המשחק של דרגורן

דרגורן

New member
דרגורן התיישב על החומה והביט מטה

לעבר העוברים והשבים. 'ממרומי עשרה מטרים, כולם נראים יותר קטנים' הוא חשב לעצמו. מדי פעם אחד מיושבי העיר העיף מבט לעברו של הזר, היושב על החומה, ומילמל לעצמו "מתי המשמר יטפלו בהם?" או "כל עשר שנים הבלאגן מתחיל מחדש, מתי זה יגמר?" ודרגורן? הוא מגביר את המעגל שלו, וחש כל תנועה ותזוזה במרחק הולך וגובר. לא נראה שהוא זז, אבל מורניל לא מרגיש או רואה שום דבר חשוד... זאת אומרת יותר חשוד מנער מוזר היושב על החומה בגבו לגן. הנער המוזר הזה לא שייך לכאן, ובטח מקומו אינו על החומה. "מורל, פירן - אני רוצה שתורידו את הזר הזה. אתם יכולים להרוג אותו אם אתם רוצים" מורל, אשר חיכה להזדמנות זאת בלבד, הרים את ידו הימנית, יישר אותה לעבר גבו של הנער ובתנועה מהירה של ידו השמאלית הוא לקח חץ מאשפת החצים שבמותן שמאל, פתח את רובה הקשת שמוצמד לידו הימנית, דרך וירה. פירן עיווה את פניו (כאשר הוא הצטרף למשמר, הוא חשב שזה יהיה שונה לגמרי - בלי כל האלימות וההרג המיותר), וצעק לעבר הילד "היי! רד משם!" בעוד חיצו של מורל מתעופף לעבר דרגורן..... למי שמעוניין להצטרף או להמשיך, החוקים הם: 1. בכל הודעה יש לקדם את העולם. להוסיף הסברים/מקומות/אנשים/חוקים/רעיונות וכו' 2. כל אחד כותב על דמות ראשית אחת שתקרא בשמו (או ברשי תיבות אם השם ארוך), וכל שאר הדמויות ניתנו לשינוי ומשחק ע"י אחרים. לגבי הדמות הראשית? רק השחקן מזיז לה את החוטים! 3. מה שנכתב בפורום, נכתב לאחר הודעה קיימת. אין לשנות הודעה קיימת, אסור להסביר שום דבר ממה שקרה בצורה אחרת, ואסור לשנות פעולות ששחקנים אחרים כתבו שקרו. אם כתבו שזה קרה? זה קרה וצריך להמשיך הלאה. 4. מכוון שאני התחלתי את הפתיל, אני המחליט האחרון לגבי מחלוקות. קצת על העולם - פנטזיה עם קסם, בעיר הנוכחית שדרגורן נמצא בה, מתאספים יצורים על מנת להלחם בכיכר העיר בתחרות. מי מגיע לתחרות? למה הוא מגיע לתחרות? מהם המניעים של פטרוני העיר לקיום התחרות? ומה באמת מתרחש בעיר? כל זאת ועוד אנו נגלה יחד...
 

Nihau

New member
דמות לבנה הופיעה מתוך זוהר במרחק

על השביל המאובק המוביל אל שערי העיר. היא בחנה את המתרחש ובהבזק הופיעה שוב בדיוק מאחורי היורה לוחשת באוזנו "זה לא מנומס לירות באורחים" לחיה רכה כמשי על תנוך אוזנו. שומעת את ליבו פועם כרעם היא עברה דרכו כרוח רפאים מקלפת את נשקו מעל ידו בעוברה לפניו, ופונה אליו בקלילות של אשליה, שוברת את הנשק בקלות בשתי ידיה ומשליכה לעברו את השברים. עינים האדומות כדם אחזו בו בשיתוק כמו מבט של נחש המהפנט את הציפור רגע לפני המכה, מהופנט כפי שהיה עדיין הבחין שהלובן הבוהק סביבה איננו הילה של קדושה או של זוהרה האל-טבעי של רוח רפאים אלא פרווה לבנה כשלג... ואז מפקדו התנפל לעברה בזעם והיא נעלמה שוב לתוך זוהר באוויר מותירה את מפקדו המתוסכל מקלל את האוויר ואת היום בו נולדה המפלצת החדשה שנפלה עליו היום. מורל חשב שעברה לפחות שנה מחייו אבל כל זאת אירע בזמן שהחץ טס לו לעבר היושב על החומה...
 

