אפשר לשנות דיעה כשמשנים זווית ראייה
ואיך אמר מי שאמר? - גברים שרואים מכאן לא רואים משם. נופר התחילה רע בהתחברות שלה לאדם שלילי שמשפיע על הקרובים אליו לרעה - פרידה. אפשר להבין שנפלה לרשתה של פרידה מאותן הסיבות ששאר הצעירים נפלו לידיה (הודות למשחק הביג מאמא של פרידה שכביכול תלמד אותם שיעורים לחיים והתחנפותה האינסופית אליהם, שמעלה לכל אחד את האגו על שטויות - 'השמש של הבית' לליהיא, החתיך של הבית - לעתי. ליואב היא מבטיחה שאלפי בנות מחכות בחוץ ליפול לרגליו וכד'). נופר, ייאמר לזכותה, התפכחה די מהר, בעקבות דנה שפתחה את הפה ואת העיניים ופתחה חזית נגד החזירות והסכסכנות האינסופיות של פרידה. לא מן הנמנע שגם האח הגדול פקח את עיניה. לראות מי זו פרידה מבעד למסך הכבד של עשן הטבק והמניפולציות המילוליות הסוחפות שלה זה לא דבר מובן מאליו כשחיים בתוך בועה סגורה בתנאים חברתיים בלתי טבעיים. על כך כל הכבוד לנופר, שקלטה מי זו פרידה והשכילה לסגת ממנה ולהתחבר לאדם טוב יותר (דנה). לגבי ליהיא - עם חברים כאלה מי צריך אויבים. ליהיא הבוגדנית, הרכלנית, הסכסכנית, השפוטה של פרידה וכו' וכו', זה באמת ביזיון להתחבר לטיפוס בזוי כמוה, שבנוסף לכול מצטיינת בהתנהגות מופקרת, חסרת בושה ונטולת התחשבות בכל מי שמסביבה. אני מתארת לעצמי כמה היה קשה לבחורה כמו נופר, המתהדרת בכבוד עצמי, לראות את השרלילהיזם בפעולה מתמדת ולסבול את המשימות המחפירות שהטילה עליה מתוקף חברותן (לשמור לה במקלחת) וגם לשמוע בלילות את הגניחות שלה כשהשתגלה בנוכחות הדיירים בחדר. כמה אפשר לשמור בבטן? וכשליהיא עוד משתלחת בנופר כי לא נוח לה לעמוד כמה דקות כדי לאפשר לה לעשן סיגריה, כן חברה לא חברה - בחוסר סבלנות וחוסר אכפתיות מנופר - או אז היא מזמינה לעצמה מונולוג שבאמת מזמן היה מגיע לה לשמוע. ואיך שקראה לליהיא הגיע לליהיא בלי שום ספק. זה מה שרבים חושבים על ליהיא, אך בבית נופר הייתה היחידה שהעזה להטיח בה את האמת. ובקול רם, שכולם ישמעו. כמו שליהיא יודעת יפה מאוד לצעוק כשהיא רוצה ("אני אוהבת לשנוא אנשים", לדוגמה). אין שום דבר חולני בשינוי דעה על אנשים, ובמיוחד לא על אנשים זרים וחדשים שנכנסו לחיינו זמן קצר ולומדים להכיר אותם בהדרגה באמצעות דבריהם ומעשיהם. מבחינה זו הבחירות של נופר בחברויות שלה בבית עובדות לטובתה. באופן שיטתי היא הולכת ומתרחקת מדמויות שליליות שהיא מגלה את הצדדים המכוערים שלהן בהדרגה ומתקרבת לדמויות חיוביות יותר. וכך היא גם מתקנת את יחס האנטגוניזם שרחשה בתחילה לדיירים מסוימים ללא הצדקה ומתחברת לעמיר ולסיוון למשל. לא רק שאין בכך שום דבר חולני אלא להפך. חולני זה דווקא להיות מקובע באותו מצב ובאותו חיבור לאנשים למרות כל ההיבטים השליליים שנחשפים בהם ולא לעשות שום שינוי. נופר נמצאת במקום שאין לה שום מחויבות כלפי אף אחד. אלה לא משפחה ולא חברים, אלא קבוצת אנשים שיש בתוכה מערכת יחסים דינמית ופתוחה לשינויים. מותר לה לשנות דעתה עליהם ולחפש לה חברים טובים יותר, אם הקודמים הכזיבו. זה בסדר גמור.