בת-יענה!

trilliane

Well-known member
מנהל
צר לי לאכזב, "ריתוי" ממש נוראית בעיניי.

משהו בצליל של המילה לא מלהיב אותי, וגם לא בקונספט שלה. אני אוהבת את הפרגון דווקא מפני שהוא קליל, חופשי וסלנגי, וה"אקסטרה" הזה שיש בו כמילה סלנג זה חלק ממה שהופך אותו למה שהוא, לטעמי. אגב, בדקתי במילון את ההגדרה של "ריתוי" והיא לא זהה ל"פרגון". בקיצור, אני מקווה שגורלה של "ריתוי" יהיה הפוך...
 

יאקים

New member
א. אינך מאכזבת. זכותך לקבוע את טעמך האישי

ואת העדפותייך, ולא רק בלשון.. ב. ימים יגידו אם החידוש הזה ייקלט או יידחה. ג. ובעניין מיכי/ מיכל?
 

מיכי 10

Member
יאקים (או יעקב?) -

מה אתה מעדיף?
נדמה לי שהתבלבלת קצת בין טריליאן וביני. אני כבר עניתי לגבי סעיף ג' שלך (מיכי/מיכל).
 

trilliane

Well-known member
מנהל
לא, לא נראה לי שזה קשור...

למען האמת גם "פרגון" לא מצלצלת משהו, אבל אני אוהבת את משמעותה, אז זה מאותם מקרים שבהם האהבה לתוכן הקנקן גורמת לו להיראות יפה יותר בעיני המתבונן...
ורק לשם השוואה, הנה הגדרות המילונים: ספיר: ריתוּי, רִתּוּי [ש"ע; ז'; ריתוּי-, ריתוּיו (שם הפעולה של מרַתֶה)] <רתי> 1. [עח] חוסֶר קִנאה; 2. [עח] יחס נוחַ, סלחנות, ויתוּר (ספרוּתי); 3. [עח] היסוס, רתיעה מְרַתֶּה [פ'; מרַתה; ריתה, ירַתֶה, לרַתות] <רתי> 1. [עח] (ל-) אינו נוהֵג בּקִנאה, רואֶה בּעַיִן טובה; 2. [תמ] (על) סולֵחַ, מוַותֵר; 3. [תמ] חומל, חס, מרַחֵם פִרְגּוּן [עח] [ש"ע; ז'; פִרגוּן-, פִרגוּנים, פִרגוּנֵי-, פִרגוּנו (שם הפעולה של מפַרגֵן) (פֵּ"א לא-דגוּשה)] <פרגן> מֶחווה של חוסֶר קִנאה, ראִייה בּעַיִן טובה, אהדה (עגה מֵאידיש) אב"ש 72': רִתּוּי 1, ויתור, יחס רצון וסלחנות. 2, היסוס. [אצלו אין 'פרגון', הוא ישן מדי) "מילון הסלנג המקיף" (רוביק רוזנטל): פִרְגּוּן. פעולה או אווירה של תמיכה ועידוד: "פירגון כמו שהוא קיים אצלנו, הוא יותר עמוק מנימוסים וגינונים חיצוניים" (כרמל ויסמן, רשימות, 2003); על פי יידיש: פֿאַרגינען (להסתכל בעין טובה). פִרְגֵּן. 1. רצה בהצלחתו של מישהו: "עד כדי כך פירגנו בקהל למועמדת אזולאי, שאפילו חולצות מיוחדות הופקו לרגל האירוע" (מירב לוי, ערב ערב, 4.12.04); 2. העניק, נתן: "פרגני לי איזה שני דקסאקולד" (ארץ נהדרת). כפי שאפשר לראות בקלות, "ריתוי" זה פשוט לא זה. זו מילה חלשה ויבשושית של יחס סלחני, רוח טובה כללית, אבל בגדול מדובר במשהו פסיבי. לעומת זאת ב"פרגון" יש לא פעם אלמנט של עידוד ונתינה, וגם עם קריצה, וב"ריתוי" זה פשוט לא קיים. זאת ועוד, ר"ר מציין כערך נפרד גם את "פרגן לעצמו" (הרשה לעצמו, מתייחס בדרך כלל להנאה ומותרות). אז לכאורה במקום "פרגן לעצמך" יאמרו "רתה את עצמך"?
אה... לא רואה את זה קורה.
 

מיכי 10

Member
ראית? אצל ספיר בהגדרה השלישית,

יש גם "רתיעה"
כן, אבן שושן, המילון החדש, קצת ישן... אבל אב"ש שלי, נדפס בשנת 2006. ולא זו בלבד שהוא מכיר את המילה 'פרגון', הוא גם מגדיר אותה כך: ראייה בעין טובה, ריתוי, אהדה. (אני מעתיקה בכתיב מלא, כדי לא לנקד). את צודקת בכך שהמילה פרגון כוללת הרבה יותר, וכאילו חיה יותר. אבל אני חושבת שהרתיעה שלי ממנה, מקורה בזה שאינני אוהבת יידיש, והמילה פרגון באה מיידיש.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
ראיתי, אבל זה לא קשור לרתיעה שלי מהמילה...../images/Emo8.gif

ואין לי שום דבר נגד יידיש. היא אמנם לא עברית, אבל היא שפה יהודית והיא שפת אמם של אבותיי.
 
נראה לכם הגיוני שב-פִרְגּוּן

פ"א רפויה וגימ"ל דגושה? לי זה נראה אידיוטי. במטותא.
 

GnomeBubble

New member
אה, טוב, אמרת את זה בעצמך ../images/Emo6.gif

טוב, אין מה לעשות, המוצא הגרמני שלך מביא אותך לראות ביידיש עיוות של גרמנית (ולא שיכלול שלה), אבל אפשר לומר אותו הדבר על שוויצרית.
 

מיכי 10

Member
אבל שוויצרית נשמעת לי

חמוגה ומגניבה כזאת. אני אפילו מנסה לדבר בה קצת לפעמים, כשיש עם מי.
 

מיכי 10

Member
בסגר, בועזי חמוגי.

ככה זה בטח יותר מדְניב בעיניך, ויותר עגיף.
מכירה אותך כבר.
 
למעלה