בנים- בנות.
- פותח הנושא מובחרת
- פורסם בתאריך
חוששתני שמה שקורין "אינטואיציה",
"חושישי" ובשאר כינויים חנפים, זה סוג הקשב שמפתחים כדי לשרוד בתנאי דיכוי. הוא איפיין במובהק את המשרתים בבריטניה ועבדים בכל מקום ובכל זמן שהוא, וקל מאד לזרז את התפתחותו באמצעות חינוך: "את לא רואה שהוא לומד? אל תציקי לו עכשיו." "אולי תגשי אליה? את לא שומעת איך היא בוכה? וקחי איתך את הבקבוק" "אין לי זמן לשטויות שלך, במקום להסתובב בין הרגליים עשי משהו מועיל." במשך הזמן לומדים לתרגם במהירות שפת גוף, טון דיבור, אפילו עפעוף. מזכיר לי רופא שיניים שבדק אותי פעם, וזיהה מתי הוא מכאיב לי לפי התרחבות הנחיריים. מי לעזאזל טורח ללמוד איך אנשים מגיבים לכאב, אם הוא יכול לחכות שהם יאמרו בעצמם כשכואב להם? על התפיסה האקזיסטנציאליסטית חשבתי שדיברנו כבר, אבל על רגל אחת ובפשטנות רבה: אדם הנולד לעולם נתפס על פיה כמי ש'הוטל' אליו, ועדיין אינו בבחינת 'קיים'. ההזדמנות להתפתח ממצב ה'הטלה' מתרחשת רק לאחר ההיתקלות במוות. רק כשאדם תופס את סופיות החיים, הוא עשוי להיעשות מודע לאבסורד הקיומי: הלידה, החיים והמוות שרירותיים ואין להם משמעות ולא תכלית מובנית משל עצמם; וגם היכולת ליצור קשר עם אנשים הוא אשליה, שאינה יכולה לחפות על הניכור. מכאן ואילך יש בפניו ברירה בין שתי דרכים: - האחת היא "אכול ושתה כי מחר נמות" (המיוצגת היטב בדמותו של דון ז'ואן). - האחרת היא ה'מרד' באבסורד הקיומי, באמצעות התעקשות על מתן משמעות לחייו. המרד באבסורד כרוך במאבק יומיומי סיזיפי, ואין לו שכר מלבד עצמו; אבל זוהי הדרך המאפשרת לאדם להיעשות מ'מוטל' ל'קיים'.
"חושישי" ובשאר כינויים חנפים, זה סוג הקשב שמפתחים כדי לשרוד בתנאי דיכוי. הוא איפיין במובהק את המשרתים בבריטניה ועבדים בכל מקום ובכל זמן שהוא, וקל מאד לזרז את התפתחותו באמצעות חינוך: "את לא רואה שהוא לומד? אל תציקי לו עכשיו." "אולי תגשי אליה? את לא שומעת איך היא בוכה? וקחי איתך את הבקבוק" "אין לי זמן לשטויות שלך, במקום להסתובב בין הרגליים עשי משהו מועיל." במשך הזמן לומדים לתרגם במהירות שפת גוף, טון דיבור, אפילו עפעוף. מזכיר לי רופא שיניים שבדק אותי פעם, וזיהה מתי הוא מכאיב לי לפי התרחבות הנחיריים. מי לעזאזל טורח ללמוד איך אנשים מגיבים לכאב, אם הוא יכול לחכות שהם יאמרו בעצמם כשכואב להם? על התפיסה האקזיסטנציאליסטית חשבתי שדיברנו כבר, אבל על רגל אחת ובפשטנות רבה: אדם הנולד לעולם נתפס על פיה כמי ש'הוטל' אליו, ועדיין אינו בבחינת 'קיים'. ההזדמנות להתפתח ממצב ה'הטלה' מתרחשת רק לאחר ההיתקלות במוות. רק כשאדם תופס את סופיות החיים, הוא עשוי להיעשות מודע לאבסורד הקיומי: הלידה, החיים והמוות שרירותיים ואין להם משמעות ולא תכלית מובנית משל עצמם; וגם היכולת ליצור קשר עם אנשים הוא אשליה, שאינה יכולה לחפות על הניכור. מכאן ואילך יש בפניו ברירה בין שתי דרכים: - האחת היא "אכול ושתה כי מחר נמות" (המיוצגת היטב בדמותו של דון ז'ואן). - האחרת היא ה'מרד' באבסורד הקיומי, באמצעות התעקשות על מתן משמעות לחייו. המרד באבסורד כרוך במאבק יומיומי סיזיפי, ואין לו שכר מלבד עצמו; אבל זוהי הדרך המאפשרת לאדם להיעשות מ'מוטל' ל'קיים'.
