בחינות האיתור

מצב
הנושא נעול.

יעל125

New member
זה לא נכון

ממש לא נכון מה שנאמר כאן
ודווקא אמרתי שאת המעגל אני לא מצפה. לגבי כל היתר. אני אכן מחוננת, אבל המחוננים הכי "נמוכים" ואני ידעתי את הדברים הללו בגיל צעיר מאוד בלי שאש לימד אותי, לא יתכן להיות מחונן ולא לדעת את אלה. אז אם אני ככה בודאי שהמחוננים היותר משמעותיים יודעים, ואני מדגישה רק מה שחשוב באריתמתיקה פשוטה של בית הספר היסודי, ליתר בהחלט נדרש גם לימוד
זה לא נכון
את מדברת על סוג מסויים של מחוננים - הטובים יותר במתמטיקה. עדיין - יש לא מעט ילדים המחוננים בשטחים אחרים וגם הם מין הסתם צריכים יום העשרה. ושוב - אם אני מסתכלת על הבת שלי, ברור לי שהחשיבה המתמטית שלה מהירה יותר מילדים אחרים בני גילה אבל אין שום סיכוי שהיא תדע לפתור משוואות או לחשב שטחים בעתיד הקרוב (ראייה מרחבית היא לא משהו שכל המחוננים התברכו בו), ברור לי גם שהיא חכמה יותר מבני גילה, בתפיסה, בהבנה ובחשיבה הכללית וברור לי שהיא תפיק תועלת מיום העשרה שכזה. גם במחוננות יש טווח - יש כאלו בעלי איי קיו של 180 ויש כאלו בעלי איי קיו של 140 - עדיין כולם נחשבים למחוננים וכולם (במידה והם רוצים כמובן) זכאים להעשרה מעבר לחומר הנלמד בביה"ס.
 
בזמנו, במבחנים של כיתה ג'

זה לא נכון
את מדברת על סוג מסויים של מחוננים - הטובים יותר במתמטיקה. עדיין - יש לא מעט ילדים המחוננים בשטחים אחרים וגם הם מין הסתם צריכים יום העשרה. ושוב - אם אני מסתכלת על הבת שלי, ברור לי שהחשיבה המתמטית שלה מהירה יותר מילדים אחרים בני גילה אבל אין שום סיכוי שהיא תדע לפתור משוואות או לחשב שטחים בעתיד הקרוב (ראייה מרחבית היא לא משהו שכל המחוננים התברכו בו), ברור לי גם שהיא חכמה יותר מבני גילה, בתפיסה, בהבנה ובחשיבה הכללית וברור לי שהיא תפיק תועלת מיום העשרה שכזה. גם במחוננות יש טווח - יש כאלו בעלי איי קיו של 180 ויש כאלו בעלי איי קיו של 140 - עדיין כולם נחשבים למחוננים וכולם (במידה והם רוצים כמובן) זכאים להעשרה מעבר לחומר הנלמד בביה"ס.
בזמנו, במבחנים של כיתה ג'
היו נותנים מצולעים המורכבים מקוביות ושואלים כמה קוביות יש. אם תתקל בכאלה, הבת שלך בטח תדע לפתור, לפחות את הפשוטות יותר, וזו הרי שאלה של חישוב נפח. אבל אם יגידו לה חשבתי את הנפח של xyz היא בטח לא תדע מה רוצים ממנה, גם אם היא מהטובים יותר במתמטיקה.
 
../images/Emo45.gif מ. ש. ל בדיוק.

בזמנו, במבחנים של כיתה ג'
היו נותנים מצולעים המורכבים מקוביות ושואלים כמה קוביות יש. אם תתקל בכאלה, הבת שלך בטח תדע לפתור, לפחות את הפשוטות יותר, וזו הרי שאלה של חישוב נפח. אבל אם יגידו לה חשבתי את הנפח של xyz היא בטח לא תדע מה רוצים ממנה, גם אם היא מהטובים יותר במתמטיקה.
מ. ש. ל בדיוק.
 

MelodicTruth

New member
המשפט האחרון שלך אינו מדוייק.

