ההורים הם המכה.

[schlomitsmile]

ההורים הם בעלי הברית האמיתיים היחידים של הילדים
הם האנשים שאוהבים אותם, הם האנשים שמוכנים לעשות הכל ולתת הכל למענם.
הבעיה היא, שלרבים מהם אין הידע הדרוש כדי להיות הורה לאוטיסט.
הרבה פעמים הם פשוט לא מבינים,
הציפיות והנחות המוצא שלהם פשוט לא רלוונטיות,
הם מבולבלים, מבוהלים מרגישים חסרי אונים
ולכן משליכים את יהבם על אנשי מקצוע
שהרבה פעמים נותנים עצות אחיתופל.
לתקוף אותם לא יועיל לאוטיסטים.
לנסות לדבר איתם, בחמלה, בכבוד הדדי, יכול בהחלט להועיל.
כמו שסינקלייר כתב להורים:
"אנחנו זקוקים לכם. אנחנו זקוקים לעזרתכם ולהבנתכם.
עולמכם אינו פתוח אלינו ואנו לא נשרוד בלי תמיכתכם העזה.
כן, ישנה טרגדיה באוטיזם. לא בגלל מה שאנחנו, אלא בגלל הדברים שקורים לנו.
היו עצובים בשל כך אם אתם רוצים להיות עצובים לגבי משהו. אך יותר טוב מלהיות עצובים – תכעסו. ואז תעשו משהו בנדון.
הטרגדיה היא לא שאנחנו כאן, אלא שבעולמכם אין לנו מקום."
מתוך
[URL]http://www.tapuz.co.il/Forums2008/Articles/Article.aspx?ForumId=612&aId=104140[/URL]

 

[ניאו30]

 

[ניאו30]

לא בטוח שיחידים

יש גם אוטיסטים בוגרים שיכולים להבין את החוויה הפנימית מתוך הכרות מאוד אינטימית ואישית, אבל מה שבטוח שהורים שחיים עם הילדים שלהם ומוכנים לעשות בשבילם הכל - זו הכרות אינטימית מסוג אחר לגמרי, והרבה יותר חשובה לחיי הילדים ( לטוב ולרע )

 

[נתנאל 123456]

איזה הכל ואיזה נעלים.

איזה הורה עשה הכל בשביל ילדו? תן לי שם של אחד כזה: הם עושים הכול בשביל הילד שזה נוח להם מהכוון שלהם לא-
שלו. זה לא נתינה אמתית אלה סך הכל תעלתנות נטו.

 

[ניאו30]

אני מדבר על כוונה

הרי המונח של "לעשות את הכל" הוא מאוד נתון למחלוקת ופרשנות ( אפילו בתוך הקהילה האוטיסטית, שלא לדבר על מחוץ לה ), אבל באשר לכוונה - ראיתי ונפגשתי עם רבים כאלו. יש משפט כזה שלטעות זה דבר מאוד אנושי. אנחנו בני אדם, ואף אחד לא מלמד אותנו איך להיות הורים, וגם אין דבר כזה כי בשביל ל אדם זה משהו אחר לגמרי ( ולגיטימי שכך ). בשבילי "לעשות את הכל" זו הגישה הפנימית שבה אתה מתכוונן לעשות "את הכל", מבחינתך, וכן זה כולל גם הודאה בטעויות שאתה עושה, אלא שבשביל לדעת שאתה עושה טעות אתה צריך להיות חשוף לידע המתאים, וזאת בדיוק הבעיה של הרבה הורים, שהם נסמכים על הידע "המקצועי" אבל במקרה הזה זה פשוט ידע שלא עומד בקנה אחד עם חווית המקור הפנימית של האוטיסטים עצמם ( בצורה לא מפתיעה כמובן, משום שנקודת מבטם הפנימית אינה נלקחת בחשבון במחקרים/טיפולים/חינוך, אלא אך ורק נקודת מבטם החיצונית, וגם זאת בצורה חלקית משום שהיא נמדדת במונחים שלא רלבנטים אליהם ) .

