הנה לכם קושייה, ...

[בזזזזזזז]

../images/Emo45.gif

לא. אבל:
אם לקחת החלטה שהוא "רץ" עם בני 7.5, הרי שהוא צריך לעשות זאת גם ביום ההעשרה. הוא לא יקבל "הנחות" בגלל שהוא "מסכן" והודלג. אם הוא מתחרה כעת בליגה של ה"גדולים", הרי זה בגלל שהוריו ואנשי המקצוע חשבו שהוא מסוגל לעשות זאת. המשך-במסר אישי.

 

[xyx989]

אני מסכים, אבל זו לא הנקודה.

לא. אבל:
אם לקחת החלטה שהוא "רץ" עם בני 7.5, הרי שהוא צריך לעשות זאת גם ביום ההעשרה. הוא לא יקבל "הנחות" בגלל שהוא "מסכן" והודלג. אם הוא מתחרה כעת בליגה של ה"גדולים", הרי זה בגלל שהוריו ואנשי המקצוע חשבו שהוא מסוגל לעשות זאת. המשך-במסר אישי.

אני מסכים, אבל זו לא הנקודה.
שלשמה נפתח השרשור.

 

[נועה לביא]

אני מציעה שתפסיק לחשוב במונחים

למה צריך להתפשר?
צריך לקבל החלטה, זה או שהוא ניגש או שלא, לא באמצע. יכול מאוד שישתפר, האם זה יכניס אותו לקטגוריה הנכונה, לא כמטרה אלא כאמצעי. האם ילד בן כמעט 6 בעל I.Q של X ישיג תוצאה דומה/קרובה לילד בן 7.5 שהוא מחונן כעל I.Q של X ? תעני לי בכן או לא.

אני מציעה שתפסיק לחשוב במונחים
של אייקיו כי זה לא יוביל אותך לשום מקום עם הבחינות האלה. הן לא בחינות אינטליגנציה וגם אם זה לא תואם את השכל הישר אין לנו ממש מה לעשות בנדון. אתה כן יכול לנסות לבדוק אם ניתן להכניס אותו לתוכנית ההעשרה ע"ס אבחון פרטי, שווה לפנות למי שמנהל את התוכנית אצלכם (אם אתה באר שבעי אני יכולה לתת לך שם).

 

[נטשה הרציונלית]

מדוע אתה מאוכזב ?

אני מאוכזב מתשובתך,אל לנו ההורים...
למה עלינו לוותר על מסגרת של יום העשרה, במהלך השנה הבאה? מהסיבה שהמבחן של סאלד לא הצליח לאתר אותו, מה המסר פה לנו ההורים, שזו גזירה משמיים. הוא ראוי כבר עכשיו להתקבל לתוך המסגרת הנ"ל ובלי המבחן המטופש שעושים להם. איפה השכל הישר?

מדוע אתה מאוכזב ?
נראה לי שאתה מייחס חשיבות גדולה מדי ל"חוגי העשרה" האלה. זה יותר "רושם" מאשר משהו אחר, "כיסוי תחת" של משרד החינוך. זה לא משהו שבשבילו כדאי להיות בכזו דילמה, סתם עוד חוג (ואפילו לא ממש מסובסד). לדעתי, הבן שלך לא יפסיד ממש כלום אם בשנה הקרובה יקדיש את הזמן הזה לכדורגל. כלומר, אם הוא היה מתקבל - סבבה, היה הולך לשם. אבל אם כבר לא - אז שינסה עוד פעם בשנה הבאה, שום דבר לא יקרה, חבל על כל הלחץ - שלך ו(במיוחד !) שלו.

 

[xyx989]

היי נטשה,תפרטי לי קצת על חוגי העשרה

מדוע אתה מאוכזב ?
נראה לי שאתה מייחס חשיבות גדולה מדי ל"חוגי העשרה" האלה. זה יותר "רושם" מאשר משהו אחר, "כיסוי תחת" של משרד החינוך. זה לא משהו שבשבילו כדאי להיות בכזו דילמה, סתם עוד חוג (ואפילו לא ממש מסובסד). לדעתי, הבן שלך לא יפסיד ממש כלום אם בשנה הקרובה יקדיש את הזמן הזה לכדורגל. כלומר, אם הוא היה מתקבל - סבבה, היה הולך לשם. אבל אם כבר לא - אז שינסה עוד פעם בשנה הבאה, שום דבר לא יקרה, חבל על כל הלחץ - שלך ו(במיוחד !) שלו.

