דיוני סדרות #145

[טוני החתול]

כל מי שיש לו משהו להגיד על סדרת טלוויזיה ולא רוצה לפתוח נושא במיוחד מוזמן לכאן

 

[דיברגנט חדש]

בהמשך לשרשור קודם ולבקשתו של טוני החתול בתגובה #103 שלו, אתן מס' מילים על הסדרה הבאה:

ספוילר: מוות ממכת ברק

מדובר על שנת 1880, לאחר רצח לינקולן, הנשיא ה-16 של ארה"ב, ב-1865, יש שם שקרן בשם צ'ארלס גיטו שהוא מנסה בכל כוחו להתקרב לנשיא ולסנטורים וכל הזמן דוחים אותו מכל וכל ובסוף הוא רוצח את ג'יימס גרפילד, הנשיא ה-20 של ארה"ב, בכדי שארתור צ'ארטר, סגנו, יתמנה במקומו.
אגב, גארפילד בכלל לא רצה להיות נשיא, מישהו אקראי רשם את השם שלו לאחר נאומו וזה צבר תאוצה בניגוד לרצונו.

 

[דורי 1981]

ספוילר: הדיפלומטית 3.7

פרק אחד לסיום העונה (תהיה עוד אחת). מצב כמעט דמיוני (או שלא?)של יריבות בין ארה"ב לבריטניה, כשהאחרונה בחסות טרודבריג' (פופוליסט בריטי) מטילה על ארה"ב את האחריות למותם של 222 נחתים בריטים. קייט הופכת עם כל האמריקאים לאישיות בלתי רצויה -ודומה שנדרש משהו ברמה של נס כדי להחיות את הברית בין שתיהן.

 

[didalf]

אחוזת דאונטון 605

ספוילר: אחוזת דאונטון 605

גיזסס חשבתי שרוברט הולך להתעלף או משהו אבל לאאא הוא הקיא דם כמו בסרט אימה וואטדהפאק?
טוב מקווה שהוא יהיה בסדר שלא ימות לי גם.

וואי איזה מתישים הם עם הדיון הבלתי נגמר על הבית חולים חפרתם רצח. אבל סבתא משעשעת.
בטח התקרית הזאת תשכנע את אחד הצדדים בנוגע לבית החולים, אבל לא יודעת את מי

ובכן גילינו שאידית נולדה ב1892 מה שאומר שהיא גדולה ממני ב100 שנים בדיוק.

פפףף מכל הדברים הדפוקים שהמשרתת המעצבנת של סבתא עשתה על זה שהיא העליבה רופא היא החליטה שזה ככ נורא שצריך לפטר אותה??

מה מרי את בדרך לקלוט שמריגולד היא הבת של אדית? בוקר טוב חמודה

 

[Lhuna3]

אחוזת דאונטון 605

ספוילר: אחוזת דאונטון 605

גיזסס חשבתי שרוברט הולך להתעלף או משהו אבל לאאא הוא הקיא דם כמו בסרט אימה וואטדהפאק?
טוב מקווה שהוא יהיה בסדר שלא ימות לי גם.

וואי איזה מתישים הם עם הדיון הבלתי נגמר על הבית חולים חפרתם רצח. אבל סבתא משעשעת.
בטח התקרית הזאת תשכנע את אחד הצדדים בנוגע לבית החולים, אבל לא יודעת את מי

ובכן גילינו שאידית נולדה ב1892 מה שאומר שהיא גדולה ממני ב100 שנים בדיוק.

פפףף מכל הדברים הדפוקים שהמשרתת המעצבנת של סבתא עשתה על זה שהיא העליבה רופא היא החליטה שזה ככ נורא שצריך לפטר אותה??

מה מרי את בדרך לקלוט שמריגולד היא הבת של אדית? בוקר טוב חמודה

סופסוף פרק שכתבנו עליו משהו... (אבל רק קצת, אל תצפי ליותר מדי)

ספוילר: דאונטון אבי - 6X05 תגובות מהעבר

דיוני סדרות לאמצע שבוע[IMG]http://timg.co.il/f/Emo441.gif[/IMG]

דיוני סדרות לאמצע שבועדונו. ביום חמישי הקרוב עלינו לטובה אפתח את הפינות הרגילות בשעות המוקדמות של הבוקר.

www.tapuz.co.il

 

[didalf]

ספוילר: אחוזת דאונטון 605 תגובות לאתם מהעבר

סופסוף פרק שכתבנו עליו משהו... (אבל רק קצת, אל תצפי ליותר מדי)

או מזל טוב
דווקא לא הרגיש לי פרק טוב במיוחד, כאילו סבבה כמו האחרים. דווקא היה לי פחות מה לומר למשל.

אחרי יותר מידי פרקים שבהם לא קרה כמעט דבר מעבר לשיחות משמימות על בית החולים...

כן זה חופר רצח

ואומנם היה צפוי למדי שלרוברט יהיה מצב רפואי בארוחה (עם כל הכאבים שלו לאחרונה) עדיין היה ממש מפתיע כשהוא הקיא דם על כל השולחן כאילו זה English Horror Story.

הקטע עם הדם היה קצת וואוא

הקטע עם הדם היה לגמרי וואו, אפילו קשה לצפיה בשבילי. לא ציפיתי בסדרה כזאת למשהו כל כך גרפי...

חחח כולכם מזועזעים כמוני מעניין הדם בארוחה זה באמת היה נורא ומאד לא אופייני.
חחח "אנגליש הורור סטורי" ממש

אולי לקראת הסוף גם יסדרו לטבחית סוף רומנטי עם חמה של דייזי....

אני גם חושבת שגב' פטמור והחם של דייזי יסתדרו בסוף יחד

אה אתם חושבים?

ומהמרת שגם דייזי עם הבחור שלא יודע לקרוא

זה אני גם חשבתי אולי

אני גם אוהבת את פין, אבל מצד שני נראה לי הכי מתאים שמרי וטום בסוף יתחתנו... סגירת מעגל.

מי זה פין? הנהג מרוצים?
אני גם תהיתי לגבי מרי וטום אם זה משהו שאני רוצה ואם זה הולך לשם. לאדעת
אני חושבת שהיא רואה בו ממש אח וזה יהיה מוזר.
אבל בכל מקרה אני ממש אוהבת את החברות שלהם.

אני עדיין לא בטוח אם מתקדמים לאנשהו עם עלילה לתומאס העונה.

כן לא ברור הוא גם בלופ סביב עצמו

 

[טוני החתול]

ספוילר: אחוזת דאונטון 605 תגובות לתגובות לעבר

סופסוף פרק שכתבנו עליו משהו... (אבל רק קצת, אל תצפי ליותר מדי)

איזה כיף לגלות שכתבתי על פרק בעבר.
זה אומר שגם בדקת עד כאן אם היו תגובות שלנו על פרקים? כי אני חושב שאני התייאשתי מלחפש תגובות שלי מאז אמצע עונה 4.

זה כזה מוזר לראות את המילים שלי על דברים שאומרים משהו למישהו אחר אבל לי אין מושג כמעט על מה אני מדבר.

חחח כולכם מזועזעים כמוני מעניין הדם בארוחה זה באמת היה נורא ומאד לא אופייני.
חחח "אנגליש הורור סטורי" ממש

אני הייתי ממש שנון

אה אתם חושבים?

כנראה חשבתי (אני אפילו לא זוכר)

מי זה פין? הנהג מרוצים?

אה, גם אני תהיתי מי זה פין. חשבתי שאת תדעי.
אם ככה אני מניח שפין זה כינוי בגלל משהו אחר שהשחקן עשה. (אני מניח שזה לא פין מGlee)

*אוקי בדקתי בIMDB והשחקן שמשחק את הנרי טאלבוט (נהג המירוצים) הוא מת'יו גוד ששיחק דמות בשם פין בסדרה האישה הטובה.

כן לא ברור הוא גם בלופ סביב עצמו

דווקא לגבי טום אני נזכר עכשיו מה יהיה בהמשך העונה. לפחות קצת.

 

[didalf]

ספוילר: דאונטון 605

*אוקי בדקתי בIMDB והשחקן שמשחק את הנרי טאלבוט (נהג המירוצים) הוא מת'יו גוד ששיחק דמות בשם פין בסדרה האישה הטובה.