 

[נתנאל 123456]

הכוונה טובה אבל מגעים לגיהנום פשוטו כמשמעו.

אני חושש שאתה לא מבין בכלל את כוונתי. אני לא טוען שהם לא עושים הכל אלה שהם לא עושים מה מתאים לילד.
ואותם טעיות שאתה מדבר עליהם הורסות נשמות טהרות יום יום. לכן אני לא-בא בגישה סלחנית/ומכילה כמוך מה לעשות
אני שונה משמעותית ממך. אני בעד מילה חדה/ סכין חדה לתוך העורף לראות את הדם - מתפזר באוויר מטהר את הנשמה
החולה לאחר טיפול מתאים: מחשבתי, פסיכלוגי, שנוי אדאלוגי. מבין? בעני הורים לא רעים אבל הם עושים דברים רעים. הם
לא אשמים הם חולים כמו שאני אהיה חולה שאני אהיה הורה. הכוונה שלי אחת היא לראוטת את הילד כאשיות בפני עצמה.
"להוריד מעצמך" ולראות את קודת מבטו של הילד לנסות להבין תמכניקה ולא את האיך אלה את הלמה כמו בדמוי שלך עם
השורש. ואת רבים אןלי רוב הורים לא עושים. לכן טענתו של אראנה ש99 אחוז הם חרא היא נכונה בהחלט. מבין עכשיו?
אנחנו וחולקים אותו השקפה אבל יש לנו גשה שונה חלוטין ממש תהום. אני בעד לתת מכה על השולחן ושיקבלו מכה על היד
ויבכו " כואב לי אי" ולא לנסות להסביר מאה שנה למה כך ולא יצא כלום. אם אתה סולד מגשיתי, תבורך אם לא גם תבורך.
זאת גישתי.

 

[ניאו30]

אני מבין את הגישה שלך, באמת

בוודאי שהורים גם עושים דברים רעים ( אתה לא עושה ? אראנה לא עושה ? זה חלק מהיותנו בני אדם אנושיים ), ואני גם מסכים שיש כאן חולי, אבל בשביל לרפא את החולי יש קודם כל צורך לאבחן את המחלה ואת סיבותיה. לזה בדיוק אני מתכוון בשורש, שורש המחלה אולי אפשר לקרוא לזה. בהקשר הזה, הגישה שלי היא ממש לא סלחנית, ממש לא, אפילו ההפך, אבל היא מנסה להבין את המכלול השלם של הסיטואציה, להבחין בין החלקים השונים שלה, בין סיבה לתוצאה, בין מהות לסימפטום וכדומה. בעיניי, האשמת ההורים דומה לכך שמאשימים אוטיסטים ב"בעיות התנהגות" בלי להבין מה עומד מאחורי אותה התנהגות, ולכן יש בגישה הזו משהו ש"משחזר" את גישת החברה לאוטיסטים. יכול להיות שזו "המראה" שכתבנו עליה מקודם בשרשור אחר, ובגלל זה גם אמרתי שאני מבין את הגישה הזו, אבל לי קשה לנקוט בגישה כזו משום שהיא רק מרחיבה את הפער ולא סוגרת אותו, כלומר רק מעמיקה את החולי ולא מנסה לרפא אותו, וגם זה בסדר... כי לכל אחד יש את המקום שלו ונקודת מבטו על העולם, ולכן אין בעיה ששני אנשים יראו תמונות שונות של אותו נוף.

 

[נתנאל 123456]

נו ברור למה אתה מפנה את זה כלפי?

