היקום.

deep ocean

New member
היקום.

היקום תומך בנו באופן מוחלט לגבי כל מחשבה, שאנו בוחרים לחשוב ושבה אנו בוחרים להאמין אם ננסח זאת בדרך אחרת, תת המודע שלנו מקבל כל מה שאנו בוחרים להאמין בו. אמונותייך בנוגע לעצמך ובנוגע לחיים מתגשמות עבורך. הדברים, שבהם את/ה בוחר/ת להאמין בנוגע לעצמך ובנוגע לחיים, מתגשמים עבורך. זה הכל
 
חה חה זה הכל ! הצחקת אותי ../images/Emo13.gif

אהבתי לקרוא את מה שכתבת בצורה כל כך ישירה ו"תמימה". והמשפט המוחץ זה הכל כן ! למען האמת (שלי) זה הכל ! ממש פשוט נכון ?
אוהבת מאוד
 

בן לב

New member
אין לו חקר ליקום-זה לא הכל אבל

זה מה שיש ובזה נסתפיק כדי לנסות להבין את כל היקום וזה הכל
 

israelic

New member
גורו יקר

אני מאד רוצה לפגוש אותך ולשמוע על התאוריה הנפלאה הזאת אבל אני רוצה לפגוש אותך אחרי ששתי הרגלים שלך יתרסקו מתאונה או פיגוע וצלקות קשות יעטרו את פניך מאותה סיבה. אם אפשר גם שתאבד איזה חבר טוב או קרוב משפחה אולי אחות. ואז אם תמשיך לספר לי על התמיכה של היקום יכול להיות שאני יאמין לך. בינתיים תמשיך לעשן מה שאתה מעשן ותהיה גורו של כמה ילדות.
 

uuuuuuu

New member
חיים יקר

אין פה גוריים, רק אנשים כמוך וכמוני. אני יודע. קשה לקבל הבנות חדשות בגיל כלכך מופלג כשלך. DEEP OCEAN כתבה דברים שהם מאד נכונים, היקום תומך בנו באופן מלא, נותן לנו את מה שאנו מבקשים, מממש את הדברים שבהם אנו מאמינים ויוצר ביחד עימנו(אנחנו חלק מהיקום) את המציאות שבה אנו בחרנו. תת ההכרה שלנו מקבלת כל אמונה הקיימת בתוכנו כאמת ומוציאה אותה לפועל. ברור הוא שאתה כתבת את הדברים מתוך כאב, וקיים כאב רב בעולם, אנשים עוברים דברים קשים, כל יום נהרגים ונפצעים אנשים, יש רעב בעולם, והרבה אלימות, אך כמו שישנם כאבים ומאבקים, ישנה גם שמחה, והרמוניה בעולם, אנשים נרפאים ממחלות, בני אדם קטנים נולדים כל יום, אהבות מתממשות, וכך גם משאלות, שהיקום עוזר לממש. הבחירה אם לראות את היקום כמקום ידידותי, מלא בשיקום ועזרה, או לראות את היקום כאכזר, מנוכר, וחסר התחשבות היא שלנו. אינך יכול לדעת לעולם מי באמת עומד מאחרי המילים של הודעה זו או אחרת, איזה כאבים הוא חווה, איזה חוויות הוא עבר, מה גורם לו להרגיש טוב, ומה הדבר שגורם לו שמחה. אנו נמצאים פה כדי לחוות את החיים, הבחירה אם לחיות את החיים הללו מתוך כאב או שמחה, היא בחירתנו הבלעדית. אנו הקובעים את התגובות שלנו לארועים שאינם נמצאים בשליטתנו. אנו יוצרים את המציאות עבורנו, לנו תמיד יש את הבחירה אם לחיות בפחד או באהבה. בוא נפתח את הלב, וננסה לשנות את חלום הבלהות של האנושות(הקשב הראשון), אם נשמור על טוהר המילה, לא ניקח דברים באופן אישי, לא נניח הנחות ונעשה את המייטב שביכולתנו, נוכל ליצור עולם יפה יותר, בריא יותר, נעים יותר. ___________________________________________________________________ כולנו בני אדם, אין הבדל בין דם לדם, אז למה שלא נחיה בהרמוניה?
 

