הזוי או לא - טייק 2

galia1962

New member
הכל תלוי בהתנהלות השוטפת

אם לאחר הגרושים יש דיאלוג ותקשורת עניינית והתחשבות הדדית אז היא תבוא לידי ביטוי גם בזמן מצוקה של אחד הצדדים.. הגרוש שלי עושה שיפוצים בדירה שלו וכבר למעלה מחודש הבנות לא ישנות אצלו, ויש שיתוף פעולה מלא, מקבלת זאת בהבנה. הוא הרויח את ההבנה וההתחשבות שלי בזכות וביושר לאור ההתנהלות שלו איתי במשך כל השנים. אבל יכולה להבין, אישה שהגרוש שלה מזלזל, לא עומד בהתחייבויות, נלחם בה , משתשת בילדים ככלי ניגוח, ולא מסוגלת להתחשב בו כשהוא במצוקה אמיתית צריך להיות סופרוומן כדי לגלות אמפתיה והבנה למי שלא עושה את זה כלפייך וכלפי הילדים המשותפים... נכון שיש גם מקרים אחרים, אבל לפחות פה בפורום, לא נתקלתי באישה שחוגגת ונוסעת לחו"ל בשעה שהגרוש שלה נאנק תחת עול כלכלי..
 
זה העניין בזוגיות

כשאתה בזוג, אתה נותן מעצמך. כשאתה לא בזוג, או יותר מזה, כשאתה בנפרד אתה לא נותן מעצמך. למה זה כ"כ מפתיע אותך?
 

יערית

New member
מסכימה עם הסתגיות קטנה

גם כשלא יחד וצד אחד נמצא בקשיים ממשיים,ניתן לגלות מידה של אנושיות ולמצוא פתרונות,לא קל לידי יישום אבל אפשרי.
 
אנושיות

גם אני בעד אנושיות. גם בעד התחשבות. השרשור לא מדבר על מצבים רגילים של שניים שמסתדרים בסך הכול, מבינים את הקושי האחד של השני ומגיעים להבנה. מדובר על זוג שלא מסתדר. היא תאמר "שיגלה אנושייות ויחשוב על טובת ילדיו..." כשלא מסתדרים אין לזה סוף, וכול טיעון של צד אחד יכול להאמר באותה צידקה גם על ידי הצד השני.
 

ערסlight

New member
אפשר "כלל אצבע"?

ברגע שמישהו מצביע לעבר הזולת בהאשמה... בהגדרה יש כאן בעייה של המאשים.
 
אפשר הכול

אפשר שלא להסכים איתך? כן.. חושבת שאני יכולה להפנות אצבע מאשימה, גם מבלי להיות אשמה...
 

יערית

New member
סיפור קטן אישי שלי

לפני כשנה כשהייתי בבלאגן גדול עם הבנק,התחילו לחזור לי צ'קים וסגרו לי הוראות קבע, הטלפון נותק ולא היתה לי כל תקשורת החוצה,כשהאקס הגיע לקחת אתה ילדים ביקשתי ממנו לשלם לי את חשבון הטלפון ואני אחזיר לו חודש אחרי,הוא לא הסכים בטוענה שקשה לו,לקחתי את הסירוב שלו קשה אתה יודעת למה? כי אני הייתי משלמת לו בלי לחשוב פעמיים!!!!הילדים שלו איתי ,אבל כנראה שהמושגים אנושיות משתנים ביני לבינו,כפי שחשתי אחרי הפיגוע שעברתי ,כפי שרבות הרגשתי,הוא מתח קו ברור אחרי הגרושים,אצלי הקו הזה לא קיים.
 
גם איתך אני מסכימה

מה שמחזיר אותנו לאחד הדברים שאנדי כתב. התגובה קשורה במה אנחנו מרגישים כלפי הX
 

ערסlight

New member
יותר מאפשרי.

זה בור שכל אדם שמודע לעצמו, לאיכות חייו, ואפילו מתוך אגואיזם טהור. [אגואיזם - לא מילה גסה]... חייב את זה לעצמו. במילים אחרות, כדאי, כנקודת מוצא, להיות בעד [ולהבדיל מ-נגד]
 
ידעתי שזה יגיע

טובת הילדים... אז אני אספר לך את הצרות שלי ואתה תספר את שלך ו....לא נגיע להבנה. אתה תאמר לטובת הילדים תביני, אני אומר בדיוק את אותו הדבר ו..לא נגיע להבנה. העניין הוא לא טובת הילדים. זה לא היה העניין כששניים שלא הסתדרו התגרשו. זה גם לא העניין כאן. העניין הוא שלא מסתדרים.
 