ולמה אתה חושב שאני לא מנסה להבין את שורש הבעיה? האם לך יש שליטה בלעדית ברצון לגלות את מקור החולי?
כלשונך? אני עושה אותו דבר רק מנסה להזיז ע את הגלגלים כדאי שסוף סוף המכונית הזאת ( האוטיזם) תגלה במלאו
הדרה ולא תשאר בתוך המוסך ( דייהנו המערכת החולה) אבל הבדל ביני לבינך ובניך לבין אראנה שאנחנו אומרים הכול
באופן תקיף ומוכנים לחטוף בשל כך. אני לא רואה אותך מתבטא בשום צורה תקיפה ולא סלחנית להפך אתה כותב בכל כך נועם
על דברים כל כך נוראים שזה משמר את המצב הקיים. כי במקום לצועק כואב לי ולכדאי את אותו שורש חולה אתה מנסה לגשר.
כך לפחות אני מבין או לנוהג באופן מה שמכנה הנט העלב הטיפוסי " תרבות דיון". ואחרון: אני חושש אבל ממש כותב את זה בכאב

שאתה לא הבנת מילה ממה שכתבתי. ראני לא מאשים את הורים אני מראה מצב נתון. אני רוצה להוביל לשנוי על פקיחת העניים
הסוגרות עם פלסטר ודבק מגע מבין? אני לא מאשים אני מביע ביקרות למה ביקרות חייבת להיות מאשימה א קובעת שרק הצד
שלי צודק? אני אומר חד וחלק יש בעיה תהומית בין האוטיסט- להורה זה ידוע. עכשיו תמצא לי פתרון שלא כולל בתוכו ביקרות
אלה הכול נחמד/ויפה. למה לא לומר להורה " שמע אתה לא בסדר תנסה להתנהג אחרת" מה הבעיה? זאת הגישה שלי.
אתה מכיר את ליבוביץ. האיש היה גאון עולם. הוא אמר יהודו נאצים על חיילים מה הוא חושב שחילים נאצים? לא הוא רצה
לפקוח לנו את העניים וצדק יש נביא ביערו. אני פורוקטיבי - בכוונה כדאי לעורר. בעני מהפכה שקטה כמו בהודו לא תהיה.
בעני תהיה מלחמה הדרדגתית ללא קשר לאלימות כי אנו בעדין שסה לא חובה כמו שאמר לי אראנה שהמפכה תהיה באותו
אופן אבל לא באותה גישה( כלומר אלימות וכולי) זאת דעתי.

 

[ניאו30]

בקשר לאנלוגיית "הדגים המסריחים שפג תוקפם"

השתמשתי בדוגמא שנתת כמה הודעות למעלה כדי להעביר את הנקודה שלי -
דג - ידע
דייג - חוקרים ומטפלים
"קונים בשוק" - הורים
"אוכלים ומקיאים" - ילדים אוטיסטים

האם "בעיית הסרחון" נעוצה ב"קונים בשוק" או ב"דייג שמביא לשוק את הדגים פגי התוקף" ? ( מקווה שהאנלוגיה ברורה יותר עכשיו )

 

[ניאו30]

אופס, זה שורשר במקום אחר ממה שרציתי...

 

[נתנאל 123456]

אני הבנתי את זה.

אני לא הבנתי מה הקשר למה שאני אומר. עכשיו זה יותר ברור. מי שאשם הוא המטפלים ומי שגם אשם הוא הורים.
שלא מקשיבים לילדים ולצרכהם כי כך אמר המטפל זאת דעתי. פשוט שלא יקנו את אותו דג. אנלוגיה שלך פשוטה
כמו שלי פשוטה. רק שאני חושב שהורים הם לא בסדר מאוד מאוד .