אני באמת לא מבין
מה את מנסה להגיד. האם את מצפה מילד מחונן שאף אחד לא לימד אותו שברים לפתח את המבנה האלגברי הזה בעצמו? תהליך ידע שלקח לאנושות מאות שנים לעשות על ידי טובי המוחות של אנשים מבוגרים עד שהגיעו לצורת השברים הנוכחית את מצפה שילד קטן, חכם ככל שיהיה, יבצע בעצמו??? אף אחד בעולם הזה, לא משנה גם אם יש לו אייקיו 250 או 2,500 לא ידע לפתור תרגילי שברים בעצמו בלי שיסבירו לו/יראו לו מה זה אומר בכלל. עוד יותר לא ברור לי איך את מצפה שילד יכיר בעצמו מבלי שילמדו אותו נוסחאות כמו היקף מעגל. אספר לך סוד - נדרשת מתמטיקה של שנה ב' או ג' של תואר ראשון בשביל לפתח את הנוסחאות האלה (אינטגרציה על אורך של מסילה). ולכן השאלה האם ילד יודע לחשב היקף של מעגל שקולה לשאלה האם הוא יודע מהי בירת צרפת. ואין לכך כל קשר למחוננות אלא רק ורק לידע שמוקנה לו בבית.
המשפט האחרון שלך אינו מדוייק.
לא ניתן להתעלם מהקורלציה בין ידע לאינטליגנציה, וסביר להניח שילדים מחוננים יפגינו ידע נרחב, למרות שמדובר אך ורק בביטוי עקיף של האינטליגנציה שלהם. מאותה סיבה ניתן למצוא שאלות ידע כללי במבחני אינטליגנציה מסויימים. מצד שני, קיים קשר הדוק בין הסביבה בה הילד גדל, להיקף הידע שהוא מפגין באותן שנים. לכן, לעניות דעתי, אין זה הוגן להתייחס לידע הכללי במבחנים שנועדו לסנן ילדים לפי היכולת שלהם, ולא לפי הסביבה בה הם גדלו.
 
ניתן ורצוי.

המשפט האחרון שלך אינו מדוייק.
לא ניתן להתעלם מהקורלציה בין ידע לאינטליגנציה, וסביר להניח שילדים מחוננים יפגינו ידע נרחב, למרות שמדובר אך ורק בביטוי עקיף של האינטליגנציה שלהם. מאותה סיבה ניתן למצוא שאלות ידע כללי במבחני אינטליגנציה מסויימים. מצד שני, קיים קשר הדוק בין הסביבה בה הילד גדל, להיקף הידע שהוא מפגין באותן שנים. לכן, לעניות דעתי, אין זה הוגן להתייחס לידע הכללי במבחנים שנועדו לסנן ילדים לפי היכולת שלהם, ולא לפי הסביבה בה הם גדלו.
ניתן ורצוי.
ולו כי לא באמת ניתן למדוד ידע כללי ברצינות.
 

אגוזים1

New member
apk

נועה אני חולקת עליך
לדעת לפתור שברים שכתובים כשברים זה רחוק מלהיות ענין של ידע, זה במפורש הבנה. לכן ילד מחונן יהיה מסוגל לעשות זאת (כך לפחות הייתי אני וכך עכשיו שירילי) לפני שילמדו אותו את הנושא על קצה המזלג אפילו. אז את שירילי לא אביא כדוגמא, אבל את עצמי כן. כפי שציינתי למדנו מה שלמדנו בכתה. בתחום הזה קודם לכן איש לא לימד אותי, אבל כבר חודשים מספר לפני שלמדנו את זה בכתה אני כבר הייתי מסוגלת לפתור תרגילים כאלה וקשים מהם בהרבה, והתלמידים הרגילים בכתתי, שאכן נזקקו ללמידה, ידעו לעשות זאת גם בכתה א אבל אחרי מספר שעורים. כך גם לאחוזים בדרך של למידה נחשפתי רק בסוף כתה, אבל כבר שנים קודם ידעתי לחשב וכך גם שטחים והקפים של מצולעים. מעגל לא כי לא הכרתי את הפאי לפני התיכון, זה כבר כן ענין של ידע, אבל ידע שניתן לחשוף אליו ילד מחונן בגיל הגן בדקות ספורות וזה יספיק לו, אבל לא חייבים, לכן אני מבדילה בין מצולעים וגופים שמבוססים עליהם לבין עיגולים וגופים שמבוססים עליהם. אבל מרבית החשבון (מדגישה חשבון ולא שאר המתמטיקה) לא דורש שום למידה מילד מחונן, ולכן לטעמי ילד בגיל בית ספר שאיננו מסוגל למשל לפתור תרגיל כדוגמת 5/8+4/7 במהירות (כשזה מפופיע כתרגיל) הוא לא יכול להיות מחונן, כי תרגיל כזה מילד מחונן לא אמור לדרוש רגע אחד של למידה רק הפעלת ההגיון הבריא שאמור להיות לו. לעומת זה, אם היית אומרת לי שנתנו למשל משוואות אלגבריות מהמעלה השניה ומעלה, או שאלו למשל על קבוצת חיתוך או דברים כאלה, זה בהחלט היה מופלא בעיני, כי כאן זה כבר בהחלט לא רק הבנה אלה גם דורש הכרות עם המושגים ו/או הנוסחאות
apk
אני חושבת שמצד אחד יש משהו במה שאת אומרת אבל מצד שני אני חושבת שאת מציגה את הדברים בצורה מאוד קיצונית וחדה. ואני אסביר למה אני מתכוונת. מצד אחד אני חושבת שבהחלט מחוננים (שהמחוננות שלהם היא מתמטית) מסוגלים לפעמים לראות פתרון לשאלה חשבונית בלי שצריך להסביר להם את דרך הפתרון. לדוגמא התרגיל החשבוני של השברים שנתת. בא נצא מתוך הנחה שאת הסימון עצמו הם מבינים כשבר (ולו רק בגלל שביום יום יש סיכוי גדול להתקל בו) או שפשוט כשהציגו את השאלה אמרו במילים את השברים. החיבור עצמו (שאת הילדים הרגילים מלמדים כיצד לעשות מכנה משותף וכדומה) יכול להתבצע על בסיס של הגיון. אני יכולה לתת דוגמא אישית (אמנם יותר קלה אבל על אותו עקרון) כשביתי בקשה ללמוד איך מחברים שברים במקום ללמד אותה פשוט שאלתי אותה ואמרתי לה שתחשוב על פתרון. כשנתתי לה לחבר רבע ועוד שליש היא פשוט ציירה מעגל ועליו רבע ושליש. צבעה אותם ואמרה לי שזה חצי ועוד קצת. אז שאלתי אותה אז כמה זה ה-"עוד קצת" אז היא לקחה סרגל מדדה על ההיקף את אורך הקטע שנשאר ואמרה שהיא תראה כמה פעמים זה נכנס בתוך השלם. היא מצאה שהוא נכנס 12 פעמים ושסך כל החלק הצבוע היה שבע פעמים החלק של ה- 12. היא אמרה שהתשובה לשאלה היא שבעה חלקים כאלו. הדבר היחיד שהיא לא ידעה זה איך קוראים לזה. וגם את זה היא הצליחה להבין לבד אחרי שהזכרתי לה שאת המושג שלושה רבעים היא מכירה (זה רק יצא לה שבע שתים עשרים) אבל לכתוב את זה היא כבר ידעה. כלומר ניתן ע"י הגיון להגיע לפתרון תרגילים כאלו ואחרים. אבל!!! מצד שני נראה לי שבכל זאת לקחת את זה לקיצוניות שנייה. אני ממש לא חושבת שאם ילד לא מצליח לפתור תרגיל כזה (בטח לא תוך דקה כי זה מה שנותנים במבחן לפי מה שהבנתי) זה אומר בוודאות שהוא לא מחונן. נראה לי שאולי בגלל ששירילי כל כך יוצאת דופן וכל כך מחוננת ומצליחה לפתור תרגילים כאלו (וברמה הרבה הרבה יותר גבוהה ובל נשכח שמדובר בילדה בת ארבע!!! ולא בכיתה ב'...) את יותר נוטה להשוות אליה (גם אם בזכרון את משווה לעצמך).
 

