הנה לכם קושייה, ...

[החתולה השחורה]

אם זכור לך, בזמנו, הזהרתי אותך במסר

הנה לכם קושייה, ...
ציטוטים מתוך האתר של משרד החינוך, המחלקה לאיתור מצטיינים ומחוננים: 1. "המבחנים בנויים כך שיאתרו את 1%-3% התלמידים המחוננים ביותר בכל שכבת גיל". הדגש "שכבת גיל". 2. "המבחן נעשה על סמך הרמה המקסימלית המוערכת לגילאים אלו". הדגש "הרמה המקסימלית המעורכת לגילאים אלו". מספר עובדות: הבן שלי הודלג לכיתה ב' כמעט ישירות מהגן חובה, יליד דצמבר 2000, קרי עדיין לא בן 6. גיל ילדי כיתה ב' הוא בממוצע גדול יותר בשנה וחצי מגילו של בני. הילד משתלב יפה מאוד הן לימודית והן חברתית. במבחן סאלד לא הצליח להיות בין 15%. למרות שקיבל ציון יפה מאוד. הגשתי ערעור, בקשה למבחן מותאם אישית לגילו, או לפיתרון אחר, לגברת רות אהרוני - מחכה לתשובה. לדעתי האפשרות שילד מחונן בגיל X יגיע לאותה תוצאה לפחות כמו של ילד מחונן בגיל Y, האפשרות היא כמעט אפסית. נא תגובתכם.

אם זכור לך, בזמנו, הזהרתי אותך במסר
אישי, שזה סיכון שאתה לוקח בהדלגה.

 

[xyx989]

זכור לי ../images/Emo13.gif

אם זכור לך, בזמנו, הזהרתי אותך במסר
אישי, שזה סיכון שאתה לוקח בהדלגה.

זכור לי

מה את חושבת צריך לעשות ?

 

[בזזזזזזז]

צריך לזכור

זכור לי

מה את חושבת צריך לעשות ?

צריך לזכור
שלציונים בכתה ב' אין שום משמעות בחיים! שום משמעות שהיא! החשוב הוא לבדוק אם הילד נמצא במסגרת שטוב לו והוא שמח ללכת לשם והוא מתפקד ביום-יום יותר טוב מאשר באלטרנטיבה. קודם כל לא להזיק - ואחר כך לנסות לשפר. זו דעתי.

 

[xyx989]

אני מסכים, אבל המורה לא מסכימה.

צריך לזכור
שלציונים בכתה ב' אין שום משמעות בחיים! שום משמעות שהיא! החשוב הוא לבדוק אם הילד נמצא במסגרת שטוב לו והוא שמח ללכת לשם והוא מתפקד ביום-יום יותר טוב מאשר באלטרנטיבה. קודם כל לא להזיק - ואחר כך לנסות לשפר. זו דעתי.

אני מסכים, אבל המורה לא מסכימה.
בשיחתי עם מורתו הבהרתי לה שאני לא מתכוון ללחוץ על הילד לפני מבחן והמסר שלי אליו שמבחן וציונים זה לא הדבר החשוב שלשמו הוא בבית הספר. המסר אליו היה פשוט "תהנה מבית הספר שיהיה לך כייף שם". זה המסר שעובר אליו כל יום, שיהנה שימצא חברים טובים, הסברתי לו שציונים ומבחנים הם רק אמצעי למטרה כזו או אחרת. דרך אגב הוא קיבל היום "הערה להורים" במחברת הקשר שלו, כי הוא פיטפט עם ילד אחר ושהם שיחקו "אבן נייר מספריים", ככה זה נקרא? בזמן שעור מוזיקה. אהבתי את זה.

 

[נטשה הרציונלית]

אהבת את מה ?