alon_o

New member
תגיד

בו נעזוב את המשמעות היותר עמוקה של הנושא. קרה לך פעם שהיית עצבני או עצוב, ופתאום לכל מקום שהסתכלת ראית רק דברים שליליים? הסתכלת על ילדה מחייכת וחשבת רק דברים שליליים? הסתכלת על פרחים ולא ראית שום דבר יפה? הסתכלת על השמש הזורחת וראית רק מקור לסרטן? וקרה לך שהיית מאושר מסיבה כלשהי, ובכל כיוון שהסתכלת ראית יופי, וכל דבר רק העצים את תחושת האושר שלך? נשמת והיית מאושר מזה, מישהו חתך אותך בכביש וחייכת אליו? מישהו קילל אותך ואיחלת לו כל טוב? ראית פצוע מפיגוע, פגוע נפשית ופיסית, מחלים ושמחת? ירד גשם ונהנית מזה? היקום הוא רק מראה. הוא יראה לך את האושר שאתה יכול לקבל, או את העצב והכאב שאתה נותן לעצמך. בחר את נקודת המבט שלך ושלוט על חייך.
 

deep ocean

New member
נהניתי לקרוא, אלון ../images/Emo20.gif

היה מאד מרגיע לקרוא את ההודעה שלך, משהו בתיאור שלך של האושר נגע בי.
 

deep ocean

New member
הי ../images/Emo39.gif

נתחיל בזה שאני מבינה את כמות הכאב שיש בך שהביאה אותך להרגיש כך. ועכשיו אענה ברשותך לכמה דברים שהעלית: א. אני לא גורו, ואני בחורה. ב. זו לא תיאוריה. זאת המציאות (מבחינתי לפחות). אתה לא חייב להרגיש כך, וזה בסדר, רק הבעתי את דעתי בנושא, לא אמרתי שכולם צריכים לחשוב או להרגיש כך. ג. יש לי, למשל, סרטן (כבר 3 שנים) ואני יודעת שאני יצרתי את זה (היקום תמך באמונותי לגמרי). יכולתי לקבל את הסרטן כמשהו שנחת עלי, או להבין שזה לא סתם קרה. בחרתי באופצייה השנייה. החיים שלי השתנו לטובה. למדתי בעקבות כך המון דברים, ובקרוב אני מאמינה שהסרטן ישתחרר, מכיוון שסרטן לא צומח בתוך אהבה
ד. קרובי משפחה שלי נפטרו. המוות הוא חלק מהחיים. ה. אני לא מעשנת. אשמח לענות על כל שאלה נוספת (אם יש) יום נעים
מיכל
 