apk

New member
ממש לא משווה אל שירילי

apk
אני חושבת שמצד אחד יש משהו במה שאת אומרת אבל מצד שני אני חושבת שאת מציגה את הדברים בצורה מאוד קיצונית וחדה. ואני אסביר למה אני מתכוונת. מצד אחד אני חושבת שבהחלט מחוננים (שהמחוננות שלהם היא מתמטית) מסוגלים לפעמים לראות פתרון לשאלה חשבונית בלי שצריך להסביר להם את דרך הפתרון. לדוגמא התרגיל החשבוני של השברים שנתת. בא נצא מתוך הנחה שאת הסימון עצמו הם מבינים כשבר (ולו רק בגלל שביום יום יש סיכוי גדול להתקל בו) או שפשוט כשהציגו את השאלה אמרו במילים את השברים. החיבור עצמו (שאת הילדים הרגילים מלמדים כיצד לעשות מכנה משותף וכדומה) יכול להתבצע על בסיס של הגיון. אני יכולה לתת דוגמא אישית (אמנם יותר קלה אבל על אותו עקרון) כשביתי בקשה ללמוד איך מחברים שברים במקום ללמד אותה פשוט שאלתי אותה ואמרתי לה שתחשוב על פתרון. כשנתתי לה לחבר רבע ועוד שליש היא פשוט ציירה מעגל ועליו רבע ושליש. צבעה אותם ואמרה לי שזה חצי ועוד קצת. אז שאלתי אותה אז כמה זה ה-"עוד קצת" אז היא לקחה סרגל מדדה על ההיקף את אורך הקטע שנשאר ואמרה שהיא תראה כמה פעמים זה נכנס בתוך השלם. היא מצאה שהוא נכנס 12 פעמים ושסך כל החלק הצבוע היה שבע פעמים החלק של ה- 12. היא אמרה שהתשובה לשאלה היא שבעה חלקים כאלו. הדבר היחיד שהיא לא ידעה זה איך קוראים לזה. וגם את זה היא הצליחה להבין לבד אחרי שהזכרתי לה שאת המושג שלושה רבעים היא מכירה (זה רק יצא לה שבע שתים עשרים) אבל לכתוב את זה היא כבר ידעה. כלומר ניתן ע"י הגיון להגיע לפתרון תרגילים כאלו ואחרים. אבל!!! מצד שני נראה לי שבכל זאת לקחת את זה לקיצוניות שנייה. אני ממש לא חושבת שאם ילד לא מצליח לפתור תרגיל כזה (בטח לא תוך דקה כי זה מה שנותנים במבחן לפי מה שהבנתי) זה אומר בוודאות שהוא לא מחונן. נראה לי שאולי בגלל ששירילי כל כך יוצאת דופן וכל כך מחוננת ומצליחה לפתור תרגילים כאלו (וברמה הרבה הרבה יותר גבוהה ובל נשכח שמדובר בילדה בת ארבע!!! ולא בכיתה ב'...) את יותר נוטה להשוות אליה (גם אם בזכרון את משווה לעצמך).
ממש לא משווה אל שירילי
משווה אלי עצמי שאני בהחלט מחוננת, אבל בקרב המחוננים בלבד אני "מפגרת מוחלטת", אם את מבינה את כוונתי. אז אם אני הייתי מסוגלת למה שציינתי בכתה א אם לא קודם, אז לא הגיוני שמחוננים אחרים, שסביר להניח שעולים עלי לפחות בקצת בכישוריהם לא יהו מסוגלים.
 