אההה

דווקא לגבי טום אני נזכר עכשיו מה יהיה בהמשך העונה. לפחות קצת

טום או תומאס?

 

[טוני החתול]

ספוילר: דאונטון 605 - תגובה

טום או תומאס?

אה, התכוונתי לתומאס.
מבלבל שבערך יש להם אותו שם

סופסוף פרק שכתבנו עליו משהו... (אבל רק קצת, אל תצפי ליותר מדי)

דיוני סדרות לאמצע שבוע[IMG]http://timg.co.il/f/Emo441.gif[/IMG]

דיוני סדרות לאמצע שבועדונו. ביום חמישי הקרוב עלינו לטובה אפתח את הפינות הרגילות בשעות המוקדמות של הבוקר.

www.tapuz.co.il

איזה מוזר לראות הודעות מהעבר.
אבל מה שממש מעלה לי נוסטלגיה זה לגבי הפרקים הראשונים של עונה 2 של הנותרים

מצד אחד ממש מביך שכתבתי פעמים את טביעה עם ת' במקום ט'.
מד שני ממש מגניב שחזיתי שעונה 3 תתרחש באוסטרליה לא זכרתי שעשיתי את זה.

 

[didalf]

מבלבל שבערך יש להם אותו שם

אני אמרתי את זה לפני כמה פרקים!

 

[keren or5]

ספוילר: וואנדה-וויז'ן- מחשבות אחרי צפייה שניה

לא יהיו פה ספוילרים רציניים לדברים של מארוול שבאו אחרי זה. (אולי מיקרו ספוילרים כמו אם אני אגיד שזה הפרויקט האהוב עלי של מארוול כולל דברים שראיתי שלהם אחריו, אבל לא משהו מעבר לזה).

יש כ"כ הרבה דברים יפים בסדרה הזאת שקשה לי לדעת מאיפה להתחיל לדבר עליה, אבל אני אתחיל מאיפשהו-
דבר ראשון- הסדרה הזאת היא מחוות אהבת לטלוויזיה. גם אם כל התמה של הטלוויזיה לא היה מתקשר באופן יפייפה למסע של הדמות הראשית של הסדרה, אני עדיין חושבת שהייתי נהנית מהמחוות השונות של הסדרה לטלוויזיה. הפרקים שהיו פשוט מחוות לסוגי סיטקומים שונים נראו כאילו נעשו באהבה רבה לז'אנרים שהם ייצגו. ואני אוהבת איך ככל שהסדרה התקדמה הראו לנו איך הסיפור מתקדם עם הסיטקומים בשנים. אם הפרקים הראשונים היו (ברובם) נראו קיצ'ים להפליא כמו הסדרות שאותם הם ייצגו, אבל כשהגענו לשלב שהז'אנר היה מוקומנטרי שמייצג את ז'אנר הקומדיה של שנות האלפיים (בסדרות כמו המשרד ומשפחה מודרנית) זה היה בפרק שבו ראינו את המשבר הכי גדול בין וונדה ו-ויז'ן, מה שלגמרי מתאים, כי סדרות יותר חדשות בסגנון הזה תמיד נוטות ליותר מבט מפוכח על החיים האמיתיים ופחות מוכרים את האשליה שהכל מושלם כמו הקומדיות הישנות יותר. זה פשוט מהלך מבריק להשתמש בתחלופות הז'אנרים כעוד אמצעי להביע את התהליך הרגשי שהדמויות הראשיות של הסדרה עוברות.
כל הקיום של ווסט-וויו במיוחד בפרקים הראשונים שלא מבינים לגמרי מה קורה פה, היה בו משהו מסתורי, ובדיעבד אפילו מפחיד. ואני יודעת שיש כאלה שישמעו את המילה "מפחיד" וישר יחשבו על זה במובן שלילי, אבל אצלי זה הרי להיפך- סרטי אימה הם הז'אנר האהוב עלי ורגעים בסרטים וסדרות שמספקים לי אימה טהורה הם משהו ראוי לציון בעיני. ומה שלאחרונה שמתי לב, זה שיש הרבה סרטים או סדרות של אימה שלא מוגדרים ככאלה, אבל יש בהם אלמטנים כאלה. האוירה הכללית של הפרקים הראשונים שהדמויות פשוט מתנהגות כמו דמויות בסדרות סיטקום, אבל עדיין יש הרגשה של איזה משהו כזה OFF מתחת לפני השטח, ורגעים הקטנים שנותנים לנו הצצה לכך שמשהו לא בסדר פה, כמו רגע שדמות "מתעוררת" לשניה מהמצב הרגיל שלה, או כשוונדה שומעת שידורים ברדיו, או רואה משהו בצבע בתוך פרק בסדרה שאמור להיות שחור ולבן, עושה משהו ממש קריפי, ואני אומרת את זה במובן הכי טוב. וזה עוד דרך יפה מאוד שהם משתמשים במחוות שלהם לז'אנרים שונים של סדרות כדי ליצור רגעי מתח ואימה. הרי לכל זאנרים שהם מציגים יש את הקונבנציות שלו. אנחנו יודעים שבסיטקומים של 4 מצלמות נשמע צחוק כמה פעמים במהלך פרק, אנחנו יודעת שבסדרה בסגנון מוקומנטרי נראה את הדמויות מדברות למצלמה או מסתכלות למצלמה, הכל מאוד מוכר וידוע, ככה שכשפתאום קורה משהו שלא מסתדר עם מה שכבר התרגלנו לראות, זה יוצר אלמנט של פחד. ויעיד על זה הסרטון הויראלי המקריפ Too Many Cooks שהתפוצץ ב-2014.
אני גם כ"כ אוהבת את המשמעות שאותה אנחנו מגלים ב-Previously On, הפרק השמיני והלפני האחרון של הסדרה שוונדה יצרה את ווסטוויו כעיר בסטיקום טלוויזיוני, זה בגלל שזה המקום הבטוח שלה, זה היה הזמן איכות שלה עם ההורים שלה ועם אח שלה לפני שהיא איבדה אותם). אבל אני חושבת ששום דבר לא היה יכול למכור את הרעיון הזה ולהפוך אותו לכ"כ נוגע ומרגש ועצוב ויפייפה, אם לא המשחק המעולה של אליזבת' אולסון. היא משחקת את וונדה שאי אפשר לא לחמול ולאהוב אותה גם אם יש בעיות אתיות במה שהיא עושה (ואני תכף אגע בזה). הרגע בו אנחנו רואים אותה יוצרת את ווסט-וויו ואת וויז'ן יחד עם השברות הטוטלית שלה הוא אחד הרגעים הכי חזקים, יפים וקורעי לב בעיני ביקום של מארוול.
אני אוהבת את העבודה שהיו אנשים שעבדו על הסדרה הזאת, ולמרות שמרוול בד"כ מרגיש מאוד נוסחתי וכנראה שהיו הוראות מסויימות מהאולפן לקחת חלק מהקווי העלילה לכיוון מסויימים, עדין אמרו לעצמם- אנחנו עדיין יכולים להכניס לפרוייקט הזה משהו קצת יותר עמוק, קצת יותר נסיוני, קצת יותר יצירתי ממה שהאולפן הזה מרשה לעצמו בד"כ. המחווה לסדרות, ההחלטה לחכות ולבנות את המתח של הסדרה, ואיך שזה קיבל את התגמול שלו כשראינו את פרק 8, פשוט נפלא. אפילו שחכתי מהפרסומות הקריפיות שהיו צצות מדי פעם בפרקים הראשונים, לא בטוח שממש היה צריך אותם, אבל אני כ"כ אוהבת את המחשבה שמישהו חשב עליהם וחשב שזה יתרום באיזשהו מובן לסיפור ושאיכשהו מי שאחראי על הכל- אמר פאק איט- זה מוזר, זה הכי לא מארוול, אבל בואו נכניס כמה פרסומות קריפיות ומוזרות באנימציה. פה ושם.
ואני מתה על הקשר של וונדה ו-וויז'ן. אני אוהבת כמה הוא מוזר כשחושבים על זה. אני אפילו לא ממש מקטלגת את זה כקשר בין גבר לאישה, כי וויז'ן הוא לא ממש גבר הוא רובוט?

