בת-יענה!

[GnomeBubble]

אני עדיין למדתי מהמקראות הקלאסיות

בלי סודות כבר שודרה בטלוויזיה ואני מניח ששיטת הלימוד הונהגה בבתי ספר אחרים, אבל אנחנו למדנו בשיטה הפונטית הטהורה, תודה לאל. אני לא מבין מה הטעם להעתיק את השיטות האמריקאיות האלה שנועדו להתגבר על המגבלות של האיות האנגלי ללימוד עברית עם ניקוד, אבל שיהיה. לפחות עכשיו הבינו את גודל הטעות.

 

[trilliane]

נראה שבית ספרכם הוחרג ו"ניצל מהגזרה"... ../images/Emo8.gif

שיטת "בלי סודות" הוכנסה לבתי הספר (והחלה להיות משודרת בטלוויזיה חינוכית) בשנת תשמ"ה (כלומר, החל מסוף 84'). אני כבר הייתי בכיתה ב', אבל כל הצעירים ממני שאני מכירה (כולל אחי הקטן, שהוא כנראה בן המחזור שלך, ונדמה לי שאפילו בת דודתי הצעירה ממני בעשור) כבר למדו בה (עד שלב מסוים שבו הפסיקו ועברו לשיטות אחרות). תזכיר לי איפה למדת?

 

[GnomeBubble]

אז ניצלתי ../images/Emo13.gif

אני לא זוכר הרבה, אבל בהחלט זכור לי שלמדנו לפי תנועות. התחלנו עם תנועת A (ושני סימני הניקוד שלה, קמץ ופתח, עם חטפים עוד לא התחלנו להסתבך אני חושב) ועם שתי אותיות (א' וב'), ואז למדנו על "אבא בא". אני מניח שדי מהר הגענו גם ל"דנה קמה". אח"כ למדנו על תנועות אחרות, אני כבר לא זוכר באיזה סדר. כל פעם שלמדנו תנועה חדשה למדנו איך היא משתלבת עם האותיות, אבל אני לא זוכר שלמדנו הברות שלמות.

 

[יאקים]

רוב תלמידינו שמצטיינים בבחינת הבגרות בלשון,

שוכחים את מרבית הכללים, ולא רק את הניקוד, מכיוון שאינם עושים בכך שימוש, וכן משום שלמדו רק לקראת הבחינה. בני דורי שלמדו תנ"ך בתיכון ואהבו מקצוע זה, זוכרים את המקרא וגם מקורות אחרים כגרסא דינקותא ונוהגים לעשות בחומרים אלה שימוש כמעט יומיומי. הוא הדין לגבי מקצוע הלשון. אישית, סיפרתי כאן לפני חודשים אנקדוטה בעברי הרחוק: ידעתי לנקד כמעט כמו היום כבר כתלמיד בי"ס יסודי, כי פשוט קראתי סיפורים מנוקדים, ובאופן ויזואלי הניקוד נקלט אצלי בלי לדעת חוקים. ואכן כשאחי הגדול הביא לי כמתנה את אא"ש בכרך אחד שמנמן בהיותי בכיתה ח, נברתי בו כדי למצוא בו שגיאות, ותתפלאי מצאתי כאלה פה ושם. וכאשר הגעתי לתיכון, ואז הייתה חובת ניקוד בבגרות, ניקדתי מצוין, אבל כשנעשיתי בעוונותיי הרבים מורה, החלטתי ללמוד את כללי הניקוד כדי להסבירם לתלמידיי. ממש עולם הפוך ומוזר. כך שאני מכיר היטב את הדברים שאת מדברת עליהם.

 

[trilliane]

אני לא משוכנעת שאתה צודק.

רוב המצטיינים אינם אלה שלומדים רק לקראת הבחינה. רק מעטים בעלי יכולות ללמוד ברגע האחרון ולהצטיין. המוכשרים שילמדו ברגע האחרון יוציאו ציונים טובים, אבל לא יצטיינו באמת (ראיתי את זה בכיתה שלי). אישית, נהניתי מאוד מלימודי הלשון בכיתה י' (זו הייתה רק שנה אחת, בסופה כבר ניגשנו לבגרות וזה נגמר). למדתי כל השנה ולא רק לקראת הבגרות, ואכן זכרתי חלקים ניכרים מהחומר שלמדתי, אולם מטבע הדברים לא זכרתי מה שמעולם לא ידעתי...