יעל125

New member
אז זהו שלא

אז זהו
שבכתות א בתקופתי, ויצא לי להשוות ולדעת שהיום ב-א לומדים מה שאנחנו למדנו בחשבון ב-ג וב-ד, אז למדו אותנו למשל כמה זה למשל 7 פעמים 15, וכל ילד בגן ידע מה זה שבר פשוט (אם כי לא את המושג שבר פשוט, ובתום כתה א עדיין לא ידע את המושג, אבל בהחלט ידע לחשב כמה זה 4 חמישיות של 30 למשל). הילד הכי טיפש בכתה ידע את זה בקלות. לגבי החישובים של השטחים והנפחים, כוונתי שבכתות א ו-ב בהחלט ילד רגיל לא ידע כלום, ובכתה ג אני מצפה שכל ילד ידע לחשב אך ורק שטחי רבוע ומלבן ונפח של קוביה בלבד. אבל מילד מחונן בכתה ב אני מצפה למינימום שידע לחשב שטחי משולשים, מרובעים שונים ואולי (זה כבר לא מחויב המציאות) גם מצולעים שלהם יותר צלעות ועיגולים, ושידע לחשב נפח תיבה פירמידה, ואם הוא ברמה גבוהה יותר אז גם גופים עגולים פשוטים (כדור, גליל וחרוט). בסופו של דבר הדברים הללו הם א-ב של החיים שלנו, ואני מצפה שכל אדם שלמד במידה סבירה ידע אותם בשלב כלשהו, ואם הוא מחונן שידע זאת מאוד מאוד מוקדם. שאם לא כן, אני לא רואה במה הוא מחונן ובמה הוא שונה מילד רגיל בכשוריו. אבל לא, לא בדקתי את הדברים לעומקם, ואם אבדוק לא יהיה זה מדגם מייצג, אז אין טעם. אז יתכן שאני טועה. רק אומר שאם כך הדבר עצוב לי מאוד. גם מאוד מוזר לי לשמוע שהיום בכתות ב עדיין הילדים לא למדו כפל. אז מה הם כן למדו בכתה א בחשבון? מוזר לי מאוד.
אז זהו שלא
הבת שלי בכתה ב' והם לומדים חיבור וחיסור עד 100 וכפל וחילוק עדיין לא בצורת תרגיל חשבוני אלא כבעיות מילוליות. שברים, שטחים ונפחים הם עדיין לא למדו ולפי חוברות הלימוד שהתבקשנו לקנות בתחילת השנה הם גם לא ילמדו את הנושאים האלו השנה. וביה"ס שהיא לומדת בו נחשב לבי"ס ברמה גבוהה!!
 
לפי אלו ספרים?

אז זהו שלא
הבת שלי בכתה ב' והם לומדים חיבור וחיסור עד 100 וכפל וחילוק עדיין לא בצורת תרגיל חשבוני אלא כבעיות מילוליות. שברים, שטחים ונפחים הם עדיין לא למדו ולפי חוברות הלימוד שהתבקשנו לקנות בתחילת השנה הם גם לא ילמדו את הנושאים האלו השנה. וביה"ס שהיא לומדת בו נחשב לבי"ס ברמה גבוהה!!
לפי אלו ספרים?
 