מה שאני יודעת זה שהקשר בניהם מרגיש מוזר ויפה וטראגי ולא מובן מאה אחוז, יותר דברים שמזכירים סיפורים של מיתוסים, או אגדות. ואני אוהבת את וויז'ן של פול בטני. יש בו משהו מושך מאוד גם כשהוא בגירסה הורודה והמוזרה שלו. יש בו משהו עוצמתי וסקסי, אבל גם שקט ורגיש, ובעיקר משהו שנשאר לא מפוענח, ויש משהו כרגע שלא פיענחו לנו אותו עד הסוף שאני אוהבת. אני לא יודעת אם הדמות תחזור לעולם של מארוול ומה יעשו איתה, אבל אם זה הפעם האחרונה שנראה את הדמות, אני אוהבת את מה שראיתי.
עכשיו לסיפורים שהיו חייבים לדחוף לפרויקט הזה כנראה מתוך חשיבה על העתיד של מארוול- ומה אני חושבת עליהם, ואיך הם השפיעו על הסיפור הכולל:
כמעט כל מי שהיו קשורים לשילד לא היו מעניינים. אני לא טרחתי הפעם אפילו להתרכז בסיפור של מנהל שילד- מה-שמו-נבל-גנרי-של-מארוול, אני מבינה שהיו צריכים להכניס את קו העלילה הזה כדי לקשר את הסיפור כולו איכשהו למארוול, ולא אהבתי את הדמות של רמבו הזאת שהיה נראה שכל הקיום שלה היה כדי להמשיך ולהגיד לנו הצופים שוונדה היא טובה בעצם (ובמובן מסויים גם הדמות של המפקד משילד, וגם אגת'ה קצת היו קיימים בשביל זה). הקטע הוא שאני לא מבינה למה לא יכלו להודות בזה שוונדה הייתה הרעה בסיפור, או לפחות האנטי הירו שעשתה משהו רע אבל בסוף בחרה לעשות את הדבר הטוב. לא חייבים שדמות תהיה טובה כדי שנאהב אותה, או כדי שיהיה לה סיפור מעניין. אבל אני סלחנית לאלמנט הזה עכשיו כי שוב אני מסתכלת על כל הפרויקט הזה בצורה קצת שונה כי אני מבינה שזה פרויקט של מארוול, ואני לא יודעת מי היה אחראי עליו לגמרי, אבל אפילו בסרטים שלהם, במאים שהם לחלוטין "אוטרים" כמו אתגר רייט שהיה אמור להיות הבמאי של אנט מן ועזב בגלל חילוקי דעות עם האולפנים, איזה כוח כבר יש ליוצר של וונדה-וויז'ן שהוא בטח הרבה פחות מוכר ובעל שם- לעשות בדיוק את החזון הבלתי מתפשר שלו? אז הוא היה צריך להתפשר על דברים מסויימים, ועדיין זה טוב, כי הדברים הטובים שקיבלנו הם כל-כך טובים!
ואי אפשר להגיד שהכל רע בחלקי עלילות המשנה שהיו אמורות להרים לפרוייקטים לעתיד-
אהבתי מאוד את דרסי ששימשה קול ה"מטא" של הסדרה והייתה חלק מקו העלילה של שילד

והקו עם אגת'ה לא התאים נרטיבית לכלום (אנחנו מגלים שזה לא היה "אג'תה כל הזמן הזה", אנחנו רק יודעים שהיא זאת שהביאה את פייטרו המזוייף ורצתה לגנוב את הכוחות של וונדה). אממה?- קיבלו את קת'רין האן במיטבה. היא למעשה הייתה צריכה לשחק 3 דמויות שונות במהלך הסדרה. הראשונה-אגנס, שחשבנו בהתחלה שהיא תושבת רגילה בעיר כמו כל התושבים הרגילים, אחר כך את אגנס "מתעוררת ברגע מסויים ומשחקת אישה שהמוח שלה נחטף ע"י וונדה כמו שאר האנשים שהתעוררו לרגע", לפני שאנחנו מגלים שהיא בעצם אג'תה אול אלונג- ואז כמובן לשחק את אגת'ה האגדית וגם קיבלנו שיר אדיר (אגת'ה אול אלונג) וסדרת בת מרתקת, אז אני לא יכולה יותר מדי להתלונן (אבל כן, נארטיבית היא רק שם כדי להיות סוג של טיזר לסדרה שעשו אחר כך עליה). חוץ מזה שאהבתי את הקרב הסופי בינה לבין וונדה. יש משהו בצורה שבה הם נלחמו כמו מכשפות שמזמנות כוחות שהיה יותר יפה בעיני מקטעי האקשן שיש בד"כ בסרטים וסדרות של מארוול.

 

[didalf]

ספוילר: וונדהויז'ן תגובות למיקי

וואנדה-וויז'ן- מחשבות אחרי צפייה שניה

איך אני אוהבת את החפירות האלה שלך כתבת ממש יפה על סדרה שממש מגיע לה!

כל הקיום של ווסט-וויו במיוחד בפרקים הראשונים שלא מבינים לגמרי מה קורה פה, היה בו משהו מסתורי, ובדיעבד אפילו מפחיד. ואני יודעת שיש כאלה שישמעו את המילה "מפחיד" וישר יחשבו על זה במובן שלילי,

חחחחחחחח בתור האנשים האלה בדיוק אני ממש מסכימה איתך במקרה הזה. האווירה הקריפית והמפחידה מתחת לסיטקומים המתקתקים שברור שמשה פה מאד לא בסדר הייתה מעולה.

אבל אני חושבת ששום דבר לא היה יכול למכור את הרעיון הזה ולהפוך אותו לכ"כ נוגע ומרגש ועצוב ויפייפה, אם לא המשחק המעולה של אליזבת' אולסון. היא משחקת את וונדה שאי אפשר לא לחמול ולאהוב אותה גם אם יש בעיות אתיות במה שהיא עושה (ואני תכף אגע בזה).

נכון מאד מאד וליזי מושלמת

הרגע בו אנחנו רואים אותה יוצרת את ווסט-וויו ואת וויז'ן יחד עם השברות הטוטלית שלה הוא אחד הרגעים הכי חזקים, יפים וקורעי לב בעיני ביקום של מארוול.

וואו כן

אפילו שחכתי מהפרסומות הקריפיות שהיו צצות מדי פעם בפרקים הראשונים, לא בטוח שממש היה צריך אותם, אבל אני כ"כ אוהבת את המחשבה שמישהו חשב עליהם וחשב שזה יתרום באיזשהו מובן לסיפור ושאיכשהו מי שאחראי על הכל- אמר פאק איט- זה מוזר, זה הכי לא מארוול, אבל בואו נכניס כמה פרסומות קריפיות ומוזרות באנימציה. פה ושם.

אני חושבת שהמטרה שלהן היה פשוט להעביר את המצב הנפשי המעורער של וונדה.
וזה למה ככ עצבן אותי בתקופה שזה שודר שהיו מלא קונספירציות מטומטמות שהן יובילו למשהו במקום פשוט להבין שהן מה שהן וזהו.
כאילו אם זה לא איסטר אג שמוביל לתגלית אין לזה משמעות בפני עצמו, חאלס.

ואני מתה על הקשר של וונדה ו-וויז'ן. אני אוהבת כמה הוא מוזר כשחושבים על זה. אני אפילו לא ממש מקטלגת את זה כקשר בין גבר לאישה, כי וויז'ן הוא לא ממש גבר הוא רובוט?

הם הזוג הכי יפה במארוול

ואני אוהבת את וויז'ן של פול בטני. יש בו משהו מושך מאוד גם כשהוא בגירסה הורודה והמוזרה שלו. יש בו משהו עוצמתי וסקסי, אבל גם שקט ורגיש, ובעיקר משהו שנשאר לא מפוענח, ויש משהו כרגע שלא פיענחו לנו אותו עד הסוף שאני אוהבת. אני לא יודעת אם הדמות תחזור לעולם של מארוול ומה יעשו איתה, אבל אם זה הפעם האחרונה שנראה את הדמות, אני אוהבת את מה שראיתי.

אמורה להיות סדרה שתעקוב אחרי המסע של ויז'ן הלבן.