 

[ניאו30]

בהקשר של "פשוט שלא יקנו את אותו דג"

ואם נשאר באותה אנלוגיה - אתה מתעלם מכך שהאנשים באים ל"שוק" הזה מאוד רעבים, כלומר הם באים לקנות ולאכול מיד ממה שהם קונים, אבל מה אם בשוק הזה יש כמעט רק "דגים שפג תוקפם" ? ( ואין שווקים נוספים במרחב הנראה לעין, כלומר אין אפשרות נוספת למזון אחר )... כיצד זה יוכלו להשביע את תאבונם ? הרי אדם שלא אוכל לא יכול להחזיק מעמד יותר מדיי… ואתה בטח מכיר את התופעה שכשאנחנו מאוד מאוד רעבים אנחנו "מתפשרים" על המזון שאנחנו מכניסים פנימה בדרך כלל ( כשאתה רעב מאוד מאוד אפילו פת לחם עבשה נראית כמזון מלכים… ). אז מה נעשה ( אם אני מדבר רגע כהורים ) - נמשיך לרעוב ? לא, מה שנקרא "נסתפק במה שיש"... לכן זו בדיוק הבעיה, שורש הבעיה כאן - הוא לא ב"קונים בשוק הדגים" ( ההורים ) אלא ב"מה שיש בשוק", במי שמביאים את הדגים המסריחים מלכתחילה. כמובן שהפתרון האפשרי הוא לפתוח שווקים חדשים - אם דגים כל כך כואב לבטן, אז אולי נעבור ל"תזונה חליפית" ? … אבל את זה אפשר לעשות רק על "בטן רגועה" ( במידה דומה לכך שאוטיסטים יכולים להתפתח רק כשהם יוצאים ממצב ההתגוננות מהעולם שבו נאלצים לחיות ברוב הזמן ) כי יש צורך מיידי לטפל ב"כאן ועכשיו", ובמצבים ( קיומיים ) כאלו, המחשבות על הטווח הארוך יותר נדחקות הצידה ומתמלאות במחשבות השרדותיות ( שוב, בדומה לאוטיסטים עצמם ).

 

[נתנאל 123456]

נו ו? ומי אמר שלא?

ציך למצוא דגים אחרים כמו שאמרתעי שלא יחשבו שד שסול זה הדג היחיד טעים. אני פרשתי מהדיון הוא לא מוביל לדו מקום.
אתה חוזר על מה שאני חושב. לא מבין מה אני כותב. ונמאס לי. חוץ מזה שבת שלום. בברכה נתנאל.

 

[ניאו30]

ואיפה ראית שאמרתי שיש לי שליטה בלעדית על כך ?

אמרתי שזו דעתי, כמו שאתה אמרת שזו דעתך, ושוב אני חוזר על כך - המטרה כאן היא לא לירות חיצים ולבקר את כולם, אלא לבקר את מי שהוא , לדעתי, שורש הבעיה. אנחנו לא בתחרות מי תוקף יותר כאן. לגביי החלק השני שלך - אם אתה חושב שאתה יכול לפקוח עיניים על ידי תקיפת כל הורה באשר הוא אז אתה בהחלט טועה. מאיפה אתה מכיר את ההורה ? באיזה זכות אתה תוקף אדם שאתה לא מכיר אותו ? אתה חי איתו ורואה את מה שקורה שם ? ( אני לא מדבר על ההורים שלך, אלא על הניסוח הכללי שלך לגביי הורים בכלל ). במשפט האחרון בכלל יש סתירה פנימית - אתה כותב שם המהפכה תהיה באותו אופן אבל לא באותה גישה, אבל הגישה הזו היא מאוד אלימה ( אלימות זה לא רק פיזי כידוע ). כמו שכתבתי קודם, הגישה הזו משחזרת את גישת ה"מערכת" כלפי אוטיסטים... וזה נכון, אולי זו הדרך, מי יודע מה הדרך הנכונה לעשות מהפכות ( אין מתכונים ), אבל לי אינטואיטיבית זאת נראית לי דרך לא נכונה... וכאן יש לכל אחד מאיתנו את הבחירה באיזו דרך ללכת ובאיזו גישה לנקוט... זכותך להרגיש אחרת, כמו שזכותי להרגיש אחרת ממך... ובעיניי, אין עם כך שום בעיה...

 

[נתנאל 123456]

מה אמרנו? כולנו בני אדם אנושים אז טועיםם אז טעיתי.

