כנראה שלי זה לא מספיק חשוב
ואני יודעת טוב מאוד למה: האלבום האחרון נורא נורא איכזב אותי. הייתי מכורה לפולן במשך שנה וחצי. אחרי כל פיפס שאיימי עשתה, הייתי מקרקרת סביב החברות שלי באדיקות. כמה שהיא יפה, כמה שהיא מוכשרת, למה לי אין קול כזה, היא לובשת אולטסטר- היי, גם לי יש, וכל מיני כאלה. אהתי את השירים ההם. ממש אהבתי, את הליריקה, את הרגשות שהתבטאו דרך השירה, את הגיטרות, ממש הכל. אני לא יכולה להצביע על שיר כלשהו באלבום ההוא שאני לא אוהבת עד היום. ואז הגיע האופן דור, שיהיה עבורי מפלה רצינית מבחינת הישגים של הלהקה. בהתחלה עוד הקשבתי איכשהו ליללות האלה, לגיטרות שחוזרות על עצמן כל הזמן ולהתחלות המטומטמות של השירים. אחר כך, הגיע ההודעה על זה שאוונסנס באים לארץ. כמובן שביקשתי מאמא כרטיס, והיא ניסתה להניע אותי מסיבות לא מובנות כלשהן. אחת מהן הייתה: "הקול של הזמרת הזו לא שווה 360 שקל, גם את יכולה לשיר ככה, רק שלך אין את הבמה והמעריצים". ואז הבנתי, שזה באמת נכון, שאיימי, עד כמה שהקול שלה מדהים (במיוחד בפולן), לא שווה כל כך הרבה כסף. כי גם אני יודעת לשיר ככה, ואם לא אני, אז חברות שלי שלא יבקשו כל כך הרבה עבור כישרון שהן ניכנו בו. אם הלהקה הייתה באה להופיע בארץ רק עם השירים של פולן, הייתי חוסכת בעצמי את הכסף, אבל היא לא. אני לא מוכנה להתפשר על דברים שאני לא באמת אוהבת. אני מאוד מעריכה את איימי ובן של פולן (אני מתחילה לחשוב שאני אוהבת את פולן רק בגלל בן), ואני מקווה שהאלבום הבא לא יאכזב. כי כמו שמבקר כלשהו אמר: האלבום השני היה צריך להקרא פולן- נפילה. והראשון- כניסה לעולמם המופלא ל שני יוצרים מדהימים.