DDN

New member
ההתרחשות לא הייתה מהירה כמו שהיא

נראתה. DDN סיגל לעצמו את היכולת לראות את העולם בהילוך איטי, בין אם זה היה יכולת על טבעית או פשוט רפלקסים מחודדים, הוא לא סיפר לאיש. הוא ראה את השומרים יורים לכיוון הנער על החומה, והוא ראה את הדמות הלבנה שמבזיקה ומפחידה את השומרים. "ידעתי שלא הייתי צריך להתחיל לשתות על הבוקר. אני מדמיין דברים", ממלמל DDN לעצמו, פותח את שק השתיה שלו ולוגם עוד לגימה גדולה מהנוזל שהיה שם. גראעפס גדול נשמע אחרי זה, והאיש המבוגר, המסמורטט והשיכור לכאורה נשען שוב על החומה, מקווה שאותם רקדני סטפס מרושעים יפסיקו לרקוד אצלו בראש.
 

JuffoWup

New member
הרעש הסואן של רחובות העיר

לא הגיע להיכלו של ג'אפו'וופ, עמוק מתחת לרחובות, לדוכני השווקים, לצעקות הרוכלים ולתחנוני הקבצנים היו חורבות הרוסות, עתיקות עוד מלפני שאבן הפינה הראשונה הונחה במקומה. בתוך היכל בצורת ספירה משהו... זז. גוש בשרני בצבע אדום, מעוטר בוורידים שחורים זע במקומו, אורות בצבע תכלת הבזיקו על פני גופו, אותות למחשבות שהחלו לחלוף בישות הזרה. למעלה הוא הרגיש את אור השמש החמה מלטפת את הקרקע, הוא הרגיש פרצי אנרגיה זרים שעוררו אותו הוא הר- אני פאנדר, תפקידי היה ויסות טמפרטורה, מתתי לפני 31,743 שנים בהתלקחות הכור. -גיש את הנון זזים למעלה והחל לשלוח את גפיים מחושיות אל כיוון הקרקע. כמה דקות מאוחר יותר זוג שודדים שישבו במרתף אחד הבתים התבוננו בהשתאות בגוף זר שהזדחל למקום מחבואם וניסו לגרשו בעזרת סכינים וחרבות. אור כחול הבזיק לרגע, ממלא את הבית בחום, המחושים המשיכו לטפס על אפרם המפוחם של שני השודדים. הנון ייספג או יהפוך לריק.
 

Nihau

New member
על קצה חודה של שבשבת הרוח

הגבוהה ביותר בעיר עמדה דמותה הלבנה הבוהקת של ניהאו באיזון מושלם, או לפחות כך זה נראה למי שיכל לראות אותה. למעשה היא בכלל לא הסתמכה על השבשבת לתמיכה במיקום המרחבי שלה אלא נעזרה בה כדי למקם את עצמה בקיום הזה. מה שמשך אותה דווקא לכאן נמצא בתוך הרדיוס של חומות העיר, איפה בדיוק היא עדיין לא ידעה אבל לא משנה איזו צורה בחר הפעם... צורה זו הייתה בתנועה כבר עכשיו.
 