ולנושא: אין לי עניין עם אף הורה באופן אישי אני מדבר על התופעה הכללית בעני הורות זה דרעק זה דבר לא טוב.
אני לא אוהב את זה. לא אוהב בכלל את הורות מה הבעיה? ואתה עוד פעם טועה אני לא מנסה לפקוח עינים לכל הורים.
אלה להראות להם שהדרך של חלקם טועה ואם זה כולל התקפה אז מה רע? מאיפה אני מתקיף אדם שאני לא מכיר ובאיזה
זכות? הלו זה מה שעושים כל העולם וגם אתה אולי לא באותו מינון אבל כל אדם תוקף מתישהוא. אני אנסה להסביר לך
בקצרה: אני סולד מהורות זה דוחה אותי אני לא אוהב את זה לכן אני נגד בכלל הורות. אבל כידוע לך אין בריריה חייבים
להתרבות. אז ברגע שיש ילד בעני אדם הוא נשמה הוא עולם שלם צריך לטפל בו ( וגם יש לי סלידה מילדים ובכלל מבני
אדם אבל זה לא משנה). לכן אני כן נגכד הורות באופן כללי. תראה מה כתב אראנה ולא הגבת לו 99 אחוז מהורים מחרובנים
למה לא הגבת לו ניאו? הוא אומר אותו דבר כמוני. בעני הורה מטביעו לא מבין את הילד כי הוא מבין מה טוב עברו. כלומר
אדם חיי לפי צרכיו האישים זאת גישיתי בכלל. אנטרסים. בעני הורה לא עושה בכוונה רע אין הורה רע כמו שאין הורה טוב,
בעני כולם רעים וטובים. אני מקווה שעכשיו אני ברור. בנוגע למהפכה אני אסביר: אראנה אמר לי שהמפכה לא תהיה כמו
המפכה הצרפתית בעזרת אלימות פיזית. הוא אומר שהיא תהיה באופםן יותר נקי. כלומר בעזרת מה שאנו מכנים מהפכה
מפנים היא לא תהיה אלימה כי אין צורך. המפכה מבפנים בעני תהיה כאשר אנחנו נתקומם אנחנו לא נוריד ראשים ולא
נשרוף או נעלה באש את המטפלים ( אפילו שאם הייתי יכול הייתי מכניס אותם למשרפות). אבל אין צורך אז המסקנה
המתבקשת היא מהפכה שקטה כמו בהודו. בעזרת השכל ובעני זה יותר טוב אני לא הומניסט אבל אני גם לא רודן. אז
כנראה שגם כרגע לא הבנת אותי. אני חושב שיש בנינו בור ענק מין שוחה עצומה ואנחנו בעניין הזה חלוקים. אין מהפכה
אלימה כמו הצרפתית יש מהפכה אישית/ מתפתחת/ זורמת של האוטיסט בהודו והאוטיסט באפריקה ובישראל שנגיד "
סטופ לא רוצים לסבול יותר" זאת הכוונה שלי.

 

[ניאו30]

תתפלא ( אולי ), אבל אני דווקא

מבין את סלידתך מהורות, באופן כללי ובאופן אישי. כמו שכתבתי מקודם - אני לא מתייחס לסלידתך האישית, וזה גם לא העניין כאן אלא העניין הוא העניין הכללי. גם בהודעה הזו קשה לי לקלוט את הרצף החשיבתי של המחשבות שלך ולכן זה באמת נראה כאילו אני לא מבין את מה שאתה אומר. בקשר לאראנה - רוב ההודעות הם שלך אז הגבתי לך , אין לי חשבונות לענות לך ולא לאראנה. אם היה משהו נוסף שהייתי רוצה לכתוב לו אז תאמין לי שהייתי כותב. גם כאן , כל החשבונות האלו של למי לענות ומתי לא מדברים אליי. אני עונה למי שאני מרגיש צורך לענות ( כאן למשל, אולי הוא כתב דבר דומה לשלך, אבל אתה פתחת את השרשור ולכן הגבתי אליך. אין טעם שאני אכתוב פעמיים את אותה תגובה רק בשביל להרגיש "הוגן"... ואני גם בטוח שאם אראנה קרא את השרשור הזה אז הוא הבין את התגובות שלי אליך שמיועדות גם למה שהוא כתב שדומה למה שאתה כתבת ). לילה טוב