(לנקד, למשל). מנגד יש כמובן דברים שנשתכחו ממני במרוצת הזמן וגם זה טבעי. אגב, אני זוכרת עד היום דברים שלימדה אותי מורתי ללשון, אם כי חלקם התגלו לי בדיעבד כלא מדויקים, נאמר זאת כך...

 

[יאקים]

בשל השעה המאוחרת איני מתכוון

להתפלמס אתך. אך נראה לי שלא ירדת לסוף כוונתי, ובעצם שנינו מכוונים לאותה מסקנה. ליל מנוחה לך.

 

[הרהוט]

העובדה שידעת לנקד בכיתה ח' כמו היום,

מעידה אולי על יכולות הניקוד שלך היום. ומכל מקום, אליבא דאקדמיה: יַעֲלָה.

 

[יאקים]

א. לא להגזים, כמעט כמו היום.

ב. הצורה שהבאת מוכרת לי, והיא גזרה שהאקדמיה קבעה, ובכל זאת קשה לי עמה, הואיל והיא נגזרה בצורה מוזרה, תמוהה. וכבר תמהתי על כך שאם במשקל הזה קמץ נחטף עם התרחקות הטעם, אנו מצפים ל-יעֵלה. אני מניח שהם גזרו לאחור מצורת הנסמך יַעֲלת חן, כפי שגזרו עֲיָרָה מעֲיָרוֹת, אעפ"י שהיינו אמורים לקבל עָרִים. בוקר מצוין גם לך.

 

[sailor]

פער השנים בינינו לא גדול

ויש בין מכרי, ידידי ובני משפחתי גם מבוגרים ממך. יש ביניהם מי שהתענינו בביה"ס במקרא ובלשון ויודעים גם היום אחרי עשרות שנים לצטט ויש מי שזלזלו גם אז באחד מהם או בשניהם וכשהם שומעים ציטוט או כלל הם מתפלאים: "איך אתה זוכר אחרי כל כך הרבה שנים". לבני דורך קראו "דור האספרסו" והתלוננו על שטחיותם וחוסר התענינותם בארץ ובתרבותה. כשהשתתפתי פעם בפורום שעסק בתנך, השתתפו גם צעירים, תלמידי תיכון ובני תשחורת אחרים וכמו בנעוריך ובנעורי הם יחידי סגולה בתוךן הרוב שלא מתעניין.

 

[יאקים]

צהריים טובים, ספן.

ראשית, מעולם לא טענתי לכתר זקן השבט. בוודאי, אם תתאמץ תגלה שישנם ישישים ממני..... שנית, אני בהחלט מסכים עמך שיש כאלה שאוהבים מקרא ולשון ומסוגלים לצטט בַּמקום המתאים ותוך רלוונטיות למרות שלא למדו זאת ברמה האקדמית. עם זאת, אני מעריך שאלה בטלים בשישים ואולי באלף, וחבל, לפחות לטעמי, על כך.

 

[Nephilim]

בת יענה זה יצור דמוי יען שחי לפני מליוני שנים

ונכחד מהעולם. מי שאומר שהוא ראה בגן חיות בת יענה.. טועה. אני מקווה שזה עונה לך על השאלה למה נקבת היען היא יַעֲנָה ולא יְעֵנָה. ואם לא, אז מהסיבה שלזכר קוראים יען ולא בת יְעֵנָה. את כן תהיי צודקת שצריך לומר יְעֵנָה אם את מדברת על החיה הזאת שנכחדה מהעולם ולא על החיה שאת רואה בספארי.

 

[הנחליאלי]

אני דווקא ראיתי הרבה פעמים "בן יענה" או

משהו דומה (מאוחר עכשיו).

 

[יאקים]

אולי כיוונת מבלי דעת לקריאה המוּכרת

במגרשי הכדורגל: השופט בן יונה?

 

[יאקים]

איני יודע על מה, בעצם, אתה מסתמך.

בכל מקרה, זה מתאים לתאוריה שהעליתי כאן, שלמעשה הניקוד היה צריך להיות יְעֵנָה, באשר ישנו קשר הדוק ליָעֵן, ולא יַעֲנָה. תודה ויום טוב לך.

 

[Nephilim]

אתה מוזמן לפתוח ספר מגדיר חיות מדעי

ולראות מה זה יען ומה זה בת יענה.

 

[יאקים]

בהזדמנות אעשה זאת.

אולי בינתיים תסביר לי לְמה אתה חותר בהקשר הזה של ניקןד שני שמות אלה?