כל מי שיש לו משהו להגיד על סדרת טלוויזיה ולא רוצה לפתוח נושא במיוחד מוזמן לכאן
סופסוף פרק שכתבנו עליו משהו... (אבל רק קצת, אל תצפי ליותר מדי)אחוזת דאונטון 605
גיזסס חשבתי שרוברט הולך להתעלף או משהו אבל לאאא הוא הקיא דם כמו בסרט אימה וואטדהפאק?
טוב מקווה שהוא יהיה בסדר שלא ימות לי גם.
וואי איזה מתישים הם עם הדיון הבלתי נגמר על הבית חולים חפרתם רצח. אבל סבתא משעשעת.
בטח התקרית הזאת תשכנע את אחד הצדדים בנוגע לבית החולים, אבל לא יודעת את מי
ובכן גילינו שאידית נולדה ב1892 מה שאומר שהיא גדולה ממני ב100 שנים בדיוק.
פפףף מכל הדברים הדפוקים שהמשרתת המעצבנת של סבתא עשתה על זה שהיא העליבה רופא היא החליטה שזה ככ נורא שצריך לפטר אותה??
מה מרי את בדרך לקלוט שמריגולד היא הבת של אדית? בוקר טוב חמודה
או מזל טובסופסוף פרק שכתבנו עליו משהו... (אבל רק קצת, אל תצפי ליותר מדי)
כן זה חופר רצחאחרי יותר מידי פרקים שבהם לא קרה כמעט דבר מעבר לשיחות משמימות על בית החולים...
ואומנם היה צפוי למדי שלרוברט יהיה מצב רפואי בארוחה (עם כל הכאבים שלו לאחרונה) עדיין היה ממש מפתיע כשהוא הקיא דם על כל השולחן כאילו זה English Horror Story.
הקטע עם הדם היה קצת וואוא
חחח כולכם מזועזעים כמוני מעניין הדם בארוחה זה באמת היה נורא ומאד לא אופייני.הקטע עם הדם היה לגמרי וואו, אפילו קשה לצפיה בשבילי. לא ציפיתי בסדרה כזאת למשהו כל כך גרפי...
אולי לקראת הסוף גם יסדרו לטבחית סוף רומנטי עם חמה של דייזי....
אה אתם חושבים?אני גם חושבת שגב' פטמור והחם של דייזי יסתדרו בסוף יחד![]()
זה אני גם חשבתי אוליומהמרת שגם דייזי עם הבחור שלא יודע לקרוא![]()
מי זה פין? הנהג מרוצים?אני גם אוהבת את פין, אבל מצד שני נראה לי הכי מתאים שמרי וטום בסוף יתחתנו... סגירת מעגל.
כן לא ברור הוא גם בלופ סביב עצמואני עדיין לא בטוח אם מתקדמים לאנשהו עם עלילה לתומאס העונה.
איזה כיף לגלות שכתבתי על פרק בעבר.סופסוף פרק שכתבנו עליו משהו... (אבל רק קצת, אל תצפי ליותר מדי)
אני הייתי ממש שנוןחחח כולכם מזועזעים כמוני מעניין הדם בארוחה זה באמת היה נורא ומאד לא אופייני.
חחח "אנגליש הורור סטורי" ממש![]()
כנראה חשבתי (אני אפילו לא זוכר)אה אתם חושבים?![]()
אה, גם אני תהיתי מי זה פין. חשבתי שאת תדעי.מי זה פין? הנהג מרוצים?
דווקא לגבי טום אני נזכר עכשיו מה יהיה בהמשך העונה. לפחות קצת.כן לא ברור הוא גם בלופ סביב עצמו
אההה*אוקי בדקתי בIMDB והשחקן שמשחק את הנרי טאלבוט (נהג המירוצים) הוא מת'יו גוד ששיחק דמות בשם פין בסדרה האישה הטובה.
טום או תומאס?דווקא לגבי טום אני נזכר עכשיו מה יהיה בהמשך העונה. לפחות קצת
אה, התכוונתי לתומאס.טום או תומאס?