אני מסכים, אבל המורה לא מסכימה.
בשיחתי עם מורתו הבהרתי לה שאני לא מתכוון ללחוץ על הילד לפני מבחן והמסר שלי אליו שמבחן וציונים זה לא הדבר החשוב שלשמו הוא בבית הספר. המסר אליו היה פשוט "תהנה מבית הספר שיהיה לך כייף שם". זה המסר שעובר אליו כל יום, שיהנה שימצא חברים טובים, הסברתי לו שציונים ומבחנים הם רק אמצעי למטרה כזו או אחרת. דרך אגב הוא קיבל היום "הערה להורים" במחברת הקשר שלו, כי הוא פיטפט עם ילד אחר ושהם שיחקו "אבן נייר מספריים", ככה זה נקרא? בזמן שעור מוזיקה. אהבתי את זה.

אהבת את מה ?
זה שהילד הפריע לשיעור, זה שזה היה שיעור מוסיקה או זה שזה היה "אבן נייר ומספריים" ?

 

[xyx989]

לפעמים לרוץ בשלוליות זה כייף, נכון?

אהבת את מה ?
זה שהילד הפריע לשיעור, זה שזה היה שיעור מוסיקה או זה שזה היה "אבן נייר ומספריים" ?

לפעמים לרוץ בשלוליות זה כייף, נכון?

 

[נטשה הרציונלית]

לא כשמשפריצים עלי תוך כדי כך../images/Emo8.gif

לפעמים לרוץ בשלוליות זה כייף, נכון?

לא כשמשפריצים עלי תוך כדי כך

 

[נועה לביא]

../images/Emo45.gif ../images/Emo6.gif

לא כשמשפריצים עלי תוך כדי כך

 

[shani74]

לא יודעת

הנה לכם קושייה, ...
ציטוטים מתוך האתר של משרד החינוך, המחלקה לאיתור מצטיינים ומחוננים: 1. "המבחנים בנויים כך שיאתרו את 1%-3% התלמידים המחוננים ביותר בכל שכבת גיל". הדגש "שכבת גיל". 2. "המבחן נעשה על סמך הרמה המקסימלית המוערכת לגילאים אלו". הדגש "הרמה המקסימלית המעורכת לגילאים אלו". מספר עובדות: הבן שלי הודלג לכיתה ב' כמעט ישירות מהגן חובה, יליד דצמבר 2000, קרי עדיין לא בן 6. גיל ילדי כיתה ב' הוא בממוצע גדול יותר בשנה וחצי מגילו של בני. הילד משתלב יפה מאוד הן לימודית והן חברתית. במבחן סאלד לא הצליח להיות בין 15%. למרות שקיבל ציון יפה מאוד. הגשתי ערעור, בקשה למבחן מותאם אישית לגילו, או לפיתרון אחר, לגברת רות אהרוני - מחכה לתשובה. לדעתי האפשרות שילד מחונן בגיל X יגיע לאותה תוצאה לפחות כמו של ילד מחונן בגיל Y, האפשרות היא כמעט אפסית. נא תגובתכם.

לא יודעת
בכיתת המחוננים שלמדתי בה היו ילדים שקפצו כיתה לפני שהם נכנסו לכיתה, ואני קפצתי גן (אני ילידת דצמבר, כך שבעצם הייתי שנה יותר קטנה מבנך). שים לב שגם הלימודים במסגרת שאליה אתה מייעד אותו מיועדים לילדים שנה מעליו. אז או שתבקש לצרף אותו למסגרת המחוננים של ילדים שנמצאים בכיתה נמוכה יותר ממנו, או שתשאיר אותו כיתה, או שתוותר. אני לא רואה טעם להכניס אותו למסגרת שלא מתאימה לו.

 

[shani74]

או שתחכה, כמובן

לא יודעת
בכיתת המחוננים שלמדתי בה היו ילדים שקפצו כיתה לפני שהם נכנסו לכיתה, ואני קפצתי גן (אני ילידת דצמבר, כך שבעצם הייתי שנה יותר קטנה מבנך). שים לב שגם הלימודים במסגרת שאליה אתה מייעד אותו מיועדים לילדים שנה מעליו. אז או שתבקש לצרף אותו למסגרת המחוננים של ילדים שנמצאים בכיתה נמוכה יותר ממנו, או שתשאיר אותו כיתה, או שתוותר. אני לא רואה טעם להכניס אותו למסגרת שלא מתאימה לו.