תמי2001

New member
ואם לא חשפו אותו לגופים מורכבים

נועה, אני מסכימה איתך רק חלקית
לגבי שאלות הטריוויה דעתי כדעתך, יש כל כך הרבה ידע אפשרי בעולם, ואין ילד או אדם בוגר שיכול להכיל את כל הידע האפשרי, ולא חשוב מה מנת המשכל שלו. לגבי החשבון אני חולקת אליך. מה החכמה בלשאול ילד שאלות שכל ילד ממוצע בן גילו אמור לדעת לענות עליהן, ושאלות מילוליות של כמה זה למשל X פעמים Y אין סיבה שילד ממוצע (ופחות מזה) בכתה ב לא ידע לענות עליהן. יותר מזה גם שמוש בשברים שהמונה שלהם 1 נראה דבר שלא יכול לאתר מחוננים, כי כל ילד רגיל בסיום כתה א בתקופתי (שבה קצב הלמוד היה איטי בהרבה מאשר היום) אמור לדעת לפתור בקלי קלות. אם האבחון הוא לילדים בכתות ב ו-ג אז כדי לאתר הייתי מבקשת מהם חישובי שטחים של מצולעים מורכבים ונפחים של גופים מורכבים ואלגברה בסיסית. ילד בגיל הזה שאינו מסוגל לאלה אני לא מבינה איך ניתן לקרוא לו מחונן או מוכשר.
ואם לא חשפו אותו לגופים מורכבים
ולאלגברה בסיסית?
 

apk

New member
שוב, אני לא מדברת על אלגברה

ואם לא חשפו אותו לגופים מורכבים
ולאלגברה בסיסית?
שוב, אני לא מדברת על אלגברה
זו בהחלט כן דורשת למידה, ולגבי גופים, אין קשר אם הילד נחשף אליהם בעבר או לא, הוא אמור (אם הוא אכן מחונן) בשניה שהוא רואה את הגוף שמבוסס על מצולעים (לא על עיגולים) להבין לבד איך לבנות את הנוסחה, כי אלה דברים אלמנטרים
 
אני עוד זוכרת את הבחינה שלי מכיתה ב

בחינות האיתור
אז זהו, סיימנו להשנה? או שיש מקומות בהם הן עדיין טרם נערכו? הופתעתי לטובה ממה שעשו אצלנו. תכני הבחינה עדיין גרועים בעיני (בחינות שכאלה בעקרון לא צריכות להיות בחינות ידע, לפחות לא כאלה שמטרתן לאתר ליום העשרה ולחוגים, כמו אצלנו בבאר שבע), אבל לפחות היא נערכה בצורה אנושית, כנראה הגיעו למסקנה שמדובר בילדים. עברו איתם שאלה שאלה (דקה לשאלה), ובאמצע עשו להם הפסקה. את התשובות סימנו בדף השאלות עצמו, ולא בדף תשובות מועד לפורענות. את הכל (כולל ההפסקה) סיימו תוך זמן הגיוני של שעה ורבע. בנוסף, הם חילקו את זה ליומיים וכך בכל כיתה הייתה קבוצה קטנה. אבן נגולה מעל לבי כשראיתי שאחותי יצאה משם במצברוח טוב, חששתי שהיא תתקל בשאלות שהיא לא תדע וזה יהרוס לה הכל והיא תצא משם בוכה (מזל ששאלות הידע הכללי היו בסוף, והיה לה יתרון מורלי מהאנלוגיות והחשבון) שכבר אמרתי לאמא שלי (אחרי שאבא שלי לקח את אחותי למבחן, כמובן) שאולי עדיף היה לותר על זה... היא בטוח הייתה בין הצעירים שנבחנו שם (ילידת סוף נובמבר), ועוד בת זקונים, ואין לה שום בעיה בבי"ס (ולא פלא, עוד מעט יהיה ברור למה) כך שהיא לא צריכה יום בשבוע מחוץ לבי"ס כמו אוויר לנשימה. אני מקווה שגם התוצאות יעברו חלק, יהיו אשר יהיו. אני מצדי כבר הסברתי לה שזה לא אומר כלום. את הבחינה הראשונה לא עוברים 15% העליונים מכל האזור, אלא מכל בית ספר. את העוולה הזו דווקא מתקנים בלי שום בעיה - פשוט מאשרים אוטומטית המלצות כאשר הילד קיבל ציון גבוה. כך יצא שמתוך 23 ילדים בכיתה של אחותי, 8 ניגשו לשלב השני. 5 עברו את הראשון, ו3 הומלצו בהצלחה. הציונים בראשון היו גבוהים, לפחות 3 (ביניהם אחותי) עברו את ה110 (כאשר המקסימום הוא 120). על אף שבית הספר ממוקם בשכונה הכי עניה בבאר שבע, רוב בני כיתתה של אחותי שייכים לתוכנית שאמנם לא היה צריך לעבור שום סינון בשביל להכנס אליה אבל בטבעיות בררה משפחות חזקות מכל האזור. בבי"ס אחר שממוקם באזור לא רע הילדים שהוציאו לבחינה קיבלו 90. בכיתה אחרת הציון הכי גבוה היה 75. הבחינה הראשונה היא בחינת ידע פרופר (וגם בשניה החלק של הידע מאוד דומיננטי). הפערים בעיר הזאת זה פשוט משהו לא נורמאלי. יש ילדים שפשוט אין להם צ'אנס, הבחינות האלה כ"כ מפלות שזה נורא
בשביל מה, בשביל מה לשאול שאלות בחשבון לכיתה גבוהה יותר בצורת תרגילים? הרי מי שיידע לענות הוא לאו דווקא המוכשר ביותר אלא המקודם ביותר. בשביל מה, לכל הרוחות והשדים, לשאול ילדים שאלות כמו "מה העיר הכי גדולה בישראל?" כאשר גם ת"א וגם ירושלים נמצאות כאפשרות (אל תתחילו עכשיו ויכוח
). מה זה בכלל אמור להגיד אם ילד יודע או לא יודע מה העיר בירה של איזו ארץ. זה מפלה, זה מיותר, וזה רע. הרי תוכניות העשרה אמורות להעשיר, אז למה לכוון אותן באופן ברור ומובהק דווקא לילדים הכי מושקעים? ראו עצמכם מוזמנים לשרשר לכאן את החוויות והמחשבות והתהיות שלכם בעקבות הבחינות הללו. אולי הגיע הזמן לטגלן איזה שרשור בחינות איתור שכזה למען הדורות הבאים.
אני עוד זוכרת את הבחינה שלי מכיתה ב
שלא ידעתי לעשות כפל כי עוד לא למדנו בבי"ס (הכוונה מה המשמעות של כפל), חילוק וכו'. ובמקרה כזה - באמת רק ילד שמתקדם ידע להבין את זה, אלא אם כן יסבירו לילדים במבחן את המשמעות של כפל (3+3+3...). מצד שני - ממה שאני רואה בפורום, רוב הילדים פה כן יודעים הרבה מעבר לזה. אני מניחה שזה גם תלוי תחומי עניין. המתמטיים ירצו בעצם ללמוד את הדברים האלו, בזמן שלאחרים לשבת ולפתור תרגילים ייראה כמו אחד הדברים המשעממים. מעבר לכך, איך תדעי למשל לקחת ילד שקורא כבר ספרים שהם הרבה מעבר לרמתו, ולכן דווקא כן יש לו ידע כללי, למשל, ויכולת להבין אנלוגיות? אולי הבעיה היא לא בבחינה, אלא דווקא בדרך הבדיקה שלה. (הסברתי בצורה לא מובנת. מישהו הבין?)
 