איזה מוזר לראות הודעות מהעבר.סופסוף פרק שכתבנו עליו משהו... (אבל רק קצת, אל תצפי ליותר מדי)
![]()
דיוני סדרות לאמצע שבוע[IMG]http://timg.co.il/f/Emo441.gif[/IMG]
דיוני סדרות לאמצע שבועדונו. ביום חמישי הקרוב עלינו לטובה אפתח את הפינות הרגילות בשעות המוקדמות של הבוקר.www.tapuz.co.il
אני אמרתי את זה לפני כמה פרקים!מבלבל שבערך יש להם אותו שם
איך אני אוהבת את החפירות האלה שלךוואנדה-וויז'ן- מחשבות אחרי צפייה שניה
חחחחחחחח בתור האנשים האלה בדיוק אני ממש מסכימה איתך במקרה הזה. האווירה הקריפית והמפחידה מתחת לסיטקומים המתקתקים שברור שמשה פה מאד לא בסדר הייתה מעולה.כל הקיום של ווסט-וויו במיוחד בפרקים הראשונים שלא מבינים לגמרי מה קורה פה, היה בו משהו מסתורי, ובדיעבד אפילו מפחיד. ואני יודעת שיש כאלה שישמעו את המילה "מפחיד" וישר יחשבו על זה במובן שלילי,
נכון מאד מאד וליזי מושלמתאבל אני חושבת ששום דבר לא היה יכול למכור את הרעיון הזה ולהפוך אותו לכ"כ נוגע ומרגש ועצוב ויפייפה, אם לא המשחק המעולה של אליזבת' אולסון. היא משחקת את וונדה שאי אפשר לא לחמול ולאהוב אותה גם אם יש בעיות אתיות במה שהיא עושה (ואני תכף אגע בזה).
וואו כןהרגע בו אנחנו רואים אותה יוצרת את ווסט-וויו ואת וויז'ן יחד עם השברות הטוטלית שלה הוא אחד הרגעים הכי חזקים, יפים וקורעי לב בעיני ביקום של מארוול.
אני חושבת שהמטרה שלהן היה פשוט להעביר את המצב הנפשי המעורער של וונדה.אפילו שחכתי מהפרסומות הקריפיות שהיו צצות מדי פעם בפרקים הראשונים, לא בטוח שממש היה צריך אותם, אבל אני כ"כ אוהבת את המחשבה שמישהו חשב עליהם וחשב שזה יתרום באיזשהו מובן לסיפור ושאיכשהו מי שאחראי על הכל- אמר פאק איט- זה מוזר, זה הכי לא מארוול, אבל בואו נכניס כמה פרסומות קריפיות ומוזרות באנימציה. פה ושם.
הם הזוג הכי יפה במארוולואני מתה על הקשר של וונדה ו-וויז'ן. אני אוהבת כמה הוא מוזר כשחושבים על זה. אני אפילו לא ממש מקטלגת את זה כקשר בין גבר לאישה, כי וויז'ן הוא לא ממש גבר הוא רובוט?
אמורה להיות סדרה שתעקוב אחרי המסע של ויז'ן הלבן.ואני אוהבת את וויז'ן של פול בטני. יש בו משהו מושך מאוד גם כשהוא בגירסה הורודה והמוזרה שלו. יש בו משהו עוצמתי וסקסי, אבל גם שקט ורגיש, ובעיקר משהו שנשאר לא מפוענח, ויש משהו כרגע שלא פיענחו לנו אותו עד הסוף שאני אוהבת. אני לא יודעת אם הדמות תחזור לעולם של מארוול ומה יעשו איתה, אבל אם זה הפעם האחרונה שנראה את הדמות, אני אוהבת את מה שראיתי.
אממה?- קיבלו את קת'רין האן במיטבה. היא למעשה הייתה צריכה לשחק 3 דמויות שונות במהלך הסדרה. הראשונה-אגנס, שחשבנו בהתחלה שהיא תושבת רגילה בעיר כמו כל התושבים הרגילים, אחר כך את אגנס "מתעוררת ברגע מסויים ומשחקת אישה שהמוח שלה נחטף ע"י וונדה כמו שאר האנשים שהתעוררו לרגע", לפני שאנחנו מגלים שהיא בעצם אג'תה אול אלונג- ואז כמובן לשחק את אגת'ה האגדית וגם קיבלנו שיר אדיר (אגת'ה אול אלונג) וסדרת בת מרתקת
לא יהיו פה ספוילרים רציניים לדברים של מארוול שבאו אחרי זה. (אולי מיקרו ספוילרים כמו אם אני אגיד שזה הפרויקט האהוב עלי של מארוול כולל דברים שראיתי שלהם אחריו, אבל לא משהו מעבר לזה).
