הבן שלי יצא מהארון

מוטרדת12

New member
הבן שלי יצא מהארון

שלום לכולם,
לפני כחודש בני יצא מהארון , בן 17 והודיע לנו שהוא ביסקסואל.
מיותר לציין שאני ובעלי עדיין המומים וקשה לנו לעכל את הדבר הזה.
מעבר לכך שאין אנו יודעים מאיפה להתחיל להתמודד. ישנם חששות גדולים של מה יהיה
ומה הציפיות שלו בעתיד מאיתנו .
למרות שחיבקנו אותנו ואמרנו לו שאנחנו אוהבים אותו וגאים בו על האומץ זה לא נתפס.
האם מישהי פה מהפורום עברה משהו דומה? אשמח לכל הכוונה/יעוץ או סתם דעה.
תודה
 

BrightEye

New member
מה הכוונה ב-"מה הציפיות שלו מכם בעתיד"?

מה הוא כבר יכול לצפות מכם מלבד לקבל אותו ואת הבחירות שלו?
 

מוטרדת12

New member
כוונתי

לפעמים שיהיה לי בעיה לקבל מצבים מסויימים,כמו להביא חבר הביתה לישון,או להביא את החבר לארועים משפחתיים,עדיין זה מוקדם לי וקשה לי
 

BrightEye

New member
יש לו חבר?

תראי, לי אין ניסיון ואני לא מדברת מניסיון, אלא ממה שאני חושבת.
אני חושבת שתגידי/ו לו שכמו שלקח לו זמן לצאת מהארון לפניכם, שיתן לכם זמן "לצאת מהארון" בפני המשפחה המורחבת, הקרובים והחברים שלכם.
בבית הייתי עושה את כל מה שאפשר שירגיש בנוח וכייף ואפילו אם קשה לך, תחשבי תמיד שהכי הכי חשוב זה הקשר שלכם אתו. ומהלך החיים שלו יהיה הרבה יותר טוב וקל אם ירגיש טוב בבית.
בנוסף, לדעתי את מן הסתם תראי שהחששות שלך הן בעצם מהלא נודע.
&nbsp
 

חני בו

New member
אני משערת שיקח זמן עד שיביא חבר הביתה

או לארועים משפחתיים.
&nbsp
 

iris mom of two

New member
מה שאת מרגישה פה

זה לא רלוונטי. שני את צורת מחשבתך.
&nbsp
זה אפשרי. תקראי על הנושא, לכי לקבוצות תמיכה אם את צריכה. אבל את זו שצריכה להשתנות, לא הוא.
 

לאונידס

Active member
מה הקשר בין ההעדפה המינית שלו לציפיות שלו מכם?

ציפיות של ילד או ילדה מהוריהם משתנות בגלל ההעדפה המינית שלהם?
 

iris mom of two

New member
תנשמו עמוק

יש לכם ילד מוצלח, שמח וכל זה. האוריאנטציה המינית שלו לא שינתה מכהו זה את מי שהוא. הוא בדיוק אתו ילד שהיה לכם לפני שהוא סיפר לכם. ההבדל היחיד? עכשיו אתם יודעים שהוא סומך עליכם עם הכל.
&nbsp
הצפיות היחידות שיש לו ממכם בעתיד זה שתמשיכו לאהוב אותו, וכן, שאם הוא יביא חבר הביתה תקבלו את החבר בדיוק כמו שהייתם מקבלים חברה.
&nbsp
מה שכן, הייתי מנהלת שיחה על סקס בטוח ומניעת מעבר מחלות מין. שני בחורים צעירים אולי לא יכנסו להריון, אבל יש בהחלט מחלות מין. אותה שיחה שהייתי מנהלת עם בן עשרה בכל מקרה, רק שקשורה יותר למין בין בני אותו מין (גם נשים יכולות להעביר מחלות מין, כך שגם הן לא פטורות).
&nbsp
אמנם אני לא מדברת מנסיון אישי, אבל יש לי חברות עם ילדים חד מניים, יש לי חברים חד מניים, והיות וכך הסביבה הקרובה שלי מאד מקבלת ותומכת. ככל שתהיו יותר פתוחים לנושא, ויותר מכילים, ככה יהיה לכולכם יותר קל.
 