Painkiller1989

New member
"משכך הכאבים" (בתרגום חופי מהכינוי)

היה חייל גבה קומה ורחב מימדים שצפה במתרחש ממגדל השמירה, הוא ראה הכל, את היצור שישב על החומה עליה הוא מור, ואת היצור הלבן השני שהבזיק והבזיק פה ושם. הוא היה רגיל למראות אלה בעיר זו בתקופה זו. תקופת התחרויות היא תמיד תקופה מאוד מוזרה בעיר הזו. כינויו של משכך הכאבים דבק בו בזמן המלחמה האחרונה שהייתה עם הממלכה השכנה. הוא היה זה שנתן את המכה האחרונה לחיילי האויב המעונים, וכך כאבם היה נשכח. שמו האמיתי היה דימבל אך זה נשכח לפני עידנים, כולם פשוט קראו לו ה"משכך". המשכך לא זע ולא נע לאור התזוזות מתחתיו על החומה ומתחתיה. אך הוא שם לב לכל תוזה...
 

Dror Bar

New member
בינתיים בצד

דרור הביט במגילה, הוא היה אמור לפתוח אותה ליד השער... המורה שלו- צ'אנג, מהמנזרים הרחוקים בהרים, שלח אותו לחפש אחר תשובה לשאלה שהציקה לו. דרור עבר כמה מסעות מעניינים למדי וגילה כמה יצורים שאותם לא הכיר, דרור הרגיש גאווה שניתנה לו המשימה למצוא את התשובה לשאלה. הוא לא הבין את השאלה, הוא רק ידע שהיא בשפה אחרת: ראילק סיקוק לודק" זוהי השאלה שנכתבה על המגילה, לאחר רגע המילים נעלמו בקסם הוא ידע כמובן שרק האיש שהוא מחפש יוכל לפתוח את המגילה. לאחר מסעות רבים הפתיל היחיד שלו היה העיר הזאת, האנשים שנמצאים בה בזמן התחרות. אך מי ? לא היה לו מושג. הוא צפה מהצד במתרחש, בחץ העף, בדמות הלבנה שהגיע משום מקום, באיש המוזר על החומה. לפתע הוא שמע צרחה חד מאחוריו, הוא לא הצליח לקבוע האם זוהי צרחת בהלה או צרחת קרב. הוא רץ ליער וראה שם גמד ו5 גובלינים הקיפו אותו, הוא הצליח להבחין בעוד משהו צל, יצור בגובה אדם או יותר עמד בצד מגחך ואז גם הוא נעלם. דרור חיפש את השוריקן שלו,: מתנה מיוחד מאב המנזר, אין לו מושג מה זה עושה אבל הגיע הזמן לנסות...
 

Painkiller1989

New member
המשכך קשר חבל סביב עצמו וירד מ

מגדל השמירה אל מחוץ לעיר שיחרר את החבל והחל לרוץ לכיוון היער ממנו נשמע זעקה, בדרכו עבר ע"י דמות בבגדי מנזר עקף אותה בקלילות, הניף את גרזנו האדיר והעיף 2 ראשים של גובלינים במכה. וכל זה בזמן תזוזה, לאחר ש3 הגובלינים האחרים ברחו לכיוונים שונים ניגש אל הגמד שהותקף ואמר בקול החלטי : "לא רק שאני לא סובל גובלינים, הם גם מעיזים לתקוף את אזרחי הממלכה ללא כל סיבה מחוץ לחומת עיר הבירה, מה קרה פה?"
 

Dror Bar

New member
דרור היה נדהם

מהמהירות של האיש שרץ, אך לא היה לו זמן לחשוב הוא קפץ על העץ בקלילות והשתמש בגלימה שלו, הגלימה שקיבל מהאלפים, הוא הרגיש לפתע אך הוא ופך להיות כהה יותר הגלימה לא נתנה לאור לעבור דרכו אך נשארה לו ראיה מינמלית לא לדבר על חוש ריח שנעלם לחלוטין, לעומת זאת חוש השמיעה שלו היה מצויין. הוא ידע שלא יוכלו לראות אותו הוא הרגיש בטוח והתכונן להבין יותר טוב את האיש המוזר... אולי אותו הוא מחפש.
 