יש כ"כ הרבה דברים יפים בסדרה הזאת שקשה לי לדעת מאיפה להתחיל לדבר עליה, אבל אני אתחיל מאיפשהו-
דבר ראשון- הסדרה הזאת היא מחוות אהבת לטלוויזיה. גם אם כל התמה של הטלוויזיה לא היה מתקשר באופן יפייפה למסע של הדמות הראשית של הסדרה, אני עדיין חושבת שהייתי נהנית מהמחוות השונות של הסדרה לטלוויזיה. הפרקים שהיו פשוט מחוות לסוגי סיטקומים שונים נראו כאילו נעשו באהבה רבה לז'אנרים שהם ייצגו. ואני אוהבת איך ככל שהסדרה התקדמה הראו לנו איך הסיפור מתקדם עם הסיטקומים בשנים. אם הפרקים הראשונים היו (ברובם) נראו קיצ'ים להפליא כמו הסדרות שאותם הם ייצגו, אבל כשהגענו לשלב שהז'אנר היה מוקומנטרי שמייצג את ז'אנר הקומדיה של שנות האלפיים (בסדרות כמו המשרד ומשפחה מודרנית) זה היה בפרק שבו ראינו את המשבר הכי גדול בין וונדה ו-ויז'ן, מה שלגמרי מתאים, כי סדרות יותר חדשות בסגנון הזה תמיד נוטות ליותר מבט מפוכח על החיים האמיתיים ופחות מוכרים את האשליה שהכל מושלם כמו הקומדיות הישנות יותר. זה פשוט מהלך מבריק להשתמש בתחלופות הז'אנרים כעוד אמצעי להביע את התהליך הרגשי שהדמויות הראשיות של הסדרה עוברות.
כל הקיום של ווסט-וויו במיוחד בפרקים הראשונים שלא מבינים לגמרי מה קורה פה, היה בו משהו מסתורי, ובדיעבד אפילו מפחיד. ואני יודעת שיש כאלה שישמעו את המילה "מפחיד" וישר יחשבו על זה במובן שלילי, אבל אצלי זה הרי להיפך- סרטי אימה הם הז'אנר האהוב עלי ורגעים בסרטים וסדרות שמספקים לי אימה טהורה הם משהו ראוי לציון בעיני. ומה שלאחרונה שמתי לב, זה שיש הרבה סרטים או סדרות של אימה שלא מוגדרים ככאלה, אבל יש בהם אלמטנים כאלה. האוירה הכללית של הפרקים הראשונים שהדמויות פשוט מתנהגות כמו דמויות בסדרות סיטקום, אבל עדיין יש הרגשה של איזה משהו כזה OFF מתחת לפני השטח, ורגעים הקטנים שנותנים לנו הצצה לכך שמשהו לא בסדר פה, כמו רגע שדמות "מתעוררת" לשניה מהמצב הרגיל שלה, או כשוונדה שומעת שידורים ברדיו, או רואה משהו בצבע בתוך פרק בסדרה שאמור להיות שחור ולבן, עושה משהו ממש קריפי, ואני אומרת את זה במובן הכי טוב. וזה עוד דרך יפה מאוד שהם משתמשים במחוות שלהם לז'אנרים שונים של סדרות כדי ליצור רגעי מתח ואימה. הרי לכל זאנרים שהם מציגים יש את הקונבנציות שלו. אנחנו יודעים שבסיטקומים של 4 מצלמות נשמע צחוק כמה פעמים במהלך פרק, אנחנו יודעת שבסדרה בסגנון מוקומנטרי נראה את הדמויות מדברות למצלמה או מסתכלות למצלמה, הכל מאוד מוכר וידוע, ככה שכשפתאום קורה משהו שלא מסתדר עם מה שכבר התרגלנו לראות, זה יוצר אלמנט של פחד. ויעיד על זה הסרטון הויראלי המקריפ Too Many Cooks שהתפוצץ ב-2014.
אני גם כ"כ אוהבת את המשמעות שאותה אנחנו מגלים ב-Previously On, הפרק השמיני והלפני האחרון של הסדרה שוונדה יצרה את ווסטוויו כעיר בסטיקום טלוויזיוני, זה בגלל שזה המקום הבטוח שלה, זה היה הזמן איכות שלה עם ההורים שלה ועם אח שלה לפני שהיא איבדה אותם). אבל אני חושבת ששום דבר לא היה יכול למכור את הרעיון הזה ולהפוך אותו לכ"כ נוגע ומרגש ועצוב ויפייפה, אם לא המשחק המעולה של אליזבת' אולסון. היא משחקת את וונדה שאי אפשר לא לחמול ולאהוב אותה גם אם יש בעיות אתיות במה שהיא עושה (ואני תכף אגע בזה). הרגע בו אנחנו רואים אותה יוצרת את ווסט-וויו ואת וויז'ן יחד עם השברות הטוטלית שלה הוא אחד הרגעים הכי חזקים, יפים וקורעי לב בעיני ביקום של מארוול.
