פשוט.

 

[נועה לביא]

למה אנחנו לא שואלים?

במקום לחפש מה הבעיות של הילד
או של ההורה, מדוע אתם לא שואלים איפה ממשרד החינוך בכל הסיפור הזה? וזה לא קשור להצלחה שלו בכיתה ב', וזה לא קשור למבחן שעשו לו, כי זה מראש נדון לכישלון ואני מניח שגם שלב ב' הוא כזה. וזה ממש לא קשור ללחץ עליו או לחץ של הוריו. ותפסיקו עם הפסכולוגיה בגרוש שיש פה, ממש פיתחו פה פרונייה. האם משרד החינוך לא היה צריך לתת מענה נכון לבעיה זו, כמו שהוא נתן מענה לילדים לקויי למידה? מסתבר שיש יותר ילדים בעלי ליקויי למידה והנושא הזה ממש רגיש, לכן נתנו לו מענה הולם, לעומת זאת ילדים שקפצו כיתה, כמה כבר יש כאלה, אולי 20 בכל עיר גדולה.(ונראה שזה גם יותר מידיי) ואיך אני יודע כי בבית ספרנו יש רק אחד ובבית ספר השני אין בכלל, אז תעשו ממוצע. אז נותנים מענה ל-99%. 1% יסתדרו לבד, ולמה כי אם הם קפצו כיתה ובטח יש להם הורים שדואגים, והם כבר יסתדרו.

למה אנחנו לא שואלים?
כי אנחנו יודעים שזה חסר טעם. להמשיך להגיד שמשרד החינוך היה צריך לדאוג לעניין לא יקדם אותך. כמו שנורית אמרה, אם אתה באמת ש"זה מראש נועד לכשלון" וזה באמת מאוד חשוב לך אז למה הקפצת אותו כתה?

 

[נועה לביא]

*באמת מאמין

למה אנחנו לא שואלים?
כי אנחנו יודעים שזה חסר טעם. להמשיך להגיד שמשרד החינוך היה צריך לדאוג לעניין לא יקדם אותך. כמו שנורית אמרה, אם אתה באמת ש"זה מראש נועד לכשלון" וזה באמת מאוד חשוב לך אז למה הקפצת אותו כתה?

*באמת מאמין

 

[נטשה הרציונלית]

גם אני אבדתי אותך

תשמעי אולי זה פורום להורים מחוננים
אבל לא הייתי אומר פורום למחוננים. אחרי כל מה שנרשם את עדיין שואלת "מה הנקודה"?

גם אני אבדתי אותך