אלישע בן אבויה
New member
אפשר גם לקרוא על הנושא
בספרים של האוני' המשודרת: "מבוא לפילוסופיות הקיום - אקזיסטנציאליזם", יעקב גולומב. "אלבר קאמי והפילוסופיה של האבסורד", אבי שגיא.
בספרים של האוני' המשודרת: "מבוא לפילוסופיות הקיום - אקזיסטנציאליזם", יעקב גולומב. "אלבר קאמי והפילוסופיה של האבסורד", אבי שגיא.
גזרתי ושמרתי
מאלף, תודה. ובעניין הראשון - נדמה לי שלקרוא שפת גוף, דוגמת התרחבות נחיריים מכאב עדיין לא מעיד על אינטואיציה מפותחת.כלומר, אנשים מדברים. חלקם במילים חלקם בסימנים וחלקם במכות, רק שלא כל אחד מבין כל שפה (כאמור, מלבד מכות שכולם מבינים) לקרוא תחושות של כאב בהבעות פנים זה סוג של שפת סימנים, עדיין לא אינטואיציה שהיא בעיני תחושה פנימית בלתי מוסברת ולחלוטין לא רציונאלית. כמו אדם המשקיע סכום גדול במניה מסויימת מתוך תחושה שזה הולך להיות סיפור הצלחה.
מאלף, תודה. ובעניין הראשון - נדמה לי שלקרוא שפת גוף, דוגמת התרחבות נחיריים מכאב עדיין לא מעיד על אינטואיציה מפותחת.כלומר, אנשים מדברים. חלקם במילים חלקם בסימנים וחלקם במכות, רק שלא כל אחד מבין כל שפה (כאמור, מלבד מכות שכולם מבינים) לקרוא תחושות של כאב בהבעות פנים זה סוג של שפת סימנים, עדיין לא אינטואיציה שהיא בעיני תחושה פנימית בלתי מוסברת ולחלוטין לא רציונאלית. כמו אדם המשקיע סכום גדול במניה מסויימת מתוך תחושה שזה הולך להיות סיפור הצלחה.
העונג כולו שלי. ותרגול (לאו דוקא
מודע) של עירנות מתמדת ופיענוח מהיר של סימנים, הוא מה שבונה לדעתי את המיומנות הקרויה אינטואיציה. להערכתי זו תכונה נרכשת שמתפתחת בעקבות צורך. כשמדובר בצפיית התנהגות או רצונות של אנשים הסימנים יהיו למשל טון דיבור, התרחבות או התכווצות אישונים ושפת גוף (זה שכיח ביותר אצל ילדים מוכים ובעלי חיים שעברו התעללות, די מפחיד); כשמדובר בחיזוי מזג אוויר אלה תהיינה תופעות מטאורולוגיות; כשמדובר בשוק המניות יהיו פרמטרים אחרים. בסופו של דבר התגובה נעשית כמעט אוטומטית, ולמי שאינו מבחין בסימנים המקדימים, היא תיראה בלתי רציונלית למשעי.
מודע) של עירנות מתמדת ופיענוח מהיר של סימנים, הוא מה שבונה לדעתי את המיומנות הקרויה אינטואיציה. להערכתי זו תכונה נרכשת שמתפתחת בעקבות צורך. כשמדובר בצפיית התנהגות או רצונות של אנשים הסימנים יהיו למשל טון דיבור, התרחבות או התכווצות אישונים ושפת גוף (זה שכיח ביותר אצל ילדים מוכים ובעלי חיים שעברו התעללות, די מפחיד); כשמדובר בחיזוי מזג אוויר אלה תהיינה תופעות מטאורולוגיות; כשמדובר בשוק המניות יהיו פרמטרים אחרים. בסופו של דבר התגובה נעשית כמעט אוטומטית, ולמי שאינו מבחין בסימנים המקדימים, היא תיראה בלתי רציונלית למשעי.
