גן בשיטת גדעון לוין

תשובה מהירה טרום-קריאת המאמר

השיטה שלא מכריכים מוכרת לי והיא אינדבידואלית לגננות מסויימות יותר מאשר נגזרת ממתודה כזו או אחרת. לעומר היתה גננת כזו בשנה האחרונה שלו בגן ועבור הילד הפרטי שלי זה היה נפלא כי היא נתנה לו להתרכז ולהכנס עד אינסוף לדברים שעניינו אותו. יע"ז היא ידעה לכוון ע"י מניפולציה (חיובית בעיני) את רצונותיו כך שיתאימו לסדר היום של הגן. לא צריך להיות "גן זורם" בשביל זה אלא גננת שזו תפיסת עולמה, למרות שאין ספק שהעשרה אקדמית מסייעת לחזק גישות אינדבידואליות כאלו ואחרות ולרכך אחרות. שוב, אין לי בעד או נגד ההוגה הספציפי אבל בהתחשב בכך זגנים בעולם המערבי עובדים ככה מאוד מזמן - איפה החידוש? מבטיחה לקרוא את המאמר, שלא תאמרנה שאני לא מכירה את משנתו הספציפית של האיש.
 

לאה_מ

New member
גדעון לוין פיתח את שיטת הגן הזורם

והפעיל אותה בגנים כבר בשנות השבעים והשמונים. היום זה אולי לא חדשני. אז זה בטוח היה. אני משערת שהעובדה שיש לא מעט גננות שעובדות במתודה הזו נגזרת, בין היתר, גם מלימוד משנתו החינוכית של גדעון לוין. אין כל ספק שכל גננת כזו שעושה את מלאכתה נאמנה ראויה לקרדיט בפני עצמה, אבל אין בכך כדי לגרוע מתרומתו של גדעון לוין לנושא. וכדי "לקדם" את המאמרים החדשים בפורום
אני ממליצה מאד גם לקרוא את מאמרו של גדעון לוין "עצמאות ואלימות" - שיכול גם לשפוך אור נוסף על גנים בשיטת "הגן הזורם" וגם לתת לנו, כהורים, לא מעט נקודות למחשבה.
 
מגיבה ברשותך בזמן הקריאה ../images/Emo13.gif

המאמר שקישרת, כמובן. אז ככה: יש פרדוקס במה שהוא כותב על הקשר בין אוריאנטציה שילטונית לחינוך, שכן בארץ זה לא ממש עובד ככה. כתבתי על זה (ניתוח האוריאנטציה השלטונית) בדיוק הבוקר ב- nfc...השלטון כאן הוא כוחני ואלים מאוד ובכ"ז יש נסיון תאורטי לפחות להצמיח ילדים לעצמאות מחשבתית. לגבי השאר - הוא מדבר על סמכות הורית, על מינוני עצמאות מול גבולות ואיך מגיעים לתמהיל נכון שמאפשר לילד לפתח חשיבה אוטונומית בתוך גבולות נדרשים וכו'. אין שום חדש בדילמה הזו והוא בטח ובטח לא המציא אותה. אני לא מתה על הסגנון של הבאת דוגמה מופרכת (הוא לקח גננת אביוזרית שאף אחת כאן לא היתה משאירה ילד/ה אצלה בגן והוא "מוכיח" עליה תאוריה טריוויאלית לחלוטין במושגי 30 השנים האחרונות).
 
תוצאות חיפוש בגוגל

מתחילה משיחה שחשובה לעניינינו, מאתר "באופן טבעי", בין שתי אמהות קיבוצניקיות (כנראה): אמא א' לפני 20 שנה (אולי אמרה 15) למדתי באורנים אצל מי שנחשב אז הגורו: גדעון לוין והוא אמר לנו לזרוק את העגלות, לזרוק את המיטות של התינוק, לישון יחד עם התינוקות ולקחת את התינוקות כל הזמן על הידיים. אף אחת אצלנו לא האמינה לו והיה קשה ליישם את זה אז בקיבוץ". נשמע לי מופרך, ורציתי לדעת מה את יודעת על גדעון לוין, ואם זה באמת חלק ממשנתו? לקחת תינוקות על הידיים, לישון איתם בלילה? אמא ב' לדעתי, לפני 15 שנה גדעון לוין כבר לא לימד באורנים. מלבד זאת, אני לא למדתי אצלו, אבל קראתי קצת דברים שכתב ואינני זוכרת פרטים. הוא אכן היה אחד משני ה"גורו"ים בחינוך הקיבוצי. השני היה מגבעת חיים וברגע זה אינני נזכרת בשמו. המעט שקראתי ושמעתי אכן היו דברים חכמים, והקו הכללי שלהם התאים לגישה החינוכית שאני ספגתי בבית. הוא בהחלט הדגיש את חשיבות הקשר והקרבה הגופנית, אבל לא זכור לי שדיבר על שינה עם התינוקות. אבל שוב, אינני בטוחה. אכן, שיחה מעניינת לגבי האיש: 1. מיקוד בחינוך הקיבוצי כנקודת מוצא טבעית של מי שיצא משם - חשוב שנזכור שבהפוך על הפוך, עבור החינוך הקיבוצי היה צורך להגדיר גבולות רופפים כלשהם כי לא היו כאלו בכלל, מה שהביא לבעייה לא קטנה במונחים של השגים אקדמיים והשתלבות בוגרי קיבוץ בחברה הכללית מהבט אקדמי-מקצועי בשניים-שלשה עשורים האחרונים של המאה הקודמת ולכן נדרשה רויזיה בחינוך מתחילתו. שם, הוא היה לכן מהפכני ואני בהחלט יכולה להבין את זה. 2. כנראה שמדובר באמת באדם בעל גישה טובה ואמפטית לילדים 3. גורו, אמרנו? זה מחזיר אותי להודעתי הראשונה כאן בשרשור.
 