אני אוהבת את העבודה שהיו אנשים שעבדו על הסדרה הזאת, ולמרות שמרוול בד"כ מרגיש מאוד נוסחתי וכנראה שהיו הוראות מסויימות מהאולפן לקחת חלק מהקווי העלילה לכיוון מסויימים, עדין אמרו לעצמם- אנחנו עדיין יכולים להכניס לפרוייקט הזה משהו קצת יותר עמוק, קצת יותר נסיוני, קצת יותר יצירתי ממה שהאולפן הזה מרשה לעצמו בד"כ. המחווה לסדרות, ההחלטה לחכות ולבנות את המתח של הסדרה, ואיך שזה קיבל את התגמול שלו כשראינו את פרק 8, פשוט נפלא. אפילו שחכתי מהפרסומות הקריפיות שהיו צצות מדי פעם בפרקים הראשונים, לא בטוח שממש היה צריך אותם, אבל אני כ"כ אוהבת את המחשבה שמישהו חשב עליהם וחשב שזה יתרום באיזשהו מובן לסיפור ושאיכשהו מי שאחראי על הכל- אמר פאק איט- זה מוזר, זה הכי לא מארוול, אבל בואו נכניס כמה פרסומות קריפיות ומוזרות באנימציה. פה ושם.
ואני מתה על הקשר של וונדה ו-וויז'ן. אני אוהבת כמה הוא מוזר כשחושבים על זה. אני אפילו לא ממש מקטלגת את זה כקשר בין גבר לאישה, כי וויז'ן הוא לא ממש גבר הוא רובוט?
![]()
מה שאני יודעת זה שהקשר בניהם מרגיש מוזר ויפה וטראגי ולא מובן מאה אחוז, יותר דברים שמזכירים סיפורים של מיתוסים, או אגדות. ואני אוהבת את וויז'ן של פול בטני. יש בו משהו מושך מאוד גם כשהוא בגירסה הורודה והמוזרה שלו. יש בו משהו עוצמתי וסקסי, אבל גם שקט ורגיש, ובעיקר משהו שנשאר לא מפוענח, ויש משהו כרגע שלא פיענחו לנו אותו עד הסוף שאני אוהבת. אני לא יודעת אם הדמות תחזור לעולם של מארוול ומה יעשו איתה, אבל אם זה הפעם האחרונה שנראה את הדמות, אני אוהבת את מה שראיתי.
עכשיו לסיפורים שהיו חייבים לדחוף לפרויקט הזה כנראה מתוך חשיבה על העתיד של מארוול- ומה אני חושבת עליהם, ואיך הם השפיעו על הסיפור הכולל:
כמעט כל מי שהיו קשורים לשילד לא היו מעניינים. אני לא טרחתי הפעם אפילו להתרכז בסיפור של מנהל שילד- מה-שמו-נבל-גנרי-של-מארוול, אני מבינה שהיו צריכים להכניס את קו העלילה הזה כדי לקשר את הסיפור כולו איכשהו למארוול, ולא אהבתי את הדמות של רמבו הזאת שהיה נראה שכל הקיום שלה היה כדי להמשיך ולהגיד לנו הצופים שוונדה היא טובה בעצם (ובמובן מסויים גם הדמות של המפקד משילד, וגם אגת'ה קצת היו קיימים בשביל זה). הקטע הוא שאני לא מבינה למה לא יכלו להודות בזה שוונדה הייתה הרעה בסיפור, או לפחות האנטי הירו שעשתה משהו רע אבל בסוף בחרה לעשות את הדבר הטוב. לא חייבים שדמות תהיה טובה כדי שנאהב אותה, או כדי שיהיה לה סיפור מעניין. אבל אני סלחנית לאלמנט הזה עכשיו כי שוב אני מסתכלת על כל הפרויקט הזה בצורה קצת שונה כי אני מבינה שזה פרויקט של מארוול, ואני לא יודעת מי היה אחראי עליו לגמרי, אבל אפילו בסרטים שלהם, במאים שהם לחלוטין "אוטרים" כמו אתגר רייט שהיה אמור להיות הבמאי של אנט מן ועזב בגלל חילוקי דעות עם האולפנים, איזה כוח כבר יש ליוצר של וונדה-וויז'ן שהוא בטח הרבה פחות מוכר ובעל שם- לעשות בדיוק את החזון הבלתי מתפשר שלו? אז הוא היה צריך להתפשר על דברים מסויימים, ועדיין זה טוב, כי הדברים הטובים שקיבלנו הם כל-כך טובים!
