המשחק של דרגורן

[Fenris]

פנריס הביט לפתע בפנדמוניום.

"היי, אתה אחד הזרים שהגיעו לכאן! אתה יכול לעזור לו? זה הנפח, או היה הנפח, או בעצם... אני לא בטוח מה קרה לו, הוא היה בסדר אתמול.... מה אתה יכול לעשות למענו? אני לא יכול לרפא אותו, אני אפילו לא בטוח שהוא נפצע... אני לא מבין מה קרה לו... מה אתה אומר? מה זה היצור הזה שהשתלט על החנות? אני לא יודע... אני לא יודע.... אתה מכיר את מינה? מינה שלי? ראית אותה? היא נעלמה... לפני... הרבה זמן... לא! לא מינה! הנפח! כן, הנפח! מה אתה יכול לעשות למענו? אני חושב שהוא בבעיה גדולה כרגע... לינדור... לינדור? מה קרה לך? אולי אנחנו יכולים לעזור לך, לינדור....?"

 

[0Pandemonium0]

"לעזאזל." קילל שחור השיער.

הוא עשה צעד אחד אל עבר הפנים, ונעצר. אז הביט שוב בפנריס. "מי אתה? מה אתה עושה כאן? מי זה לינדור? מי זו מינה? אתה קשור לזה איכשהו?" הוא הציף את השני בשאלות. "תפסיק למלמל וענה לעניין!"

 

[Fenris]

פנריס הביט בזר בעיניים משתאות.

מבטו בתחלף מתמהון ובלבול לכעס. "מה לא ברור לך? זה לינדור הנפח! הוא במצב מוזר, אתה לא רואה? הוא אמור להראות כמוך וכמוני - קצת יותר שרירי, ואולי גם קצת שמן, אבל אנושי! תראה אותו! אם אתה לא יכול לרפא אותו, תגיד! אני ארוץ לקרוא למרפא, או לאחד המכשפים בעיר, אבל אל תעמוד שם סתם כך!" פנריס כמעט צעק עליו. ואז מוחו קלט את ששמעו אזניו. "מינה! אתה מכיר את מינה שלי? אתה יודע איפה היא? למה אתה מזכיר את שמה? מה עשית לה?" עיניו שוב הצהיבו, והוא החל להרים אט אט את ידו האוחזת בסכין מבלי לשים לב לכך. "איפה היא? מה אתה יודע עליה? מה עשית לה?" דרש בקול שהתעבה יחד עם גופו ושריריו.

 

[0Pandemonium0]

"אינני יודע. חשבתי שהיא אולי קשורה

למצב המוזר אליו נקלענו, לכן שאלתי." פנדמוניום סיים את דבריו ופנה להביט שוב בפניו של לינזור הנפח, מהורהר. "אה, כן, ובנוגע לסכין הזאת שלך..." הוא הביט בפנריס מעבר לכתפו. "לא הייתי רוצה לפתוח בקרב כבר עכשיו. אני מעדיף לשמור את הכוח שלי לתחרות, ולא לחשוף את כל הקלפים כבר בהתחלה." פנדמוניום קרץ. "וחוץ מזה, הייתי מציע שנאחד כוחות, לפחות עד שנגלה מה, לעזאזל, הדבר הזה."

 

[JuffoWup]

רעד נוסף עבר בבית הנפח,

החומר האדום החל להימשך לאחור, כאילו נבלע אל תוך החריצים שבין הקרשים שהיוו את הרצפה. לאט לאט בפינת החדר החל הנפח להתגלות מתוך אותו גוש, תחילה ראשו- עיניו עצומות עכשיו ועל פניו מבט- כמעט שלו. לאחר מכן ידיו, חזהו ואז רגליו, לבסוף נחת הנפח חסר ההכרה על ברכיו והתמוטט על צידו, שוכב ללא תנועה- רק חזהו נע מעלה ומטה עם כל נשימה כבדה. החדר נשאר נקי, שום עקבות לחומר המוזר, השקט המוזר ששרר בבקתה נראה מוזר יותר כאשר העומדים בו הבחינו שכל החפצים עשוי הברזל שהיו בחדר נעלמו; פטיש הנפח ישב ללא ראשו, החבית שבה שכבו מוטות הברזל התפרקה כשגם חישוקי הברזל שהחזיקו אותה נעלמו גם הם, הסדן גם הוא נעלם, משאיר רק כן ריק. קירות הבית החלו לחרוק בפתאומיות, והבקתה החלה להתנועע קדימה ואחורה, מעל החריקות נשמעו רק שיעוליו הכבדים של הנפח.

 

[0Pandemonium0]

פנדמוניום הביט סביבו בהשתוממות.

"הוא אכל את כל הברזל!" אמר, כשלפתע החלו קירות הבית לחרוק, והמקום כולו רעד. "ונראה שגם את היסודות. קח את הנפח!" הוא פנה אל פנריס.