דרגורן

New member
דרגורן חש בדמות מופיעה ליד השומר

שירה בו, חש בה נעלמת 'מעניין מאד' הוא חשב לעצמו בעודו מתכופף ושם את ידיו על קצה החומה. הוא חיכה עוד שבריר שנייה, ואז יישר את ידיו ואת גופו, כך שרגליו עשו קשת מהחומה אל השמיים. הוא שקל לשבריר שנייה האם לנסות לתפוס את החץ, אבל אז הוא החליט לא להתגרות בגבירת המזל, ופשוט חבט בחץ עם כף רגלו. בעומדו על ידיו הוא הביט ישירות לעבר השומרים, הוא איזן את עצמו על יד אחת, ניפנף להם לשלום, כיפף את היד השנייה וכשהוא יישר אותה הוא כבר היה בדרך לגג הבית שממול. החץ ננעץ באדמה הרכה שבתוך הגן, גורם למורל לקלל, ולפירן לחייך. 'אולי ייעודי אינו במשמר בכל זאת...' פירן התחיל לתכנן לעתיד. דרגורן סיים את הגלגול בתנועה, והמשיך אותה 'סוף סוף הגיעו אחרים, כאלו שניתן לדבר איתם, אולי אחד מהם יוכל לעזור, אולי....' על גג הבית הוא רץ, חש ברטט בלתי מורגש שעבר מעמקי האדמה, 'האם יש לזה חשיבות? מישהו מגיע מהמעמקים? אחר כך!' מזנק מגג לגג, הוא שם פעמיו לבנין הגבוה ביותר, איפה שדמות לבנה סיקרנה אותו למדי...
 

Painkiller1989

New member
הגמד ענה

"לא אני בסדר, תודה בכל מקרה" אמר הגמד, והלך כאילו כלום לא קרה "מוזר מאוד, ההלך הזה זה עתה נתקף ע"י 5 גובלינים וזה לא אמר אפילו תודה, אולי עדיף שהייתי נותן לו לההרג" חשב לעצמו המשכך "עכשיו איפה הנזיר הזה" אמר המשכך בקול "היה, נזיר, לאן נעלמת?" צעק דימבל המשכך וחיכה לתשובה. בזמן שהוא מחכה הוא הוציא מכיסו מתפחת לבנה וניגב את הדם הכהה שנטף מגרזנו.
 

Dror Bar

New member
דרור היה מופתע

מהתשובה של הגמד, כמו כן הוא לא ראה הרבה גמדים בחייו. הוא התחיל לשקוע בהרוהרים עמוקים על הגמדים שלפתע שמע מהמרחק את הצעקה:" הי, נזיר, לאן נעלמת?". הנזיר שקל את העניין לרגע בעוד האדם מנקה את פניו... האם הוא יכול לבטוח באיש הזה, הוא החליט שכן בכל זאת הוא ושאר הנזירים נאלצו להגן על המבצר מגובלינים מתועבים. הוא קפץ לעץ אחר מנסה להשמיע מאט מאוד רעש, הוא ניסה את השיטה שלמד במזן האחרון מיצור מוזר אחד משהו שהתחיל ב"ה". הוא דימה שהוא פנתר וזז בשקט כמו הפנתר הוא הוריד את גלימתו והניס אותה לאחד מהכיסים של בגדיו, הגלימה נעלמה מהעין אך היא הייתה שם, עוד יכולת מיוחדת שלה. הוא ירד מהעץ בגליו לאיש המסתורי ופנה אליו ואמר:" בחור די זועף הגמד הזה לא?"
 

Painkiller1989

New member
"היה שלום נזיר"

"מאיזה מנזר אתה מגיעה? וכמה זמן אתה בדרכים? הגיע העת לצאת להפסקת צהריים ואני מזמין אותך לפונדק האריה המזמר כדי לאכול איתי ארוחת צהריים על חשבוני, אני רוצה שתספר לי קצת על התנועות האלה שכרגע ראיתי. איפה למדת את זה?" אמר המשכח במין פליא "אהה ואגב, אני דימבל "משכח הכאבים" ברן, אתה יכול לקרא לי פשוט "המשכח"" אמר דימבל והושיט את ידו כדי ללחוץ לנזיר.
 

