המשחק ה"מאגניב"

[הבלש חסר הבית]

ושקט על פני תהום?

במקום בו כולם חושבים אותו דבר, איש אינו חושב.

 

[DDN]

ולמקום שבו רודפים אנשים בגלל דעתם

קוראים דיקטטורה.

 

[הבלש חסר הבית]

טעות

דיקטטורה היא מקום בו משתיקים אנשים מלמעלה ודורשים מהם לישר קו. לקטול ולפסול דיעות של אחרים זה הבסיס לחופש מחשבה - אילו דעתם של אחרים שווה משהו, הם מסוגלים למצוא בה די והותר נימוקים להגנתה. פולמוס הוא חירות, אחדות היא עבדות.

 

[DDN]

וכשבריון מקלדת קופץ עליהם בכל פעם

שהם משמיעים טענה כזו, תוך עיוות דבריהם, אז זה כבר לא ויכוח, זה לדפוק את הראש בקיר.

 

[הבלש חסר הבית]

מי מעוות מה?

אני מעלה פה טענה, אנשים אחרים מעלים טענות נגד, אני חושב על מה שהם כתבו ומנסח טענה משלי, תוך הבהרת נקודות לא ברורות. הטענה שלי היא לא רק הנבט הראשוני שבהודעה הפותחת - אני מפתח ומגבש אותה לאורך הדיון כולו. לטעמי ההודעות היותר חשובות שלי הן אלו המאוחרות יותר, העוסקות באמינות אנושית מול האדרת אפקטים.

 

[DDN]

ההבדל בינך לבין אחרים הוא נימוס

הודעתם של האחרים מנומסת, אתה רושם הודעות שלפעמים נראה שמטרתן היחידה היא לפגוע באחרים ולרמוס את כל מה שלדעתך "לא נכון". אתה לא "מבהיר" נקודות לא ברורות, אתה רומס את הטיעונים נגדך ומעליב חברים בפורום. אתה חייב לפנתרס התנצלות על ההודעה שכתבת כלפיו, בלי אחת כזאת, לא תוכל להמשיך לכתוב בפורום. חג שמח.

 

[ליאור דורון]

אבל אתה לא מציע אלטרנטיבה

אין לי שום בעיה עם זה שאתה נגד דברים מסויימים, תציע הצעות לשפר, לשנות, תכתוב מאמר אקדמאי על איך לעשות משחק תפקידים טוב לפי דעתך מצדי, רק אל תגיד שהשיטה הקיימת רעה אם אין לך שום שיטה אחרת. ולסיום ציטוט של צ'רצ'יל: "נאמר כי דמוקרטיה היא הצורה הגרועה ביותר של משטר, חוץ מאשר כל הצורות האחרות שנוסו מעת לעת" נ.ה בקשר לדיון לגבי ה"מאגניבות" זו יכולה להיות הפוגה מרעננת, לא כל משחק צריך להיות רציני, משוחק היטב וכו', זה גם נורא כיף מדי פעם לשחק משחק "מאגניב" או משחק קומי לגמרי.

 

[The Evil Rabbit]

אמממם

אם היית טיפה יותר ותיק פה היית יודע שהוא כן מציע אלטרנטיבה.

 

[Ferenheit]

יש איזה ואריאציה של מו"ד שהוא אוהב

STORMBRINGER

 

[הבלש חסר הבית]