אממה?- קיבלו את קת'רין האן במיטבה. היא למעשה הייתה צריכה לשחק 3 דמויות שונות במהלך הסדרה. הראשונה-אגנס, שחשבנו בהתחלה שהיא תושבת רגילה בעיר כמו כל התושבים הרגילים, אחר כך את אגנס "מתעוררת ברגע מסויים ומשחקת אישה שהמוח שלה נחטף ע"י וונדה כמו שאר האנשים שהתעוררו לרגע", לפני שאנחנו מגלים שהיא בעצם אג'תה אול אלונג- ואז כמובן לשחק את אגת'ה האגדית וגם קיבלנו שיר אדיר (אגת'ה אול אלונג) וסדרת בת מרתקת

 

[didalf]

אחוזת דאונטון 606-608

606

ספוילר: 606

חחחח כל עניין הבית הפתוח הזה די משעשע כי באמת כיום מי מאיתנו לא טייל באירופה ונכנס לאיזה טירה שהוסבה לאטקרציה תיירותית ותהה "באמת אנשים חיו ככה"??
עדיין אנשים גרים במקומות האלה באנגליה או שזה באמת הכל מוזאונים עכשיו?
וכן חמודים דרך החיים שלכם היא מאד משונה לרוב האנשים הפשוטים.
אבל איזה מדריכות תיירים גרועות הבנות שיעשו קצת שיעורי בית ללמוד את החומר מה זה ככה. מזה שההוא החבר של אדית בכלל נתן להם רעינות איך לנהל את זה אחרת סתם היה כאוס.

חחחח הילד הזה שהגיע איכשהו לחדר של רוברט.

וואי סבתא רצה מזה מהר בשביל אישה בגילה עם מקל
המהומה שהיא עשתה מול כל האורחים

טוב מרי די תחליטי מה ואת מי את רוצה. אבל היא לא מתסכלת על אף אחד כמו שהיא הסתכלה על מת'יו אז גם תחליטי שלא.

טוב קרסון והיוז הנשואים הם די קרינג'

תומאס חמוד באופן מפתיע עם הילדים. חבל שהם כאלה מקובעים יכלו לפתור הכל בלתת לו להיות הנני וזהו
כאילו מצד אחד הוא די נבלה רוב הזמן והתפקיד שלו די מיותר ומה שהוא עושה עם אנדרו נראה חשוד. אבל אני לא מבינה את אנדרו, כאילו לא עדיף לך שידעו שאתה לא יודע לקרוא מאשר שיחשבו שיש לו משהו עם תומאס? באקלים של פעם?
ומצד שני זה בהחלט היה מעליב שאחרי כל השנים האלה קרסון לא סומך עליו עדיין. למרות שהוא כן קצת הרוויח את החשדנותה זאת בלהיות נחש. לאדעת. בסוף כשהוא ישב עם עצמו ובכה כן ריחמתי עליו.
ווי פתאום חשבתי האם הוא יתאבד??

607

ספוילר: 607

עדיין ברגשות מעורבים לגבי תומאס. הוא שחקן מספיק טוב כנראה כדי שאני ארגיש עצובה לראות כמה הוא בודד ואבוד ולאף אחד בבית לא אכפת ממנו ואין לו חברים. מצד שני... הוא די הביא את זה על עצמו.
אולסו באמת שנתנו לו מלאאאאאאא זמן למצוא עבודה חדשה כדי לא לפטר אותו והוא לא עושה כמעט כלום. אף חברה לא נותנת כזה גרייס כיום.
אם מר מוזלי יעזוב להיות מורה הוא יהיה מוכן לרדת דרגה לחזר להיות משרת? כי זה יכול להיות פתרון טוב לכולם.

לא הבנתי, ההוא של המירוצים מתפרנס מזה? או שהוא ממש עשיר ומתחרה לכיף? כי לא הבנתי שהוא עשיר וגם לא הבנתי שיש לו עבודה.
מסכנה מרי לא חשבתי כמה טראומתי לה בעצם זה מכוניות.
וזה באמת תחרות די מטומטמת. והיה ברור שיקרה משהו רע כשההתמקדו יותר מזמן במירוץ הזה.

אני מופתעת למדי שסבתא היא זאת שמרגישה אשמה עכשיו אחרי שהיא יצאה על כל העולם ואשתו
וגם קצת מודאגת היא נראית לי זקנה מידי לצאת לטיול ארוך כזה, ועוד לבדה. מצד שני האשה הזאת תקבור את כולם
אה ויפה שהיא עלתה על זה שהכלה של ההוא שמאוהב באיזבל היא כלבה תחמנית כי אני באמת האמנתי שהיא נחמדה.

חעחע גברת יוז מלמדת את קרסון לקח על כמה זה קשה לבשל

יווווו איזה כלבלבה חמודה סבתא שלחה לרוברט

608

ספוילר: 608

אני לאדעת לא קניתי את זה שמרי באמת מאוהבת בהנרי הזה, אחרת הייתי יותר בעדם. לא הרגשתי אותו דבר כמו שהיה לה עם מת'יו.
אבל אהבתי כשהיא הודתה בפני סבתא (שחזרה בדיוק בזמן תודה לאל) שמה שבאמת מפחיד אותה זה זה שהוא נהג והיא מפחדת להיות אלמנה של תאונת דרכים שוב. צודקת. וסבתא כזאת חמודה
אולסו ממש שמחתי והתרגשתי כשהיא הלכה לקבר של מת'יו לפני זה לדבר איתו. ובכלל לא בכיתי. במיוחד כשהיא אמרה לו שאמנם היא אוהבת את ההוא אבל היא תמיד תאהב אותו זה כל מה שרציתי לשמוע 🥹🥹
וגם זה שאיזבל הייתה שם ונתנה את ברכתה
מממ והם החתתנו אוקי מזל טוב מקווה שהיא תהיה מאושרת. כי כמה שמרי כלבה אני די אוהבת אוהבת אותה בכל זאת.

ו-וואו היא יצאה כלבה. וזה גם היה ברור שזה יקרה. ברגע שהסתבר שאידית עלולה להתחתן עם מרקיז ואאוט-ראנק את מרי, שכרגע מאוהבת במישהו בלי תואר בכלל זה מטריף אותה על דעתה. ויחד עם זה שהיא סופוסף הבינה שמרגיולד זאת הבת של אידית ידעתי שהיא הולכת לפלוט את זה לא בטעות בכלל ולהרוס הכל. זה היה מניאקי ממש. אבל אני לא יכולה לשנוא אותה מה לעשות.
מה שהכי כאב לי זה שהיא רבה עם טום כי הם כאלה אחים חמודים. אבל בסוף הם השלימו גם אז יופי.

אמרתי לכם שתומאס הולך להתאבד! מזל שגברת בקסטר עם מספיק תושיה ותשומת לב לקלוט מה הולך ולהציל אותו.
אבל זה לא לעניין לעשות גילט טריפ עכשיו על זה שהוא התאבד כי הלכו לפטר אותו.
אבל הרגע הכי מתוק היה כשמרי הביאה את ג'ורג' הקטן לבקר אותו איזה חמודדדד היחיד שבאמת אוהב את תומאס חחח
גם אהבתי את רגע ההבנה שלה שהיא קצת כמו תומאס עם נטיה לחבל בדברים despite herself.
אגב נרמז שהמרקיז ההוא שמת היה גיי "הוא היה עדין והתעניין באומנות וצילם גברים דגים" חחחחחחח נובאמת. אני קיוויתי שתומאס ילך לעבוד אצלו וימצאו אחד את השני ושלום על אנגליה.

זה לא יפה שכולם צחקו על גברת פטמור לא הבנתי למה. אבל הם נורא חמודים המשפחה שהם הלכו לעזור לה להחזיר את המוניטין שלה חזרה.

 

[Lhuna3]

ספוילר: וואנדה-וויז'ן- מחשבות אחרי צפייה שניה

לא יהיו פה ספוילרים רציניים לדברים של מארוול שבאו אחרי זה. (אולי מיקרו ספוילרים כמו אם אני אגיד שזה הפרויקט האהוב עלי של מארוול כולל דברים שראיתי שלהם אחריו, אבל לא משהו מעבר לזה).