N D R

New member
לא כתבתי טובת הילדים.

התכוונתי שהאקס שלך הוא לא שותף עיסקי לשעבר. התכוונתי שכל מקרה צריך להבחן לגופו. אין טעם לכסח אקס שנמצא במצב של חידלון כי לטובת עתיד טוב יותר לכולם יש להתסכל על הילדים המשותפים כעל מודל של שותפות גם אם לא חיים יחד. כל שכתבתי זה לא לדגול באוטומציה של הליכים. מצד שני, אקס משתמט ממזונות ללא סיבה (לאחר בחינה לגופו של עניין) צריך להעמיד על מקומו בכל דרך אפשרית. (רצוי לא להתחיל עם התלהמות אבל יתכן שאין מנוס ממנה)
 
שוב

זה לא שאני לא מסכימה איתך, אני כן! רק שאתה ממשיך לדבר ממקום של הבנה והסכמה כשההודעה הראשית מדברת על מצב בסיסי של חוסר הסכמה. כשהבסיס שבור, המגדל שיבנה עליו יהיה שבור. זה משהוא שצריך להבין.
 

N D R

New member
ההודעה הראשית באה לדבר על תגובות

אוטומטיות ללא מתן צ'אנס להבנה. בכוונה הלכתי שם על מצב קיצון בכדי שלא יכתבו כאן את המצבים הללו כדוגמאות. וכן. גם אם יש שבר עדיין ראוי לבחון כל תגובה לגופו של עניין. כשאנחנו מסכימים זה נגמר כאן. כשאנחנו לא מסכימים זה לפעמים יוצר אפקט קולינרי. אז למה את רצה להסכמות איתי?
 

N D R

New member
חחחחחחחחחחחחחחחחחחח

יש אחלה סלטים וקינוחים ממותקים באספרטיים משובח
 

ערסlight

New member
לא באמת מדובר על מזונות.

מצבים קיצוניים מביאים את כולנו למראה שמראה [בעיקר] לנו, מי אנחנו. במצב "רגיל" הרב מתנהג לפי קוד חברתי מוסכם. כולנו, יותר או פחות, מחונכים. ברגע שהמצב הופך לקיצוני, החינוך הופך להיות לא רלוונטי, המקום האמיתי נחשף. אין דבר יותר אמיתי ממצב של לחץ ומצוקה. הגרעין האמיתי עולה למעלה. זה המקום שבו הכי קל [הזדמנות אפילו] להכיר את עצמנו בלי הסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו, לדעת מאיזה חומר קורצנו, מה סדר העדיפויות האמיתי שלנו, מה המסוגלויות החברתיות, האישיות, הזוגיות, ההוריות ואחרות. מראה לנו כמה אנחנו סומכים על עצמנו, הציפיות שלנו מסביבתנו, מה הדימוי האמיתי שלנו וראית עולמנו. לא באמת יש פה דיון. זו יותר חשיפה עצמית.
 

N D R

New member
איבדתי אותך

ולא בפעם הראשונה. חשיפה עצמית? יכול לבאר? אני כאן ומקשיב.
 

ערסlight

New member
לא כזה מסובך

כולנו כותבים מהמקום שלנו. בזמן רגיל אנחנו מתחבאים כשגרה מאחורי חומות שאמורות להגן על הפינות האפלות, אלה שאנחנו לא רוצים שיראו "בחוץ". חלקם דברים שאנחנו מסתירים גם מעצמנו. אם כתבת משהו בשעת לחץ ומצוקה [או עשית בחייך, שלא בפורום] זה מצב שאולי לא היה בו זמן ללבוש את הפוזה שאתה לובש בדרך כלל. דברים שנאמרים בשעת כעס [או שכרות להבדיל]... הם דברים אמיתיים יותר וכנים יותר. [להבדיל ממה שמקובל לחשוב] בראיה לאחור [קשה לעשות זאת בזמן אמת] תוכל לראות את עצמך ללא זיוף כמו שאתה רואה ב"אמת שלך" את עצמך. וכאן בפורום יש פרוטוקול. זה מקל על העניין.
 
למעלה