גם לא להביא ילדים יכול להיות איגואיסטי
לחשוב רק על עצמך ולא על הבן זוג, הורים, משפחה, עם וכו זה נורא איגואיסטי, לחשוב רק איך תחייה ותמות, רק על הנאה רגעית בלי להשאר שום דבר מאחורך זה גם יכול להיות איגואיסטי וחסר ערך לטווח ארוך. הרי מי עושה דבר יותר בעל משמעות בחייו, זה שמביא ילדים, אפילו אם השנים הראשונות לגידולם הן לא קלות, אבל "סוף טוב הכל טוב", או מישהו שלא מוכן להקריב שום דבר מחייו אין לו אפילו יורשים. זה ממש כמו הסיפור של הצרצר והנמלה. הנקודה שלי היא לא כניעה לחברה, אלא מחשבה אמיתית במה היתרונות ומה ומה החסרונות של ילדים, לרוב הדברים בעולם יש יתרונות וחסרונות. כן זה נכון שמי שמביא ילדים מקריב מידה מסויימת מחייו האישיים וזה דבר לא קל, אבל יש לו סיבות לעשות את זה, זה לא רק גחמה, יש גם הרבה סיבות מאחורי זה. האחד יבלה כל חייו וישאר ללא ילדים, והשני יקדיש חלק מזמנו להבאה וגידול ילד/ילדים והיו לו ילדים. צריך גם לזכור שיש אנשים שלא יכולים להביא ילדים, והם יכולים להעיד טוב מאוד על החסרונות של המצב הזה, אז כן מצד אחד הם לא צריכים אמצעי מניעה וכו, אבל מצד שני לא יהיה להם ילדים ביולוגים גם אם ירצו. נשים גם לא יכולות להביא ילדים אחרי גיל מסויים, לכן הן לחוצות יותר מהשעון הביולוגי מאשר גברים. אני לא חושב שכולם חייבים או ראויים להביא ילדים, זה בכלל לא הנקודה פה. הנקודה פה שיש גם הרבה סיבות טובות ללמה אנשים רוצים ילדים, יש גם סיבות טובות ללמה אנשים לא רוצים. צריך לציין שאני אישית דיי נטרלי בנושא, כמו בהרבה נושאים אחרים, ויכול להיות שאני ירצה ילדים ויכול להיות שלא. אין שום דבר רע בזוג שחושב שיש לו מה להוריש לילדים(דבריים חומריים ודברים גנטיים), ויכול לגדל ילדים באופן מספיק מכובד(אני לא בדעה שילד חייב לקבל הכל זה מוגזם). כן אני גם לא תומך באנשים שמביאים ילדים רק מתוך משהו חברתי בלי לשקול באמת אם הם רוצים או לא, וגם לא באנשים שמביאים ילדים בלי לחשוב אם הם יכולים לגדל אותם, ואם לא אכפת להם עם מי וכו. אצלי זה תמיד היה חלק מהשיקולים, וזה למרות שאני לא סגור אם אני מעוניין בזה או לא, אני לא חושב שאני חייב, מצד שני אני גם לא אנטי זה באופן גורף, או אנטי אנשים שרוצים ילדים.