Dror Bar

New member
דרור לחץ את ידוע של המשכח ואמר:

"שלום לך וברכה אליך המשכח, יפה הפגישה". "אם רצונך לאכול יהי הרצון איתך, לא יזיק לי קצת אוכל אך אלי לבקש ממך שהפונדק הזה יהיה מקום שקט שלא ירגלו אחרינו..." לפתע סימן דרור למשכח שיהיה בשקט אז התקדם בשקט לכיוון שיח ותפס ילד " עזוב אותי!!!" צרח הילד. " איך קוראים לך", שאל דרור. " בוקי" ענה היצור, אך דרור הרגיש שהוא משקר. " אתה מכיר אותו?" שאל את המשכח
 

Painkiller1989

New member
אהה בוקי

"מה שלומך" חייך המשכח אל בוקי "כן זה אחד הילדים היתומים של העיר שלנו, אביו נהרג במלחמה ואימו ברחה עם אלף. הוא גדל ברחוב וכולם בעיר מכירים אותו" המשכח הוציא מכיסו מטבע נחושת ונתן לילד "קח בוקי, לך תקנה לך אוכל, ואני צריך לבקש ממך עוד משהו, אם ראית על החומה ישב איש מוזר, אני רוצה שתעקוב אחריו, אם בעוד 3 שעות תגיד לי הכין הוא נמצא, אתן לך עוד 3 מטבעות" בוקי לקח את המטבעות ואמר"דימבל מצטער שעקבתי אחרייך פשוט המכות האלה שהבאת לגובלינים, וואו, זה היה מלהיב, בסדר אני יחפש אתו בשבילך." הוא פנה לכיוון העיר. "חזרה אלינו, כן, האריה המזמר הוא לא בדיוק מקום שקט, אבל לרגל לא יצליחו אחרינו שם" אמר דימבל אל הנזיר "ועוד משהו, לא הזכרת את שימך"
 

Dror Bar

New member
"באמת?"

"כנראה פרח מזכרוני"... דרור הוציא עוד 2 מטבעות כסף מכיסו ואמר:" האם תוכל לתת את זה לבוקי אני אשמח, אני גם יתום, וראה שוב שכחתי להגיד את שמי, שמי הוא דרור". קד הנזיר. " גם אני ראיתי את הדמות על החומה, וגם את הדמות הבהירה שיצאה מהיער, דברים מסתוריים קורים בעיר הזאת". דרור התחיל להרגיש רעב. " נלכה לפונדק אך אתה כמובן תוביל אך עוד שאלה לי אליך, מדוע קוראים לך המשכח?" , שאל דרור והתחיל לצעוד באטיות לעבר העיר
 

Painkiller1989

New member
"שמי הוא סיפור ארוך"

"אולי אם יהיה לי זמן לספר לך, דרור, אספר לך, אך כעת עלינו לגשת לעיניין" אמר המשכח והחל ללכת באיטיות לכיוון העיר, הנזיר החל ללכת בעקבותיו, שניהם ראו את האדם בבגים השחורים חולף על פניהם אך לא שמו לב אליו, "דרור, אני מרגיש שברצונך לשאול אותי דבר מה, אני מקווה שאוכל לעזור, אך לזה נפנה כאשר נגיע לפונדק." שאר ההליכה עברה בשקט כאשר הוביל המשכח את הנזיר בין סמטאות העיר, מעבר לפינה של אחת הסמטאות נגלה לעיניהם הפונדק "האריה המזמר", דלתות עץ כבודות בעלות משקוף מתכתי כבד עוד יותר, המשכח הושיט את ידו ופת בחריקה צורמת אוזניים את דלתות הפונדק. הם התיישבו השולחן הרחוק ביותר מהדלת, ומיד נגשה אלהים מצרית בגובה ממוצע בעלת שער שחור ועיניים ירוקות. "הייה שלום, דימבל, מי האורח אותו הבאת אלינו היום, ומה תרצו להזמין" אמרה הנערה. "או, מינרוה, תמיד את מעלה חיוך על פני כשאת מגישה לי, אני אשתה בירה, ואוכל מה נזיד. ומה איתך דורו, מה תרצה, אני מציע לך את הבירה הביתית הטובה ביותר בעיר, כמובן אם נדריך אינם אוסרים עלייך לשתות משקאות חריפים?" אמר דימבל לדרור. _______________________________________________________ דרור אני מקווה שלא אכפת לך שהתמשתי בדמות שלך קצת, פשוט כדי לעבור למקום אחר אחד מאיתנו היה צריך לעשות את זה.
 