היי נטשה,תפרטי לי קצת על חוגי העשרה
נסיתי להבין את חשיבות חוגי העשרה, על פניו נראה שיש בהם כדיי לתרום, כמובן שאין כמו בעל נסיון כדיי ללמוד ממנו על מהות החוגים. אני לא מייחס חשיבות גדולה מידיי לחוגים האלו. תראי אותי אני הייתי היום ונורא בבית הספר ובכלל,ובטוח שאף אחד לא היה שולח אותי לחוגים האלו, אבל בסוף יצא ממני משהו.

 

[נטשה הרציונלית]

../images/Emo6.gif הבת שלי היתה בחוגים:

היי נטשה,תפרטי לי קצת על חוגי העשרה
נסיתי להבין את חשיבות חוגי העשרה, על פניו נראה שיש בהם כדיי לתרום, כמובן שאין כמו בעל נסיון כדיי ללמוד ממנו על מהות החוגים. אני לא מייחס חשיבות גדולה מידיי לחוגים האלו. תראי אותי אני הייתי היום ונורא בבית הספר ובכלל,ובטוח שאף אחד לא היה שולח אותי לחוגים האלו, אבל בסוף יצא ממני משהו.

הבת שלי היתה בחוגים:
"טבע", "מבוא לאדריכלות", "שעשועי פיסיקה" ו-"תנועטרון" במסגרת חוגי העשרה של בית ספר "אופק" למחוננים בירושלים. אלה היו מהחוגים היותר מוצלחים לדעתי (היה שם גם חוג אחד איום ונורא שלמדו בו תלמוד, שהיא לא עשתה. אין לי משהו נגד תלמוד, אבל הרושם שלי היה שלומדים שם בעיקר את הביוגרפיות של ה"חכמים", יותר ממשהו אחר. אבל עזוב- סטיתי מהנושא). אז כך, השמות של החוגים היו מפוצצים, החוגים עצמם היו בסדר, אבל לא מעבר לזה. החסרונות של החוגים הללו על פני החוגים ה"רגילים": 1. ישנם שני חוגים ביום (פעם בשבוע כמובן), אחד אחרי השני - זה יוצר עומס גדול מדי. 2. מספר ילדים יחסית גדול בכל חוג (כ-15), ולכן לדעתי לא היה מספיק יחס אישי ועבודה עצמאית. כל ילד שם היה "פלפל" שחושב שהוא הכי חכם, הרושם שלי היה שהיו הרבה הפרעות והרבה אנרגיה הושקעה בלהשליט סדר. 3. החוגים היו במרחק די גדול, והתקיימו בשעות 13:00-16:00 שהם שעות העבודה שלי ושל בעלי, היה צורך כל פעם לעשות "שמיניות באוויר" כדי להגיע לשם. הרושם הכללי שלי שהילדים בחוגים האלה מקבלים "הכרות" די שטחית עם הנושאים הנלמדים, ולא מעבר למה שאפשר לקבל בגן טוב/צהרון טוב/קייטנה טובה, בהרבה פחות כאב ראש. כך למשל, אחד החוגים היה "תרבות יפן". בגן של הבת שלי הגננת החליטה גם כן לעשות פעם אחד "שבוע יפן". שבוע שלם הם עשו הכל כמו ביפן, כולל משתי תה ואכילת סושי, אבל גם הכירו אומנויות יפניות, כמובן צורת לבוש ועוד אלף ואחד דברים. בשבוע אחד כזה בגן היא למדה על יפן יותר מאשר 10 חוגים. בחוג "טבע" הילדה רוב הזמן השתעממה. לא יכלו לחדש לה שם הרבה מעבר למה שידע גם כך. באסיפת הורים המורה ל"טבע" ציינה בפליאה מסויימת ש"ביום שבו למדו על חלזונות, הכתה כאילו ממה השתגעה. היה כזה רעש ובאלאגן שנאלצתי להפסיק את השיעור". כשחשבתי על זה אחר כך, היה ברור לי למה: הרי (לפחות בירושלים) לומדים בלי סוף על חלזונות בכל מסגרת אפשרית. לומדים על חלזונות בטרום-טרום-חובה, בטרום-חובה, בחובה... כמה אפשר ללמוד על חלזונות ??? טוב אז למה בכל זאת השקעתי את הזמן ואת הכסף ? התשובה היא: "כי זה היה שם". זה פשוט היה שם, ולא היה בי את הכוח והנחישות לקבל החלטה: הבת שלי לא צריכה את זה. הרגשתי שאני עלולה למנוע ממנה משהו שהיא "זכאית" לו. אני שמחה מאוד שביישוב שאליו עברתי עכשיו אין את כל השטויות האלה. הבתי שלי נמצאת בחוג "טבע" (המועבר על ידי מדריכות טיולים בבית-ספר שדה הקרוב), בחוג באלט ובחוג קרמיקה, וזו נראית לי כל "העשרה" שהיא צריכה.