ואי אפשר להגיד שהכל רע בחלקי עלילות המשנה שהיו אמורות להרים לפרוייקטים לעתיד-
אהבתי מאוד את דרסי ששימשה קול ה"מטא" של הסדרה והייתה חלק מקו העלילה של שילד
![]()
והקו עם אגת'ה לא התאים נרטיבית לכלום (אנחנו מגלים שזה לא היה "אג'תה כל הזמן הזה", אנחנו רק יודעים שהיא זאת שהביאה את פייטרו המזוייף ורצתה לגנוב את הכוחות של וונדה). אממה?- קיבלו את קת'רין האן במיטבה. היא למעשה הייתה צריכה לשחק 3 דמויות שונות במהלך הסדרה. הראשונה-אגנס, שחשבנו בהתחלה שהיא תושבת רגילה בעיר כמו כל התושבים הרגילים, אחר כך את אגנס "מתעוררת ברגע מסויים ומשחקת אישה שהמוח שלה נחטף ע"י וונדה כמו שאר האנשים שהתעוררו לרגע", לפני שאנחנו מגלים שהיא בעצם אג'תה אול אלונג- ואז כמובן לשחק את אגת'ה האגדית וגם קיבלנו שיר אדיר (אגת'ה אול אלונג) וסדרת בת מרתקת, אז אני לא יכולה יותר מדי להתלונן (אבל כן, נארטיבית היא רק שם כדי להיות סוג של טיזר לסדרה שעשו אחר כך עליה). חוץ מזה שאהבתי את הקרב הסופי בינה לבין וונדה. יש משהו בצורה שבה הם נלחמו כמו מכשפות שמזמנות כוחות שהיה יותר יפה בעיני מקטעי האקשן שיש בד"כ בסרטים וסדרות של מארוול.
כן זה בהחלט חלק מקסים מהסדרה.דבר ראשון- הסדרה הזאת היא מחוות אהבת לטלוויזיה.
אחד הקטעים המעולים מהבחינה הזאת הוא בפרק הראשון כשמר הארט נחנק ואשתו (קיטי ממופע שנות ה70) מתחננת בפני וונדה שתעזור לו לו בלי ממש לומר את זה ועם חיוך על הפנים. אני כבר לא זוכר מה בדיוק היא אומרת.כל הקיום של ווסט-וויו במיוחד בפרקים הראשונים שלא מבינים לגמרי מה קורה פה, היה בו משהו מסתורי, ובדיעבד אפילו מפחיד. ואני יודעת שיש כאלה שישמעו את המילה "מפחיד" וישר יחשבו על זה במובן שלילי, אבל אצלי זה הרי להיפך- סרטי אימה הם הז'אנר האהוב עלי ורגעים בסרטים וסדרות שמספקים לי אימה טהורה הם משהו ראוי לציון בעיני. ומה שלאחרונה שמתי לב, זה שיש הרבה סרטים או סדרות של אימה שלא מוגדרים ככאלה, אבל יש בהם אלמטנים כאלה. האוירה הכללית של הפרקים הראשונים שהדמויות פשוט מתנהגות כמו דמויות בסדרות סיטקום, אבל עדיין יש הרגשה של איזה משהו כזה OFF מתחת לפני השטח, ורגעים הקטנים שנותנים לנו הצצה לכך שמשהו לא בסדר פה, כמו רגע שדמות "מתעוררת" לשניה מהמצב הרגיל שלה, או כשוונדה שומעת שידורים ברדיו, או רואה משהו בצבע בתוך פרק בסדרה שאמור להיות שחור ולבן, עושה משהו ממש קריפי, ואני אומרת את זה במובן הכי טוב. וזה עוד דרך יפה מאוד שהם משתמשים במחוות שלהם לז'אנרים שונים של סדרות כדי ליצור רגעי מתח ואימה.
וואי איזה סרטון קריפי ומדהים. ראיתי אותו יותר מידי פעמים וכל פעם זה מטריד אותי בטירטוף ובכל זאת אני נמשך לראות הכל.הרי לכל זאנרים שהם מציגים יש את הקונבנציות שלו. אנחנו יודעים שבסיטקומים של 4 מצלמות נשמע צחוק כמה פעמים במהלך פרק, אנחנו יודעת שבסדרה בסגנון מוקומנטרי נראה את הדמויות מדברות למצלמה או מסתכלות למצלמה, הכל מאוד מוכר וידוע, ככה שכשפתאום קורה משהו שלא מסתדר עם מה שכבר התרגלנו לראות, זה יוצר אלמנט של פחד. ויעיד על זה הסרטון הויראלי המקריפ Too Many Cooks שהתפוצץ ב-2014.
כן, זה קטע מדהים.אני גם כ"כ אוהבת את המשמעות שאותה אנחנו מגלים ב-Previously On, הפרק השמיני והלפני האחרון של הסדרה שוונדה יצרה את ווסטוויו כעיר בסטיקום טלוויזיוני, זה בגלל שזה המקום הבטוח שלה, זה היה הזמן איכות שלה עם ההורים שלה ועם אח שלה לפני שהיא איבדה אותם). אבל אני חושבת ששום דבר לא היה יכול למכור את הרעיון הזה ולהפוך אותו לכ"כ נוגע ומרגש ועצוב ויפייפה, אם לא המשחק המעולה של אליזבת' אולסון. היא משחקת את וונדה שאי אפשר לא לחמול ולאהוב אותה גם אם יש בעיות אתיות במה שהיא עושה (ואני תכף אגע בזה). הרגע בו אנחנו רואים אותה יוצרת את ווסט-וויו ואת וויז'ן יחד עם השברות הטוטלית שלה הוא אחד הרגעים הכי חזקים, יפים וקורעי לב בעיני ביקום של מארוול.