adif11

New member


 

אימם

New member
דעתי

אמנם לא עברתי באופן אישי משהו דומה, אבל אני מאוד מבינה את תחושת האכזבה
אני חושבת שכמה שאנחנו חשים נאורים ומייעצים עצות לאחרים, עדיין זה קשה לקבל כשזה קורה אצלנו בבית.
בתגובות מעל קיבלת הכוונה וייעוץ והפנייה לתמיכה.
אני מכירה קרוב משפחה שהגדיר את עצמו ביסקסואל וכיום הוא נשוי עם ילדים.
את הדבר החשוב ביותר בעיני, אתם כבר עושים וזו התמיכה בו.
אני מניחה שהזמן יעשה את שלו ותתרגלו לזה ותמצאו את הנחת ממנו בבוא היום.
 
העדפה מינית של גיל 17-תגובה לא פוליטיקלי קורקטית

תשמעי--- את צריכה לשמוע את המוסיקה של הדברים שהוא אומר.
בי סקסואל- משמע בגיל 17 הייתה לו התנסות מינית עם נערה ועם נער .
זה הכול.
מה זה בי סקסואל? -ילד מבולבל בנושא זהות מינית עדיין
התנסה לכאן ולכאן.... אח"כ יבחר במהלך החיים מה יותר נכון לו.

אני חושבת שאת קצת מקדימה את העגלה לפני הסוסים.
עוד אין חבר/ה ,או בן/בת זוג במובן הרציני והאינטימי.
לאט לך (ולו).

תשמעי סיפור (כל השמות בדויים-הסיפור אמיתי לגמרי חברים של הבן שלי!)
כיתה י"ב. מיכאל חנון מדופלם, קצת עדין בהתנהגותו. אומר שהוא "בי סקסואל" .החבר'ה אומרים שהוא בי עם עצמו--כי אין סיכוי שהייתה נערה בחייו.
חבר טוב של רונן .
לרונן יש חברה בשם חגית. הם רבים וחגית שופכת את מר ליבה אצל מיכאל...
היום כבר שנתיים חגית ומיכאל זוג.
הוא גמר להיות בי- והודיע שהוא חד.

מה אני מנסה להגיד-- שזה גיל כל כך מבולבל ולא כל הצהרה צריך לקחת בכזה כובד ראש כאילו מחר הוא הולך להתחתן עם גבר.
אתם פתוחים לקבל ולשמוע, עובדה- כי הוא החליט לספר לכם.
וזהו...
הוא גם תלמיד, ותיכף מיונים לצבא, ועוד 1001 דברים
וגם (אולי) בי סקסואל.
אז אולי וכשתגיעו לגשר-- בטוח תעברו אותו
כי אם צלחתם את ההצהרה הזו, הכול כבר קטן עליכם.
 

BrightEye

New member
יש לי בעיה קטנה עם להתייחס לזה ככה

לא בגלל שזה לא יכול להיות נכון,
אלא כי זה כביכול משרת את הגישה של "זה אף פעם לא סופי, אולי הוא "עוד ישוב", יש אפשרות לתקן לשכנע וכו'".
אני חוששת שחשיבה כזו תזלוג אליו מהתקשורת הלא מילולית בתגובה של ההורים, והוא ירגיש שלא באמת מקבלים אותו.
אני חושבת שהם צריכים לחשוב שזה מה שהוא ולקבל את זה ברמת "מה שאתה מרגיש, זה טוב עבורנו".
&nbsp
 

אימם

New member
קשה למדוד מילים במצב הזה

אם אומרים משהו ולא מתכוונים אליו זה לא בדיוק יעשה את העבודה.
אני כן בעד הגישה שאומרת שזה זמני. נכון, זה מייצר תקווה שקיימת
כי הוא עדיין צעיר!
חוץ מזה, לוקח זמן להסתגל ועדיף שזה ייעשה בהדרגה.
 

BrightEye

New member
אם יש בעיה למדוד מילים, שההורים ילכו לטיפול ולימדו לשקול...

לחשוב/לחוש "תקווה" זה כמו להגיד- לא מקבלים את מי שאתה אנחנו ממש מקווים שתשתנה.
לדעתי זה הרסני ברמות על.
 
למעלה