יש כ"כ הרבה דברים יפים בסדרה הזאת שקשה לי לדעת מאיפה להתחיל לדבר עליה, אבל אני אתחיל מאיפשהו-
דבר ראשון- הסדרה הזאת היא מחוות אהבת לטלוויזיה. גם אם כל התמה של הטלוויזיה לא היה מתקשר באופן יפייפה למסע של הדמות הראשית של הסדרה, אני עדיין חושבת שהייתי נהנית מהמחוות השונות של הסדרה לטלוויזיה. הפרקים שהיו פשוט מחוות לסוגי סיטקומים שונים נראו כאילו נעשו באהבה רבה לז'אנרים שהם ייצגו. ואני אוהבת איך ככל שהסדרה התקדמה הראו לנו איך הסיפור מתקדם עם הסיטקומים בשנים. אם הפרקים הראשונים היו (ברובם) נראו קיצ'ים להפליא כמו הסדרות שאותם הם ייצגו, אבל כשהגענו לשלב שהז'אנר היה מוקומנטרי שמייצג את ז'אנר הקומדיה של שנות האלפיים (בסדרות כמו המשרד ומשפחה מודרנית) זה היה בפרק שבו ראינו את המשבר הכי גדול בין וונדה ו-ויז'ן, מה שלגמרי מתאים, כי סדרות יותר חדשות בסגנון הזה תמיד נוטות ליותר מבט מפוכח על החיים האמיתיים ופחות מוכרים את האשליה שהכל מושלם כמו הקומדיות הישנות יותר. זה פשוט מהלך מבריק להשתמש בתחלופות הז'אנרים כעוד אמצעי להביע את התהליך הרגשי שהדמויות הראשיות של הסדרה עוברות.
כל הקיום של ווסט-וויו במיוחד בפרקים הראשונים שלא מבינים לגמרי מה קורה פה, היה בו משהו מסתורי, ובדיעבד אפילו מפחיד. ואני יודעת שיש כאלה שישמעו את המילה "מפחיד" וישר יחשבו על זה במובן שלילי, אבל אצלי זה הרי להיפך- סרטי אימה הם הז'אנר האהוב עלי ורגעים בסרטים וסדרות שמספקים לי אימה טהורה הם משהו ראוי לציון בעיני. ומה שלאחרונה שמתי לב, זה שיש הרבה סרטים או סדרות של אימה שלא מוגדרים ככאלה, אבל יש בהם אלמטנים כאלה. האוירה הכללית של הפרקים הראשונים שהדמויות פשוט מתנהגות כמו דמויות בסדרות סיטקום, אבל עדיין יש הרגשה של איזה משהו כזה OFF מתחת לפני השטח, ורגעים הקטנים שנותנים לנו הצצה לכך שמשהו לא בסדר פה, כמו רגע שדמות "מתעוררת" לשניה מהמצב הרגיל שלה, או כשוונדה שומעת שידורים ברדיו, או רואה משהו בצבע בתוך פרק בסדרה שאמור להיות שחור ולבן, עושה משהו ממש קריפי, ואני אומרת את זה במובן הכי טוב. וזה עוד דרך יפה מאוד שהם משתמשים במחוות שלהם לז'אנרים שונים של סדרות כדי ליצור רגעי מתח ואימה. הרי לכל זאנרים שהם מציגים יש את הקונבנציות שלו. אנחנו יודעים שבסיטקומים של 4 מצלמות נשמע צחוק כמה פעמים במהלך פרק, אנחנו יודעת שבסדרה בסגנון מוקומנטרי נראה את הדמויות מדברות למצלמה או מסתכלות למצלמה, הכל מאוד מוכר וידוע, ככה שכשפתאום קורה משהו שלא מסתדר עם מה שכבר התרגלנו לראות, זה יוצר אלמנט של פחד. ויעיד על זה הסרטון הויראלי המקריפ Too Many Cooks שהתפוצץ ב-2014.
אני גם כ"כ אוהבת את המשמעות שאותה אנחנו מגלים ב-Previously On, הפרק השמיני והלפני האחרון של הסדרה שוונדה יצרה את ווסטוויו כעיר בסטיקום טלוויזיוני, זה בגלל שזה המקום הבטוח שלה, זה היה הזמן איכות שלה עם ההורים שלה ועם אח שלה לפני שהיא איבדה אותם). אבל אני חושבת ששום דבר לא היה יכול למכור את הרעיון הזה ולהפוך אותו לכ"כ נוגע ומרגש ועצוב ויפייפה, אם לא המשחק המעולה של אליזבת' אולסון. היא משחקת את וונדה שאי אפשר לא לחמול ולאהוב אותה גם אם יש בעיות אתיות במה שהיא עושה (ואני תכף אגע בזה). הרגע בו אנחנו רואים אותה יוצרת את ווסט-וויו ואת וויז'ן יחד עם השברות הטוטלית שלה הוא אחד הרגעים הכי חזקים, יפים וקורעי לב בעיני ביקום של מארוול.
אני אוהבת את העבודה שהיו אנשים שעבדו על הסדרה הזאת, ולמרות שמרוול בד"כ מרגיש מאוד נוסחתי וכנראה שהיו הוראות מסויימות מהאולפן לקחת חלק מהקווי העלילה לכיוון מסויימים, עדין אמרו לעצמם- אנחנו עדיין יכולים להכניס לפרוייקט הזה משהו קצת יותר עמוק, קצת יותר נסיוני, קצת יותר יצירתי ממה שהאולפן הזה מרשה לעצמו בד"כ. המחווה לסדרות, ההחלטה לחכות ולבנות את המתח של הסדרה, ואיך שזה קיבל את התגמול שלו כשראינו את פרק 8, פשוט נפלא. אפילו שחכתי מהפרסומות הקריפיות שהיו צצות מדי פעם בפרקים הראשונים, לא בטוח שממש היה צריך אותם, אבל אני כ"כ אוהבת את המחשבה שמישהו חשב עליהם וחשב שזה יתרום באיזשהו מובן לסיפור ושאיכשהו מי שאחראי על הכל- אמר פאק איט- זה מוזר, זה הכי לא מארוול, אבל בואו נכניס כמה פרסומות קריפיות ומוזרות באנימציה. פה ושם.
ואני מתה על הקשר של וונדה ו-וויז'ן. אני אוהבת כמה הוא מוזר כשחושבים על זה. אני אפילו לא ממש מקטלגת את זה כקשר בין גבר לאישה, כי וויז'ן הוא לא ממש גבר הוא רובוט?

מה שאני יודעת זה שהקשר בניהם מרגיש מוזר ויפה וטראגי ולא מובן מאה אחוז, יותר דברים שמזכירים סיפורים של מיתוסים, או אגדות. ואני אוהבת את וויז'ן של פול בטני. יש בו משהו מושך מאוד גם כשהוא בגירסה הורודה והמוזרה שלו. יש בו משהו עוצמתי וסקסי, אבל גם שקט ורגיש, ובעיקר משהו שנשאר לא מפוענח, ויש משהו כרגע שלא פיענחו לנו אותו עד הסוף שאני אוהבת. אני לא יודעת אם הדמות תחזור לעולם של מארוול ומה יעשו איתה, אבל אם זה הפעם האחרונה שנראה את הדמות, אני אוהבת את מה שראיתי.
עכשיו לסיפורים שהיו חייבים לדחוף לפרויקט הזה כנראה מתוך חשיבה על העתיד של מארוול- ומה אני חושבת עליהם, ואיך הם השפיעו על הסיפור הכולל:
כמעט כל מי שהיו קשורים לשילד לא היו מעניינים. אני לא טרחתי הפעם אפילו להתרכז בסיפור של מנהל שילד- מה-שמו-נבל-גנרי-של-מארוול, אני מבינה שהיו צריכים להכניס את קו העלילה הזה כדי לקשר את הסיפור כולו איכשהו למארוול, ולא אהבתי את הדמות של רמבו הזאת שהיה נראה שכל הקיום שלה היה כדי להמשיך ולהגיד לנו הצופים שוונדה היא טובה בעצם (ובמובן מסויים גם הדמות של המפקד משילד, וגם אגת'ה קצת היו קיימים בשביל זה). הקטע הוא שאני לא מבינה למה לא יכלו להודות בזה שוונדה הייתה הרעה בסיפור, או לפחות האנטי הירו שעשתה משהו רע אבל בסוף בחרה לעשות את הדבר הטוב. לא חייבים שדמות תהיה טובה כדי שנאהב אותה, או כדי שיהיה לה סיפור מעניין. אבל אני סלחנית לאלמנט הזה עכשיו כי שוב אני מסתכלת על כל הפרויקט הזה בצורה קצת שונה כי אני מבינה שזה פרויקט של מארוול, ואני לא יודעת מי היה אחראי עליו לגמרי, אבל אפילו בסרטים שלהם, במאים שהם לחלוטין "אוטרים" כמו אתגר רייט שהיה אמור להיות הבמאי של אנט מן ועזב בגלל חילוקי דעות עם האולפנים, איזה כוח כבר יש ליוצר של וונדה-וויז'ן שהוא בטח הרבה פחות מוכר ובעל שם- לעשות בדיוק את החזון הבלתי מתפשר שלו? אז הוא היה צריך להתפשר על דברים מסויימים, ועדיין זה טוב, כי הדברים הטובים שקיבלנו הם כל-כך טובים!
ואי אפשר להגיד שהכל רע בחלקי עלילות המשנה שהיו אמורות להרים לפרוייקטים לעתיד-
אהבתי מאוד את דרסי ששימשה קול ה"מטא" של הסדרה והייתה חלק מקו העלילה של שילד

