ובמילים אחרות-
שרון אכן דיבר על "וויתורים כואבים" אך קשה להאמין כי הוא אכן יוותר משום שהפך לשמאלני והבין כי ההתנחלויות רק מהוות נטל על ביטחון וכלכלת ישראל... שרון מוכן לוותר משום שהוא מבין, ובצדק רב, כי אחד האינטרסים החשובים ביותר עבור מדינת ישראל, ובייחוד "בעולם החדש" של השנים האחרונות, הנו השמירה על יחסי הברית הקרובים עם ארה"ב. שרון, שאצלו הריאל פוליטיק החליפה את הפוליטיקה האידיאולוגית, מבין שבכדי לשמר יחסים אלו ולא להיקלע למשבר שהיה לאחר מלחמת המפרץ הקודמת בין ממשל שמיר לממשל בוש האב, יהיה עליו לבצע "וויתורים כואבים" כהגדרתו... הוא גם הבין כי אנשים שאותם מניעה פויטיקה אדיאולוגית ולא ריאל פוליטיק, כדוגמת איתם ודומיו בליכוד, יתנגדו לאותם ויתורים גם במחיר של סיכון ממשי של היחסים הקרובים והחזקים עם ארה"ב... לכן היה חשוב כ"כ חשוב לו, בעת הקמת הממשלה, כי מצנע יהיה השותף שלו ולא ליברמן ואיתם... בשורה התחתונה הוא השקיע אנרגיה כה רבה להזמין את מצנע לממשלה לא בשם "האחדות" ושאר סיסמאות אלא בשם השמירה על היחסים האסטרטגיים עם המעצמה העולמית, מתוך התפיסה כי אותה מעצמה עתידה "להשתלט" על המזה"ת, לדחוק את אירופה ולנסות ולהקים כאן סדר חדש. שרון היה צריך את מצנע כדי שישראל לא תביא את עצמה להיות בדרכה של אותה מעצמה, כפי שמדינות כמו טורקיה או צרפת בחרו לעשות (ומאוד ייתכן כי הן ישלמו על כך מחיר כבד). אך ברגע ששרון נאלץ "לקבל" את ליברמן ואיתם ואין לו את מצנע ואנשיו שיאזנו את לבנת, הנגבי וחבריהם, ייתכן מאוד כי ישראל אכן תחליט ללכת עם הראש בקיר ולמצוא עצמה, כמו טורקיה, בקונפליקט חמור עם ארה"ב