 

[אריאלה841]

../images/Emo45.gif

הבת שלי היתה בחוגים:
"טבע", "מבוא לאדריכלות", "שעשועי פיסיקה" ו-"תנועטרון" במסגרת חוגי העשרה של בית ספר "אופק" למחוננים בירושלים. אלה היו מהחוגים היותר מוצלחים לדעתי (היה שם גם חוג אחד איום ונורא שלמדו בו תלמוד, שהיא לא עשתה. אין לי משהו נגד תלמוד, אבל הרושם שלי היה שלומדים שם בעיקר את הביוגרפיות של ה"חכמים", יותר ממשהו אחר. אבל עזוב- סטיתי מהנושא). אז כך, השמות של החוגים היו מפוצצים, החוגים עצמם היו בסדר, אבל לא מעבר לזה. החסרונות של החוגים הללו על פני החוגים ה"רגילים": 1. ישנם שני חוגים ביום (פעם בשבוע כמובן), אחד אחרי השני - זה יוצר עומס גדול מדי. 2. מספר ילדים יחסית גדול בכל חוג (כ-15), ולכן לדעתי לא היה מספיק יחס אישי ועבודה עצמאית. כל ילד שם היה "פלפל" שחושב שהוא הכי חכם, הרושם שלי היה שהיו הרבה הפרעות והרבה אנרגיה הושקעה בלהשליט סדר. 3. החוגים היו במרחק די גדול, והתקיימו בשעות 13:00-16:00 שהם שעות העבודה שלי ושל בעלי, היה צורך כל פעם לעשות "שמיניות באוויר" כדי להגיע לשם. הרושם הכללי שלי שהילדים בחוגים האלה מקבלים "הכרות" די שטחית עם הנושאים הנלמדים, ולא מעבר למה שאפשר לקבל בגן טוב/צהרון טוב/קייטנה טובה, בהרבה פחות כאב ראש. כך למשל, אחד החוגים היה "תרבות יפן". בגן של הבת שלי הגננת החליטה גם כן לעשות פעם אחד "שבוע יפן". שבוע שלם הם עשו הכל כמו ביפן, כולל משתי תה ואכילת סושי, אבל גם הכירו אומנויות יפניות, כמובן צורת לבוש ועוד אלף ואחד דברים. בשבוע אחד כזה בגן היא למדה על יפן יותר מאשר 10 חוגים. בחוג "טבע" הילדה רוב הזמן השתעממה. לא יכלו לחדש לה שם הרבה מעבר למה שידע גם כך. באסיפת הורים המורה ל"טבע" ציינה בפליאה מסויימת ש"ביום שבו למדו על חלזונות, הכתה כאילו ממה השתגעה. היה כזה רעש ובאלאגן שנאלצתי להפסיק את השיעור". כשחשבתי על זה אחר כך, היה ברור לי למה: הרי (לפחות בירושלים) לומדים בלי סוף על חלזונות בכל מסגרת אפשרית. לומדים על חלזונות בטרום-טרום-חובה, בטרום-חובה, בחובה... כמה אפשר ללמוד על חלזונות ??? טוב אז למה בכל זאת השקעתי את הזמן ואת הכסף ? התשובה היא: "כי זה היה שם". זה פשוט היה שם, ולא היה בי את הכוח והנחישות לקבל החלטה: הבת שלי לא צריכה את זה. הרגשתי שאני עלולה למנוע ממנה משהו שהיא "זכאית" לו. אני שמחה מאוד שביישוב שאליו עברתי עכשיו אין את כל השטויות האלה. הבתי שלי נמצאת בחוג "טבע" (המועבר על ידי מדריכות טיולים בבית-ספר שדה הקרוב), בחוג באלט ובחוג קרמיקה, וזו נראית לי כל "העשרה" שהיא צריכה.