alon_o

New member
נגד נגד נגד

אזהרה: מאחר ואני לא מצפה מחיים ישראלי שיגיב או יחזור לפורום בקרוב (לפי הכרטיס האישי שלו) בחרתי "למשחק" בהודעה זו את הצד המנוגד ל"תאוריה" שלך. אני משחק צד אובייקטיבי בהודעה זו ללא קשר לדעתי האישית. דווקא מהצד שלך, ה"פגוע" כביכול, יש בעיתיות לקבל תאוריה כזו´ בדומה לבעיתיות של קבלת תאוריה כזו מ"הגורו" של חיים (
). למה? כי אותו גורו שלא עבר פיגוע, תאונה, או שזרקו עליו אסלה ממטוס בגובה 10,000 רגל, התאוריה שלו לא נבחנה אפילו בפני עצמו. אני רוצה להדגיש שמאחר ואין אפשרות להוכיח את התיאוריה הזו, אני לא עוסק כלל בנושא ההוכחה. אבל החשיבות של התיאוריה ותפקידה האמיתי הם בקבלה העצמית של התיאוריה, ובביסוס שלה במודעות ובתת המודעות של אדם. אם אותו גורו שמאמין בתיאוריה שלו אבל לא חווה כאב רב מימיו יפגע מאסלה מעופפת ויהפוך לנכה, והתיאוריה שלו תשמר ותשתמר ללא שינוי, אז, ורק אז, ניתן יהיה להגיד שהתיאוריה מבוססת באמת - או "מוכחת כעובדת" למטרה שלשמה היא קיימת - השרדות טובה יותר. אם התיאוריה נרקמה רק אחרי פגיעת האסלה המעופפת, אז היא בגדר תיאוריה חסרת בסיס שוב, אפילו בפני ההוגה שלה. והיא לא בהכרח תשרוד מכה כמו פגיעה של אסלה נוספת שנפלה ממשאית על נתיבי איילון ישירות לתוך השמשה הקדמית של האותו בו הגורו נוהג. כמובן שאם התיאוריה מביאה דברים טובים (אושר, כסף, חברים, או טושים זוהרים) גם בזמן שהיא "חסרת בסיס" אז היא כבר ממלאת תפקיד חשוב, והיא טובה לכך. אבל בין תוצרי לוואי חיוביים של התיאוריה מרגע ההכרה בה ועד להפנמה ואמונה מלאות באותה תיאוריה, הדרך רחוקה. ועוד: ובדרך כלל ה"פירות" החיוביים של התיאוריה יהיו פחותים בהרבה בשלב הראשוני של ההכרה בה, לעומת השלב של ההפנמה המלאה, כי האגו בד"כ יתעלם וידחיק כל מידע או מקרה ש"כביכול" עלול לסתור את התיאוריה, בתנאי שהמקרה לא מספיק קיצוני כדי להשאר במודע (כמו מקרה האסלה). אם התיאוריה היתה מופנמת באמת, אותו מקרה שעלול לסתור אותה, היה רק מחזק אותה ומייצר עוד פירות חיוביים (מובן למה?). התיאוריה שלך לא שונה במטרה מהתיאוריה של החרדים בבני ברק, או של הנזירים בטיבט, אבל היא כן שונה בכך שהיא מתאימה לך, לך כמכלול מחשבות, רגשות, זכרונות, ועוד. והיא תורמת לחיים כמו שאת רואה ורוצה לראות אותם (היינו הך). ומילה אחרונה: ההפנמה היא תהליך פנימי שניתן לתרום לו במודע, או לתת לו להתרחש מתחת פני השטח, אין דרך "לוודא" את כושר העמידה של התיאוריה במכה, אבל יש הדרך הבדוקה ביותר לחזר אותה (בשימוש נרחב ביהדות) היא לשאול, לשאול, ושוב לשאול. לשאול את הרב, לשאול את עצמך, ולשאול כל אדם ודבר. לחפש סתירות, לחפש סדקים, ולחפש אזורים לא ממופים בתיאוריה שלך. לכן את צריכה להודות לכל אדם שיגרום לך לחשוב מחדש על התיאוריה שלך, כי אם התיאוריה תשרוד את אותו אתגר, היא תתחזק, ואם לא, אז היא היתה נופלת על אחת כמה וכמה במקרה של מכה אמיתית. טוב, גלשתי הרבה הרבה הרבה מעבר להודעה הקצרצרה שתכננתי לכתוב, אבל המילים פשוט זרמו
. טוב שיש לי עבודה שמשלמת על זה
 

deep ocean

New member
נהניתי לקרוא ../images/Emo39.gif

אלון, אני אוהבת שאתה לוקח בדיונים את "הצד השני" (גם בפורום האחר היה מקרה כזה. זוכר?). זה, בין היתר, גם מראה שאתה מאד פתוח ויכול להסתכל על הכל מהצד, תוך גמישות מחשבתית ופנימית. אוקיי, ועכשיו לעצם הדיון. השאלה הסופית מבחינתי היא: מה החשיבות בעיני בהוכחת "התיאוריה"? נתחיל בזה שאין לי עניין לשכנע אחרים במה שאני חושבת. אז נשאר הקטע של הוכחת מה שאני חושבת לעצמי. חשבתי על זה, והגעתי למסקנה שאני לא מרגישה צורך להוכיח לעצמי את הנושא הזה
נ.ב. כל הדיון הזכיר לי משהו. בתואר הראשון בשיעור של שיטות מחקר או שיעור לוגיקה (לא זוכרת כרגע), המרצה אמרה שעד שלא מפריכים תיאוריה, היא לא תיאוריה תקפה. עד היום לא הבנתי את זה. אם מפריכים אותה, איך היא תקפה? (אולי אתה מבין בזה)
 