והקו עם אגת'ה לא התאים נרטיבית לכלום (אנחנו מגלים שזה לא היה "אג'תה כל הזמן הזה", אנחנו רק יודעים שהיא זאת שהביאה את פייטרו המזוייף ורצתה לגנוב את הכוחות של וונדה). אממה?- קיבלו את קת'רין האן במיטבה. היא למעשה הייתה צריכה לשחק 3 דמויות שונות במהלך הסדרה. הראשונה-אגנס, שחשבנו בהתחלה שהיא תושבת רגילה בעיר כמו כל התושבים הרגילים, אחר כך את אגנס "מתעוררת ברגע מסויים ומשחקת אישה שהמוח שלה נחטף ע"י וונדה כמו שאר האנשים שהתעוררו לרגע", לפני שאנחנו מגלים שהיא בעצם אג'תה אול אלונג- ואז כמובן לשחק את אגת'ה האגדית וגם קיבלנו שיר אדיר (אגת'ה אול אלונג) וסדרת בת מרתקת, אז אני לא יכולה יותר מדי להתלונן (אבל כן, נארטיבית היא רק שם כדי להיות סוג של טיזר לסדרה שעשו אחר כך עליה). חוץ מזה שאהבתי את הקרב הסופי בינה לבין וונדה. יש משהו בצורה שבה הם נלחמו כמו מכשפות שמזמנות כוחות שהיה יותר יפה בעיני מקטעי האקשן שיש בד"כ בסרטים וסדרות של מארוול.

יופי של חפירה, ואני מסכימה מאוד, תיארת יפה את האומץ של היוצרים לעשות משהו שונה מהרגיל של מארוול, וזה מה שעשה אותה למעולה ואיכותית יותר.

 

[טוני החתול]

ספוילר: וואנדה-וויז'ן- מחשבות אחרי צפייה שניה - תגובות

אמרתי לעצמי שמאוחר מידי בשבילי לקרוא את החפירה, אבל אני שמח שעשיתי את זה. כתבת יפה מאוד.
אני זוכר שגם אני פעם צפיתי בסדרה הזאת פעם שניה. היו עוד כמה צפיות מאז.

דבר ראשון- הסדרה הזאת היא מחוות אהבת לטלוויזיה.

כן זה בהחלט חלק מקסים מהסדרה.
*אני ממש שמח שיצא לי לראות לא מעט פרקים של Bewitched בתקופה מסויימת (זה שודר איפשהו) ככה שזה ממש התחבר לי.

כל הקיום של ווסט-וויו במיוחד בפרקים הראשונים שלא מבינים לגמרי מה קורה פה, היה בו משהו מסתורי, ובדיעבד אפילו מפחיד. ואני יודעת שיש כאלה שישמעו את המילה "מפחיד" וישר יחשבו על זה במובן שלילי, אבל אצלי זה הרי להיפך- סרטי אימה הם הז'אנר האהוב עלי ורגעים בסרטים וסדרות שמספקים לי אימה טהורה הם משהו ראוי לציון בעיני. ומה שלאחרונה שמתי לב, זה שיש הרבה סרטים או סדרות של אימה שלא מוגדרים ככאלה, אבל יש בהם אלמטנים כאלה. האוירה הכללית של הפרקים הראשונים שהדמויות פשוט מתנהגות כמו דמויות בסדרות סיטקום, אבל עדיין יש הרגשה של איזה משהו כזה OFF מתחת לפני השטח, ורגעים הקטנים שנותנים לנו הצצה לכך שמשהו לא בסדר פה, כמו רגע שדמות "מתעוררת" לשניה מהמצב הרגיל שלה, או כשוונדה שומעת שידורים ברדיו, או רואה משהו בצבע בתוך פרק בסדרה שאמור להיות שחור ולבן, עושה משהו ממש קריפי, ואני אומרת את זה במובן הכי טוב. וזה עוד דרך יפה מאוד שהם משתמשים במחוות שלהם לז'אנרים שונים של סדרות כדי ליצור רגעי מתח ואימה.

אחד הקטעים המעולים מהבחינה הזאת הוא בפרק הראשון כשמר הארט נחנק ואשתו (קיטי ממופע שנות ה70) מתחננת בפני וונדה שתעזור לו לו בלי ממש לומר את זה ועם חיוך על הפנים. אני כבר לא זוכר מה בדיוק היא אומרת.

הרי לכל זאנרים שהם מציגים יש את הקונבנציות שלו. אנחנו יודעים שבסיטקומים של 4 מצלמות נשמע צחוק כמה פעמים במהלך פרק, אנחנו יודעת שבסדרה בסגנון מוקומנטרי נראה את הדמויות מדברות למצלמה או מסתכלות למצלמה, הכל מאוד מוכר וידוע, ככה שכשפתאום קורה משהו שלא מסתדר עם מה שכבר התרגלנו לראות, זה יוצר אלמנט של פחד. ויעיד על זה הסרטון הויראלי המקריפ Too Many Cooks שהתפוצץ ב-2014.

וואי איזה סרטון קריפי ומדהים. ראיתי אותו יותר מידי פעמים וכל פעם זה מטריד אותי בטירטוף ובכל זאת אני נמשך לראות הכל.

אני גם כ"כ אוהבת את המשמעות שאותה אנחנו מגלים ב-Previously On, הפרק השמיני והלפני האחרון של הסדרה שוונדה יצרה את ווסטוויו כעיר בסטיקום טלוויזיוני, זה בגלל שזה המקום הבטוח שלה, זה היה הזמן איכות שלה עם ההורים שלה ועם אח שלה לפני שהיא איבדה אותם). אבל אני חושבת ששום דבר לא היה יכול למכור את הרעיון הזה ולהפוך אותו לכ"כ נוגע ומרגש ועצוב ויפייפה, אם לא המשחק המעולה של אליזבת' אולסון. היא משחקת את וונדה שאי אפשר לא לחמול ולאהוב אותה גם אם יש בעיות אתיות במה שהיא עושה (ואני תכף אגע בזה). הרגע בו אנחנו רואים אותה יוצרת את ווסט-וויו ואת וויז'ן יחד עם השברות הטוטלית שלה הוא אחד הרגעים הכי חזקים, יפים וקורעי לב בעיני ביקום של מארוול.

כן, זה קטע מדהים.

אני אוהבת את העבודה שהיו אנשים שעבדו על הסדרה הזאת, ולמרות שמרוול בד"כ מרגיש מאוד נוסחתי וכנראה שהיו הוראות מסויימות מהאולפן לקחת חלק מהקווי העלילה לכיוון מסויימים, עדין אמרו לעצמם- אנחנו עדיין יכולים להכניס לפרוייקט הזה משהו קצת יותר עמוק, קצת יותר נסיוני, קצת יותר יצירתי ממה שהאולפן הזה מרשה לעצמו בד"כ. המחווה לסדרות, ההחלטה לחכות ולבנות את המתח של הסדרה, ואיך שזה קיבל את התגמול שלו כשראינו את פרק 8, פשוט נפלא. אפילו שחכתי מהפרסומות הקריפיות שהיו צצות מדי פעם בפרקים הראשונים, לא בטוח שממש היה צריך אותם, אבל אני כ"כ אוהבת את המחשבה שמישהו חשב עליהם וחשב שזה יתרום באיזשהו מובן לסיפור ושאיכשהו מי שאחראי על הכל- אמר פאק איט- זה מוזר, זה הכי לא מארוול, אבל בואו נכניס כמה פרסומות קריפיות ומוזרות באנימציה. פה ושם.