 

[moonlight הגדול]

כשהגיע לחורבות העתיקות

הבחין מונלייט (האיש בבגדים השחורים) באדם נמוך בעל ברדס שכיסה את פניו "אני צריך לשאול אותך כמה שאלות" אמר מונלייט "ואני לא רוצה לענות" אמר האיש הנמוך בקול מאים מונלייט התעלם מתשובתו ושאל: "מה אתה יכול לספר לי על הקסם האפל שקים בעיר הזאת" בלי לומר מילה שלף האיש הנמוך חרב קצרה שנראתה ארוכה יחסית לגודלו ואמר: "אני הולך לסתום את פיך אחת ולתמיד" אך כאשר מונלייט הפך לפנתר שחור הוא זרק את חרבו הצידה והתחיל לברוח במעלה מדרגות לכיוון העיר מונלייט בצורת הפנתר החל לרדוף אחריו המדרגות הובילו לפונדק שעמד ברחוב הראשי של העיר כל היושבים בפונדק נבהלו למראה האדם הנמוך שיצא בריצה כאילו משום מקום ואחריו פנתר.

 

[Dror Bar]

הוא הרגיש הקלה

שהמשכח רואה את שני הגביעים אך ככל שהמשכח המשיך בסיפורו הוא התחיל לקפוא ,חייו עברו לפניו הוא זכר רק פעם אחת שכאב לא הגב אך זה היה בגלל שהוא ישן על אבנים. הוא שמע את הצעקות והלך לענות למשכח שלפתע הרגיש כאב איום ונורא בגבו,הוא נפל על הבירכיים ואיתו נפלה גם המגילה הוא לפתע הבין את המילים המוזרות- ההבנה היא ההתחלה. המגילה נפתחה בתוכה היה דף שהיה מצוייר עליו: שני גביעים ודרקון שסובב את שניהם אך בתוך הלוע של הדרקון במקום שהיה אמור להיות האוכל שלו היה חסר עיגול, דרור הוציא את האבן שלו בלי שליטה והכיס אותו לשם. לפתע הוא הבין מה קורה סביבו הוא העיף מבט קצר לעבר המגילה וראה שרשום שם משהו בנוסף לציור, הוא הצליח לראות רק את ההתחלה- "בחודש הפרץ של הקסם ביום..." הוא התחלחל , הוא הביט לעבר דימבל במבט מפוחד ואמר בבו נזוז... הוא שם את המגילה והציור על השולחן והתחיל לרדת במדרגות לעבר המהומה שהייתה בפונדק. " סליחה על העיכוב אמר לדימבל" _________________________________________________________________ מצטער שלא רשמתי יום שלם "דימבל" אבל לקחו לי את המחשב

 

[Painkiller1989]

לאחר שירדו

שניהם במדרגות יצאו לסימטה ופנו ימינה. דימבל הוביל לכיוון ממנו חשב שהייתה הצעקה, הוא היה בטוח שהצעקה הייתה מכיוון הנפחיה, הם נעו במהירות בין הסמטאות ולבסוף הגיעו אל הנפחיה, רגע לפני שניכנסו שלף דימבל מאחורי גבו את הגרזן. הם נכנו ושם עמדו שלושה אנשים. שנים מהם לא כל כך עינינו אוו, הנפח הוא זה שעיניין אותו. הנפח אותו הכיר כל כך טוב,לינדור הנפח שהיה משחיז את גרזנו כל יום מחדש. לינדור שתיקן בשבילו את הכל בשכר סימלי ביותר. לבסוף פנה אל שני האחרים ואמר "אני הוא דימבל ממשמר העיר, מה קורה פה, ענו או שתיאסרו". ______________________________________________ זה בסדר דרור אה ואגב קוראים לי מיכאל

 

[Dror Bar]

כאשר היסודות התחילו לרעוד

דרור אמר קודם יוצאים ואחר כך שאלות. הוא תפס את הנפח והוציא אותו מהבית... הוא הרגיש משהו מוזר לגבי הנפח אך לפני שהספיק לחשוב על זה נשמע הצעקה מהפונדק. היו לו שני מחשבות: המגילה, ואישתו של חברו החדש. הוא צעק:" זה בא מהפונדק!!! תמהר".

 

[Painkiller1989]

"בוא מהר, אולי אצטרך את עזרתך"

"עזוב את הנפח פה אישתי לעתיד כרגע חשובה יותר" אמר המשכח לנזיר ופנה לרוץ במהירות הגדולה יותר בה הוא יכול לרוץ לכיוון הפונדק, תוך 2 שניות הוא היה שם, הנזיר מגיע שניה אחריו מתנשף. לעיניהם נגלע דבר נורא, 3 הגובלינים שברחו ביער, חזרו לעיר, ועשו בלאגן בפונדק 3 אנשים שכבו ללא הכרה על הריצפה אולי מתים, השאר כנראה ברחו, מינרוה נתלתה מהמרפסת שבתוך הפונדק, נחנקת, מנסה להאבק בחבל שסותם את קנה נשימת. הגובלינים עומדים מולה וזורקים עליה ירקות רקובים. "תפוס אותם" צעק דימבל לעבר דרור בזמן שהוא עולה במדרגות כדי להוריד את מינרוה.

