האם הייתם כועסים?

[shellyland]

לא.

היא יושבת בכל הגוף. במקומות שמרגישים בהן וחושבים בהם. לא רק במקומות שחושבים בהם.

 

[רחוב האגס 1]

היית שם שאת יודעת מה זה?

 

[רחוב האגס 1]

מי שלא היה שם לא יכול להגיד שזה בולשיט

וזה לא רק של ימים בודדים - יש לזה המשך שמתקיים כל שבוע. וחשוב מזה - לוקח זמן ואימון להפנים את זה וליישם את זה, ולכן טוב שהמקרה הזה בא רגע אחרי אותו סופ"ש.

 

[החטא והשופטת]

אז איך זה שאתה לא מצליח במקרה הזה ליישם?

 

[רחוב האגס 1]

זה מקרה קלאסי לאימון

לוקח זמן ליישם את מה שלומדים שם - לא יוצאים משם אחרי סופ"ש אחד עם תפיסה חדשה לחלוטין לגבי החיים. המבחן האמיתי מגיע כשמתרחשים מקרים כאלה ואז אתה צריך לראות מה הדברים החדשים שאתה יודע.

 

[החטא והשופטת]

נו...?

אז מה הדברים החדשים שאתה יודע?

 

[רחוב האגס 1]

זה מתחבר עם מה שכתבתי לך למטה

 

[רחוב האגס 1]

ודווקא בעזרת אותו קורס

אני יודע שזו לא הכוונה שלה שהייתה רעה, אלא שיקול הדעת שלה שהיה לא נכון. עודף בכוונות טובות. ובכל-זאת עם התייחסות למה שאת כתבת - אין כאן שום עניין של חוב. זה ממשלא נכון שהיא "לא החליטה עבורך שום דבר". בעצמה היא אמרה שהם "חשבו למי להודיע ולמי לא..." כלומר - כשזה נודע לה, הייתה בידה האפשרות להודיע לעוד אנשים, בין השאר לי, על הסיפור - והיא בחרה במודע שלא. כלומר - אולי בלי לדעת היא כן החליטה בשבילי. החליטה שאני לא אדע מזה. היא הניחה שאני ממילא לא ארצה לבוא לשבעה, ולכן היא החליטה מראש את הדבר שהיא חשבה שאחליט בעצמי. וזו הטעות.

 

[shellyland]

אופיתך. אתה פשוט לא מבין את הנקודה.

א. שיקול הדעת שלה היה מצויין, לאור איך שהיא רואה את הדברים. ב. זה לא אמור לעניינותך, מה היה שיקול הדעת שלה, כל עוד אתה מבין שזה לא משהו אישי נגדך. השאר פשוט לא רלבנטי. תפסיק לעשות את זה עליך.

 

[רחוב האגס 1]

אישי נגדי - זה בטח לא

אבל זה היה פוגע ולא לעניין. את יודעת לאן מובילה דרך שרצופה בכוונות טובות, לא? אז זה המקרה.

 

[shellyland]

אבל לא היו לה כוונות טובות.

לא היו לה כוונות בכלל. וגם אם היו - הן לא מעניינך.

 

[צימעס]

נדמה לי שיש פער בתפיסה שלכם את ה"אירוע"

מבחינתך - אבל אמור להיות public knowledge, וניחום אבלים היא מצווה מובנת מאיליה. מבחינתה - קרה משהו אישי, מספרים רק לקרובים ביותר, ומופתעים אם מישהו ממעגל רחוק יותר מביע ענין. ראה למשל את האופן בו מבט מהצד רואה את הדברים. תכלס? לך, בקר, נחם. שכח את השיחה (שהיתה וגם זו שאתה תכננת לעשות), זה לא לכבודך.

 

[תרנגולת ערומה]

../images/Emo45.gif

 

[רחוב האגס 1]

קודם כל

אכן התקשרתי אליו, אפילו לפני שכתבתי כאן את הסיפור ובלי קשר לדיון. לא, אני באמת לא חושב שצריך לפרסם את האבל בפומבי (ותסלחי לי שאין לי כוח לעבור עכשיו לאותיות אנגליות

), אבל רמת הקרבה היחסית שלי אליהם, גם אם היא לא קרובה לכולם, היא מספיק סבירה כדי שאפשר יהיה לשאול אותי אם אני מעוניין להצטרף לביקור בשבעה. וזה בדיוק מתחבר למה שאת אומרת - זה מה שצריך לעשות כדי להופתע מזה שאנשיפ פחות קרובים מביעים עניין. אבל אם מסתירים את זה מהם במודע (ומה שהיא אמרה לי זה במילים אחרות שהיא הסתירה את זה ממני במודע) - איך הם יוכלו להתעניין? הרי לא היה חסר הרבה שעד עכשיו לא הייתי יודע מזה בכלל. בהחלט היה יכול להווצר מצב שהוא חוזר מהשבעה בשבוע הבא, אני כלל לא התענייתי בו לא במהלך השבעה ולא לאחר מכן, כי אני עדיין לא ידוע שהוא היה בכלל באבל, ובסוף הייתי יוצא רע. למה?

 

[shellyland]

בעיניך. סבירה בעיניך. לא בעיניהן.

 

[מאי יולי]

היא לא הסתירה ממך במודע

אם זה חוג כזה קטן, אז סביר להניח שבכל מקרה היית מגלה (ואכן גילית). נשמע לי סביר מאד שהיא התלבטה למי להודיע ובחרה במי שחשבה שהם חברים קרובים שלו, והניחה שלשאר האנשים הידע יגיע בשיטת חבר מביא חבר. למה בכלל זה התפקיד שלה להודיע לכל החוג?

 

[רחוב האגס 1]

מרגע שהיא אמרה

"חשבנו למי הכי מתאים להודיע" - זה אומר שהבחירה שלה הייתה מודעת ושהיא עצמה חשבה שלהודיע זה התפקיד שלה. זה בדיקו העניין - אני לא חושב שזה בכלל היה צריך להיות התפקיד שלה, ולא היא תחליט מי ידע מזה ומי לא. על זה, בעצם, הסיפור.

 

[החטא והשופטת]

ברור שהיא תחליט.

אף אחד לא מינה אותה להיות המודיע הלאומי. היא היחידה שמחליטה את מי לשתף במידע שיש לה ואת מי לא. זה לא שביקשו ממנה להודיע לך והיא בחרה במזיר להסתיר. היא גם לא הסתירה - היא בסך הכל לא שיתפה אותך. זכותה המלאה.

 

[צימעס]

לא "היית יוצא רע".

ועל כל פנים, הדאגה שמא היית יוצא רע - במה הי אטובה יותר מהדאגה של ההיא "לצאת בסדר עם כולם"? במקרה הגרוע, היית מתקשר אליו בעוד שבועיים, אומר לו "שמע, לא ידעתי, אני מתנצל, חשוב לי מאוד לנחם אותך, גם אם באיחור". כשאני אומרת "publick knoledge" (סלח לי על האנגלית, זה מונח שאני רגילה אליו), אני לא מתכוונת לכך שהן היו צריכות לתלות מודעה או לעשות טלפונים לכולם, אלא לברור מאיליו בשבילך - שלא מסננים, לא מתלבטים, אומרים לכל מי שפוגשים וכו'. וזה בדיוק הפער בעמדות (שנובע מתרבות!) שלך ושלה. הנה לך פתיח אישי בשביל סמינריון על פערים-בין-תרבותיים (יש עיסוק בפערים כאלה בחוג לפולקלור?)

 

[shellyland]

החוג לפולקלור לא עוסק בפערים אלא במגוון.