או שתחכה, כמובן
ותנסה לבחון אותו שוב עוד שנה-שנתיים, נניח, כשהפער יצטמצם.

 

[נטשה הרציונלית]

את צודקת 100% בניתוח שלך,

או שתחכה, כמובן
ותנסה לבחון אותו שוב עוד שנה-שנתיים, נניח, כשהפער יצטמצם.

את צודקת 100% בניתוח שלך,
אבל יש דבר אחד שלדעתי לא לקחת בחשבון: אותו "יום העשרה" הוא לא איזו מסגרת מאתגרת במיוחד, סתם "יום אתנחתא" פעם בשבוע מחוץ לבית-ספר, לכן הסיכוי שהמסגרת הזו "לא תתאים" לו שואפת ל-0 בכל מקרה. אבל אני עדיין מסכימה לגמרי עם המסקנות שלך, בעיקר בגלל הקשיים החברתיים ש"יום העשרה" יוצר לפעמים, קשיים מול המורים וקשיים בהשלמת החומר בכתה - שעלולים להיות יותר חמורים עבור הילד שהודלג.

 

[נועה לביא]

מסגרת שלא מתאימה לו?

לא יודעת
בכיתת המחוננים שלמדתי בה היו ילדים שקפצו כיתה לפני שהם נכנסו לכיתה, ואני קפצתי גן (אני ילידת דצמבר, כך שבעצם הייתי שנה יותר קטנה מבנך). שים לב שגם הלימודים במסגרת שאליה אתה מייעד אותו מיועדים לילדים שנה מעליו. אז או שתבקש לצרף אותו למסגרת המחוננים של ילדים שנמצאים בכיתה נמוכה יותר ממנו, או שתשאיר אותו כיתה, או שתוותר. אני לא רואה טעם להכניס אותו למסגרת שלא מתאימה לו.

מסגרת שלא מתאימה לו?
לפי מה? מה במסגרת לא יתאים לו?

 

[E s t e b a n]

מה כאן הקושייה.. ../images/Emo13.gif

הנה לכם קושייה, ...
ציטוטים מתוך האתר של משרד החינוך, המחלקה לאיתור מצטיינים ומחוננים: 1. "המבחנים בנויים כך שיאתרו את 1%-3% התלמידים המחוננים ביותר בכל שכבת גיל". הדגש "שכבת גיל". 2. "המבחן נעשה על סמך הרמה המקסימלית המוערכת לגילאים אלו". הדגש "הרמה המקסימלית המעורכת לגילאים אלו". מספר עובדות: הבן שלי הודלג לכיתה ב' כמעט ישירות מהגן חובה, יליד דצמבר 2000, קרי עדיין לא בן 6. גיל ילדי כיתה ב' הוא בממוצע גדול יותר בשנה וחצי מגילו של בני. הילד משתלב יפה מאוד הן לימודית והן חברתית. במבחן סאלד לא הצליח להיות בין 15%. למרות שקיבל ציון יפה מאוד. הגשתי ערעור, בקשה למבחן מותאם אישית לגילו, או לפיתרון אחר, לגברת רות אהרוני - מחכה לתשובה. לדעתי האפשרות שילד מחונן בגיל X יגיע לאותה תוצאה לפחות כמו של ילד מחונן בגיל Y, האפשרות היא כמעט אפסית. נא תגובתכם.

מה כאן הקושייה..