אני מהאנשים שתמיד קיוו שתהיה משמעות לפרסומות. אבל אני בסדר עם זה שלא הייתה.אני אוהבת את העבודה שהיו אנשים שעבדו על הסדרה הזאת, ולמרות שמרוול בד"כ מרגיש מאוד נוסחתי וכנראה שהיו הוראות מסויימות מהאולפן לקחת חלק מהקווי העלילה לכיוון מסויימים, עדין אמרו לעצמם- אנחנו עדיין יכולים להכניס לפרוייקט הזה משהו קצת יותר עמוק, קצת יותר נסיוני, קצת יותר יצירתי ממה שהאולפן הזה מרשה לעצמו בד"כ. המחווה לסדרות, ההחלטה לחכות ולבנות את המתח של הסדרה, ואיך שזה קיבל את התגמול שלו כשראינו את פרק 8, פשוט נפלא. אפילו שחכתי מהפרסומות הקריפיות שהיו צצות מדי פעם בפרקים הראשונים, לא בטוח שממש היה צריך אותם, אבל אני כ"כ אוהבת את המחשבה שמישהו חשב עליהם וחשב שזה יתרום באיזשהו מובן לסיפור ושאיכשהו מי שאחראי על הכל- אמר פאק איט- זה מוזר, זה הכי לא מארוול, אבל בואו נכניס כמה פרסומות קריפיות ומוזרות באנימציה. פה ושם.
לא ממש חשבתי אף פעם על כך שויז'ן הוא לא ממש זכר.ואני מתה על הקשר של וונדה ו-וויז'ן. אני אוהבת כמה הוא מוזר כשחושבים על זה. אני אפילו לא ממש מקטלגת את זה כקשר בין גבר לאישה, כי וויז'ן הוא לא ממש גבר הוא רובוט?
אפשר לראות שלא טרחת להתמקד כי זה לא היה שילד אלא swordכמעט כל מי שהיו קשורים לשילד לא היו מעניינים. אני לא טרחתי הפעם אפילו להתרכז בסיפור
אני דווקא כן אהבתי גם את הצד הזה של העלילה.של מנהל שילד- מה-שמו-נבל-גנרי-של-מארוול, אני מבינה שהיו צריכים להכניס את קו העלילה הזה כדי לקשר את הסיפור כולו איכשהו למארוול, ולא אהבתי את הדמות של רמבו הזאת שהיה נראה שכל הקיום שלה היה כדי להמשיך ולהגיד לנו הצופים שוונדה היא טובה בעצם (ובמובן מסויים גם הדמות של המפקד משילד, וגם אגת'ה קצת היו קיימים בשביל זה). הקטע הוא שאני לא מבינה למה לא יכלו להודות בזה שוונדה הייתה הרעה בסיפור, או לפחות האנטי הירו שעשתה משהו רע אבל בסוף בחרה לעשות את הדבר הטוב. לא חייבים שדמות תהיה טובה כדי שנאהב אותה, או כדי שיהיה לה סיפור מעניין. אבל אני סלחנית לאלמנט הזה עכשיו כי שוב אני מסתכלת על כל הפרויקט הזה בצורה קצת שונה כי אני מבינה שזה פרויקט של מארוול, ואני לא יודעת מי היה אחראי עליו לגמרי, אבל אפילו בסרטים שלהם, במאים שהם לחלוטין "אוטרים" כמו אתגר רייט שהיה אמור להיות הבמאי של אנט מן ועזב בגלל חילוקי דעות עם האולפנים, איזה כוח כבר יש ליוצר של וונדה-וויז'ן שהוא בטח הרבה פחות מוכר ובעל שם- לעשות בדיוק את החזון הבלתי מתפשר שלו? אז הוא היה צריך להתפשר על דברים מסויימים, ועדיין זה טוב, כי הדברים הטובים שקיבלנו הם כל-כך טובים!