מצטערת, לא את הפסקה השניה ../images/Emo4.gif

אני עוד זוכרת את הבחינה שלי מכיתה ב
שלא ידעתי לעשות כפל כי עוד לא למדנו בבי"ס (הכוונה מה המשמעות של כפל), חילוק וכו'. ובמקרה כזה - באמת רק ילד שמתקדם ידע להבין את זה, אלא אם כן יסבירו לילדים במבחן את המשמעות של כפל (3+3+3...). מצד שני - ממה שאני רואה בפורום, רוב הילדים פה כן יודעים הרבה מעבר לזה. אני מניחה שזה גם תלוי תחומי עניין. המתמטיים ירצו בעצם ללמוד את הדברים האלו, בזמן שלאחרים לשבת ולפתור תרגילים ייראה כמו אחד הדברים המשעממים. מעבר לכך, איך תדעי למשל לקחת ילד שקורא כבר ספרים שהם הרבה מעבר לרמתו, ולכן דווקא כן יש לו ידע כללי, למשל, ויכולת להבין אנלוגיות? אולי הבעיה היא לא בבחינה, אלא דווקא בדרך הבדיקה שלה. (הסברתי בצורה לא מובנת. מישהו הבין?)
מצטערת, לא את הפסקה השניה

אבל אין ספק שהעובדה שמדובר בבחינה קבוצתית סגורה אינה תורמת. באשר לפסקה הראשונה - זה לדעתי תלוי באופי של הילד יותר מבכמה הוא מוכשר. בעוד שאני הייתי משתגעת מלשבת בשיעור בו מלמדים שוב ושוב חומר שכבר הבנתי, אחרים שאני מכירה אומרים שזה לא הפריע להם והם פשוט נהנו מזה שהכל בא להם בקלות. מי שלילד שלו זה מפריע כותב פה
 
נועה, בת כמה הבת שלך ?

מצטערת, לא את הפסקה השניה

אבל אין ספק שהעובדה שמדובר בבחינה קבוצתית סגורה אינה תורמת. באשר לפסקה הראשונה - זה לדעתי תלוי באופי של הילד יותר מבכמה הוא מוכשר. בעוד שאני הייתי משתגעת מלשבת בשיעור בו מלמדים שוב ושוב חומר שכבר הבנתי, אחרים שאני מכירה אומרים שזה לא הפריע להם והם פשוט נהנו מזה שהכל בא להם בקלות. מי שלילד שלו זה מפריע כותב פה
נועה, בת כמה הבת שלך ?
הבן שלי עובר את הבחינה בכתה ב', נאמר לנו שהבחינה כן תואמת את גיל הילד ואת מה שלמדו. כי בכתה ב טרם למדו שברים. אפרוחית
 
לא בת, אחות.