לשאלתך: הסיכוי שמחונן בגיל X יגיע לאותה תוצאה כמו מחונן (אחר) בגיל X+1 אינו אפסי. במבחני אינטליגנציה לילדים (למשל WPPSI) אפילו אפשר לחשב את הסיכוי הזה במדוייק, אם זה עוזר למשהו. חשוב לזכור - מבחני האיתור הם מאוד "בערך" ונפנופי ידיים. הם -לא- מבחני אינטליגנציה, והם שונים מגיל לגיל (גם בפורמט וגם בתכנים). גם בלי לדעת את זה, עצם זה שעושים שני מבחנים, ושמעבירים 15% כשמתכוונים בעצם למצוא 3% כבר מצביע על הבעייתיות (הסברתי קצת את הסטטיסטיקה מאחורי זה בהודעה לא מזמן). חשוב לזכור גם מה מבחני האיתור האלה נותנים למי שעובר אותם. דרושה הסתכלות מפוכחת במיוחד כדי להבין האם בכלל יש תועלת, והאם היא שווה את המחיר (שנפרע מהילד, בסופו של דבר).

 

[נועה לביא]

כיום 5%

מה כאן הקושייה..

לשאלתך: הסיכוי שמחונן בגיל X יגיע לאותה תוצאה כמו מחונן (אחר) בגיל X+1 אינו אפסי. במבחני אינטליגנציה לילדים (למשל WPPSI) אפילו אפשר לחשב את הסיכוי הזה במדוייק, אם זה עוזר למשהו. חשוב לזכור - מבחני האיתור הם מאוד "בערך" ונפנופי ידיים. הם -לא- מבחני אינטליגנציה, והם שונים מגיל לגיל (גם בפורמט וגם בתכנים). גם בלי לדעת את זה, עצם זה שעושים שני מבחנים, ושמעבירים 15% כשמתכוונים בעצם למצוא 3% כבר מצביע על הבעייתיות (הסברתי קצת את הסטטיסטיקה מאחורי זה בהודעה לא מזמן). חשוב לזכור גם מה מבחני האיתור האלה נותנים למי שעובר אותם. דרושה הסתכלות מפוכחת במיוחד כדי להבין האם בכלל יש תועלת, והאם היא שווה את המחיר (שנפרע מהילד, בסופו של דבר).

כיום 5%
ואשר ל15% אחוז, מה שהסברת הוא לאו דווקא מה שקורה בפועל. בפועל לא מדובר בבדיקת כישורים בשלב א' שלא נבדקים בשלב ב' (או שהם בסיס למה שנבדק בשלב ב', או מה שלא יהיה) אלא בסתם אלטרנטיבה להמלצת מורים... וזה גם לא באמת 15% מכלל הילדים אלא רק מכלל הכיתה/שכבה... נפנופי ידיים אינדיד...

 

[נטשה הרציונלית]

../images/Emo45.gif

מה כאן הקושייה..

לשאלתך: הסיכוי שמחונן בגיל X יגיע לאותה תוצאה כמו מחונן (אחר) בגיל X+1 אינו אפסי. במבחני אינטליגנציה לילדים (למשל WPPSI) אפילו אפשר לחשב את הסיכוי הזה במדוייק, אם זה עוזר למשהו. חשוב לזכור - מבחני האיתור הם מאוד "בערך" ונפנופי ידיים. הם -לא- מבחני אינטליגנציה, והם שונים מגיל לגיל (גם בפורמט וגם בתכנים). גם בלי לדעת את זה, עצם זה שעושים שני מבחנים, ושמעבירים 15% כשמתכוונים בעצם למצוא 3% כבר מצביע על הבעייתיות (הסברתי קצת את הסטטיסטיקה מאחורי זה בהודעה לא מזמן). חשוב לזכור גם מה מבחני האיתור האלה נותנים למי שעובר אותם. דרושה הסתכלות מפוכחת במיוחד כדי להבין האם בכלל יש תועלת, והאם היא שווה את המחיר (שנפרע מהילד, בסופו של דבר).

 

[xyx989]

היי,חסר נתון חשוב מאוד במשוואה שלך.

מה כאן הקושייה..