אצלך הכל וריאציה של מו"ד

אבל למקרה שהקוראים לא יודעים שאתה משקר ומסלף כאן, נסבר את עיניהם בעובדות. אני מעדיף להשתמש במכניקה שנקראת BRP, עליה כתבתי עץ הסבר ארוך ויפה שנמצא בטאגליינס. המכניקה הזו משמשת בין היתר במשחקים כמו סטורמברינגר (פנטזייה), וקריאתו של קת'ולהו (אימה). היא איננה "וריאציה של מו"ד", אלא וריאציה של רונקווסט. רונקווסט היא שיטת פנטזייה, בעולם מוזר להפליא שכלל בצד האלפים והגמדים גם יצורים כמו ברווזים עם ידיים, אנשי-תיש וטאפירים אינטיליגנטיים, שנכתבה בסוף שנות השבעים, די כאנטיתזה למוד"מ1. הדמיון מתחיל ונגמר בזה שרונקווסט הייתה שיטת פנטזייה (כמו מו"ד/מוד"מ) ושכמה מהתכונות הבסיסיות של הדמויות היו זהות בשמותיהן -כוח, כושר וכו'. הרבה שיטות שנכתבו לאחר מו"ד נבנו על בסיס מושגים שהופיעו בה לראשונה, אבל כנראה שרק אצל פרנהייט הכל זה "וריאציה למו"ד" - בטח אם תתן לו משחק קת'ולהו והוא יחפש מבוך ברלי'ה עם אלים חיצוניים בקצה, ולא יבין למה טאשטוגה יותר חזק מהנינג'ה שהוא בנה או משהו כזה. ברונקווסט היו כשרונות כבר מההתחלה, והיא הייתה מבוססת על כשרונות ולא על דרגות או מקצועות - במוד"מ1, לשם ההשוואה, כשרונות הופיעו בצורה שולית וצולעת רק בספר הרחבה די מאוחר (אנארטד ארקאנה) מאמצע שנות השמונים, נכללו כאופציה צדדית ודי לא משמעותית במוד"מ 2 מ1989, והפכו לחלק מהותי, גם אם תלוי-דרגות לחלוטין, במו"ד3 מתחילת האלף הנוכחי. במו"ד3 אנחנו רואים גם דברים שהיו ברונקווסט כבר מלכתחילה כמו למשל "פגיעות קריטיות" (מסובכות ומסורבלות להחריד ביחס לשיטות שאינן מו"ד) - כך שאם כבר, מו"ד3, השיטה שפרנהייט אוהב (ומה שהוא לא גילה לכם - מעורב ביוזמות כלכליות הקשורות בה) היא וריאנט מוזר לרונקווסט (ולהמון שיטות אחרות). סטורמברינגר הופיעה לראשונה ב1980, על בסיס המכניקה של רונקווסט, עם החלקות והפשטות מסויימות - היא ויתרה על שיטת מיקומי הפגיעה הדי מעצבנת שהייתה ברונקווסט, ועברה להשתמש בעולמו של מייקל מורקוק (מהספר "אבי סער" ושאר סדרת אלריק) על פני גלורת'נה המקורית. המכניקה כיום, אחרי יותר מעשרים וחמש שנה של ליטוש ושפצור, חלקה מאוד, נוחה מאוד ואינטואיטיבית מאוד - מדובר בשיטת כשרונות ממונעת אחוזים, לא דומה כלל למו"ד, ולטעמי אמינה, פשוטה וכייפית בהרבה. מו"ד3, לעומת זאת, עדיין סוחבת את הדרגות והמקצועות משנות השבעים, ומוסיפה עליהן כל מיני טלאים שנגנבו משיטות אחרות - פגיעות קריטיות מרונקווסט, "קבוצות מיומנות" מרולמאסטר, מספרי מטרה משיטות ק10 ו3ק6, ועוד כהנה וכהנה, כשכרגיל - המקור עולה על החיקוי. אפילו המהדורה ה"חדשה" של סטורמברינגר היא עריכה מחדש מ1994 (מה שעובד, לא צריך לתקין), בעוד שמו"ד3 הגיעה רק כחצי עשור לאחר מכן. אז, מה וריאנט של מה?

 

[Ferenheit]

ואריאנט של מו"ד, כמובן

התכונות נראות כמו מו"ד (כוח, חוסן, זריזות, כריזמה -עם כמה שינויים כמו "השכלה" וגודל) ונעות בין 3-18. לי זה רומז שהאנשים שכתבו אותה לא התעקשו לברוח מכל דבר שמריח כמו מו"ד, אלא לשפר אותה. ה"שיפורים" האלה ברונקווסט, אגב, מלווים מכניקה אחרת, אבל גם הקצנה של האלמנטים הגיימיסטיים שאתה כל כך שונא - גם המנחה יכול לנצח במשחק. סוג של נסיגה לכיוון משחקי המיניאטורות הלוח. מעניין מה הם היו אומרים ב-designer's diary. הרי יש שיטות ק20 מבוססות כשרונות, האם זה אומר שהם לא ואריאנטים של ק20? רק אם זה נוח לך. באותה מידה תגדיר את COC ק20 כואריאנט של מו"ד במקום כואריאנט של קריאתו של קת'ולהו. אגב, פגיעות קריטיות לא הופיעו לראשונה ברונקווסט, אין קבוצות מיומנות בק20, מספרי מטרה לא הגיעו משיטות ק10, ושיטות 3ק6 כמו טרי סטאט עובדות בדיוק כמו סט"ב, לא כמו דירוגי קושי במו"ד (אתה מגלגל מול עצמך,לא מול ד"ק אובייקטיבי). תפעיל את המסננים כי אתה כבר גולש להצהרות שאין להן שום קשר עם המציאות ("ומשהו טרחני שמכונה "צ'ארמים").