 

[בזזזזזזז]

איזו תמיכה הוא מקבל מבית הספר?

בוקר טוב, יש לי ספקות, בגלל זה ....
אני לא רוצה להמר כשמדובר בבני, אני רוצה ללכת לכוון יותר בטוח. לזרוק אותו למבחן שלב ב', יהיה מעשה טיפה פזיז מבחינתי. אני חושב שהוא ראוי לסיכוי שווה ביחס שווה לשאר המחוננים, הבנת אותי? אתמול הוא חזר עם תוצאות של מבחנים שערכה להם המורה, בחשבוןקיבל 97, עם טעות אחת בלבד. תורה קיבל 97,עם טעות אחת בלבד. בשניים האלו הוא עקף כמעט את כולם בכיתתו. בעברית קיבל 67, כל השגיאות שלו כמעט כולן, הוא לא הבין מה נדרש ממנו(הבנת הנקרא), הוא יודע את התשובות, אם המבחן היה נערך לו בעל"פ, אז גם פה היה משיג ציון גבוה מאוד. אני חושב שזה משקף את בדיוק את הבעיה. הוא בסה"כ חודשיים בכיתה ב', ובכלל במסגרת חינוכית. כמה אפשר לדרוש ממנו בזמן כה קצר? ואל נשכח הוא עדיין ילד והוא מאוד רגיש, לחץ לא נכון יכול להביא לתוצאות לא נכונות. פה קבור הכלב.

איזו תמיכה הוא מקבל מבית הספר?
המחנכת מתייחסת אליו במיוחד? למדתם תורה בקיץ? הוא קורא? תזכרו שיש לילדים האחרים הרגלי למידה כלליים וספציפיים שעדין לא נרכשו אצלו. ובמיוחד - הם כבר מכירים את המחנכת ואת הדרישות שלה מהשנה שעברה. בבקשה תזכיר לי אם עשיתם אבחון מלא פרטי.

 

[xyx989]

היי, מה שלומך.

איזו תמיכה הוא מקבל מבית הספר?
המחנכת מתייחסת אליו במיוחד? למדתם תורה בקיץ? הוא קורא? תזכרו שיש לילדים האחרים הרגלי למידה כלליים וספציפיים שעדין לא נרכשו אצלו. ובמיוחד - הם כבר מכירים את המחנכת ואת הדרישות שלה מהשנה שעברה. בבקשה תזכיר לי אם עשיתם אבחון מלא פרטי.

היי, מה שלומך.
למחנכת לדעתי אין את ההכשרה הרצוייה להתמודדות עם ילדים כאלו ובטוח שזה מקרה ראשון שלה, כי היא מורה צעירה. למרות שהיא מלאה רצון טוב ורגישה למצב. לילד קוראים, תמיר , הוא מגיל 4 קורא, ולא לא למדנו בכלל לא תורה ולא שום נושא אחר. חשבון וקריאה הוא החל לרכוש דרך הגן ואז דרכי, וטיפין טיפין ובעזרת תוכנות של גורדי ואיתמר וכו'. הוא כן עבר איבחון אצל פסיכולוג חינוכי, ונקבע לו I.Q של 145.

 

[בזזזזזזז]

התבלבלתי בעניין התורה

היי, מה שלומך.
למחנכת לדעתי אין את ההכשרה הרצוייה להתמודדות עם ילדים כאלו ובטוח שזה מקרה ראשון שלה, כי היא מורה צעירה. למרות שהיא מלאה רצון טוב ורגישה למצב. לילד קוראים, תמיר , הוא מגיל 4 קורא, ולא לא למדנו בכלל לא תורה ולא שום נושא אחר. חשבון וקריאה הוא החל לרכוש דרך הגן ואז דרכי, וטיפין טיפין ובעזרת תוכנות של גורדי ואיתמר וכו'. הוא כן עבר איבחון אצל פסיכולוג חינוכי, ונקבע לו I.Q של 145.