לשאלתך: הסיכוי שמחונן בגיל X יגיע לאותה תוצאה כמו מחונן (אחר) בגיל X+1 אינו אפסי. במבחני אינטליגנציה לילדים (למשל WPPSI) אפילו אפשר לחשב את הסיכוי הזה במדוייק, אם זה עוזר למשהו. חשוב לזכור - מבחני האיתור הם מאוד "בערך" ונפנופי ידיים. הם -לא- מבחני אינטליגנציה, והם שונים מגיל לגיל (גם בפורמט וגם בתכנים). גם בלי לדעת את זה, עצם זה שעושים שני מבחנים, ושמעבירים 15% כשמתכוונים בעצם למצוא 3% כבר מצביע על הבעייתיות (הסברתי קצת את הסטטיסטיקה מאחורי זה בהודעה לא מזמן). חשוב לזכור גם מה מבחני האיתור האלה נותנים למי שעובר אותם. דרושה הסתכלות מפוכחת במיוחד כדי להבין האם בכלל יש תועלת, והאם היא שווה את המחיר (שנפרע מהילד, בסופו של דבר).

היי,חסר נתון חשוב מאוד במשוואה שלך.
אולי לא אפסי אבל דיי קרוב. וזה X+1.5, תדייק. כמו כן יש עוד נתון חסר במשוואה שלך, ילד מחונן בעל I.Q גבוה בן 7.5 בכיתה ב' יש מאחוריו שנה שלמה במסגרת בית ספר(הייתי אומר נתון מאוד מכריע, לא?) אם אתה יכול גם לפרט בקשר ל"מחיר" שהזכרת במשפט האחרון.

 

[E s t e b a n]

גם לא קרוב לאפסי...

היי,חסר נתון חשוב מאוד במשוואה שלך.
אולי לא אפסי אבל דיי קרוב. וזה X+1.5, תדייק. כמו כן יש עוד נתון חסר במשוואה שלך, ילד מחונן בעל I.Q גבוה בן 7.5 בכיתה ב' יש מאחוריו שנה שלמה במסגרת בית ספר(הייתי אומר נתון מאוד מכריע, לא?) אם אתה יכול גם לפרט בקשר ל"מחיר" שהזכרת במשפט האחרון.

