האם הייתם כועסים?

[רגליים קרות]

נעלב, נעלב.

 

[shellyland]

נעלב זאת אופצייה לגיטימית.

השאלה היא למה. אפשר להעלב מכל מיני סיבות, וכולם קשורות באישיות שלנו ולא של אלה שמעליבים אותנו. אני, למשל, כשקראתי לראשונה את הסיפור של האגס, חשבתי שלו הייתי במקומו, היה מאוד מעליב אותי לגלות שאני נמצאת מחוץ לקבוצה שחשבתי שאני בתוכה. אבל כי אני כזאת והשתייכות היא אחד הדברים הכי חשובים לי. אולי גם הייתי נעלבת מהקלות בה ביטלו אותי, כי אני כמהה אובססיבית להכרה ומכלה את כוחותי בלנסות להנכיח את עצמי. הייתי נעלבת שלא הצלחתי איתן. אולי גם העימת עם הפער בין המציאות לבין איך שאני הייתי רוצה לראות את המציאות (או רואה אותה שלא בצדק). כאלה דברים. אבל כולם דברים שלי. שאני צריכה לטפל בהם. בלי קשר למי עושה לי מה.

 

[רגליים קרות]

גפ אני נוטה להעלב בקלות

ממגוון סיבות, ומאד קשה לי לצאת מזה. אולי נקים קבוצת תמיכה?

 

[shellyland]

טוב.

 

[רחוב האגס 1]

לחלוטין כן

אבל מה שאני אגיד לה הוא לא שהיא רעה, כי בבחירה שלה אין כל רוע. להיפך - יש יותר מדי כוונות טובות. היא חשבה שהיא עושה מעשה טוב, אבל עשתה מעשה שטותי. אני אגיד לה שזה בסה"כ היה תמוהה עד כדי מעליב, ושזה גם מתחבר לדברים אחרים שכבר אמרתי לה כמה פעמים (בעיקר לגבי הנטיה שלה לנסות את הבלתי אפשרי - לצאת בסדר עם כולם כל הזמן).

 

[shellyland]

אתה שוב עסוק באישיות שלה במקום של עצמך.

 

[nutmeg]

לסכם מעשים של מישהו

כטובים רעים או שטותייים זה לשפוט אותו. מנסים להגיד לך פה שהדרך בה אתה שופט לא מובילה לשום מקום ולא מקדמת. מה שאתה חושב במיטב השיפוט שלך על אנשים, לא משנה אותם ולא משנה את המציאות. רד מהעץ. יש משהו פה שאתה לא תופס מכל מיני סיבות שאת חלקן אתה גם יודע. התעצבנת, התייעצת, 20 איש אומרים לך פחות או יותר את אותם דברים -- עזוב את זה. פשוט עזוב.

 

[צימעס]

../images/Emo127.gif וזה כלל לא קשור למה שקרה לך עכשיו

כלומר - אילו היית פותח שרשור ושואל "כיצד עלי להסביר ל נ' שהיא יכולה בקלות להשתנות ולהפסיק לעשוןת שטויות מרוב רצון להיות בסדר עם כולם", מוסקט היתה אומרת לך, ובצדק, שזה בלתי אפשרי, ולכן עדיף לא לנסות.

 

[רחוב האגס 1]

וזה לא במקרה

שלא ניסחתי כך את הסיפור - מה שאני רוצה זה לא לשנות אותה, אלא להבהיר כמה ההתנהגות שלה לא הייתה נכונה.

 

[החטא והשופטת]

אל אלוהי שמיים!

ההתנהגות שלה כן היתה נכונה. מה שלא היה נכון זאת התגובה הרגשית שלך להתנהגות שלה.

 

[החטא והשופטת]

רוצה לומר -

בחן את הסיטואציה מתוך התבוננות פנימית, לא חיצונית.

 

[רחוב האגס 1]

ההתנהגות שלה הייתה נכונה לשיטתה

לא נעשתה מרוע - זה בטוח. אז אני לא הולך להתייחס אליה כאל מי שעתה מעשה רע במודע.

 

[החטא והשופטת]

אוגס. בפעם המיליון:

ההתנהגות שלה לא רלבנטית כאן. ההתנהגות שלך היא זאת עליה אתה צריך ליישם את שיטות האימון החדשות שלך.