התבלבלתי בעניין התורה
הבת שלי הודלגה מא' ל-ג' - לכן נשאר לי בזיכרון שלמדה את ספר בראשית בקיץ לבד (עם סבתא) - לכם זה לא רלוונטי וסליחה על הטעות. יש בבית הספר יועצת? אולי היא תוכל לתמוך ולכוון. אצלינו קיבלנו תמיכה במשך כל שנת ההדלגה הראשונה - גם מרופא הילדים שלנו (שהוא אישיות בפני עצמו) שתמך והבין וביקש לעזור ולשמור יד על הדופק, וגם מבית הספר. הדלגה היא לא סיפור פשוט ולא בלי מחיר. לדעתי תתמכו ותחבקו ותקלו עליו בכל מה שניתן, והיתר יבוא עם הזמן. איך הוא חברתית? ותמיר זה שם מקסים.

 

[אוסט]

אנחנו בשלב ההתלבטות, מה המחיר עליו

התבלבלתי בעניין התורה
הבת שלי הודלגה מא' ל-ג' - לכן נשאר לי בזיכרון שלמדה את ספר בראשית בקיץ לבד (עם סבתא) - לכם זה לא רלוונטי וסליחה על הטעות. יש בבית הספר יועצת? אולי היא תוכל לתמוך ולכוון. אצלינו קיבלנו תמיכה במשך כל שנת ההדלגה הראשונה - גם מרופא הילדים שלנו (שהוא אישיות בפני עצמו) שתמך והבין וביקש לעזור ולשמור יד על הדופק, וגם מבית הספר. הדלגה היא לא סיפור פשוט ולא בלי מחיר. לדעתי תתמכו ותחבקו ותקלו עליו בכל מה שניתן, והיתר יבוא עם הזמן. איך הוא חברתית? ותמיר זה שם מקסים.

אנחנו בשלב ההתלבטות, מה המחיר עליו
את מדברת ?

 

[בזזזזזזז]

בעיקר מחיר חברתי

אנחנו בשלב ההתלבטות, מה המחיר עליו
את מדברת ?

בעיקר מחיר חברתי
היא תמיד תהיה הקטנה. זה תמיד יהיה אישוי (כמו שרצתה מסיבת יום הולדת הכי הכי מוקדם כדי להיות כבר גדולה יותר. יש בכתה בנות בנות 11 ילידות סוף השנה והיא "רק" בת 9. אתמול היה אירעו שילדה אחת, שהצטרפה לכתה השנה ולא היתה מודעת להפרש הגילאים - השתמשה בזה כקלף מיקוח בויכוח - והשמש שלי נעלבה מאד מאד (ההיא גם נחשבה חברה עד אז). נגמר בזה שהילדה ההיא התנצלה למחרת ושבו דברים לשגרתם - אבל הכפתור הרגיש הזה נשאר (מצד שני לכל ילד יש נקודה כזו רגישה - ולכל אחד היא שונה - אז יכול היה להיות הרבה יותר גרוע). אי אפשר בשום קנה מידה להגדיר "בעיה חברתית" כי יש לה המון חברות וחברים (כולל "מחזר" אחד שעוד לא יודעת מה לעשות בו...) אבל הפרש הגילאים הוא נקודה שצריך לזכור גם בלי קשר לבעיה (למשל שיש ילדה אחת שכבר קיבלה מחזור והיא עוד כל כך רחוקה מזה - הבדל גילאים קריטי מבחינה זו. או שבשנה הבאה לחלק מהבנות יחגגו בת מצווה - והיא תהיה בת 10...). מבחינה לימודית לא לה היתה שום בעיה מעולם בשום תחום.

 

[אוסט]

האם את חושבת שיש מבחינה חברתית

בעיקר מחיר חברתי
היא תמיד תהיה הקטנה. זה תמיד יהיה אישוי (כמו שרצתה מסיבת יום הולדת הכי הכי מוקדם כדי להיות כבר גדולה יותר. יש בכתה בנות בנות 11 ילידות סוף השנה והיא "רק" בת 9. אתמול היה אירעו שילדה אחת, שהצטרפה לכתה השנה ולא היתה מודעת להפרש הגילאים - השתמשה בזה כקלף מיקוח בויכוח - והשמש שלי נעלבה מאד מאד (ההיא גם נחשבה חברה עד אז). נגמר בזה שהילדה ההיא התנצלה למחרת ושבו דברים לשגרתם - אבל הכפתור הרגיש הזה נשאר (מצד שני לכל ילד יש נקודה כזו רגישה - ולכל אחד היא שונה - אז יכול היה להיות הרבה יותר גרוע). אי אפשר בשום קנה מידה להגדיר "בעיה חברתית" כי יש לה המון חברות וחברים (כולל "מחזר" אחד שעוד לא יודעת מה לעשות בו...) אבל הפרש הגילאים הוא נקודה שצריך לזכור גם בלי קשר לבעיה (למשל שיש ילדה אחת שכבר קיבלה מחזור והיא עוד כל כך רחוקה מזה - הבדל גילאים קריטי מבחינה זו. או שבשנה הבאה לחלק מהבנות יחגגו בת מצווה - והיא תהיה בת 10...). מבחינה לימודית לא לה היתה שום בעיה מעולם בשום תחום.