קאט דננינגס מדהימה (אם כי לא מספיק מדהימה כדי להפוך את הסיטקום שהיא משחקת בה כרגע עם טים אלן לאפשרית לצפייה)ואי אפשר להגיד שהכל רע בחלקי עלילות המשנה שהיו אמורות להרים לפרוייקטים לעתיד-
אהבתי מאוד את דרסי ששימשה קול ה"מטא" של הסדרה והייתה חלק מקו העלילה של שילד
![]()
האמת שאף פעם לא חשבתי על הסיפור עם אגת'ה בלא מתאים לסדרה. אבל יש משהו במה שאת אומרת. במידה מסויימת הסיפור איתה הוא בערך מיותר לסדרה. נראה לי שזה נעשה כדי לתת לוונדה אויב מתחום עולם הקסם. ובאופן כללי לחבר את הדמות של וונדה לעולם הקסם (שזה משמעותי כי בשלב הבא נראה אותה בסרט של דוקטור סטריינג'). אבל באמת שאי אפשר להתלונן כי היא הייתה באמת נהדרת. עד כדי כך שבאמת יצרו את סדרת הבת שלה רק בגלל זה, כי זה דבר שממש לא תוכנן מראש.והקו עם אגת'ה לא התאים נרטיבית לכלום (אנחנו מגלים שזה לא היה "אג'תה כל הזמן הזה", אנחנו רק יודעים שהיא זאת שהביאה את פייטרו המזוייף ורצתה לגנוב את הכוחות של וונדה). אממה?- קיבלו את קת'רין האן במיטבה. היא למעשה הייתה צריכה לשחק 3 דמויות שונות במהלך הסדרה. הראשונה-אגנס, שחשבנו בהתחלה שהיא תושבת רגילה בעיר כמו כל התושבים הרגילים, אחר כך את אגנס "מתעוררת ברגע מסויים ומשחקת אישה שהמוח שלה נחטף ע"י וונדה כמו שאר האנשים שהתעוררו לרגע", לפני שאנחנו מגלים שהיא בעצם אג'תה אול אלונג- ואז כמובן לשחק את אגת'ה האגדית וגם קיבלנו שיר אדיר (אגת'ה אול אלונג) וסדרת בת מרתקת, אז אני לא יכולה יותר מדי להתלונן (אבל כן, נארטיבית היא רק שם כדי להיות סוג של טיזר לסדרה שעשו אחר כך עליה). חוץ מזה שאהבתי את הקרב הסופי בינה לבין וונדה. יש משהו בצורה שבה הם נלחמו כמו מכשפות שמזמנות כוחות שהיה יותר יפה בעיני מקטעי האקשן שיש בד"כ בסרטים וסדרות של מארוול.
ויעיד על זה הסרטון הויראלי המקריפ Too Many Cooks שהתפוצץ ב-2014.
למה לא שמעתי על זה מעולם? סיקרנתם אותי, הולכת לבדוק מה זה.וואי איזה סרטון קריפי ומדהים. ראיתי אותו יותר מידי פעמים וכל פעם זה מטריד אותי בטירטוף ובכל זאת אני נמשך לראות הכל.
אחוזת דאונטון 606-608
606
וואי אני ממש לא זכרתי שהיה משהו כזה.חחחח כל עניין הבית הפתוח הזה די משעשע כי באמת כיום מי מאיתנו לא טייל באירופה ונכנס לאיזה טירה שהוסבה לאטקרציה תיירותית ותהה "באמת אנשים חיו ככה"??
עדיין אנשים גרים במקומות האלה באנגליה או שזה באמת הכל מוזאונים עכשיו?
וכן חמודים דרך החיים שלכם היא מאד משונה לרוב האנשים הפשוטים.
אבל איזה מדריכות תיירים גרועות הבנותשיעשו קצת שיעורי בית ללמוד את החומר מה זה ככה. מזה שההוא החבר של אדית בכלל נתן להם רעינות איך לנהל את זה אחרת סתם היה כאוס.
וואי נכון, זה היה יכול להיות מעולהתומאס חמוד באופן מפתיע עם הילדים. חבל שהם כאלה מקובעים יכלו לפתור הכל בלתת לו להיות הנני וזהו![]()
בכלל לא זכרתי מי זה אנדרו, אבל כשקראתי את זה אני חשבתי על הנסיך אנדרו.כאילו מצד אחד הוא די נבלה רוב הזמן והתפקיד שלו די מיותר ומה שהוא עושה עם אנדרו נראה חשוד.
אני גם לא זוכרלא הבנתי, ההוא של המירוצים מתפרנס מזה? או שהוא ממש עשיר ומתחרה לכיף? כי לא הבנתי שהוא עשיר וגם לא הבנתי שיש לו עבודה.
גם כיום קשה לי שלא לחשוב על כל תחרויות נהיגה כמטומטם.מסכנה מרי לא חשבתי כמה טראומתי לה בעצם זה מכוניות.
וזה באמת תחרות די מטומטמת. והיה ברור שיקרה משהו רע כשההתמקדו יותר מזמן במירוץ הזה.
חחחחחמממ והם החתתנו אוקי מזל טוב מקווה שהיא תהיה מאושרת. כי כמה שמרי כלבה אני די אוהבת אוהבת אותה בכל זאת.
ו-וואו היא יצאה כלבה.
