גן בשיטת גדעון לוין

[ליליה והגמדים]

ממש לא ../images/Emo24.gif

והבעת דיעה ביקורתית אינה שווה לחוסר נימוס

 

[לאה_מ]

הבעת דעה ביקורתית בהחלט אינה שווה

לחוסר נימוס

. זה, בעיני, כן חוסר נימוס: "ו"אחד מאנשי החינוך" לא מצדיק את היוהרה המגוחכת של "שיטת החינוך של...". מי הוא בכלל? מה הוא כבר יכול להמציא שלא ידוע לפניו? הנטייה השרלטנית לקחת את הידוע, לנסח אותו מחדש, להשתמש בגישה נחמדה או טובה לילדים ולעשות מזה "שיטת גדעון לוין" על מנת שהתרנגולת תפיק ביצי זהב, היא לא יותר מניצול ציני של החרדתיות ההורית בעיני." וזה לא קשור לאסרטיביות נשית. האמיני לי, אני אדם אסרטיבי בהחלט. וגם אישה

. אפשר להביע בדיוק את הדעה שהבעת בצורה הרבה יותר "מנומסת" (נו, נימוס זו לא ממש המילה שאני מחפשת...). ואגב, מה שמצחיק הוא, שאני דוקא מסכימה עם הדעה שהבעת במשפט שציטטתי. רק כשזה כתוב ככה זה גורם לי לא להסכים לפני שהבנתי מה אני קוראת

ולבסוף, לשם ההגינות - עד שהגעתי לפורום הזה, וקראתי את המאמר שנעה שמה פה על גדעון לוין, גם לי לא היה מושג מי הוא. אני לא אשת חינוך ולא עוסקת בחינוך, ובאמת שלא שמעתי את השם הזה עד אז. אז זה בסדר גמור לא להכיר את האיש, וזה בסדר גמור להתרעם נגד כל מיני "שיטות" ו"גישות" (שהרבה פעמים אפילו לא מיושמות ככתבן) שמשמשות בעיקר כמנוף לגביית כסף מההורים (שגם להם לא תמיד יש מושג מה זו בדיוק השיטה שהגן דוגל בה, או אולי נגיד "שחרוטה על דגלו" של הגן, וזה יהיה יותר מדוייק

), רק שאפשר לא להביע זלזול כתוב (ואסרטיבי

) באדם שעדיין לא בררנו מי הוא.

 

[ליליה והגמדים]

העניין הוא, לאה

שככל שאני קוראת יותר - וכפי ששמת לב אני מקפידה להעמיק בכגון זה - אני עומדת יותר מאחורי דברי והם לחלוטין תקפים בעיני. חטא היוהרה הוא חטא נוראי בעיני וכל ממציאי השיטות למיניהם צריכים לבדוק את עצמם היטב לפני שהם משיקים אותן בכזו הגזמה על מעמדת האמיתי בסביבת הקלט של השיטות הללו - ניפוח, מיתוג שיטה והפצתה כממותגת כשכל מה שאתה זה מורה (טוב ככל שתהיה) באורנים שמדבר על החווייה החינוכית הקיבוצית - לא הופך אותך לגורו ובעל "שיטה", מה גם שהשיטה הזו אין בה שום דבר חדש אלא התייחסות של הגיון צרוף לתחלואי החינוך הקיבוצי בזמן שהיא נהגתה. מה שכן - וכבר אמרתי את זה בעבר - מאוד יתכן שהאיש הוא איש צנוע וקהל צמא-גורואים המליך אותוכמו שהמליכו למולך הזה תאוריות מומצאות כמו עיקרון הרצף ואחרות. אבל זה בסדר, המקטרגות כאן על כתיבה ישירה לא לבד

 

[אריאל30]

מחיר הגן הספציפי הזה הוא

בדיוק כמו גנים אחרים ואף נמוך מכמה גנים בהם ביקרתי

 

[ליליה והגמדים]

כמה?