 

[נתנאל 123456]

שמע הייתה כתבה על הבן של תקווה

אז היא אומרת אני גאה בחברה שלו " היא מבינה אותו אפילו שהוא אומר דברים בעלי משמעות כפולה ושסותרים אחד השניכ
ל הזמן" אותו דבר אמרו לי בפרטי, חברת פורום שאני בהתכבות איתה.היא אמרה שאי חד פעמי/ שאני מרתק/ צבעוני אני חשבתי
שאולי היא מגזימה. אבל אני רואה שגם אתה מרגיש כך אולי בלי המחמאות אבל היא אהבה את זה מאוד. לכן כן אני מאוד סותר
ולא מעט מורכב. רוב האנשים בעולם לא מבינים מה אני אומר וגם אני לא מבין את עצמי רוב הפעמים. לכן אתה לא צריך להרגש
לא טוב זה ברו לי מכתחילה. בקשר לארנה אני התכוונתי לומר שאני והוא חולקים אותה עמדה לכן אני חשבתי למה הגבת לי
ולא לו. ממש לא חושב שאתה מפחד ממנו. ממש לא. אין גם ממה הוא לא מאיים הוא נחמד מאוד מתחת לקליפה הזאת הוא
אדם נהדר. אוהב לדבר איתו. אבל אני לא רגיל שמנהלים איתי וויכוח/דיהלוג בפורום הזה. בדרך כלל זה קורה לו ודברי גם שהם
נשמעים רע לא מתייחסים. היא אמרה את זה לי. בגלל שאני יותר משחורר פחות סמכותי יותר רץ/ זורם פחות מאיים בקיצור.
די מעליב אבל אלו החיים. אפילו שאני אומר דברים די נוראים. אפילו מאוד ומחקו אותי. אבל אני מרגיש שי בצד וזה לא רע.
&nbsp
ולילה טוב גם לך.

 

[arana1]

הנה, הבאת כאן נקודה הכי קונרקטית, ספציפית,ברורה

ומהותית נורא לתהום האין סופית בין ההורה לאוטיסט
אז מה נעשה עם זה ?
מודעות יכולה להקל מעט על המצב, לייצר איזה שהוא סוג של השהייה
אבל אין אין אין אין... ולו שמץ של סיכוי שאדם נורמטיבי, הורה נורמטיבי, יפרש ויגיב לשיח האוטיסטי כמהותו וככוונתו
כי יש סיבה מובהקת לשפה הזאת
ויש כוונה מאוד מסויימת מאחוריה
ואין מצב שאדם נורמטיבי יבין ויחווה את ריבוי הפרשנויות השונות של כל משפט כדרך ואמצעי וכלי להתמודד, ולפתור, את בעיות היסוד של הקיום והזהות האנושית
אז במקום זה מה ההורים עושים ?
אומרים, כן, אתה אוטיסט ואנחנו נורא נאורים ונהדרים אז לא ניקח ממך את האוטיזם כי הוא שלך (איזה שטות) אלא רק ניתן לך כלים שתוכל לבחור אם להיות אוטיסט או לא
וואו !!! (ואני אף פעם לא משתמש בסימני קריאה)

ומה שמטריף אוטיסטים לאבדן חושים, לדכאון וחרדה מצמיתה, זה שבדיוק מה שלא מובן בשפתם מבטא עמדה שכולה פתוחה, שאינה עימותית, שהיא הכי מקבלת וחווה גם את האחר כאילו היה העצמי שלך
וכשחוטפים על זה, וכל הזמן, אז הדרך לאשפוז ודכאון וחרדה ויאוש טוטאלי היא מאוד מאוד קצרה