לולה3

New member
מסכימה שההפנמה היא ..המובילה לשינוי

פארדיגמה..אבל כל כך קשה להפנים מחשבה חיובית על בסיס יומיומי.. כל כך קשה פתאום לאהוב את עצמך, להעריך את עצמך ,,,יותר מבעבר אין לי ספק שזמן הוא פרמטר חשוב לשינוי כל שהוא.. אבל....ההפנמה היא "בליעה" ולפעמים נראה לי שהרבה יותר קל לירוק החוצה מאשר לבלוע ..כי מדובר בשינוי סוחף,אתה לא יכול לשנות דבר אחד ולהשאר עם השני.. אתה לא יכול "לבלוע " ססמאות כשחרא לך פתאום.. אתה בהחלט יכול להתעשט על עצמך..אבל גם זה תהליך וגם זה גוזל זמן..והנה מבלי לשים לב חווית את אותה סיטואציה רעה למרות ולמרות ... בעיה..
 

alon_o

New member
תשובות

טוב, תלוי בתיאורית החיים המדוברת. אם יש לה תשובה לקושי שלך, ותשובה מלאה ו"אמיתית", לא "ה´ מחליט ויש לו סיבות", אלא יותר משהו כמו "זה מבחן לאמונה שלי" וכמובן שחייב להיות גם "למה", ועדיף חיובי, כמו למשל "כי אני מתקדם במשלול האמונה שלי והקדוש ברוך הוא ראה לנכון לבחון את אמונתי, זה סימן להתפתחות ואני צריך לשמוח על כך". אז, ורק אז, בפני האדם יש אפשרות לקחת ברצינות את התיאוריה, ו"לנצל" את הקושי למטרת הבנה יותר טובה של התיאוריה שבחר לחיות על פיה. זה דורש זמן וזה לא קל, אין ספק, אבל מהי האופציה השניה? להשקיע את אותה אנרגיה או יותר בסבל? בעצב? למה לא להשקיע מעט זמן שיחזיר את עצמו באנרגיה ושמחת החיים שיעניק לך? אבל זה קשה, בזה אין ספק. אני לא יודע למה, אבל החתימה שלך נגעה בי
.
 

לולה3

New member
טוב

עזוב תיאוריות, תכלס איך אני עושה שינוי? שמה פתקים על הדלת ? המקרר? מה? תעזור לי?
 

alon_o

New member
מודעות.

כל כך פשוט. היי מודעת לאירועים בחייך, הטובים, הרעים, ומה שביניהם. איך מה שקרה לך בדרך לעבודה\מכולת\לונה פארק מתקשר לתיאוריית החיים שלך? איך מה שלמדת היום מתקשר? מה בכלל למדת היום? אולי לחייך יותר? אולי לשים לב לאנשים שעוברים ליידך ברחוב? אולי לשים לב (כן, כן, שוב מודעות) למשהו? אולי זה, ואולי ההוא? ואיך מה שקרה לסבתא של האימא של האיש ההוא שפגשה חברה שלך משליך עליך? מה את יכולה ללמוד מזה? איך זה מתקשר לתיאוריה שלך? כמה גבוהה התיאוריה שלך? כמה היא שוקלת? ותזכרי. את בחרת את התיאוריה. זה לא משהו שזרקו עליך. קבלי אחריות וחפשי פתרונות, בתוכך. שבי וחישבי. על השאלות שלי. על השאלות שלך. על משהו אחר. שבי סתם. הדרך שלי היא שלי. ורק שלי. אבל אם תעיפי מבט לרגע בעקבות שהשארתי, אולי תביני איפה השביל שלך עובר. ואת התשובה לשאלה ששאלת, רק את יכולה לתת.
 

לולה3

New member
התיאוריה שלי

משתנה עם המחזור החודשי,חילופי עונות,וחוסר שינה. היא לא גבוהה ,די רזה.. ואני לא מרשה לאף אחד "לזרוק עליי משהו". אחריות אישית ? אחת המעלות שלי. תיאוריה לא תשנה לי את החיים.ולכן אני לא מצפה שתרביץ בי את אמונתך אבל..אתה עברת שינוי? מאמינה שעברת שינוי בזכות מעשים קטנים שעשית.. לא רק בזכות החשיבה.. אני רוצה טיפים..מה עזר לך? מעשים קטנים..משלים..משהו.. אני לא אקח משהו שלא מתאים לי.. נתחיל עם "דחיית התחיבויות "...וכן ראיתי שיש קישור ניסיתי לפתוח אותו רק תגובות ראיתי אם היה מאמר בנושא ..אז לא הצלחתי לפתוח תודה.
 
למעלה