מהצד השני של המתרס...
כתבתי על זה
כאן...
מה לעשות???
קודם כל להרגע.
באופן אוטמטי המלה "הומו" מעוררת אסציאציות שליליות של מיקי בוגנים וזלמן שושי משתוללים עם מזרק מלא בוירוסים של איידס.
שנית כל-להרגע.
אחרי שנרגעתם אפשר להמשיך לקרא.
אז מה לעשות??
"הומו" זו קללה נפוצה, הסטיגמה שלילית מאד. אבל מה מפחיד אתכם באמת?
הפחד מאיידס.
הפחד שהוא ישאר לבד
הפחד שישאר רווק
הסטיגמה החברתית
כל הדברים שאתם מכירים.
כל הפחדים שלכם.
הפחדים שלכם מעוגנים במציאות. אי אפשר להגיד לכם לא לפחד, אבל הילד שלכם מפחד הרבה יותר ממכם, .הוא מפחד גם שתזרקו אותו מכל המדרגות, שתנדו אוותו, ושתנסו להלחם בו.
יש רק עצה אחת :אל תלחמו. עזבו אותו בשקט.
אני מבין שקשה לכם, קחו חודש-חודשיים לעכל את הבשורה. ואז אולי תוכלו להמשיך ולשאול את השאלה "למה".
"למה,תשאלו -"הייתי הורה לא טוב? לא היה לו מודל גברי מספיק טוב?"
האמת? הומוסקסואליות היא חלק ממאגר הגנים הביולוגי שלו.
אבל זה כבר לא משנה.
עכשיו זה הזמן להיות הורה טוב. עכשיו זה הזמן לקבל אותו.
אתם לא יודעים איזה פחד קיים בלב ילד יוצא מהארון, איזה סלע ענקי רובץ לו על הלב. אל תצדיקו את הסלע הזה!!! אל תנסו ללמד אותו להשתנות. זה יגזול ממכם ( וממנו?) אנרגיה מיותרת. אל תכריחו אותו ללכת לפסיכולוגים,רבנים או ארגוני כזב בשביל להפוך את עורו.
לאט לאט תשימו לב שהוא יוצא מהבית.
יכול להיות שהוא הולך לדייטים, יכול להיות שהוא הולך למסבות של הומואים. נסו לדבר אתו על זה, אבל אל תאסרו עליו, אל תצרו מאבק מחודש.
הוא יקיים יחסי מין, גם אם תאסרו עליו לצאת מהבית. אל תתחילו במאבק שיגזול מכם וממנו כוחות מיותרים, אל תעקבו אחריו ואל תלחמו איתו.
איידס!
רוב הסכוים שהילד שלכם יודע על הסכנות באידס. אבל נכון להזהר ולדבר איתו על זה. לא בגלל שהומואים=אידס, אלא בגלל שבעולם הגייז הסקס יותר זמין. לא לכל ההומואים יש איידס. אבל כל ההומואים שיש להם אידס לא השתמשו בקונדום.בדומה לכל מי שנדבק/ה במחלות מין ביחסי מין לא מוגנים. כן, גם סטרייטים.
גברים הם גזע בעייתי, לא מתחייבים , מיניים מאד, חרמנים תמידית, והבן שלכם יוצא איתם. אולי יהיו לו קשר ארוך טווח, אולי לא, אם אתם מפחדים שהוא יהיה לבד- אל תגרמו לזה שזה יבוא מכם, שהפחד שלכם יגרום לניתוק ,שהוא לא ירצה לדבר אתכם, אל תפעלו מתוך עצבנות.
ומה אני אגיד למשפחה? לחברים?
אתם לא מסוגלים לספר למשפחה הקרובה לכם? לאחים שלכם? להורים שלכם? מפחיד אתכם? אתם מעדיפים לכסות על זה בשלל תירוצים? אתם חווים חלק קטן ממה שהבן שלכם חווה. הבושה, ההסתרה , האבן שעל הלב. נכנסתם לארון.
אם אתם רוצים- אתם יכולים לצאת ממנו, אבל זה בפעם אחרת.
ושוב- תירגעו.
אם תראו לו שהפחד שלו מהתגובה שלכם היה אמיתי- תאבדו אותו.