 

[אריאל30]

האמת היא שאני לא רוצה להיכנס

למספרים אבל באופן השוואתי לשבעה גנים אחרים בסביבה שלנו המחיר הוא סביר והגיוני.

 

[ליליה והגמדים]

למה לא? זה מהותי וחשוב לענייננו.

 

[מאיו]

לא שמעת עליו כי לא למדת חינוך

ובזכותו או בזכות השיטה שהוא קידם, הגננת לא עומדת עם סטופר ועם מדריך ביד אלא הפעילות בגן זורמת עם הילדים. אני לא מכירה אותו אישית אך בזמן הלימודים שלי קראתי את ספריו וכנראה יש סיבה מוצדקת שהוא איש חינוך מהמובילים. אגב, אני לא מכירה את פרופ' משיח ולא הייתי מטופלת שלו, סתם השם שלו קפץ לי לראש בדוגמה שבוע טוב

 

[ליליה והגמדים]

תודה, חיזקת את דברי

ולגבי משיח - בהזדמנות, כשיהיה שרשור רלוונטי...

 

[דסי אשר]

שווה לקרוא את הספר של יעל דיין(ד"ר)

בו היא מראיינת את גדעון לוין. שם הספר- "מחנך אחר". מי מכם/ן שיודע קצת על ד"ר יעל דיין, שמאמרה "כיצד לבחור מסגרת חינוכית טיפולית עבור ילדך" נמצא אצלנו בפורום - יודע שמדובר באשה, כן מרצה מהאקדמיה(מלמדת גם את נעה...), אבל בנוסף מרצה במכללת ילין בירושלים, ובעוד מקומות. לד"ר יעל דיין יש אכן רווח כלכלי- לא רב (ואולי כמעט שלא), מכתיבת הספר, שהוא שיחות עם גדעון לוין. הוא נולד בעיר בה חיו הורי, בגרמניה. קצת יותר צעיר מהם(הם נפטרו מזמן). לא למדתי בסמינר. יש לי גישה מסויימת, אישית, לעבודה עם קטנים. כאשר קראתי את הספר של יעל דיין- התרגשתי מאד- מצאתי בכתובים ממש את הנימוקים שלי לדרכי העבודה שלי. כדוגמא: תמיד טענתי, כמו שאומר הבלשן חומסקי, לגבי היכולת השפתית- שהיא מצויה במטען הגנטי של הילד- והשפה שהילד ידבר- תלויה בשפה אליה יחשף. אני טענתי זאת לגבי כישורים נוספים, והבאתי תמיד את נושא בנית המגדל, קוביה על קוביה בגיל שנה. התרגשתי מאד, לקרוא את גדעון כותב בדיוק על דוגמא זו, ומציין שזו יכולת מולדת, הילד זקוק לחשיפה, כדי לחקור, לא צריך ללמד אותו לבנות בקוביות. נו, מי שכבר מכיר אותי- ציצלתי מיד לגדעון לוין, לקיבוץ, ודיברתי איתו על הספר, על ההתרגשות, על עיסוקי עם קטנים ועל העמותה(וגם על הורי). כן, אני מתפרנסת מעבודתי במשפחתון. הוא אלא משווק כמשפחתון זורם. המילה "זורם" הפכה למשהו איני, שבכלל אינו מתקרב למשנתו של גדעון לוין. דסי

 

[ליליה והגמדים]

תודה, את מאשרת לי שוב את תחושתי

שמדובר באיש בעל חושים וגישה טובים שעשו ממנו עסק...בקישור שנתתי למקבץ רשימות שלו ועליו, יש משהו של / על ד"ר יעל דיין. זה כבר ימתין לבוקר.