אבל מה אפשר לעשות
הרי ברור שאדם נורמטיבי לא מסוגל להבין שפה שמבטאת בו זמנית זוויות ראיה רבות ושונות
ולכן זה גם לא הוגן לדרוש ממנו להבין אוטיזם, ולהאשים אותו שהוא לא מבין את הילד האוטיסט שלו זה בדיוק כמו להאשים אדם הלוקה בפיגור שכלי על זה שהוא לא סיים דוקטורט בפיזיקה גרעינית תוך שנה

וזו בעייה, כי אין כאן בעיית תקשורת טכנית בלבד אלא שהביטוי התקשורתי המסויים הזה מבטא גם רגש ורגישות מאוד מסויימת, שגם אליה מגיבים בדיוק הפוך מכוונתה, ובכל מקום וכל הזמן

אין כאן אף אחד שמסוגל להציע לבעייה הכל כך כאובה והכל כך דחופה הזאת משהו שדומה ולו במקצת לפתרון
זאת האמת
הפתרון מתרחש מעצמו
מחוץ למסגרת ומחוץ לציפיה ומחוץ למקובל
כשהאוטיסט מוצא סוף סוף מישהו שמבין לליבו
וכמו שנתנאל מתאר ברוב מוחלט של המקרים זה מישהו שמחוץ למשפחתו ורחוק מהוריו

הרי האב של האוטיסט המדובר הוא מומחה בין לאומי לאוטיזם
אחד מהאנשים שמובילים את המחקר
והנה
ברור שהוא לא מבין שום דבר
ובטח לא את הבן שלו
אלא אפילו ההפך

אבל אוטיסט, אוטיסטית, יבינו, וטוב מאוד ובלי מחקר ובלי טיפול ובלי בלא בלא בלא

 

[נתנאל 123456]

זה גורם לי סבל יום יומי.

ברגע שהורי/מטפלי/ כל מי שבקרבתי ל א מבין אותי אני סובל. זה עלה לי גם במעצר לפני כמה שבועות כי לא פירשו אותי
נכון. אני ספרתי לכם מה קרה. אני אנסה להסביר: אני חושב בצורה שונה כלומר אני לא חושב שהקודה אחת היא האמת ולכן
היא צריכה להשמע כמו שאמרה החברה אני אוולנטי מאוד. עכשיו כאשר אדן נורמטיבי אוולנטי אולי אומרין שהוא כמו סטיק
מתהפך. אבל שאומרים שאוטיסט הוא כזה אז ישר מתחילים טיפולים בטענה הכי בזויה/הזויה " לעזור לו להשתלב בלי לטשטש
את זהותו" מה? איך זה אפשרי? אתה מנסים לכבות אצלי נורות או להחליף אותם והאור ישאר אותו דבר בעט שנדלק את החשמל?
איך זה אפשרי? מבין אראנה הורי לקחו אותי לקלנאי תקשורת בגיל 4 מלא טיפולים ולמה? כי לא דיברתי עם זרים. אני התחלתי
לדבר בגיל 10 חודשים! מזה לדבר לתקשר בגיל שנה וחצי נהלתי ממש שיחה( של ילד כמובן) אבל המטפלים אמרו " למה נתנאל
לא מדבר עם "השכן" או למה הוא לא מביט עין בעין ( "הבעיה המוכרת "חוסר מבט ישר) וכולי. והורי מה לעשות לר אנשים
חזקים במיוח. אבי בכלל לא היה אכפת לו מכלום. הוא לא ידע בקושי מה שמי. היה מתלבל ביני לבין אחי. הוא לא ידע שאני
" חולה" ולא היה אכפת לו אבל אמי לא נכנסה להסטריה ואמרה סוף העולם הגיע אלה היא לקחה אותי לטיפולים מתישים
ואז באמת סוף העול הגיע. אבל למזלי אני אגוז קשה. ולא שינו בי כלום. ונשארתי אוטיסטי/ פריקי וכולי.
&nbsp
&nbsp
אגב יש לי שאלה שמעניינת אותי ולא כל כך קשורה אבל כהרגלנו בקודש נשאלך.: למה אתה לא משתמש בסמילי?
מחייך/כועס/ נחמד למה? אף ]עם לא ראיתי אותך שם סמילי חוץ מכל הכבוד. מחכה לתשובה תודה מראש.