אני מהאנשים שתמיד קיוו שתהיה משמעות לפרסומות. אבל אני בסדר עם זה שלא הייתה.

ואני מתה על הקשר של וונדה ו-וויז'ן. אני אוהבת כמה הוא מוזר כשחושבים על זה. אני אפילו לא ממש מקטלגת את זה כקשר בין גבר לאישה, כי וויז'ן הוא לא ממש גבר הוא רובוט?

לא ממש חשבתי אף פעם על כך שויז'ן הוא לא ממש זכר.
אבל זה מזכיר לי שראיתי לפני כמה ימים סרטון (כנראה באינסטגרם כי אני לא מוצא את זה בהיסטוריית יו-טיוב שלי) שבו הציגו את וונדה ומגניטו (עם בובות שלהם) כשוונדה יוצאת מהארון בפני אבא שלה ובהתחלה כשהוא חושב שהיא לסבית הוא ממש מקבל, אבל אז כשהיא אומרת שהיא אוהבת רובוטים הוא נגעל ומגרש אותה.

כמעט כל מי שהיו קשורים לשילד לא היו מעניינים. אני לא טרחתי הפעם אפילו להתרכז בסיפור

אפשר לראות שלא טרחת להתמקד כי זה לא היה שילד אלא sword

של מנהל שילד- מה-שמו-נבל-גנרי-של-מארוול, אני מבינה שהיו צריכים להכניס את קו העלילה הזה כדי לקשר את הסיפור כולו איכשהו למארוול, ולא אהבתי את הדמות של רמבו הזאת שהיה נראה שכל הקיום שלה היה כדי להמשיך ולהגיד לנו הצופים שוונדה היא טובה בעצם (ובמובן מסויים גם הדמות של המפקד משילד, וגם אגת'ה קצת היו קיימים בשביל זה). הקטע הוא שאני לא מבינה למה לא יכלו להודות בזה שוונדה הייתה הרעה בסיפור, או לפחות האנטי הירו שעשתה משהו רע אבל בסוף בחרה לעשות את הדבר הטוב. לא חייבים שדמות תהיה טובה כדי שנאהב אותה, או כדי שיהיה לה סיפור מעניין. אבל אני סלחנית לאלמנט הזה עכשיו כי שוב אני מסתכלת על כל הפרויקט הזה בצורה קצת שונה כי אני מבינה שזה פרויקט של מארוול, ואני לא יודעת מי היה אחראי עליו לגמרי, אבל אפילו בסרטים שלהם, במאים שהם לחלוטין "אוטרים" כמו אתגר רייט שהיה אמור להיות הבמאי של אנט מן ועזב בגלל חילוקי דעות עם האולפנים, איזה כוח כבר יש ליוצר של וונדה-וויז'ן שהוא בטח הרבה פחות מוכר ובעל שם- לעשות בדיוק את החזון הבלתי מתפשר שלו? אז הוא היה צריך להתפשר על דברים מסויימים, ועדיין זה טוב, כי הדברים הטובים שקיבלנו הם כל-כך טובים!

אני דווקא כן אהבתי גם את הצד הזה של העלילה.
קודם כל כי דרסי וג'ימי הם קומדי גולד וזה היה גאוני להחזיר אותם ואני רוצה אותם ביותר פרויקטים של מארוול.
אבל מעבר לזה אני חושב שבלי החלק שמחבר את סיפור הפנטזיה למה שקורה בעולם האמיתי מחות לווסטוויו הסדרה הייתה מאבדת משהו. בין היתר את ההבנה של כך שוונדה חטפה עיירה שלמה. כי אפילו אם היו אומרים את זה, לא היינו מקבלים את ההבנה הזאת בלי מבט מבחוץ עם דמויות שאנחנו עוקבים אחריהם.
אבל נכון שגם הייתה לזה משמעות מבחינת קידום העולם של מארוול. זה נראה לי הכי ברור עם הדמות של מוניקה רמבו שברור שהשתמשו בסדרה כדי להראות איך היא מקבלת כוחות על בשביל שתהיה בסרט הבא של קפטן מארוול.
אני גם לא אהבתי את העניין עם הבוס הרע של סוורד (לא שילד), אבל כל העלילה הזאת חשובה לכך שנראה איך ויז'ן כן סוג של חוזר לחיים בסוף הסדרה.

ואי אפשר להגיד שהכל רע בחלקי עלילות המשנה שהיו אמורות להרים לפרוייקטים לעתיד-
אהבתי מאוד את דרסי ששימשה קול ה"מטא" של הסדרה והייתה חלק מקו העלילה של שילד

קאט דננינגס מדהימה (אם כי לא מספיק מדהימה כדי להפוך את הסיטקום שהיא משחקת בה כרגע עם טים אלן לאפשרית לצפייה)
והטענה הכי גדולה שלי נגד הסדרה היא שמשהו (אני מניח עניין לוז כלשהו) גרם לכך שהיא לא ממש משתתפת בפרק האחרון של הסדרה.

והקו עם אגת'ה לא התאים נרטיבית לכלום (אנחנו מגלים שזה לא היה "אג'תה כל הזמן הזה", אנחנו רק יודעים שהיא זאת שהביאה את פייטרו המזוייף ורצתה לגנוב את הכוחות של וונדה). אממה?- קיבלו את קת'רין האן במיטבה. היא למעשה הייתה צריכה לשחק 3 דמויות שונות במהלך הסדרה. הראשונה-אגנס, שחשבנו בהתחלה שהיא תושבת רגילה בעיר כמו כל התושבים הרגילים, אחר כך את אגנס "מתעוררת ברגע מסויים ומשחקת אישה שהמוח שלה נחטף ע"י וונדה כמו שאר האנשים שהתעוררו לרגע", לפני שאנחנו מגלים שהיא בעצם אג'תה אול אלונג- ואז כמובן לשחק את אגת'ה האגדית וגם קיבלנו שיר אדיר (אגת'ה אול אלונג) וסדרת בת מרתקת, אז אני לא יכולה יותר מדי להתלונן (אבל כן, נארטיבית היא רק שם כדי להיות סוג של טיזר לסדרה שעשו אחר כך עליה). חוץ מזה שאהבתי את הקרב הסופי בינה לבין וונדה. יש משהו בצורה שבה הם נלחמו כמו מכשפות שמזמנות כוחות שהיה יותר יפה בעיני מקטעי האקשן שיש בד"כ בסרטים וסדרות של מארוול.

האמת שאף פעם לא חשבתי על הסיפור עם אגת'ה בלא מתאים לסדרה. אבל יש משהו במה שאת אומרת. במידה מסויימת הסיפור איתה הוא בערך מיותר לסדרה. נראה לי שזה נעשה כדי לתת לוונדה אויב מתחום עולם הקסם. ובאופן כללי לחבר את הדמות של וונדה לעולם הקסם (שזה משמעותי כי בשלב הבא נראה אותה בסרט של דוקטור סטריינג'). אבל באמת שאי אפשר להתלונן כי היא הייתה באמת נהדרת. עד כדי כך שבאמת יצרו את סדרת הבת שלה רק בגלל זה, כי זה דבר שממש לא תוכנן מראש.

 

[Lhuna3]

ויעיד על זה הסרטון הויראלי המקריפ Too Many Cooks שהתפוצץ ב-2014.

וואי איזה סרטון קריפי ומדהים. ראיתי אותו יותר מידי פעמים וכל פעם זה מטריד אותי בטירטוף ובכל זאת אני נמשך לראות הכל.

למה לא שמעתי על זה מעולם? סיקרנתם אותי, הולכת לבדוק מה זה.

 

[טוני החתול]

אחוזת דאונטון 606-608

606

ספוילר: אחוזת דאונטון פרקים 606 עד 608

חחחח כל עניין הבית הפתוח הזה די משעשע כי באמת כיום מי מאיתנו לא טייל באירופה ונכנס לאיזה טירה שהוסבה לאטקרציה תיירותית ותהה "באמת אנשים חיו ככה"??
עדיין אנשים גרים במקומות האלה באנגליה או שזה באמת הכל מוזאונים עכשיו?
וכן חמודים דרך החיים שלכם היא מאד משונה לרוב האנשים הפשוטים.
אבל איזה מדריכות תיירים גרועות הבנות שיעשו קצת שיעורי בית ללמוד את החומר מה זה ככה. מזה שההוא החבר של אדית בכלל נתן להם רעינות איך לנהל את זה אחרת סתם היה כאוס.