אלישע בן אבויה
New member
ואת יודעת שהסמל של האינטואציה
הוא הדג. כן, ההוא שלא זקוק לאופניים...
הוא הדג. כן, ההוא שלא זקוק לאופניים...
לא ידעתי.
לא שזה מפתיע, אינטואיציה לא הצד החזק שלי. את רוב הנתונים אני מעבדת לאט וכנראה במודע. כן ידעתי שלילידי מזל דגים מייחסים אינטואיציה חזקה. ושזה לא עושים אותם אנשים מאושרים... נ.ב. סכולסטים שאני מכירה גורסים שאינטואיציה היא בעצם הוראה-עצמית (אנאגרמה: in-tuition). לדעתי זו התחכמות נטולת ערך מוסף.
לא שזה מפתיע, אינטואיציה לא הצד החזק שלי. את רוב הנתונים אני מעבדת לאט וכנראה במודע. כן ידעתי שלילידי מזל דגים מייחסים אינטואיציה חזקה. ושזה לא עושים אותם אנשים מאושרים... נ.ב. סכולסטים שאני מכירה גורסים שאינטואיציה היא בעצם הוראה-עצמית (אנאגרמה: in-tuition). לדעתי זו התחכמות נטולת ערך מוסף.
עוד מזלות
עלה לי רעיון אתמול. אם המדע יצליח להוכיח שהמזל בו נולד התינוק משפיע על אופיו. במידה ויאשרו את זה. אפשר להסביר את זה שמזג האוויר בזמן בו התינוק נולד קובע כניראה משהו. הבדלי מזג אויר משנים מאוד סגנון מחשבה ראה אירופה ואפריקה. מוח התינוק מתחיל לאסוף נתונים מרגע שהוא נוצר.
עלה לי רעיון אתמול. אם המדע יצליח להוכיח שהמזל בו נולד התינוק משפיע על אופיו. במידה ויאשרו את זה. אפשר להסביר את זה שמזג האוויר בזמן בו התינוק נולד קובע כניראה משהו. הבדלי מזג אויר משנים מאוד סגנון מחשבה ראה אירופה ואפריקה. מוח התינוק מתחיל לאסוף נתונים מרגע שהוא נוצר.
אגב זה הגיוני שהבדלי טמפרטורה
קיצוניים כן משפיעים על תהליכים מנטליים, בגלל שינויים בכמות החמצן/תזונה שמגיעה למוח. ובטח כשתינוק נולד, אם נגיד הוא נולד בפסגת האוורסט ייתכן שלא יקבל מספיק חמצן, הוא יכול להיפגע מוחית. אמנם הגוף האנושי יודע להסתגל לכל מיני סיטואציות, אבל עדיין ייתכנו השפעות שלא ניתן להתגבר עליהן. מעבר לזה שיש השפעות פסיכולוגיות של מזג האויר (שינויי עונה באותה מדינה אפילו) שמן הסתם גם משפיעים על יכולות חשיבה. מצד שני די ברור לי ששינויי מזג אויר רגילים לא ישפיעו על ערכי חמצן/תזונה של יילוד, שזה מה שמופרך במה שאנדרואיד הציע.
קיצוניים כן משפיעים על תהליכים מנטליים, בגלל שינויים בכמות החמצן/תזונה שמגיעה למוח. ובטח כשתינוק נולד, אם נגיד הוא נולד בפסגת האוורסט ייתכן שלא יקבל מספיק חמצן, הוא יכול להיפגע מוחית. אמנם הגוף האנושי יודע להסתגל לכל מיני סיטואציות, אבל עדיין ייתכנו השפעות שלא ניתן להתגבר עליהן. מעבר לזה שיש השפעות פסיכולוגיות של מזג האויר (שינויי עונה באותה מדינה אפילו) שמן הסתם גם משפיעים על יכולות חשיבה. מצד שני די ברור לי ששינויי מזג אויר רגילים לא ישפיעו על ערכי חמצן/תזונה של יילוד, שזה מה שמופרך במה שאנדרואיד הציע.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.