 

[Dror Bar]

דרור רץ לעבר הגובלינים

הוא התכונן לבעוט באחד מהם אך שינה את אחיזתו לאגרוף, הגובלין שהיה מופתע אותך לרצפה מועלף. אחד הגובלינים שלף פיגיון וזרק לעבר דרור, דרור הגיב במהירות ותפס את הפיגיון הוא ניסה לזרוק את זה חזרה אך החטיא. הגובלין השני שלף אחת חרבו והכה ברגלו של דרור, דרור הרגיש כאב חד ברגלו אך הדחיק אותו. דרור ריכז את כוחו הפנימי למכה אדירה לגובלין שנפל מת על הגובלין השני. הגובלין שנשאר התחיל לרוץ לכיווון היציאה, דרור שלף את השוריקן שקיבל ממורהו וזרק אותו, השוריקן עף והתמלא בלהבות מסחררות הגובלין נפל חרוך וזועק, דרור סיים את הקרב והביט לכיוון המשכח.

 

[Painkiller1989]

המשכח הינהן לאישור

כהכרת תודה. דרור החזיק את מינרוה שכעת התעלפה והמשכח הוריד את הקשר. דרור השקיד אותה כל הריצפה, והמכח קצץ מהמרפסת מטה ונחת לידה. הוא שם עצבעות על צווארה וגילה כי הדופק שלה חלש מאוד והיא כמעט ואינה נושמת, הוא החל לעשות את חזה ולהנשים אותה. הנשימה שלה הפכה סדירה יותר ויותר אך זו לא התעוררה. המשכח והנזיר העלו אותה לחדרו ושמו אותה על מיטתו. המשכח פנה אל דרור. "כעת כשהכל נרגע אנה ספר לי, מה קרה כשנפלת תחת רגליך בחדר, מה ראית במגילה, ומה גילית?" שאל המשכח, ולרגע עבר בו רעד, הוא לא הבין מה היה רעד זה, האם פחד שוב? כנראה, הוא פחד לשלומו של חברו החדש ולשלומה של אישתו לעתיד כך הוא מקווה. "ועוד משהו, אני לא מבין איפה אביה, ועוד דבר חשוב מאוד, הקרב היה מלהיב, לא ראיתי הרבה לוחמים נלחמים בכזו תשוקת קרב, שלא נדבר על נזירים"

 

[Dror Bar]

דרור הוציא

בקבוקון קטן בצבע לבן מכיס חולצתו ומסר למשכח- "הו חלב מזין הוא יעזור לה לחזור לעצמה." "בקשר לאביה לא ראיתי אותו". "חשתי את הכאב בגב רק פעם אחת לפני מספר דקות בגלל זה נפלתי, ראיתי שהמילים במגילה הפכו להיות - 'ההבנה היא ההתחלה" במגילה היה ציור של שני הגביעים ודרקון שסובב אותם, היה שם חור ועליו הכנסתי את האבן תראה" הוא הראה את הציור אך לא היה את האבן פיו של הדרקון שהיה פתוח פעם נסגר ובלע את האבן. "במגילה היה כתוב בחודש הפרץ ביום... זה כל מה שהצלחתי לראות רגע איפה המגילה אתה רואה אותה"? שאל דרור. _____________________________________________________________________ יש לי התלבטות אם המגילה נעלמה הוא שהיא עדיין כאן, אם היא נעלמה יהיה יפה שהדמות מהיער לקחה אותה אבל כל רעיון אחר שלך יתקבל בברכה מיכאל

 

[Painkiller1989]

"היא אפה אל מתת למיטה כיצאנו בטעות

בעטתי בא" אמר המשכח והתכופף והוציא אותה מלמטה, הוא פחת אותה וראה במגילה ציור זהה לזה שעל הגב של הנזיר. ואז דימבל קרא מה שהוא רואה "כתוב פה: אם פניך יועדו למנהרות שבתחתית תמצא את הנחוץ לך" הוא חשב לרגע ואז אמר "אני חושב שהכוונה לקטקומבות שמתחת לעיר, יש כניסה ליד הנפחיה, תצטרך ללכת לבד, אני נשאר פה" אמר דימבל וחיכה לתשובתו של הנזיר.

 

[Dror Bar]

הערה

יש קצת בעיה בתחילת המגילה רשום: בחודש הפרץ ביום... ואז בה מה שכתבת? משהו לא יוצא נכון

 

[Painkiller1989]

../images/Emo32.gif התכוונתי

שהשורה הזאת עדיין לא הושלמה אבל בשורה החדשה כתוב מה שרשמתי אני לא מצליח לחשוב על רעיון בשביל השורה הראשונה, תצטרך להמציא אחד לבד

 

[Dror Bar]

דרור קרא את השורה הראשונה

"ביום שנגמרים בו כל הדברים ומתחילים החדשים". "מתי זה קורה?" שאל דרור

 

[Painkiller1989]

אני ממש לא מצליח לנחש אפילו

"מתי זה קורה"

 

[moonlight הגדול]

בינתיים

הצליך מונלייט לתפוס את האיש הנמוך הוא חזר לצורת אדם והתחיל לגרור אותו לאחת הסמטאות בעיר