וואי אני ממש לא זכרתי שהיה משהו כזה.
למה הם עשו את זה?

תומאס חמוד באופן מפתיע עם הילדים. חבל שהם כאלה מקובעים יכלו לפתור הכל בלתת לו להיות הנני וזהו

וואי נכון, זה היה יכול להיות מעולה

כאילו מצד אחד הוא די נבלה רוב הזמן והתפקיד שלו די מיותר ומה שהוא עושה עם אנדרו נראה חשוד.

בכלל לא זכרתי מי זה אנדרו, אבל כשקראתי את זה אני חשבתי על הנסיך אנדרו.

לא הבנתי, ההוא של המירוצים מתפרנס מזה? או שהוא ממש עשיר ומתחרה לכיף? כי לא הבנתי שהוא עשיר וגם לא הבנתי שיש לו עבודה.

אני גם לא זוכר

מסכנה מרי לא חשבתי כמה טראומתי לה בעצם זה מכוניות.
וזה באמת תחרות די מטומטמת. והיה ברור שיקרה משהו רע כשההתמקדו יותר מזמן במירוץ הזה.

גם כיום קשה לי שלא לחשוב על כל תחרויות נהיגה כמטומטם.

מממ והם החתתנו אוקי מזל טוב מקווה שהיא תהיה מאושרת. כי כמה שמרי כלבה אני די אוהבת אוהבת אותה בכל זאת.

ו-וואו היא יצאה כלבה.

חחחחח

וזה גם היה ברור שזה יקרה. ברגע שהסתבר שאידית עלולה להתחתן עם מרקיז ואאוט-ראנק את מרי, שכרגע מאוהבת במישהו בלי תואר בכלל זה מטריף אותה על דעתה. ויחד עם זה שהיא סופוסף הבינה שמרגיולד זאת הבת של אידית ידעתי שהיא הולכת לפלוט את זה לא בטעות בכלל ולהרוס הכל. זה היה מניאקי ממש. אבל אני לא יכולה לשנוא אותה מה לעשות.

מעניין שזה מהדברים המעטים בעונה שכן נחרטו לי בראש.
וואי איזה מניאקית.

אמרתי לכם שתומאס הולך להתאבד!

מסכן

מזל שגברת בקסטר עם מספיק תושיה ותשומת לב לקלוט מה הולך ולהציל אותו.
אבל זה לא לעניין לעשות גילט טריפ עכשיו על זה שהוא התאבד כי הלכו לפטר אותו.
אבל הרגע הכי מתוק היה כשמרי הביאה את ג'ורג' הקטן לבקר אותו איזה חמודדדד היחיד שבאמת אוהב את תומאס חחח

אני יודע. זה כזה חמוד.
ומה לעשות שג'ורג' קטן מידי כדי לזכור עד כמה מניאק תומאס היה בעבר

אגב נרמז שהמרקיז ההוא שמת היה גיי "הוא היה עדין והתעניין באומנות וצילם גברים דגים" חחחחחחח נובאמת. אני קיוויתי שתומאס ילך לעבוד אצלו וימצאו אחד את השני ושלום על אנגליה.

אה נכון. זה שהבן דוד שלו היה כל הזמן בטוח שהוא יחזור ויתחתן ויהיו לו ילדים ולא קלט שהסיבה שהוא במדינה במזרח התיכון זה כדי להיות עם בנים.

זה לא יפה שכולם צחקו על גברת פטמור לא הבנתי למה. אבל הם נורא חמודים המשפחה שהם הלכו לעזור לה להחזיר את המוניטין שלה חזרה.

אוי נכון, היה איזה קטע שהשתמשו במלון(?) שלה כדי לעשות משהו לא חוקי או משהו כזה.
לא הייתי זוכר את זה אבל זה קפץ לי בסרטון יו-טיוב לפני כמה חודשים. אני לא זוכר יותר מידי מה היה. אבל נראה לי שקארסון התנגד לזה שהם יעזרו לה כי הוא stick in the mud.

 

[טוני החתול]

למה לא שמעתי על זה מעולם? סיקרנתם אותי, הולכת לבדוק מה זה.

תהיי מוכנה למוזרות ברמה גבוהה.
שיט אני הולך לצפות בזה שוב

 

[didalf]

ספוילר: אחוזת דאונטון פרקים 606 עד 608 תגובה

וואי אני ממש לא זכרתי שהיה משהו כזה.
למה הם עשו את זה?

כדי לגייס כסף לבית החולים

בכלל לא זכרתי מי זה אנדרו, אבל כשקראתי את זה אני חשבתי על הנסיך אנדרו.

משרת חדש יחסית.

גם כיום קשה לי שלא לחשוב על כל תחרויות נהיגה כמטומטם.

אה בהחלט

מעניין שזה מהדברים המעטים בעונה שכן נחרטו לי בראש.
וואי איזה מניאקית.

כן טוב זה היה מרושע במיוחד מצידה זה נראה לי דבר זכיר.

ומה לעשות שג'ורג' קטן מידי כדי לזכור עד כמה מניאק תומאס היה בעבר

לפחות מישהו שיכול לפתוח דף חלק עם תומאס.
אולי אם תומאס יתמיד מספיק הוא יוכל להיות המשרת האישי שלו עוד 30 שנה אם עדיין זה יהיה דבר.

אה נכון. זה שהבן דוד שלו היה כל הזמן בטוח שהוא יחזור ויתחתן ויהיו לו ילדים ולא קלט שהסיבה שהוא במדינה במזרח התיכון זה כדי להיות עם בנים.

חחחחחחחחחח כן

אוי נכון, היה איזה קטע שהשתמשו במלון(?) שלה כדי לעשות משהו לא חוקי או משהו כזה.

כן יש לה איזה בד אנד ברקפסט קטן עכשיו והיה שם איזה זוג שמסתבר שהם נואפים ומשומה אנשים באנגליה סתומים וזה יצר מונטין רע למלון כאילו זה אשמתה.
אז המשפחה באה לסעוד שם ושיצלמו אותם כדי להראות תמיכה.

לא הייתי זוכר את זה אבל זה קפץ לי בסרטון יו-טיוב לפני כמה חודשים. אני לא זוכר יותר מידי מה היה. אבל נראה לי שקארסון התנגד לזה שהם יעזרו לה כי הוא stick in the mud.

חחחחחחחחחח כן.
לפעמים הוא כזה נודניק מיושן.

 

[טוני החתול]

ספוילר: אחוזת דאונטון פרקים 606 עד 608 תגובה

כדי לגייס כסף לבית החולים

עוד עם הבית חולים הזה.
חבל שלא הייתה סדרת בת בשם דאונטון אנטומי

לפחות מישהו שיכול לפתוח דף חלק עם תומאס.
אולי אם תומאס יתמיד מספיק הוא יוכל להיות המשרת האישי שלו עוד 30 שנה אם עדיין זה יהיה דבר.

עכשיו כבר הבנת שהזמן התחיל לרוץ מאוד לאט בסדרה אז נצטרך לחכות עוד הרבה זמן כדי לראות את זה.

כן יש לה איזה בד אנד ברקפסט קטן עכשיו והיה שם איזה זוג שמסתבר שהם נואפים ומשומה אנשים באנגליה סתומים וזה יצר מונטין רע למלון כאילו זה אשמתה.

חחחחחח
היה זכור לי קטע של נואפים, אבל היה נראה לי מוזר שזה הכל אז חשבתי שאולי זה היה שהשתמשו שם בזונות.
בהחלט מצחיק שזה עשה מוניטין רע

חחחחחחחחחח כן.
לפעמים הוא כזה נודניק מיושן.

אוי זה מזכיר לי שהיה את קו העלילה שמגלים שהוא בעבר היה חלק מצמד של קומיקאים או משהו מוזר כזה והוא נורא התבייש בזה

וואו את עומדת לסיים את זה תכף ואז נותרו לך רק הסרטים.
ואני עדיין לא ראיתי את הסרט האחרון אבל קבעתי לראות אותו עם אחותי בעוד איזה שבועיים (את שני הקודמים ראינו יחד בקולנוע, אבל את זה נראה בטלוויזיה)