מעניין שזה מהדברים המעטים בעונה שכן נחרטו לי בראש.וזה גם היה ברור שזה יקרה. ברגע שהסתבר שאידית עלולה להתחתן עם מרקיז ואאוט-ראנק את מרי, שכרגע מאוהבת במישהו בלי תואר בכלל זה מטריף אותה על דעתה. ויחד עם זה שהיא סופוסף הבינה שמרגיולד זאת הבת של אידית ידעתי שהיא הולכת לפלוט את זה לא בטעות בכלל ולהרוס הכל. זה היה מניאקי ממש. אבל אני לא יכולה לשנוא אותה מה לעשות.
מסכןאמרתי לכם שתומאס הולך להתאבד!
אני יודע. זה כזה חמוד.מזל שגברת בקסטר עם מספיק תושיה ותשומת לב לקלוט מה הולך ולהציל אותו.
אבל זה לא לעניין לעשות גילט טריפ עכשיו על זה שהוא התאבד כי הלכו לפטר אותו.
אבל הרגע הכי מתוק היה כשמרי הביאה את ג'ורג' הקטן לבקר אותו איזה חמודדדד היחיד שבאמת אוהב את תומאס חחח
אה נכון. זה שהבן דוד שלו היה כל הזמן בטוח שהוא יחזור ויתחתן ויהיו לו ילדים ולא קלט שהסיבה שהוא במדינה במזרח התיכון זה כדי להיות עם בנים.אגב נרמז שהמרקיז ההוא שמת היה גיי "הוא היה עדין והתעניין באומנות וצילם גברים דגים" חחחחחחח נובאמת. אני קיוויתי שתומאס ילך לעבוד אצלו וימצאו אחד את השני ושלום על אנגליה.
אוי נכון, היה איזה קטע שהשתמשו במלון(?) שלה כדי לעשות משהו לא חוקי או משהו כזה.זה לא יפה שכולם צחקו על גברת פטמור לא הבנתי למה. אבל הם נורא חמודים המשפחה שהם הלכו לעזור לה להחזיר את המוניטין שלה חזרה.
תהיי מוכנה למוזרות ברמה גבוהה.למה לא שמעתי על זה מעולם? סיקרנתם אותי, הולכת לבדוק מה זה.
כדי לגייס כסף לבית החוליםוואי אני ממש לא זכרתי שהיה משהו כזה.
למה הם עשו את זה?
משרת חדש יחסית.בכלל לא זכרתי מי זה אנדרו, אבל כשקראתי את זה אני חשבתי על הנסיך אנדרו.
אה בהחלטגם כיום קשה לי שלא לחשוב על כל תחרויות נהיגה כמטומטם.
כן טוב זה היה מרושע במיוחד מצידה זה נראה לי דבר זכיר.מעניין שזה מהדברים המעטים בעונה שכן נחרטו לי בראש.
וואי איזה מניאקית.
לפחות מישהו שיכול לפתוח דף חלק עם תומאס.ומה לעשות שג'ורג' קטן מידי כדי לזכור עד כמה מניאק תומאס היה בעבר
חחחחחחחחחח כןאה נכון. זה שהבן דוד שלו היה כל הזמן בטוח שהוא יחזור ויתחתן ויהיו לו ילדים ולא קלט שהסיבה שהוא במדינה במזרח התיכון זה כדי להיות עם בנים.
כן יש לה איזה בד אנד ברקפסט קטן עכשיו והיה שם איזה זוג שמסתבר שהם נואפים ומשומה אנשים באנגליה סתומים וזה יצר מונטין רע למלון כאילו זה אשמתה.אוי נכון, היה איזה קטע שהשתמשו במלון(?) שלה כדי לעשות משהו לא חוקי או משהו כזה.
חחחחחחחחחח כן.לא הייתי זוכר את זה אבל זה קפץ לי בסרטון יו-טיוב לפני כמה חודשים. אני לא זוכר יותר מידי מה היה. אבל נראה לי שקארסון התנגד לזה שהם יעזרו לה כי הוא stick in the mud.
עוד עם הבית חולים הזה.כדי לגייס כסף לבית החולים
עכשיו כבר הבנת שהזמן התחיל לרוץ מאוד לאט בסדרה אז נצטרך לחכות עוד הרבה זמן כדי לראות את זה.לפחות מישהו שיכול לפתוח דף חלק עם תומאס.
אולי אם תומאס יתמיד מספיק הוא יוכל להיות המשרת האישי שלו עוד 30 שנהאם עדיין זה יהיה דבר.
חחחחחחכן יש לה איזה בד אנד ברקפסט קטן עכשיו והיה שם איזה זוג שמסתבר שהם נואפים ומשומה אנשים באנגליה סתומים וזה יצר מונטין רע למלון כאילו זה אשמתה.
אוי זה מזכיר לי שהיה את קו העלילה שמגלים שהוא בעבר היה חלק מצמד של קומיקאים או משהו מוזר כזה והוא נורא התבייש בזהחחחחחחחחחח כן.
לפעמים הוא כזה נודניק מיושן.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.