סיכום--פרק ו
"הילקוט שמעוני בבראשית (קט"ו) מביא את הסיבה להצלחה או לכשלון במלחמות ישראל: "לא עמדו פילוסופים באומות העולם כבלעם בן בעור ואבנימוס הגרדי. נתכנסו כל אומות העולם אצל אבנימוס הגרדי ואמרו לו: תאמר שאנו יכולים להזדווג באומה זו (כיצד אנו יכולים להצליח במלחמה כנגד עם ישראל?). אמר להם: לכו וחזרו על בתי כנסיות ובתי מדרשות שלהם. אם מצאתם שם תינוקות (הכוונה לילדים עד גיל בר מצווה) מצפצפים בקולם (לומדים תורה), אי אתם יכולים להם. ואם לאו, אתם יכולים להם. שכך הבטיחם אביהם: 'הקול קול יעקב' - בזמן שקולו של יעקב מצוי בבתי כנסיות ובתי מדרשות - אין הידים 'ידי עשיו'. גדול אומות העולם מלמדנו, מתי מצליחים להלחם בעם ישראל ומתי אין אפשרות להצליח. אבנימוס לא שלח את אומות העולם לבדוק את מספר החיילים, ולא את כמות הנשק של עם ישראל. דבר זה אין בו כדי לשנות כלל את תוצאות המלחמה. הוא שלח אותם לבדוק את מידת לימוד התורה של ישראל. כיוון שברור לו, וגם לנו חייב להיות ברור, שכוחו של עשיו להצר לישראל - תלוי רק בדרגת לימוד התורה שלנו. הקב"ה שולח אותם להצר לישראל, כל זמן שיש חסרון בקול יעקב (בלימוד התורה). אולם כשיש קול יעקב ויש עיסוק בתורה - אין ידי עשיו שולטות בישראל. ההשתדלות האמיתית המועילה במלחמות ישראל בגויים היא לימוד התורה. לעומת זאת - ריבוי השתדלות בחיילים וצבא, במיוחד אם זה בא על חשבון לימוד התורה, לא תועיל למלחמה, ואף עלולה לגרום להפסד ולגזרות נוספות. כיוון שהיא כפירה באמונה, ויכולה להתפרש כאילו: "כוחי ועוצם ידי עשו לי את החיל הזה". במלחמה במדיין: הקב"ה מצווה את משה רבינו (ספר במדבר), לגייס 36,000 לוחמים: לפי מדרש רבה כ''ג, ב' - "ג' אלפים מכל שבט ושבט (סה''כ 36,000 איש): י"ב אלף למלחמה, י"ב אלף משמרין את כליהם וי"ב אלף לתפילה". כלומר: 12,000 איש מגוייסים ללימוד התורה, דהיינו שליש מהמגוייסים למלחמה לומדים תורה להצלחת המלחמה, וכל זאת למרות שהיו בעם ישראל עוד כ - 600,000 איש שעסקו בתורה. וכל זאת כדי שלא יגיעו חס וחלילה למחשבה של "כוחי ועוצם ידי" ויחשבו שניצחו בשל כוחם הרב. גם במלחמת עמלק, משה רבינו מחזיק ידיו עד בא השמש, וכי ידיו של משה עושות מלחמה? אלא (להזכיר) בזמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה, ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים, היו מתגברים - ואם לאו, היו נופלין" (מסכת ראש השנה כ"ט). מדוע היה על משה לטרוח להחזיק ידיו למעלה במשך כל היום? אלא התורה לימדתנו כמה קרוב האדם למחשבת "כוחי ועוצם ידי". אפילו הדור שראו נסים: מכות מצרים, קריעת ים סוף וכו', לולא ראיית ידיו של משה כלפי מעלה במשך כל המלחמה, היו יכולים לתלות נצחונם בכוחם". ביום ראשון בלי נדר -אביא לך מקור סמכותי מהרמב''ם שבת שלום