 

[הבלש חסר הבית]

ו...?

ברוב השיטות שנכתבו לאחר מו"ד, יש שימוש במערכת תכונות דומה - בכל מיני הבדלים - במו"ד למשל עד היום ההבדל היחיד בין תבונה לחוכמה הוא בהשפעה על לחשים בהתאם להיותך קוסם או כוהן (לא ברור למה, אגב), והכריזמה סוף סוף הפכה לתכונה משמעותית רק במו"ד שלוש, וגם זה לפי מיטב המסורת המו"דית - בונוסים להתקפות, גלגולי הצלה ולחשים לפי המקצוע. בBRP, לעומת זאת, יש לנו תכונות "נפשיות" מובחנות וברורות - תבונה ועוצמה, כשהתבונה מייצגת את רמת האינטלקט, בעוד שהעוצמה מייצגת משהו "מיסטי" יותר, שניתן להגדיר כיכולתה של הדמות להשפיע על גורלה - קצת כוח רצון, קצת מזל, קצת חסד אלוהי. אין גם הרבה קשר בין הכריזמה של מו"ד למראה של BRP - כדי לשקר, לשכנע ולהתמקח יש בBRP מיומנויות, בעוד שהמראה הוא מדד בעיקר אסתטי, שמשפיע על יכולתה של הדמות להותיר רושם ראשוני טוב. ברונקווסט המקורית לא היו דרגות, אבל הייתה לדמויות אפשרות לעמוד בנתוני קבלה של כתות שונות ("פולחני רונה"), וכך לזכות לכל מיני לחשים שאחרת לא היו נגישים עבורה. קצת מזכיר את הקונספט המעצבן של "מקצועות יוקרה", רק שזה נכתב שני עשורים לפניו. כדאי לזכור שם שרונקווסט פיתחה כבר מההתחלה את התפיסה של משחק בעולם, על תרבויותיו השונות, בעוד שמו"ד עד היום לא ממש מצליחה לצאת מהמבוך. רונקווסט עצמה שייכת לעבר, אבל ה"מנוע" שלה, כמעט ללא שינוי, שימש בהרבה משחקים אחרים - חלק נעלמו כמו "אלפקווסט" (מבוסס על איזו חוברת קומיקס, אאל"ט), במקרה אחד המכניקה שונתה לשימוש בק20 מול רמת כשרון אישית (פנדרגון), וחלק עדיין קיימות, כמו קריאתו של קת'ולהו וסטורמברינגר - המכניקה שלהן זהה לחלוטין פרט לתוספות תלויות-מערכה (שפיות והשכלה בקת'ולהו, צבירת נקודות נטייה וחוקי זימון מודולריים בסט"ב) ולדגשים הנובעים מאופי המשחק - כל נושא הקרב הפנטסטי (חרבות וכשפים) מפותח יותר בסט"ב מאשר בקריאתו של קת'ולהו, בעוד שזו האחרונה מרחיבה יותר על כל הקשור במחקר ולמידה. COC ק20 הוא וריאנט של מו"ד - הוא משתמש במערכת הכללים של מו"ד (דרגות, מקצועות וכו') ואין לו שום קשר לשיטה המקורית פרט לנושא אחד - מערכת השפיות מועתקת ישירות מהשיטה המקורית ומוטלאת לשיטה המודי"ת שלא מסוגלת להתמודד עם הנושא בכלליה שלה. במקום רוח המשחק המקורית, יש לנו הרפתקני מו"ד שמכונים חוקרים, שנלחמים במפלצות המיתוס, מנצחים, ועולים בדרגה. סט"ב, מניגוד, מסתובבת ב"מרחב" של מו"ד - פנטזיית חרב וכשפים. אך מכיוון שמדובר בשיטה שונה, נוצר צביון שונה - כאן מעניין להשוות זאת לערכת "אדוני הדרקונים של מלינבונה" שמשתמשת באותו עולם בדיוק כעולם מערכה למו"ד. מי שממש רוצה לשחק בעולם של מורקוק (אישית, אני לא ממש אוהב אותו) יכול לעשות זאת במו"ד, אבל מי שרוצה מכניקה שונה, שיטה שונה ודגשים משחקיים שונים, עשוי לבחור באפשרות המקורית. דוגמה טובה לפערי התפיסה יכולה להיות הבאלבוסט - שד לא נחמד עם שתי חרבות ועור אדמדם-סדוק. בשיטה המקורית, הוא נחשב ל"שד בכיר" (להבדיל