גם לא קרוב לאפסי...
אבל תבין, כל הדיון הסטטיסטי הזה אינו רלוונטי בכלל. הרבה פעמים אנחנו שוכחים שסטטיסטיקה עוסקת במדגמים ואוכלוסיות. סטטיסטיקה אינה עוסקת בפריטים. סטטיסטיקה לא יכולה לנבא לגבי אינדיבידואל --מסויים-- שום דבר, אבל יכולה לנבא לגבי אוכלוסיות. פשוט אין משמעות למילה "סיכוי" בהקשר של מישהו ספציפי (בניגוד למישהו שנבחר באקראי). לסטטיסטיקה יש הנחות יסוד שבלעדיהן היא פשוט לא קיימת (הסתברות, כמו למשל חישוב הסיכוי לזכות בהגרלת הלוטו, זו לא סטטיסטיקה). הסיבה החשובה יותר למה זה לא משנה, היא כי ילדים הם בני אדם, ובני אדם שונים זה מזה. בני אדם הם לא משתנים אקראיים ב"ת ש"ה (בלתי-תלויים שווי-התפלגות, הבסיס לרוב הסטטיסטיקות). לכן אי אפשר לומר דברים כמו "לבן שלי יש תכונות X Y Z, הסטטיסטיקה מראה של-90% מהאנשים בעלי תכונות X Y Z מתאימה תוכנית העשרה למחוננים, לכן אני אשלח את הבן שלי לתוכנית העשרה ובסיכוי 90% הוא יתאים". זה פשוט לא נכון -- מה זה סיכוי 90%? או שהוא יתאים, או שהוא לא. איך תדע אם הוא נמצא בתוך ה-90% שהתוכנית מתאימה להם, או לא? לא לפי הסטטיסטיקה. אגב, הדוגמא של ה-90% הזו הטרידה הרבה מאוד סטטיסטיקאים ובעיקר הרבה מאוד אנשי שיווק. הם מצאו דרך להתעלם מהבעיה הזו (בניגוד לליישב אותה) באמצעות סט חדש של הנחות יסוד, שנקרא fuzzy logic -- למקרה שאתה מתעניין, זה אחד מהתחומים החמים ביותר בעולם העסקים כרגע, וזה משהו שמשפיע על מה שקורה לך, למשל, כשאתה למשל מתקשר למוקד של ספקית הסלולר שלך. ההבנה הזו בין ההסתכלות על אינדיבידואל (כמו זו של הורים) לבין ההסתכלות על אוכלוסיה (כמו זו של משרד החינוך) היא משהו שחוזר כאן בהרבה דיונים. מבחן איתור לא אמור להתאים לי או לך. הוא אמור להתאים לרוב -- אבל אני ואתה לא נדע מראש אם אנחנו נמצאים בתוך הרוב הזה שהמבחן מתאים לו. בקשר למחיר. אמרתי גם בעבר (ועוררתי את זעם הפורום...) שלדעתי, כבוגר כיתת מחוננים, עדיף לטעות לכיוון הכיתה הרגילה. זאת אומרת שעדיף להשאיר בטעות ילד מחונן בכיתה רגילה, מאשר להכניס בטעות ילד לא-מחונן לכיתת מחוננים (במיוחד אם מתעקשים לא להוציא אותו כשמבינים את זה). כיתות מחוננים יכולות להיות נפלאות (הכיתה שלי היתה כזו). הן גם יכולות להיות קשות מאוד מבחינה חברתית, תחרותיות מאוד, ומאמללות מאוד. כתבתי עוד בעבר שלדעתי, מחיר הטעות (לשני הכיוונים) הוא יותר יקר כשמדובר בילד לא סתגלן. במילים אחרות: שילד סתגלן יוכל להסתדר איפה שלא יהיה, גם אם זה ידרוש מאמץ, אבל ילד לא סתגלן שיהיה במסגרת שלא מתאימה לו -- יסבול, וחבל. אז אני אחזור עוד פעם על המנטרה... לדעתי, צריך לברר ולהבין מה מתאים לילד. ברגע שהחלטת שמסגרת מחוננים היא מה שהכי מתאים לו, אז מבחני האיתור, ערעורים, אבחון פרטי וכו' -- כל אלה הם פשוט אמצעים להשגת המטרה הזו. ואם החלטת שמסגרת מחוננים אינה מתאימה לו, אז אפילו אם יעבור את המבחן -- מה זה משנה? לדעתי, זה השיקול שהיה מנחה אותי בדילמה כזו.

 

[xyx989]