ועוד משהו בנושא הלינה עם ההורים

מדובר בצורך עצום של החברה הקיבוצית באותו גורו בתפר האידיאולוגי המאוד רגיש שבין הלינה המשותפת ללינה בבתים, לא? מקום שהצריך כלים אמונתיים חזקים לחיבור מחדש של הקשרים בין הורים וילדים מההבט החברתי שלהם.
 
טקסט של גדעון לוין עצמו

שמתייחס לכך שהתורה שלו היא חישוק החופש הקיבוצי המופרז לעוגנים בסיסיים כך שהתורה היא בעצם אפליקטיבית לקיבוץ של שנות השבעים והשמונים... הוא נשאל מה ההבדל בין הגן הפתוח והזורם לבין גן "רגיל". ה"רגיל" הוא כנראה הקיבוצי דאז. קיים הבדל הן בעבודה המעשית והן בהשקפה החינוכית. "הגן הפתוח" היווה בראשיתו תגובה קיצונית על הגן המובנה המקובל בארצנו, שלא השאיר לילדים שום זכות החלטה על בחירת פעילויותיהם. "הגן הפתוח" לעומת זאת אפשר לילדים לעשות כרצונם. בקיבוצים בימים ההם הילדים היו חופשיים לעשות כרצונם בגן הילדים, אך לעיתים נעלמו מן הגן ושוטטו בחצר המשק ללא ידיעת המחנכות. לעומת זאת "הגן הזורם" מאפשר לילדים זרימה חופשית של פעילותם לפי בחירתם – אך קובע "חוקי מסגרת" מוגדרים מאד. חוקים אלה מוסברים לילדים והם נדרשים לקיימם. הם נקבעים על ידי המחנכות וקובעים התנהגות נדרשת בתחומי הבטיחות, היחס לרכוש וציוד הגן ואל תוצרי הפעילות של ילדים אחרים ואת אופן השיחה איתם ועוד. ההבדל הטכני הוא אפוא בקביעת נוהגים המחייבים את הכל – או בהימנעות מכך. הקישור: http://www.gilrach.co.il/article.asp?id=192
 

מאיו

New member
לפי מה שאני מבינה

הבעיה שלך היא לא עם האיש ולא עם דרכו אלא עם מה שעשו ממנו. צודקת, אף אחד הוא לא אלוהים. ובכל זאת, לא אזלזל באדם משום שהוא אדם ולא משנה מה המציא או מה מחשבותיו. כמו בעיקרון הרצף- שהוא ספר אידיוטי בעיניי. מצד שני, לא אקרא למחברת אידיוטית...
 

מאיו

New member
בני היה בגן

בפעוטון בקיבוץ, זה פועל נהדר. ולא רק שם. חברתי גננת בגן מועצה ומנהיגה את השיטה הזו. גננת טובה מזהה את הקשיים של הילדים ובוחרת להם פעילות דומה שתסייע בקושי. לדוגמה: אם לילד יש קושי במוטוריקה עדינה, ישנן כמה פעילויות לחזק אותו בתחום. כך שאם הוא לא מצייר, אבל בוחר לעבוד בפלסטלינה או בשולחן החול, הרי שמבחינה מוטורית הפעילות עונה על הצרכים שלו. פה אני מתחברת קצת לליליה- הכל תלוי בגננת עצמה
 

אבא גאה

New member
גן זורם, ללכת עם הילד, עקרון הרצף

החופש לבחור, הילד במרכז.... האם כל אלו זה לא המנטרות אותן כולנו ממלמלים בעשר השנים האחרונות?? (אני ממלמל אותם רק שנתיים וחצי, בינתיים) האם בגדול (וגם אני עוד לא קראתי את המאמר) הכוונה היא לזרום עם הילד בלי תוכניות חינוך מרחיקות לכת? ודרך אגב, שלום.
 

לאה_מ

New member
שלום גם לך ../images/Emo13.gif

לא כל דבר שמציב את הילד במרכז שווה להעדר תכניות חינוך מרחיקות לכת, אלא אם ב"חינוך" אתה קורא לעצב את הילד בדמותך ובתבניתך.
 
מתי הילד אינו/ה במרכז? ../images/Emo13.gif

עיקרון הרצף אינו שיטה חינוכית כי אם תצפית אנתרופולוגית על שבט נידח.
 

Kalla

New member
נכון שרבים אכן ממלמלים.

אבל אני, למשל, ממש לא. המילים "לזרום עם הילד" כבר יצאו לי מכל החורים ואת "עקרון הרצף" אמנם קיבלתי במתנה אך זה הספר היחיד הקשור לגידול ילדים שפשוט לא הצלחתי להכריח את עצמי לסיים לקרוא.
 
../images/Emo13.gif

מסכימה. מה שלא הצלחתי להביא את עצמי לקרוא כאמא, קראתי כדי להבין לעומק את סצינת הדיון הפמיניסטי. ברוב המקרים לא שרדתי את הספרים עד סופם....
 
למעלה