מזוטר - יותר חזקים ויותר קשה להשתלט עליהם), כדי להשיג את נקודות הקסם הדרושות לזימונו יש לנו צורך בשיתוף פעולה של כחמישה או שישה מכשפים ממוצעים (מגזר שאיננו נוטה לשתף פעולה במיוחד - נו, תוהו...), והוא מהווה סכנה אף לדמויות מנוסות ומצויידות היטב - בתיאור שלו נרשם כי "אם אין לך שד דומה או כשפים - תברח". בהמרה למו"ד, הבאלבוסט הוא שד זוטר, זמין יחסית, והוא בסך הכל "חוצן בדרגת אתגר 5" זאת אומרת שאחרי 57.333 היתקלויות מאוזנות (מה שנדרש מדמות כדי להגיע מדרגה 1 לדרגה 5), או, במילים אחרות אחרי ארבע-חמש הרפתקאות (לא קראתי הרבה הרפתקאות מו"ד, אבל באלו שראיתי היו לפחות 10 היתקלויות מאוזנות, ועוד אחת או שתיים לא כל כך), כל דמות ממוצעת יכולה להביס אותו בסיכוי סביר, ואחרי עוד הרפתקה או שתיים, גם לקרוע לו את הצורה ולעבור לחפש את קואלנרגון הרוצח העיוור - שד ששווה הרבה יותר נק"נ. השד לא השתנה - המשחק השתנה. עד כמה שידוע לי עד כה, פגיעות קריטיות הופיעו ברונקווסט ב1978 - כשהכוונה היא לסיכוי לגרימת נזק מוגדל, וזאת לפני רולמאסטר שיצאה ב1980, אותה רונקווסט הקדימה גם בטבלת מיקומי פגיעה (מעצבנת). אם אני טועה, מה קדם לרונקווסט בכך? בכל אופן, רונקווסט הקדימה את מו"ד - בה פגיעות קריטיות בצורה די גולמית הופיעו רק בסוף שנות התשעים (התייחסות מעט פחדנית ומסרסת למיקומי פגיעה הייתה עוד קודם), ובמהדורה השלישית זכינו למנגנון לא באמת קריטי, ודי סבוך. לשם השוואה בין שתי השיטות בנות זמננו, הנה: בסט"ב, אם גילגלת חמישית מהרמה שלך, פגעת פגיעה קריטית, שגורמת לנזק כפול. זה יכול להיות די קטלני, בהתחשב בעובדה שחרב גורמת ל2 עד 9 נקודות נזק, ולדמות ממוצעת יש רק 13 נק"פ (ושריון שיכול לחסום נזק). במו"ד, לכל כלי נשק יש טווח קריטי משלו ומכפיל נזק משלו. זאת ועוד, הטווח הוא רק "טווח איום קריטי" שדורש ממך לגלגל *שוב* גלגול פגיעה נוסף, כדי לראות אם הנזק באמת הוכפל. אבל נו, מו"ד היא הרי השיטה הכי פשוטה וכייפית, כולם יודעים את זה - במיוחד אלו שלא משחקים בשיטות פנטזייה אחרות, כי DND RULEZ!!!. בק20 יש קבוצות מיומנות - יש לנו מיומנויות כלליות שעולות לכולם אותו דבר, מיומנויות-מקצוע שעולות לך מחיר רגיל - ועבור כל מי שמחוץ למקצוע עולות מחיר כפול, ומיומנויות אסורות, שלא תוכל ללמוד גם אם ממש תרצה - אבל ברגע שתעבור 13.333 היתקלויות מאוזנות, תוכל לעלות בדרגה, לקחת דרגה מהמקצוע האחר והן כולם יהיו זמינות עבורך. מספרי מטרה נמצאו בשיטות שקדמו למו"ד3 כרונולוגית - בפיוז'ן, בשיטת הק10 שהייתה החצי השני של פיוז'ן (סייברפאנק 2020?), בשחר האדמה (גלגול לפי ה"צעד" מול גלגול נגדי), ב"אגדת חמשת הטבעות" (לא סופרים הצלחות אלא מנסים לעבור מספר מטרה - עם יותר ק10 זה יותר קל),והיי- אם שמים בצד את העניין של הטבלאות, גם ברולמאסטר ומארפ! ואישית, מצאתי את הצ'ארמים כטרחניים. שיחקתי אקזלטד, ופשוט לא אהבתי את זה - המנחה היה מצויין, ההרפתקה הייתה מושקעת, השיטה עייפה אותי, והעולם הגעיל אותי.