 

[אמא של נוריאל ומאיה]

תרשי לי להיות קטנונית איתך:

הינה הודעה ישירה/אסרטיבית שמוכיחה את צורת הכתיבה הלא נעימה שלך. "יש לי רעיון לצמצום נזקי המיתון - אני אפתח גן בשיטת ליליה והגמדים....סליחה על הציניות אבל באמת יש איזה גדעון אחד שחושב שהוא המציא משהו חדש?" "ההאלהה (מלשון אלוהים) הזאת של כל מיני גורמי חינוך/רפואה/חברה/כלמיני שהמניע שלה הוא כלכלי גרידא (כי זאת הסיבה שמתודה "זורמת" נרשמת כ"שיטה"). מקפיץ לי ת'פיוז." "האיש עצמו והרבה כמותו בכל מיני תחומים מתחומי החיים לא מעניין אותי. הלקוחות שלו כן." 'האיש עצמו לא מעניין אותי' - זאת גסות. אחרי שהצלחת להבין מי האיש השתנה הטון. צורם לי שקודם היתה הגסות. כמובן שהבעיה היא בקוראת....

 

[ליליה והגמדים]

סליחה, אני עדיין חושבת שזה בעינייך

ולא בכתיבה שלי. האיש עצמו באמת לא מעניין אותי. לא הכרתי אותו ולא ידעתי עליו עד הערב וההתייחסות היא רק למה שמתגלגל מתורתו ולקהל הפוטנציאלי של הפורום הזה שכרע אני שותפה בדיון הספציפי בו. מה לא מובן בזה? לא כתבתי לך שאת אינך מעניינת אותי משתי סיבות: 1. זוהי משמעותה של גסות - ולא דיבור על איקונה בלתי מוכרת ותוך ניתוק מילולי ברור בין הפרסונל שבו לבין הפרסונה ה"ציבורית" שלו. שימי לב שדיברתי כמה פעמים היפוטטית לחלוטין בשבחו, לא "הבנתי פתאום מי האיש" אלא הצהרתי בבירור כבר בהודעות הראשונות שהוא כנראה בעל יחס טוב לילדים וידוע לתלמידיו אבל זה לא הופך אותו ל"גורו". והבאתי סימוכין. 2. את מאוד מעניינת אותי את מבלבלת מושגים, אפעס - הודאה שמשהו מקפיץ לי את הפיוז או דיון ענייני בנושא כלשהו - גם אם התכנים מרגיזים אותך, זה עדיין אינו הופך אותם לגסות. מילה אחרונה ומחוייבת לעניין, כי אני באמת לא הנושא כאן וגם לא דעתך הפרטית עלי או דעתי על דעתך - אין לי ספק שיש הרבה פחות לגיטימיות לסגנון שלי כשהוא בא מאשה, את לא הראשונה להזדעזע מהמובן מאליו הזה, ולצערי לא האחרונה. זו אחת הסיבות שמוטלת עלי בעיני עצמי אחריות לדבר תמיד בשפה נקייה לחלוטין. כך שאין לי ספקות כשאני מגנה על סגנוני. אני מקווה להמשיך לאורך שנים לסלול דרך לישירות נשית, גם מילולית, ביחד עם חברות רבות אחרות שעושות את זה וכדוגמה לבנותינו. מה שנראה לך נוראי היום, אולי ייראה כך טבעי בעתיד.

 

[irisgh]

ערב טוב ליל.

יש הרבה נשים לא נעימות. מה הקשר? סגנון כזה בפרוש אינו נעים לי לקריאה. ויש משהו נוסף בסגנון שלך, תקני ומבריק ככל שיהיה: הוא מוביל לרוב להתנצחויות על נקודות, שאת מעלה והופכת למרכזיות, כאילו ברור שכאן נמצא מרכז העניין. כן, לא מעט גברים מתבטאים כך. זו אחת הסיבות ששיחות מענינות מתקימות, תכופות, בין נשים. איך הגענו שוב למלחמת המינים? זו דוגמא. עבורך ישנם מספר נושאים שהם הנושאים . בעיני המתבונן, ליל (

), כל נושא מתקשר לזה. בעיני רבים אחרים זו הסחה. זו בהחלט תכונה גברית, כך שליל אתה יכול להיות גאה בעצמך - להסיט תמיד את הדיון למשהו אחר שאתה מבין בו.

