הבגרות בהסטוריה

חוטהשני

New member
כי התפתחות המצוות באותם ימים נבעה בגלל כל התהליכים שהתרחשו אז. כמו קביעת הסידור, נטילת לולב (לפני זה לא היו כללים ובעקבות החורבן הכללים נערכו....)

בספר יש התייחסות רבה על כל הסובב כמו האימפריה הרומית, היוונים - אבל די הגיוני שבספר יהודי, תהיה התייחסות גם לחורבן הבית ולכל מה שמשתמע מזה...
(אגב, גם ישו מוזכר בספר...)

בכמה ראשי פרקים יש סרגל זמן שמתואר בו במקביל גם הדברים שקרו בארץ וכן הדברים שהתרחשו בעולם...
 

נומלה

New member
לא נעים לי להגיד אבל

ישו הנוצרי.. זה לא מה שקרה בעולם. זה מה שקרה בירושלים (שלמיטב ידיעתי נמצאת בארצנו הקטנטונת). וקביעת סידור, ונטילת לולב עם כל הכבוד לא השפיעו בהוא זה לא על ההסטוריה העולמית ולאו על ההסטוריה היהודית. לא על נפילת בית שני ולא על היהודים בגלות וודאי וודאי לא על התקומה. לא רלונטי מבחינה הסטורית. לא שינה לשום תהליך הסטורי שקרה.
 

חוטהשני

New member
את האמת זה מאד עצוב מה שאת כותבת... ורואים עד כמה לא לימדו את הדור שלך
(אני זוכרת שבבר אילן היו סטודנטים שאמרו לי עד כמה 'לימודי היסוד' ביהדות העשירו אותם כי המון דברים לא לימדו אותם...) וזאת באמת אחת הסיבות שבשנים האחרונות הכניסו בשנים האחרונות לימודי מורשת בחטיבות...

עד סוף בית שני לא היה בעצם שום דבר כתוב ביהדות... הכל עבר בע"פ. גם לא היתה תפילה כמו שנהוג כיום בבתי כנסת - כי הכל התנהל בבית המקדש בירושלים. קביעת הסידור זה תהליך שהתרחש בגלל שבית המקדש נחרב - כי כבר לא היה מקום בו אפשר לנהל את הטקסים שהיו נהוגים - לכן התחילה התפילה לפי סדר מסויים...
כנ"ל נושא הלולב (זאת הדוגמה שראיתי בספר - לא ראיתי את נושא השמיטה שהזכרתם פה...) היו שאלות לגבי קיום המצווה שנבעו בגלל השינויים שהתחוללו באותה תקופה...
לכן זה בהחלט נקודה רלבנטית הקשורה ללימודי ההיסטוריה....
לא מבקשים מהם להתחיל להתפלל/ליטול לולב/לקיים שמיטה - אלא להבין מדוע היו בכלל שינויים באותם מצוות.
שינויים שנבעו, כאמור, בגלל תהליכים היסטוריים/מדיניים...
 

נומלה

New member
לא נעים לי להגיד לך אבל

"הדור שלי" או שמא נאמר בבית הספר אוכל השפנים שבו למדתי, לימדו משניות, לימדו גמרא ולימדו על שמיטה גם. ועדיין קשה לך להסביר לי איך הויכוח על השמיטה שאגב מוזכר בספר ההסטוריה של בני במשמעותו לגבי חקלאות ולא לגבי הלוואות אם כבר מדברים על השפעות ארוכות טווח, השפיע כהוא זה על ההסטוריה היהודית.

אז אולי במקום להניח הנחות (שגויות) על ההשכלה שלי תאירי את עינינו למה מנקודת מבט של תהליכים שחוו היהודים זה היה משמעותי מעבר לעוד פיסת מידע אנקדוטאלית?
 

חוטהשני

New member
אבל שמיטה זה כן נושא ועניין שעוסקים בו גם כיום....

כמו שציינתי נדמה לי ש'היתר המכירה' די מתבסס על השיטה של הלל (בעוד שהחרדים מנסים להקצין שוב בדבר שגם בעבר לא הקפידו עליו כל כך
)
 

נומלה

New member
גם רוחצים ידיים אז מה?

קומץ אנשים עוסקים בצורה אובססיבית בנסיון לרבע את העיגול ולהתאים חוקים שהיו נכונים לפני 2000 שנה. האם זה משפיע על חיינו בארץ היום? האם זה משנה משהו לעם היהודי בפזורה? החלק החקלאי של השמיטה לא מענין אף אחד חילוני. סיפור הפרוזבול מעיד בצורה מענינת שהלל הזקן הבין שרעיון שמיטת החובות מביא בדיוק לתוצאה הפוכה ממה שרצוי ולכן הורה שצריך להפטר מזה. האם זה בספר? כמובן שלא. כי זה כמעט הכשרת השרץ.
 