 

[Ferenheit]

הבעיה אצלך היא שאתה מערבב

בין המציאות לדמיון האישי שלך. אותו דמיון שאומר לך שכולנו מטומטמים ואתה יודע הכי טוב. שכולם משחקים במה שנראה להם כמו הדרך האחת לשחק במקום באלף דרכים אחרות לגיטימיות (פנדרגון, COC וסט"ב, ו-997 מקומות לשיטות שונות לגמרי שלא התגלו עדיין או לא פורסמו על ידי כאוסיום). הדיון הזה הוא לא התרסה מול תפיסה שלטת, הוא נסיון ליצור תפיסה שונה, אישית, נקודתית, בלשית. אחד ממאה אחרים שנעלמו במעמקי הפורום. אם תצליח לזרוע משהו זה לא יהיה שום דבר ממה שאולי טוב בסגנון המשחק המועדף עליך - זה יהיה שיח מליצי, אבל בטון מגעיל - וכל מיני הצהרות לא מבוססות. אפשר לנסות לחפות על זה, ואפשר לשנות גישה. זה לא כאילו שהאמת עומדת לצידך, רק האינסופיות של האינטרנט, שמאפשרת לטרולים (במובן האינטרנטי, כמובן) כמוך להגיע למעמד בזכות זמן פנוי, שעמום וארס מבעבע. בחסד, ולא בזכות.

 

[הבלש חסר הבית]

בלה...