 

[סמויה בדרכ]

אף אחד לא עשה מגדעון לוין עסק

ואני בטוחה שהוא היה צוחק אם הוא היה קורא את הדיון כאן. אני למדתי עליו בחצי תואר הראשון שלי (לא סיימתי

). גדעון לוין (אבא של עמירם לוין) הוא בהחלט מעמודי התווך של החינוך בישראל ואחד האחרונים שעוד חידש משהו. כן, ליליה והגמדים הוא חידש. הוא מגיע מהתנועה הקיבוצית והגישה שלו באופן טבעי התפתחה שם (לצד הגישה של מלכה הס - עוד אחת מאחרוני המחדשים). מעט מאוד גננות מסוגלות לעבוד בגישת הגן הזורם אבל הרבה מאוד מתהדרות בשם של הגישה (לא נראה לי שמישהו באמת עושה עליה כסף). קראתי שני ספרים של גדעון לוין - אחד נקרא "לומדים בגיל הרך" והשני הוא "מחנך אחר" שכתבה ד"ר יעל דיין על גדעון לוין. שניהם מענינים וחובה למי שעוסק בחינוך בגיל הרך.

 

[לאה_מ]

מכירים בהחלט, ואפילו יש לנו מאמר

במאמרי הפורום, שנראה לי שיכול לעזור לך מאד - גן בשיטת "הגן הזורם".

 

[אריאל30]

כמה תשובות ושאלות

אז ככה - הציניות מיותרת לחלוטין - גדעון לוין הוא איש חינוך מוכר שפיתח תיאורייה שנקראת "שיטת זרימת פעילות", פרסם מאמרים וספרים, ועובדה שיש לא מעט גנים שאימצו את השיטה. זה שלא שמענו עליו לא אומר שהוא מתחזה או טועה. (גם אני שמעתי עליו לראשונה לפני יומיים) קראתי את המאמרים המצורפים גם מהפורום וגם מאתר של גיל הרך וגם ביקרתי בגן. הגן גדול ומרווח ויש פינות לכל אחת מהפעילויות השונות, הגננת מצאה חן בעיני מאוד אינטואיטיבית וגם עוזרות הגננות. בסך הכל ההתרשמות הכללית שלי היא מאוד חיובית. חוסר הבטחון שלי נובע מכך שלמעשה לא "מכריחים" את הילדים לעשות פעילויות באופו יזום. הגננת מרכזת את הפעילות ו"מושכת" את הילדים לפינות אבל לא מכריחים. אני חוששת שיש מיומנויות חברתיות ומוטוריות שעשויות להתפספס. כלומר: לילד מתחשק לשחק בארגז החול ולא בא לו לצייר בגואש - אם זה חד פעמי זה בסדר ואין לי בעיה עם זה אבל מה עושים אם זה שיטתי? יש מישהי שמכירה או ששלחה את ילדיה לגן שפועל על פי העקרונות האלו? יש עוד חסרונות שעולים בדעתכם/ן לשיטת פעילות זו?

 

[חני ב]

אני לראשונה קוראת עליו

אבל כשאני רואה על איזה גיל את מדברת, לא הייתי חוששת בכלל. זה הגיל שעל הילד לעשות (לפי דעתי) רק מה שבא לו בלי שום הכוונה. על כמה שנים את מדברת שהבת שלך תהיה בגן? אם עד כתה א', לא היה מוצא חן בעיני החופשיות יתר, אבל אם לשנה שנתיים, נראה לי משהו בהחלט חיובי.

 

[אריאל30]

היום היא בת שנה וחצי והיא

תהיה בת שנתיים פלוס כשתיכנס לגן - אני חושבת שהיא תישאר שם שנתיים. גם אני דאגתי מהחופשיות אבל למעשה יש סדר יום - בוקר - ארוחת בוקר - מפגש - פעילות (חופשית) ארוחת צהריים ושינה - שאני מניחה שזה כמעט אותו דבר בכל גן , ההבדל הוא באופי הפעילות החופשית.

 

[ליליה והגמדים]

מה בדיוק ההבדל באופי הפעילות?

איך זה בא לידי ביטוי?