היי שוב,תראה אני כמעט מסכים איתך

גם לא קרוב לאפסי...
אבל תבין, כל הדיון הסטטיסטי הזה אינו רלוונטי בכלל. הרבה פעמים אנחנו שוכחים שסטטיסטיקה עוסקת במדגמים ואוכלוסיות. סטטיסטיקה אינה עוסקת בפריטים. סטטיסטיקה לא יכולה לנבא לגבי אינדיבידואל --מסויים-- שום דבר, אבל יכולה לנבא לגבי אוכלוסיות. פשוט אין משמעות למילה "סיכוי" בהקשר של מישהו ספציפי (בניגוד למישהו שנבחר באקראי). לסטטיסטיקה יש הנחות יסוד שבלעדיהן היא פשוט לא קיימת (הסתברות, כמו למשל חישוב הסיכוי לזכות בהגרלת הלוטו, זו לא סטטיסטיקה). הסיבה החשובה יותר למה זה לא משנה, היא כי ילדים הם בני אדם, ובני אדם שונים זה מזה. בני אדם הם לא משתנים אקראיים ב"ת ש"ה (בלתי-תלויים שווי-התפלגות, הבסיס לרוב הסטטיסטיקות). לכן אי אפשר לומר דברים כמו "לבן שלי יש תכונות X Y Z, הסטטיסטיקה מראה של-90% מהאנשים בעלי תכונות X Y Z מתאימה תוכנית העשרה למחוננים, לכן אני אשלח את הבן שלי לתוכנית העשרה ובסיכוי 90% הוא יתאים". זה פשוט לא נכון -- מה זה סיכוי 90%? או שהוא יתאים, או שהוא לא. איך תדע אם הוא נמצא בתוך ה-90% שהתוכנית מתאימה להם, או לא? לא לפי הסטטיסטיקה. אגב, הדוגמא של ה-90% הזו הטרידה הרבה מאוד סטטיסטיקאים ובעיקר הרבה מאוד אנשי שיווק. הם מצאו דרך להתעלם מהבעיה הזו (בניגוד לליישב אותה) באמצעות סט חדש של הנחות יסוד, שנקרא fuzzy logic -- למקרה שאתה מתעניין, זה אחד מהתחומים החמים ביותר בעולם העסקים כרגע, וזה משהו שמשפיע על מה שקורה לך, למשל, כשאתה למשל מתקשר למוקד של ספקית הסלולר שלך. ההבנה הזו בין ההסתכלות על אינדיבידואל (כמו זו של הורים) לבין ההסתכלות על אוכלוסיה (כמו זו של משרד החינוך) היא משהו שחוזר כאן בהרבה דיונים. מבחן איתור לא אמור להתאים לי או לך. הוא אמור להתאים לרוב -- אבל אני ואתה לא נדע מראש אם אנחנו נמצאים בתוך הרוב הזה שהמבחן מתאים לו. בקשר למחיר. אמרתי גם בעבר (ועוררתי את זעם הפורום...) שלדעתי, כבוגר כיתת מחוננים, עדיף לטעות לכיוון הכיתה הרגילה. זאת אומרת שעדיף להשאיר בטעות ילד מחונן בכיתה רגילה, מאשר להכניס בטעות ילד לא-מחונן לכיתת מחוננים (במיוחד אם מתעקשים לא להוציא אותו כשמבינים את זה). כיתות מחוננים יכולות להיות נפלאות (הכיתה שלי היתה כזו). הן גם יכולות להיות קשות מאוד מבחינה חברתית, תחרותיות מאוד, ומאמללות מאוד. כתבתי עוד בעבר שלדעתי, מחיר הטעות (לשני הכיוונים) הוא יותר יקר כשמדובר בילד לא סתגלן. במילים אחרות: שילד סתגלן יוכל להסתדר איפה שלא יהיה, גם אם זה ידרוש מאמץ, אבל ילד לא סתגלן שיהיה במסגרת שלא מתאימה לו -- יסבול, וחבל. אז אני אחזור עוד פעם על המנטרה... לדעתי, צריך לברר ולהבין מה מתאים לילד. ברגע שהחלטת שמסגרת מחוננים היא מה שהכי מתאים לו, אז מבחני האיתור, ערעורים, אבחון פרטי וכו' -- כל אלה הם פשוט אמצעים להשגת המטרה הזו. ואם החלטת שמסגרת מחוננים אינה מתאימה לו, אז אפילו אם יעבור את המבחן -- מה זה משנה? לדעתי, זה השיקול שהיה מנחה אותי בדילמה כזו.

היי שוב,תראה אני כמעט מסכים איתך
עזוב סטיסטיקה, תקח 10 ילדים ממקרה א'(גיל 7.5) ו10 ילדים ממקרה ב'(גיל 6), מה לדעתך יקרה, האם התוצאות יהיו זהות? הנחות יסוד- 1. לשני הקבוצות רמת I.Q זהה. 2. רקע חינוכי שונה ומגוון אין צורך לבדוק אותו. 3. ילדי גיל 6, נמצאים במסגרת לימודית חודשיים, ילדי גיל 7.5 נמצאים במסגרת לימודית שנה שנייה. התשובה ברורה. נכון שאתה מסכים

.