> בין המציאות לדמיון האישי שלך. אותו דמיון שאומר לך שכולנו מטומטמים > ואתה יודע הכי טוב לא כולם מטומטמים. רוב האנשים בפורום אינטילגנטיים, יש מטומטם או שניים, ויש גם איזה אחד או שניים שלא יגעו במקלדת בלי שיהיה להם איזה אינטרס אישי מלוכלך. > שכולם משחקים במה שנראה להם כמו הדרך האחת לשחק במקום באלף דרכים > אחרות לגיטימיות יש הרבה דרכים לגיטימיות. את או שאני לא אוהב, אני פוסל בצורה מנומקת. כאמור, אני לא מבלבל בין האישיות שלי למשחקי תפקידים, והמעורבות שלי במשחקי תפקידים היא מתוך תחביב ועניין אישי בלבד. אני יכול גם לפסול ספרים גרועים, ולהעדיף ספרים טובים על פניהם, ולהסביר למה, למשל, פנטזיית-נוסחא היא בדרך כלל ז'אנר נחות, עקר ולא יצירתי. > שלא התגלו עדיין או לא פורסמו על ידי כאוסיום מה יש לי מהשיטה של כאוסיום? היא זו שאני משתמש בה כרגע, ולכן יותר "זורם" איתה. היא גם זו שיותר נוחה לי מכמה שיטות אחרות שבדקתי, ומספיק דומה למה שניסיתי לנסח פעם בעצמי, אבל למה להמציא את הגלגל מחדש כשכבר עשו את זה. כמו כן, ספרי המשחק של כאוסיום, גם אלה שאין לי כוונה להשתמש בהם במשחק עצמו, הם פשוט מרתקים לקריאה, לפחות בעיני - מחקר רקע רציני, תוכן מפורט, ותחושה שהמחברים "הלכו עם הלב" ולא עם הגדרות היצרן. החיבור להיסטוריה של עולמנו יוצר כפלי-משמעויות מאוד נחמדים למי שבקיא בפרטים. תנסה לקרוא את "קריאתו של קת'ולהו" המקורי ועשיר היריעה, ותשווה אותו למלל היבשושי של מו"ד. תציץ ב"ארצות החלום של לאבקראפט" ותקבל עולם פנטזייה זר ומוזר, אך יחד עם זאת קשור עד כדי כאב למציאות, או לפחות לחלומות שלה. תקרא את "זרע אזאטות'" ותראה איך "מגה הרפתקה/מיני מערכה בהרבה שלבים" יכולה להיבנות ולהתפתח, על הקצוות הפתוחים והסגורים שלה, וזאת בהשוואה למשל למגה-הרפתקה עתירת המבוכים והמספרים "הבינווארנס" למו "ד3, שהמחבר שלה אפילו לא יכל להשתמש בחלק מהכללים שרצה בגלל תנאי רישוי מוזרים, והכניס גם כמה כללים משלו שמחייבים אותך לקנות עוד שניים-שלשה ספרי הרחבה פרי עטו. מצטער שאני משתמש בדוגמאות מספרים מעניינים שאהבתי. כנראה שאני צריך להתחיל למכור משהו ולדחוף פרסומות סמויות במקום. > הדיון הזה הוא לא התרסה מול תפיסה שלטת, הוא נסיון ליצור תפיסה שונה, > אישית, נקודתית, בלשית. אחד ממאה אחרים שנעלמו במעמקי הפורום. או בקיצור, תפיסה "לא כמו כולם"? ומי זה כולם? פרנהייט יגיד ל"כולם" מי הם. הוא יקבע. > אחד ממאה אחרים שנעלמו במעמקי הפורום. וכאן "כולם", חיילים אלמוניים בשירות פרנהייט, מתבקשים להדליק נרות ולשיר "אנחנו העולם". > אם תצליח לזרוע משהו זה לא יהיה שום דבר ממה שאולי טוב בסגנון המשחק > המועדף עליך מעניין, אני עושה את זה בכל הודעה שלא נועדה להדוף את ההכפשות שלך ושל שאר חסידים שונים, אבל אתה לא רואה את זה כנראה. חוש העכביש של פרנהייט חש רק בהתקפות על הזבל שלו. אם תכבה את חוש העכביש, תוכל למצוא את התפיסה שלי בערך בשלשה טאגליינס, ומאמרים חודשיים שאני משתדל להנפיק לאורק, ושהפלא ופלא, עשויים להתאים גם לשחקני מו"ד, רחמנא ליצלן. אבל נו, אני לא תורם כלום, לא בהשוואה להרצאות המהוללות של פרנהייט (רק 25 שקל למשתתף, ואם אהבת את המוצר שטחנו לך לראש תמורת תשלום, תוכל לקנות אותו במקום!) או לתוכן הרב שבתעשייה הגובלינית, שמתאים לכל משחק אם הוא פנטזייה שקוראים לה מו"ד ומתעדכן בכל... אה... מתישהו... > זה יהיה שיח מליצי, אבל בטון מגעיל אני מגעיל רק לאנשים מגעילים ולכלכנים. ובאמת מצטער שאני יודע להשתמש במקלדת שלי בעידן שמקדש את העילגות. מי שמקבל ומעודד את ה"בעייה" של הדיסלקטים, שיסתדר גם עם ה"מליציות" שלי. > וכל מיני הצהרות לא מבוססות. את כל ההצהרות שלי אני מבסס, ועובדה - אחרי שכתבתי הודעה ארוכה, מושקעת, מבוססת ומנומקת (עם הסתייגויות היכן שלא הייתי בטוח בעובדות) זכיתי להתקפה אישית לא מבוססת במיוחד בתגובה שמעלי... > אפשר לנסות לחפות על זה, ואפשר לשנות גישה. אתה קצת אגוצנטרי, הייתי אומר. העמדות שלי בנוגע למו"ד מפריעות לך מאוד, ולכן אתה בטוח שמה שמפריע לך מפריע לכל הפורום, ושהקריזות האישיות שלך והאינטרסים שלך מחייבים את כולם. אה, שכחתי, אתה קובע מי זה "כולם". > זה לא כאילו שהאמת עומדת לצידך רק הנימוקים שלי, ולכן אתה מתרחק מנתונים שאפשר לנמק לטובת פסיכולוגיה בגרוש, הטפות, והתקפות אישיות. > רק האינסופיות של האינטרנט, שמאפשרת לטרולים (במובן האינטרנטי, > כמובן) כמוך להגיע למעמד בזכות זמן פנוי, שעמום וארס מבעבע. בחסד, > ולא בזכות. אמר האיש שזכה במעמדו בזכות הצגתו כפרשן מסורת המו"ד לילדים קטנים באינטרנט, עובר להשמצות אישיות כל פעם שנגמרים לו הנימוקים, ושעיקר תרומתו ככותב בזמן האחרון מתמצה בפרסומות סמויות וגלויות ובגידופים.