האם את חושבת שיש מבחינה חברתית
גם יתרונות ?

 

[בזזזזזזז]

בטח!

האם את חושבת שיש מבחינה חברתית
גם יתרונות ?

בטח!
קודם לא היתה לה שפה משותפת עם הילדים. היא דיברה והם לא הבינו מה היא אמרה. היא היתה מתוסכלת מאד. הם רצו את קרבתה ונהרו אחריה כמו עדר, אבל היא הרגישה חריגה ואומללה ובלתי מובנת. עכשיו יש לה חברות והיא הרבה יותר מובנת ומרגישה הרבה פחות חריגה.

 

[תלמה36]

אם אפשר להתערב..

בוקר טוב, יש לי ספקות, בגלל זה ....
אני לא רוצה להמר כשמדובר בבני, אני רוצה ללכת לכוון יותר בטוח. לזרוק אותו למבחן שלב ב', יהיה מעשה טיפה פזיז מבחינתי. אני חושב שהוא ראוי לסיכוי שווה ביחס שווה לשאר המחוננים, הבנת אותי? אתמול הוא חזר עם תוצאות של מבחנים שערכה להם המורה, בחשבוןקיבל 97, עם טעות אחת בלבד. תורה קיבל 97,עם טעות אחת בלבד. בשניים האלו הוא עקף כמעט את כולם בכיתתו. בעברית קיבל 67, כל השגיאות שלו כמעט כולן, הוא לא הבין מה נדרש ממנו(הבנת הנקרא), הוא יודע את התשובות, אם המבחן היה נערך לו בעל"פ, אז גם פה היה משיג ציון גבוה מאוד. אני חושב שזה משקף את בדיוק את הבעיה. הוא בסה"כ חודשיים בכיתה ב', ובכלל במסגרת חינוכית. כמה אפשר לדרוש ממנו בזמן כה קצר? ואל נשכח הוא עדיין ילד והוא מאוד רגיש, לחץ לא נכון יכול להביא לתוצאות לא נכונות. פה קבור הכלב.

אם אפשר להתערב..
שלום, הרגשתי צורך לכתוב הפעם, למרות שאיני כותבת בד"כ, (אני קוראת מאד ותיקה של הפורום ומעורה בהודעות). איני מבינה מדוע הלחץ הכה גדול שאתה מפעיל על בנך. בני החל כתה א' השנה. הוא קורא שוטף ובלי ניקוד מגיל שלוש לערך. בחשבון יש לו ידע מדהים ובגן כבר עסק בנושאים שלומדים בכיתות ז' ח'. שום דבר לא בא מיוזמה שלנו. לא לימדנו אותו לקרוא ולמעשה גילינו את זה במקרה. בחשבון הוא שואל שאלות (שעליהן אנו כמובן עונים) ומסיק מסקנות משלו. כמובן שמאחר והוא לא למד בצורה דידקטית יש לו חורים בידע (אני לא מתימרת לטעון שהוא יכול להצטרף לכתה ז'). כמובן שאין לו מה ללמוד בכתה א', אבל לרגע לא חשבנו ברצינות להקפיץ אותו. הוא לומד בצורה עצמאית בכתה מחוברות של כתה ב' וג'. הוא רץ על הדברים שמכיר ונעזר במורה ובנו בנושאים חדשים. יש לו יותר אנרגיות להשקיע בקשרים חברתיים. הוא קיבל יותר בטחון עצמי - עוזר לילדים ששואלים אותו (בגן הוא הסתיר את הידע שלו) ורוכש מיומניות של כתה א' כגון ארגון, כתיבה נכונה (הכתיבה שלו מבולגנת וגם זה משהו שצריך ללצוד באופן מסודר - התחלת שורה רווח בין מילים וכו'). הוא לומד בצורה נינוחה, ללא שעורי בית. איני יודעת מה טוב היה יוצא לו היינו מקפיצים אותו, הרי גם החומר של כתה ב' קטן עליו. (שילד בן 6 יהיה בכתה ג'?) לעומת זאת היה צריך להתמודד עם פערים אחרים. נתקלתי בכמה מקרים של הורים שלחוצים להקפיץ ברגע שהילד הגיע קורא לכתה א'. הכרתי אמא שהקפיצה את הילדה שלה ולאחר סוכות היא עברה מכתה א' לב'. כל סוכות היא עשתה אתה מרתון של חשבון כדי להביא אותה לרמה של כתה ב', רק בגלל שהילדה הכירה את החומר של תחילת כתה א'. באמת אני לא מבינה בשביל מה זה טוב (חוץ מלאגו של ההורים)

