אני חושב שההיסטריה נובעת בעיקר
מהחשש שנפתח פתח לתלונות שווא, הרי החוק תוקן לפני כמה שנים כך שלא נדרשת ראית סיוע , די במילה מול מילה והשופט מחליט להאמין למיתלוננת, והנורמה החדשה היא של להאמין בקלות ותלונות כאלו הם באופנה. אז אפילו אם כל המקרים המפורסמים בעבר לפחות היו אמת לאמיתה, הפוטנציאל מפחיד, גם כי זו עבירה של בושה עמוקה, זה לא סכסוך שכנים ורוב האנשים היו מעיפים שיורשו על לא עוול בחפם בגניבה רק לא בעבירת מין וכל הסטיגמה שנלוות אליה. זו מטוטלת, עד עכשיו הנשים סבלו מהסטיגמה של לא מאמינים לתלונות , שקרניות וכד' וסבלו הטרדות אמיתיות בגלל זה, עכשיו רוב הגברים שבעבר הטרידו יפחדו וחלק מהגברים החפים מפשע יחששו מאד מתלונות שווא. אני לא טוען שיש בפועל הרבה תלונות שווא נקמניות, רק שנפתח הפתח לזה והרבה גברים חוששים ממצב זה. ומשפט רמון מראה ששופטים מסוגלים כדי להרשיע גם לסלף את הראיות כדי להוציא מסקנות הנוחות להם. למשל לא היתה לי בעיה אם היו אומרים שגם אם פלירטטה איתו עדיין שניה לפני נשיקה הוא חייב לודא הסכמה בשניה זו לנשיקה ולא להניח הסכמה, ונשיקה לא נותנים בהתנפלות מהירה על הפה אלא מקרבים את הראש לאט עם תנועת נשיקה בפה שלך וככה נותנים לבחורה זמן והזדמנות להסיט את הראש ולרמוז שהיא לא רוצה,במיוחד בפעם הראשונה ובמיוחד במקום עבודה, אבל השופטים בחרו בדרך לא הגונה של לעוות את הראיות ולהתמם כאילו שלא היה פלירטוט מצידה, כנראה מתוך פוריטניות , אידאולוגיה ולמען יראו ויראו,כדי לעשות ערעור לחסר סיכוי, בכך הפכו את רמון לקורבן.