Dror Bar

New member
"אני אוכל כמוך"

אמר דרור,המלצרית הלכה וחזרה לאחר מספר דקות. דרור התחיל לאכול את הנזיד שלו והתחיל לספר את סיפורו: "אני הגעתי מארצות ה'אתלים', הארצות הרחוקות שבמזרח, המנזר שלי שמורהו היה צ'אנג לימד אותי את אומנויות הלחימה". דרור עצר כדי לשתות קצת מהבירה ואז הרחיק את האוכל לכמה זמן כדי שיוכל לספר לדימבל את כל הסיפור. " נמצאתי על המדרגות של המנזר בהיותי בן 6 חודשים, צ'אנג לכך אותי תחת חשותו, לאחר שגדלתי הוא ביקש ממני לצאת למשימה, אני צריך למצוא משהו או מישהו שיוכל לענות על השאלה או לפחות להוביל אותי למישהו שידע את התשובה". "עברתי ארצות רבות והכרתי יצורים שלא ראיתי: גמדים, אלפים, אורקים מזוהמים, ועוד גזע אחד שאת שמו שכחתי, כל המסע שלי הוביל אותי לכאן לעיר הזאת בזמן התחרות אך גיליתי דבר מסתורי שאולי תוכל להסביר לי". אמר דרור והתקרב לדימבל. " גיליתי שלפי לוח השנה הקסום, התחרות מתקיימת בחודש הפרץ, החודש שבוא הקסם נמצא בדרגתו הגדולה ביותר והחיות מרגישות אותו בעולם סביבם, האם יש לזה קשר, אולי כדי לגלות". "יש לי שני שאלות אליך ואז נמשיך לאכול: אתה רוצה לדעת אלי עוד משהו? אם כן אשמח לענות לך. האם אתה יכול לפורר את האבן הזאת", דרור הוציא אבן חן אדומה קטנה מאוד ומאוד חלשה. " אני חולה במן מחלה ואני צריך שמישהו שהוא לא אני יפורר את סוג האבנים האלא אחת לחודש". אין בעיה שהשתמשת בדמות שלי יוצא ממש נחמד הדבר הזה
 

Painkiller1989

New member
"קודם כל

שמח להכירך דורו מהמזרח, הייתי פעם בארצות ה'אתלים', בזמן משימת התנקשות כלשהי, ובקשר לאבנים האם זהו סוג של מבחנים, כי איני ואהב אנשים שבוחנים אותי ללא ידיעתי" לקח דימבל את האבן לידו והחל לגלגל אותה בין אצבעותיו קקוסם המגלגל מטבע. בזמן שהוא עושה זאת נגשה מינרוה הצעירה אל השולחן ושאלה "למלא אלך את הכוס שוב דימבל?" דימבל הפנה את פניו מהאבן אל מינרוה ואמר "כן ילדתי, אגב בזמן הקרוב יש לך יומולדת נכון, 18 אםא יני טועה, מתי אתם חוגגים?" מינרוה חיכה ואמרה, "אתה זוכר, עוד שבוע, פה, בזמן החגיגות של התחרות" חיכה שוב, הסתובבה והלכה למא את כוסו של דימבל. דימבל פנה שוב אל הנזיר,"אז מה, האם זהו סוג של מיבחן כלשהו או שאתה באמת צריך שאני אפורר בשבילך את האבן?"
 
למעלה