 

[arana1]

ויש קשר הכי ברור בעולם בין הדברים

ועדיין אין לו מומחה אחד בעולם, פסיכולוג או פסיכיאטר או ניורולוג ולא אף אחד מעשרות אלפי החוקרים שמבלבלים את המח וזוכים ליוקרה ולהכנסה מאוד מאוד יפה ולסמכות שבה הם משתמשים רק בשביל להרוס לנו את החיים שיעשה את הקשר שבשביל כל אדם שהוא לא לגמרי לא מטומטם אמור להיות מובן מאליו בין העובדה שאתה מיטיב שיחה ותקשורת לבין נטייתך לחוש את ההבדל בין ההקשר הנכון לה לזה שלא

מדובר בדבר הכי הכי הכי פשוט בעולם, ואין, אין אין אין, מטפל וחוקר ופסיכולוג ומומחה שמסוגל להבין אותו וליישם דרך ההבנה הזאת ולו מעט תמיכה ועידוד ועזרה להתפתחות האדם המחונן בסוג כזה של נטיה
שהיא אגב סופר תקשורתית ודווקא בגלל זה את אלה המחוננים בה החברה הנורמטיבית ששונאת תקשורת יותר מכל דבר אחר מתייגת כלקות

קלינאי תקשורת הם רוצחי נשמות, משמידי שפות, הם הכל חוץ מקלינאי תקשורת
כרגיל בעולם הנורמטיבי שבו כל אדם לובש בדיוק את התואר שמתאר בדיוק את ההפך מהמהות שלו

הוריך הם כמו כל ההורים, נורמטיבים, ולא רק שאין עוד תרופה למחלה האנושה הזאת אלא שמקום להקדיש מחקר לחפש כזאת כולם חוקרים דרכים משוכללות יותר ויותר להשמדת והכחדת כל מה שלא נורמטיבי
למה ?
כי זה המאפיין הכי מובהק של הנורמטיביות
להכחיד כל מה שלא מתקיים בדיוק בצורה מאוד מסויימת ובדיוק בתוך גבולות מאוד מסויימים
לשאול שאלות על מיקום הגבולות, צורתן, מהות קיומן ואיך הם משפיעים על ומתבטאים בקיומו של הפרט זה התפקיד של הפסיכולוגים והסוציולוגים והחוקרים, באקדמיה ובכלל, אבל כמו שכתבתי, ביקום הנורמטיבי כל אדם עושה ופועל בדיוק הפוך לתוארו, זו המהות והסיבה לאגו האין סופי באלימותו של האדם הנורמטיבי, ולכן, לא תמצא ולו פסיכולוג או פסיכיאטר או חוקר אחר שבאמת פועל מתוך חקירה הגונה וכנה ועמוקה של הדברים ההכי מעניינים והכי חשובים האלה
הם "חוקרים" רק דבר אחד
למה הם טובים ומוצלחים ואנחנו רעים ונכשלים
מתוך דאגה כנה לנו כמובן
ועל סמך המחקר הזה הדבילים האלה מתיימרים לטפל בנו ולעזור לנו
וואוו, אין סוף לטמטום, ואדם כמו ניאו ואוטיסטים אחרים חושב וחושבים שצריך לקיים משא ומתן סבלני וסובלני בעניינים האלה
איזה בדיחה
שיהיה להם בהצלחה