 

[nutmeg]

OK - בוא נלך עם מה שאתה רוצה

רק לרגע בתור סימולציה אתה בא למישהו ולא רוצה לשנות אותו אבל להבהיר לו שההתנהגות שלו לא נכונה. תעמוד מולו ותגיד: צ'מע בעניין הזה והזה התנהגת לא בסדר ולא נכון. וההוא - יסתכל עליך בהרמת גבה וישאל אותך: למה מי מת והמליך אותך להיות זה שקובע לי אם איך שאני מתנהג זה נכון או לא נכון? ואז אתה תגיד: אני אומר לך שזה לא נכון - כי עובדה, נעלבתי ממך. וההוא יגיד: ההעלבות שלך היא עדיין לא הקריטריון לפיו אני קובע אם הדברים שאני עושה נכונים או לא. ההעלבות שלך רק קובעת שאתה נעלב כשלא מגלים לך דברים שלדעתך היו צריכים לגלות לך. Big fucking deal! אז לא גילו לך! אני חייב לך משהו? ואז אתה תגיד: כן, אתה חייב להתנהג ככה שאני לא יעלב ממך יותר... נו? וזה לא בא כדי לשנות אנשים?

 

[רגליים קרות]

אז מה עושים עם אנשים

שאת חפצה בחברתם, ובסה"כ הם מסבים לך טוב יותר מאשר רע, אבל יש להם כל מיני דברים שנורא מרגיזים אותך, והם יודעים את זה, ולמרות זאת הם לא משנים ממנהגם. ברור לי שהכותרת מכשילה, כי אין באפשרותי לעשות איתם כלום, אלא רק עם עצמי. אבל אני לא יודעת איך או מה.

 

[nutmeg]

טוב - אין מתכון

ובסופו של יום כל אחד עושה את החשבון שלו של כמה הוא יכול/מוכן 'לסבול'. בסופו של דבר אנשים שטוב לך איתם אבל פה ושם מעצבנים אותך, באופן אוטומטי את מווסתת את זמן השהות שלך איתם. הוויסות מאפשר לך ליהנות מהטוב ולא לצאת מדעתך מהעיצבונים. יש לי כמה חברים כאלה - שאני יכולה איתם במינונים מסויימים שמעבר להם נעשה לי צפוף באוזן. אני לא מאשימה אותם או מצפה שיהיו אחרים או שישתנו לכבודי - אלא מווסתת את ההישארות בסביבתם עד כמה שאני מסוגלת.

 

[רגליים קרות]

ממש חבל שאי אפשר לשנות אחרים.

אבל אין מצב שמישהו שאכפת לו ממך מוכן לשנות מעצמו קצת כדי לגרום לך אושר? זה לא מחזיק מעמד, כאלו דברים? אין מה לנסות אפילו? ובהנחה שמפסיקים להאמין שיחול שינוי באחר - האם צריך להעמיד פנים שהכל בסדר וזה לא מפריע לך יותר, או להמשיך לפמפם שדברים מסוימים מפריעים? האם יש בכלל תשובות לשאלות שלי?

 

[צימעס]

לדעתי,

אם משהו מאוד מפריע לך, ואת מבקשת טובה - בשביל עצמך, יש סיכוי שיתאמצו לעזור לך, גם אם זה לשנות הרגל שלהם. אבל זה רק אם ברור לך שאת לא מנסה לשנות (בפרט לשפר) בנאדם, אלא מבקשת שינוי התנהגותי למענך.

 

[nutmeg]

אם היה אפשר

היו גם יכולים לשנות אותך... ואז אולי לא היית צריכה לשנות אחרים כי את כבר היית אחרת. מה שצימעס אמרה: את אומרת זה וזה מפריע לי, האם אתה מוכן ככה וככה? -- אם מדובר באדם שמוכן, לכבודך לעשות מאמץ הרווחת. אם לא, הוא לפחות יידע מה מפריע לך וכשזה יעלה שוב בלי הרבה 'רגשי' תוכלי להגיד משהו כמו: טוב, עד כאן. מעכשיו זה מפריע לי אז נפסיק להיום.

 

[רגליים קרות]

אותי? לשנות? אין צורך, הרי אני מושלמת ../images/Emo68.gif

האם מכך ניתן להסיק שאדם שלא משנה משהו בהתנהגותו למעני (שכמובן נאמר לו פעמים רבות) - אני לא חשובה לו מספיק?