 

[נועה לביא]

מקריאת הודעותיו של xyx

אם אפשר להתערב..
שלום, הרגשתי צורך לכתוב הפעם, למרות שאיני כותבת בד"כ, (אני קוראת מאד ותיקה של הפורום ומעורה בהודעות). איני מבינה מדוע הלחץ הכה גדול שאתה מפעיל על בנך. בני החל כתה א' השנה. הוא קורא שוטף ובלי ניקוד מגיל שלוש לערך. בחשבון יש לו ידע מדהים ובגן כבר עסק בנושאים שלומדים בכיתות ז' ח'. שום דבר לא בא מיוזמה שלנו. לא לימדנו אותו לקרוא ולמעשה גילינו את זה במקרה. בחשבון הוא שואל שאלות (שעליהן אנו כמובן עונים) ומסיק מסקנות משלו. כמובן שמאחר והוא לא למד בצורה דידקטית יש לו חורים בידע (אני לא מתימרת לטעון שהוא יכול להצטרף לכתה ז'). כמובן שאין לו מה ללמוד בכתה א', אבל לרגע לא חשבנו ברצינות להקפיץ אותו. הוא לומד בצורה עצמאית בכתה מחוברות של כתה ב' וג'. הוא רץ על הדברים שמכיר ונעזר במורה ובנו בנושאים חדשים. יש לו יותר אנרגיות להשקיע בקשרים חברתיים. הוא קיבל יותר בטחון עצמי - עוזר לילדים ששואלים אותו (בגן הוא הסתיר את הידע שלו) ורוכש מיומניות של כתה א' כגון ארגון, כתיבה נכונה (הכתיבה שלו מבולגנת וגם זה משהו שצריך ללצוד באופן מסודר - התחלת שורה רווח בין מילים וכו'). הוא לומד בצורה נינוחה, ללא שעורי בית. איני יודעת מה טוב היה יוצא לו היינו מקפיצים אותו, הרי גם החומר של כתה ב' קטן עליו. (שילד בן 6 יהיה בכתה ג'?) לעומת זאת היה צריך להתמודד עם פערים אחרים. נתקלתי בכמה מקרים של הורים שלחוצים להקפיץ ברגע שהילד הגיע קורא לכתה א'. הכרתי אמא שהקפיצה את הילדה שלה ולאחר סוכות היא עברה מכתה א' לב'. כל סוכות היא עשתה אתה מרתון של חשבון כדי להביא אותה לרמה של כתה ב', רק בגלל שהילדה הכירה את החומר של תחילת כתה א'. באמת אני לא מבינה בשביל מה זה טוב (חוץ מלאגו של ההורים)

מקריאת הודעותיו של xyx
אכן נשמע שיש שם לחץ אבל לא כזה שמופנה כלפי הילד, אלא בעיקר כלפי עצמו

את סבורה שהדלגה לא מתאימה לילד שלך, וזה בסדר גמור ואת בטח גם צודקת. הוא סבור אחרת לגבי הילד שלו, ומרוצה מהצעד שעשו. גם אם הילד לא יזכה להשתתף בתוכניות העשרה למחוננים, זה מחיר מזערי לשלם למען השתלבות טובה יותר בבי"ס (אפילו אם מדובר רק בהתחלה טובה יותר). זו לפחות דעתי.