חוטהשני

New member
מאיזה הוצאה הספר? כי בספר הלימוד שאצלנו (מ"מ) ממש לא מוזכרת השמיטה אלא מקבץ קטן של הלכות - וגם שם זה מוזכר בקצרה כדי להבין את התפתחות ההלכה... שהיא גם חלק מהתפת' העם היהודי...

אגב נדמה לי שאני זוכרת בשעתו את הדיונים מדוע התחילו ללמד על אותה תקופה...
בזמנו התעסקו בעיקר מתקופת ההשכלה ואז קמו כמה היסטוריונים שטענו שלא הגיוני שתלמיד לא ידע בכלל גם הבסיס לאותם שנים רבות שהיהודים היו בגלות - וחשוב ללמד את ההיסטוריה של בית שני-חורבן הבית ועוד....
 

חוטהשני

New member
גם העולם העתיק הכיל בעיקר את אירופה ואסיה.
אמריקה הגדולה נתגלתה רק בסוף המאה ה-15...
 

חוטהשני

New member
אבל לא נראה לך הגיוני שבבתי ספר בארץ יתמקדו גם בהיסטוריה היהודית ?
זה כמו שבארה"ב ילמדו את ההיסטוריה של העולם מבלי ללמד על עצמאות ארה"ב-מלחמת האזרחים וכד'...
 
תרבות ישראל היא מה שהמורה עושה ממנו

היא יכולה לשמש להכניס תכנים דתיים אורתודוכסיים בדלת האחורית, והיא יכולה לשמש להכניס תכנים חתרניים לחלוטין באותה דלת. אני לימדתי י"ח ברנר, א.ד. גורדון, ביאליק, אלתרמן, וגם רש"י, ופיסקות שנויות במחלוקת, ועל ישיבות פולין, ועל חיים חילוניים באירופה לפני השואה, מנדלסון, על התנועה הקיבוצית, והציונות הסינתטית, והציונות הרוחנית ועוד הרבה. עניין של בחירה.
 
נורא מוזר. אצל בתי זה היה רק פסיקוון

מהנושאים. הבחינה שלה היתה יותר על בית שני ואח"כ היסטוריה מודרנית היא בחרה אם ככה קוראים לזה.

וגמרנו את הבחינה.
 

roniron40

New member
זה באמת ככה,לא ממש כמו שתיארו(בהקצנה)

רק שיש אנשים,ישראליים-יהודים,שכל איזכור של היהדות(על כל
תקופותיה)-גורם להם לחלחלה.כל מה שקשור ל"רבנים"(חייזרים לדעתם..) זה מוקצה מחמת מיאוס,ומיותר לילדיהם/ן הצפונבוניים
ללמוד בעניין.
 

חוטהשני

New member
זה מזכיר לי סיפור שמנהל תיכון צרח על הספרנית שהמילה 'דת' נמצאת ככותרת על מדפי הספריה...
הוא ממש התחלחל מזה היא סיפרה.
היא ניסתה להסביר לו שדת (שזה אגב מס' המיון השני שנמצא במספרי המיון...) זה גם מתייחס לנצרות ולכל...

אז עכשיו המילה יהדות נראית מבעיתה....
הרי היהדות זה בעצם ההיסטוריה שלנו - כל הפרעות, גלות ספרד, סופות בנגב, השואה ועוד....
..
 

BrightEye

New member
מה שמראים כאן זה בדיוק הפוך

תחת הכותרת היסטוריה בעצם תופס נפח גדול של לימודים על הדת היהודית.
וזו בדיוק השאלה- מה מכניסים תחת הכותרת הזו ואיזה חלק זה תופס מתכנית הלימוד.
 

חוטהשני

New member
אבל האם לא נראה לך הגיוני שילד יהודי ילמד/ידע על תקופת בית שני ? על כל מה שהתחולל שם ???
(באמת במגזר החרדי בנושא הזה מלמדים דברים שקשורים יותר למשנה ממש - וחלקם גם לא בטוח שהיו כמו 'עשרה הרוגי מלכות'....)
הרי הנושאים הללו הם חלק מההיסטוריה - כל נושא המרד הגדול (שאנחנו דווקא למדנו בשעתו בז'-ח'), מרד בר כוכבא ועוד... (כמו שציינתי זה כמו שבארה"ב לא ילמדו בעתיד על מלחמת האזרחים... כי כאמור מלחמת בר כוכבא זה נושא לאומי/היסטורי ובכלל לא דתי !!!)

אגב בעבר לימדו בכיתות יא על מלחמת העולם השניה מבלי ללמד על השואה ואז קמה זעקה בארץ - איך לא מתמקדים בנושא השואה...
 
למעלה