נועה, בת כמה הבת שלך ?
הבן שלי עובר את הבחינה בכתה ב', נאמר לנו שהבחינה כן תואמת את גיל הילד ואת מה שלמדו. כי בכתה ב טרם למדו שברים. אפרוחית
לא בת, אחות.
בת 7 וקצת, גם בכיתה ב'. אני לא יודעת מה יש במותאמת, בבחינה שלה בהחלט היו שברים (אבל רק כאלה עם 1 במונה).
 

I am ADiDi

New member
ללמוד לפתור <> לפתור תרגילים

אני עוד זוכרת את הבחינה שלי מכיתה ב
שלא ידעתי לעשות כפל כי עוד לא למדנו בבי"ס (הכוונה מה המשמעות של כפל), חילוק וכו'. ובמקרה כזה - באמת רק ילד שמתקדם ידע להבין את זה, אלא אם כן יסבירו לילדים במבחן את המשמעות של כפל (3+3+3...). מצד שני - ממה שאני רואה בפורום, רוב הילדים פה כן יודעים הרבה מעבר לזה. אני מניחה שזה גם תלוי תחומי עניין. המתמטיים ירצו בעצם ללמוד את הדברים האלו, בזמן שלאחרים לשבת ולפתור תרגילים ייראה כמו אחד הדברים המשעממים. מעבר לכך, איך תדעי למשל לקחת ילד שקורא כבר ספרים שהם הרבה מעבר לרמתו, ולכן דווקא כן יש לו ידע כללי, למשל, ויכולת להבין אנלוגיות? אולי הבעיה היא לא בבחינה, אלא דווקא בדרך הבדיקה שלה. (הסברתי בצורה לא מובנת. מישהו הבין?)
ללמוד לפתור <> לפתור תרגילים
אני זוכרת את עצמי כילדה. תמיד אהבתי ללמוד כל דבר חדש. בכיתה ד' כבר ידעתי חומר של תיכון. אבל שנאתי לפתור תרגילים!!! בשיעורים לא הקשבתי (כי החומר היה משעמם) ושיעורים לא הכנתי (כי המורה נתנה 100 תרגילים אותו דבר וחשבתי שאם פתרתי כבר שניים אז זה מספיק, וזה בהחלט היה מספיק בשבילי) אבל אהבתי חידות, ולחשוב, והייתי מנדנדת להורים שלי שאני רוצה חידות והם הכינו לי חידות, שאז עוד לא הבנתי שבעצם הן חומר שאני אלמד בתיכון בעוד כמה שנים. למשל, בכיתה ד' אבא שלי נתן לי פעם לפתור 3 משוואות עם 3 נעלמים וחשב שככה הוא יוריד אותי מהזנב שלו להרבה זמן. אחרי שעה כבר גיליתי איך לפתור n משוואות ב-n נעלמים. ככה שהרצון לידע בעיני, הוא לא הרצון "לפתור תרגילים", אלא הרצון להבין את המשמעות של הדברים.
 