 

[תלמה36]

ילד שמתקשה בהבנת הנקרא

מקריאת הודעותיו של xyx
אכן נשמע שיש שם לחץ אבל לא כזה שמופנה כלפי הילד, אלא בעיקר כלפי עצמו

את סבורה שהדלגה לא מתאימה לילד שלך, וזה בסדר גמור ואת בטח גם צודקת. הוא סבור אחרת לגבי הילד שלו, ומרוצה מהצעד שעשו. גם אם הילד לא יזכה להשתתף בתוכניות העשרה למחוננים, זה מחיר מזערי לשלם למען השתלבות טובה יותר בבי"ס (אפילו אם מדובר רק בהתחלה טובה יותר). זו לפחות דעתי.

ילד שמתקשה בהבנת הנקרא
ברמה של כתה ב' - אינו מוכן לכתה ב' וסתם צריך להתמודד עם תחושת כשלון, בעוד שלו היה נשאר בכתה א' היה יכול להיות תלמיד מצטיין. כך שלא נראה שמדובר בהתחלה טובה כל כך.

 

[נועה לביא]

זה קושי הסתגלותי ולא יותר מכך

ילד שמתקשה בהבנת הנקרא
ברמה של כתה ב' - אינו מוכן לכתה ב' וסתם צריך להתמודד עם תחושת כשלון, בעוד שלו היה נשאר בכתה א' היה יכול להיות תלמיד מצטיין. כך שלא נראה שמדובר בהתחלה טובה כל כך.

זה קושי הסתגלותי ולא יותר מכך
זה בכלל לא נורא להתמודד לפעמים עם דברים שלא הולכים בקלות בשניה הראשונה.

 

[xyx989]

היי תלמה,מה שלומך? לפעמים הכשלון ..

ילד שמתקשה בהבנת הנקרא
ברמה של כתה ב' - אינו מוכן לכתה ב' וסתם צריך להתמודד עם תחושת כשלון, בעוד שלו היה נשאר בכתה א' היה יכול להיות תלמיד מצטיין. כך שלא נראה שמדובר בהתחלה טובה כל כך.

היי תלמה,מה שלומך? לפעמים הכשלון ..
הוא החבר הטוב ביותר של האדם. אני מאמין ש"מלמטה" מגיעים רחוק יותר מאלו שמתחילים "מלמעלה". זו דעתי האישית. כיתה א' היתה יוצרת אצלו תחושות/משמעויות שלא הייתי רוצה שיפגוש אותן כבר. אני מקווה שהבנת אותי.

 

[נטשה הרציונלית]

מסכימה עם הכל -

מקריאת הודעותיו של xyx
אכן נשמע שיש שם לחץ אבל לא כזה שמופנה כלפי הילד, אלא בעיקר כלפי עצמו

את סבורה שהדלגה לא מתאימה לילד שלך, וזה בסדר גמור ואת בטח גם צודקת. הוא סבור אחרת לגבי הילד שלו, ומרוצה מהצעד שעשו. גם אם הילד לא יזכה להשתתף בתוכניות העשרה למחוננים, זה מחיר מזערי לשלם למען השתלבות טובה יותר בבי"ס (אפילו אם מדובר רק בהתחלה טובה יותר). זו לפחות דעתי.

מסכימה עם הכל -
פרט לדבר אחד: אני לא מאמינה שיש דבר כזה "לחץ של הורה כלפי עצמו" שאינו עובר לילד. עובר ועוד איך, וזה חבל. זה לא אומר שלא היה צריך להדליג או כן היה צריך - אני לא מדברת על זה. אני פשוט לא מבינה את הלחץ סביב תוכנית העשרה. עד כדי כך זה חשוב שהילד יהיה ב"יום העשרה" בכתה ג' ? אני מתכוונת - אם זה היה בא בקלות - מילא. אבל זה לא. אז לדעתי צריך קצת להאט את הקצב, לתת לילד תקופת הסתגלות, בלי לחץ. בנוסף, נראה לי שלילד שהודלג כתה יהיו מספיק קשיים ואתגרים בכתה שלו, גם מבלי שיצטרך כל שבוע לצאת ללימודים בחוץ. בכלל לא ברור שזה יהיה טוב בשבילו, שזה יתן לו משהו ושהוא בכלל ירצה את זה. אני מבינה שההורים רוצים "לשמור את האופציה", השאלה מה המחיר של זה במונחים של ההתעסקות עם המבחן הזה עם כל מה שזה "משדר" לילד.