 

[ליאור דורון]

האמת, אני די וותיק פה

רק אני כותב בניק אחר בד"כ והרבה פעמים קורא ולא כותב. ככה שדבר ראשון אל תתקוף. הנקודה שלי היתה יותר לגבי ההודעה הראשית שהיתה אמירה כלשהי בטון יחסית עובדתי על איזשהי בעיה במשחק, ללא הצעה של פתרון. הרי ברור שאלו רוצים משחק "מאגניב" ישחקו ככה ואלו שלא רוצים לא ישחקו ככה, הוא לא יכול סתם להעלות נקודה, כשהוא אפילו לא אומר למה היא רעה, או מה רע בה, ואחרי זה לתקוף כל מי שלא מסכים שהיא לא רעה בלי שהוא מציע אלטרנטיבה. ואני לא מדבר על שיטת המו"ד שהוא ותקף, אני ממש לא חסיד של מו"ד (למרות שאמירות נגד שיטה מסויימת זה דבר מטופש), אלא על האמירות שלו נגד סגנון משחק שהוא לגיטימי, ומתאים במקרים מסויימים, רק בגלל שזה לא הרצינות והראליסטיוס שהוא מצפה שמשחק יהיה בה. ואחרי זה הוא תוקף את אלו שטוענים שמשחק כזה יכול להיות בסדר גמור.

 

[The Evil Rabbit]

לא תקפתי אותך.

רק אמרתי שהוא כבר מציע חלופה. בגלל שעוד לא ראיתי אותך בפורום ואני נמצא פה כבר כמה חודשים הנחתי שאתה חדש ובגלל זה אתה לא מכיר את השיטה שהבלש מציע. אם פגעתי בך אז אני מצטער.

 

[הבלש חסר הבית]

בטח שכן

אם תסתכל בשאר העץ, תראה שאני מדבר על החלופה של משחק בדמויות אמינות ואנושיות מול זו של המאאגניבות.

 

[אלרוס]

אבל אי אפשר לפסול סוג משחק אחד

רק בגלל שאתה מעדיף את השני. משחק "מאגניב" מתאים לדברים מסויימים ולמטרות מסויימות, כמו גם משחק אנושי אמין. השיטות האלו לא סוטרות אחת את השניה, לעתים קרובות אפשר גם להשיג את שתיהן (גיבור העל המאגניב, אך המיוסר בגלל כוחותיו ומתעצב למראה הסבל שהוא גורם) ולפעמים צריכים את אותו משחק "מאגניב" בשביל הפוגה נחמדה. יש יותר מדרך אחת לשחק מ"ת!

 

[הבלש חסר הבית]

שים לב למשהו מעניין

הטענה "יש יותר מדרך אחת לשחק", מועלית משום מה רק כשמוצגת ביקורת על מה שנראה כמו הדרך האחת והיחידה לשחק...

 

[אלרוס]

שים לב ל2 דברים מעניינים

הראשון הוא שאתה אל מגיב למה שכתבתי אלא מצורת זלזול לא עניינית. השני הוא שאף אחד לא אומר שמשחק אנושי אמין הוא רע, ההיפך, הרוב משבחרים אותו, אבל אף אחד חוץ ממך לא פוסל את האפשרות השניה, היא אולי פחות טובה לפי דעתך, אבל זה לא אומר שהיא פסולה.