 

[נטשה הרציונלית]

הנקודה שלך ברורה

היי שוב,תראה אני כמעט מסכים איתך
עזוב סטיסטיקה, תקח 10 ילדים ממקרה א'(גיל 7.5) ו10 ילדים ממקרה ב'(גיל 6), מה לדעתך יקרה, האם התוצאות יהיו זהות? הנחות יסוד- 1. לשני הקבוצות רמת I.Q זהה. 2. רקע חינוכי שונה ומגוון אין צורך לבדוק אותו. 3. ילדי גיל 6, נמצאים במסגרת לימודית חודשיים, ילדי גיל 7.5 נמצאים במסגרת לימודית שנה שנייה. התשובה ברורה. נכון שאתה מסכים

.

הנקודה שלך ברורה
והיא נכונה. הבן שלך לא מקבל במבחן "הזדמנות שווה" לעומת בני גילו, וזה לא משנה בכלל לצורך העניין אם הסיכוי שלו להצליח הוא "0", "כמעט 0" או "25%". השאלה היא עכשיו: המה עושים ? אני מבינה שאתה מרגיש שהבן שלך "מקופח", שהוא לא מקבל ממערכת החינוך מה ש"מגיע" לו. התשובה צריכה להיות לדעתי - להתרכז לא במה ש"מגיע" ואיך לקבל אותו, אלא מה הכי טוב לבן שלך ואיך להשיג את זה ? אז מהצד שלי לפחות זה נראה כך: על הילד יש גם כך עומס ולחץ בגלל ההדלגה. הוא וודאי גם כך מרגיש "שונה" ו"לא כמו כולם", גם חדש בכתה בה כולם כבר מכירים ומגובשים, גם הכי קטן, וגם מצפים ממנו להצליח יותר מאחרים ולהיות "מחונן" ובעל מעמד מיוחד. זה נראה לי פשוט יותר מדי. אני הייתי עוזבת אותו השנה עם כל המבחנים. לא מונעת ממנו להבחן - אבל אם כבר לא עבר - פשוט לעזוב. יש גם שנה הבאה. זו לא "פשרה" בעיניי, כי לפעמים המוסיף גורע.

 

[נועה לביא]

../images/Emo45.gif או לנסות לברר

הנקודה שלך ברורה
והיא נכונה. הבן שלך לא מקבל במבחן "הזדמנות שווה" לעומת בני גילו, וזה לא משנה בכלל לצורך העניין אם הסיכוי שלו להצליח הוא "0", "כמעט 0" או "25%". השאלה היא עכשיו: המה עושים ? אני מבינה שאתה מרגיש שהבן שלך "מקופח", שהוא לא מקבל ממערכת החינוך מה ש"מגיע" לו. התשובה צריכה להיות לדעתי - להתרכז לא במה ש"מגיע" ואיך לקבל אותו, אלא מה הכי טוב לבן שלך ואיך להשיג את זה ? אז מהצד שלי לפחות זה נראה כך: על הילד יש גם כך עומס ולחץ בגלל ההדלגה. הוא וודאי גם כך מרגיש "שונה" ו"לא כמו כולם", גם חדש בכתה בה כולם כבר מכירים ומגובשים, גם הכי קטן, וגם מצפים ממנו להצליח יותר מאחרים ולהיות "מחונן" ובעל מעמד מיוחד. זה נראה לי פשוט יותר מדי. אני הייתי עוזבת אותו השנה עם כל המבחנים. לא מונעת ממנו להבחן - אבל אם כבר לא עבר - פשוט לעזוב. יש גם שנה הבאה. זו לא "פשרה" בעיניי, כי לפעמים המוסיף גורע.

או לנסות לברר
האם אפשרי שאבחון פרטי יתפוס (לאו דווקא דרך משרד החינוך).