שני דברים שונים

בחינות האיתור
אז זהו, סיימנו להשנה? או שיש מקומות בהם הן עדיין טרם נערכו? הופתעתי לטובה ממה שעשו אצלנו. תכני הבחינה עדיין גרועים בעיני (בחינות שכאלה בעקרון לא צריכות להיות בחינות ידע, לפחות לא כאלה שמטרתן לאתר ליום העשרה ולחוגים, כמו אצלנו בבאר שבע), אבל לפחות היא נערכה בצורה אנושית, כנראה הגיעו למסקנה שמדובר בילדים. עברו איתם שאלה שאלה (דקה לשאלה), ובאמצע עשו להם הפסקה. את התשובות סימנו בדף השאלות עצמו, ולא בדף תשובות מועד לפורענות. את הכל (כולל ההפסקה) סיימו תוך זמן הגיוני של שעה ורבע. בנוסף, הם חילקו את זה ליומיים וכך בכל כיתה הייתה קבוצה קטנה. אבן נגולה מעל לבי כשראיתי שאחותי יצאה משם במצברוח טוב, חששתי שהיא תתקל בשאלות שהיא לא תדע וזה יהרוס לה הכל והיא תצא משם בוכה (מזל ששאלות הידע הכללי היו בסוף, והיה לה יתרון מורלי מהאנלוגיות והחשבון) שכבר אמרתי לאמא שלי (אחרי שאבא שלי לקח את אחותי למבחן, כמובן) שאולי עדיף היה לותר על זה... היא בטוח הייתה בין הצעירים שנבחנו שם (ילידת סוף נובמבר), ועוד בת זקונים, ואין לה שום בעיה בבי"ס (ולא פלא, עוד מעט יהיה ברור למה) כך שהיא לא צריכה יום בשבוע מחוץ לבי"ס כמו אוויר לנשימה. אני מקווה שגם התוצאות יעברו חלק, יהיו אשר יהיו. אני מצדי כבר הסברתי לה שזה לא אומר כלום. את הבחינה הראשונה לא עוברים 15% העליונים מכל האזור, אלא מכל בית ספר. את העוולה הזו דווקא מתקנים בלי שום בעיה - פשוט מאשרים אוטומטית המלצות כאשר הילד קיבל ציון גבוה. כך יצא שמתוך 23 ילדים בכיתה של אחותי, 8 ניגשו לשלב השני. 5 עברו את הראשון, ו3 הומלצו בהצלחה. הציונים בראשון היו גבוהים, לפחות 3 (ביניהם אחותי) עברו את ה110 (כאשר המקסימום הוא 120). על אף שבית הספר ממוקם בשכונה הכי עניה בבאר שבע, רוב בני כיתתה של אחותי שייכים לתוכנית שאמנם לא היה צריך לעבור שום סינון בשביל להכנס אליה אבל בטבעיות בררה משפחות חזקות מכל האזור. בבי"ס אחר שממוקם באזור לא רע הילדים שהוציאו לבחינה קיבלו 90. בכיתה אחרת הציון הכי גבוה היה 75. הבחינה הראשונה היא בחינת ידע פרופר (וגם בשניה החלק של הידע מאוד דומיננטי). הפערים בעיר הזאת זה פשוט משהו לא נורמאלי. יש ילדים שפשוט אין להם צ'אנס, הבחינות האלה כ"כ מפלות שזה נורא
בשביל מה, בשביל מה לשאול שאלות בחשבון לכיתה גבוהה יותר בצורת תרגילים? הרי מי שיידע לענות הוא לאו דווקא המוכשר ביותר אלא המקודם ביותר. בשביל מה, לכל הרוחות והשדים, לשאול ילדים שאלות כמו "מה העיר הכי גדולה בישראל?" כאשר גם ת"א וגם ירושלים נמצאות כאפשרות (אל תתחילו עכשיו ויכוח
). מה זה בכלל אמור להגיד אם ילד יודע או לא יודע מה העיר בירה של איזו ארץ. זה מפלה, זה מיותר, וזה רע. הרי תוכניות העשרה אמורות להעשיר, אז למה לכוון אותן באופן ברור ומובהק דווקא לילדים הכי מושקעים? ראו עצמכם מוזמנים לשרשר לכאן את החוויות והמחשבות והתהיות שלכם בעקבות הבחינות הללו. אולי הגיע הזמן לטגלן איזה שרשור בחינות איתור שכזה למען הדורות הבאים.
שני דברים שונים
1. החוויה הנעימה של המבחן הזה היתה גם לבתי לפני שנתיים, ישבו ועברו יחד על כל השאלות ופתרו במחברת הבחינה. גם בתי יצאה במצב רוח טוב ושמחה. 2. לעניין השני ממש אין לי תשובה טובה. נראה שהכיוון הוא בויכוח העתיק לגבי הדרך הנכונה למיין ולסווג. קטונתי.
 
כן, זה אכן היה בדיוק כפי שאמרת ../images/Emo13.gif

שני דברים שונים
1. החוויה הנעימה של המבחן הזה היתה גם לבתי לפני שנתיים, ישבו ועברו יחד על כל השאלות ופתרו במחברת הבחינה. גם בתי יצאה במצב רוח טוב ושמחה. 2. לעניין השני ממש אין לי תשובה טובה. נראה שהכיוון הוא בויכוח העתיק לגבי הדרך הנכונה למיין ולסווג. קטונתי.
כן, זה אכן היה בדיוק כפי שאמרת

אני לא יודעת מתי זה התחיל להיות ככה. בעבר היותר רחוק זה לא היה ככה, חסרה שם אנושיות, וגם הפאשלות בהתאם.
 

ברי מ

New member
לנועה

כן, זה אכן היה בדיוק כפי שאמרת

אני לא יודעת מתי זה התחיל להיות ככה. בעבר היותר רחוק זה לא היה ככה, חסרה שם אנושיות, וגם הפאשלות בהתאם.
לנועה
נועה, כאם שבנה עבר את הבחינה לפני שבועיים אני מסכימה איתך לחלוטין- את צודקת בכל מילה בביקורת שלך. סתם מתוך סקרנות, האם היא ידעה את כל השאלות (למשל בידע כללי) או שהיו כמה שלא ידעה? יש לך מושג כמה שאלות היו במבחן?
 
בהחלט היו כמה שלא ידעה.

לנועה
נועה, כאם שבנה עבר את הבחינה לפני שבועיים אני מסכימה איתך לחלוטין- את צודקת בכל מילה בביקורת שלך. סתם מתוך סקרנות, האם היא ידעה את כל השאלות (למשל בידע כללי) או שהיו כמה שלא ידעה? יש לך מושג כמה שאלות היו במבחן?
בהחלט היו כמה שלא ידעה.
כמה שאלות? הבחינה נמשכה שעה ורבע (עם הפסקה באמצע) כאשר לכל שאלה הוקדשה דקה. 60 שאלות נשמע הגיוני.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה