באמת אתגרת אותי
זה דיון מתמשך באתיקה רפואית, לא?
קודם כל, לחלק הקל: טיפולי פוריות מוגבלים בגיל האשה, אם זכרוני אינו מטעני. מעל גיל מסויים, אי אפשר. ואם זו יחידנית, יותר מוקדם.
שנית, נשים יחידניות אולי בוחרות להיות אמהות יחידניות, אבל אני חושבת שרובן לא בחרו להגיע לגיל מאוחר יחסית בלי להיות בזוגיות. לרוב הנשים שפגשתי, ויש לי כמה וכמה חברות יחידניות (שעובדות קשה ומתפרנסות), היתה העדפה לגדל ילדים במשפחה.
לגבי אלה שרצו לטיפולי פוריות אחרי דקה וחצי של ניסיון - יקירתי, את מתפרצת לדלת פתוחה, כמו אסתי לפניך. מבחינתי, צריך להחיל קריטריונים מאד נוקשים של תקופת ניסיון ולתת לאמא טבע צ'אנס.
אם לא בגלל הכסף, אז משום הסיכונים הבריאותיים שבטיפולים הללו.
אישית, עברו חמש שנים, שבהן לא השתמשנו באמצעי מניעה, לפני שבכלל הלכתי להיבדק. רק אחרי שבדיקות מקיפות הוכיחו שאני אכן לא מבייצת, ולכן לא יכולה להיכנס להיריון בעזרתה של אמא טבע, הסכמתי לעשות טיפול מינימלי בלבד (IUI לעומת IVF, שאליו לא הסכמתי). גם אז, הגבלתי במספר הטיפולים שאני מוכנה לעבור. אם כולן היו נוהגות כך, האמיני לי, הרבה מאד כסף היה נחסך, וגם הרבה מאד סיבוכים.
עכשיו לאתגרים:
אנשים מסתכנים בחייהם כל הזמן. כשאני נוהגת, גם אם אני לא משתוללת, אני מסתכנת בכך שמישהו אחר ישתולל. אז אם נקח את זה רחוק, אם עשיתי נסיעה שאינה הכרחית (נניח, לקחתי את הכלבה לפארק כלבים במקום ללכת איתה בשכונה), כבר יש פה איזו בחירה, שאפשר לטעון שסיכנה את חיי. אין לזה סוף. אני לא בטוחה שאני יכולה לשים קו על המקום שבו זה נגמר.
קחי למשל, אדם שלקה בדיכאון מז'ורי, קיבל טיפול, ובתחילת ההשפעה של הכדורים, כמו שקורה לעתים קרובות, ביצע ניסיון התאבדות. זה קורה, כיוון שהטיפול כבר נותן לו מספיק כח לעשות משהו אבל עוד לא מספיק השפיע כדי שהוא ירגיש טוב. מצד אחד, הוא בחר לעשות מעשה, ופגע בעצמו. מצד שני, הוא לא בחר במחלה שהביאה אותו לשם.
יש בחירות יותר מובהקות ופחות מובהקות. לכן, הייתי מתחילה בבחירות המובהקות, ונותנת לאתיקאים להמשיך משם. יש שאלות שגדולות עלי.
הבחירה לא לעבוד, למשל, היא מובהקת. אין כאן איזה סיכון של אולי כן ואולי לא. זה חד משמעי - אני לא עובד, לא יהיה לי כסף, אתם תצטרכו לממן אותי.
לעומת זאת, כשנער בן 16 מתחיל לעשן (ואני באמת מהמתנגדים החריפים לעישון), הוא לא לגמרי מפנים את הסיכון. סרטן נשמע לו כמו משהו שיקרה עוד המון שנים. בדרך, הוא יכול למות בצבא, בתאונת דרכים, זה נראה לו רחוק. האם זה מוצדק? לא. אבל ככה זה עובד. זה לא חד משמעי מספיק בשבילו.
זו שאלה מרתקת. בטח אהגג בה עוד הרבה בימים הקרובים. תודה רבה.
