בחינות האיתור

מצב
הנושא נעול.
עם זה אני מסכימה../images/Emo140.gif

לא הסברתי את עצמי כמו שצריך
אני לא מתכוונת למילות פסיכומטרי, או לחלקי שאלות של מילים נרדפות וכו' (באמת מגוחך, ובאמת לא שונה מהידע הכללי)... אני חושבת שבכלל לא צריך להיות אלמנט של אוצר מילים, ואם משתמשים במילה גבוהה אז שיהיה לידה בסוגריים הסבר מה היא אומרת. מה שאני חושבת הוא שכל המבחן הזה (לפחות בגיל הזה), כולו, צריך להיות מילולי (אם יש שם מספרים, אז רק כתור נתונים או תשובות של בעיות מילוליות). בכלל, שהשאלות יבחנו כמה שיותר הבנה מילולית. כמובן שזה תלוי תרבות, אבל לדעתי באופן בו זה צריך להיות. השיעורים צריכים להתנהל ברמה מסויימת, וצריך שלילדים תהיה שפה משותפת. זה כמובן יפלה את מי שטרם שולט בשפה העברית, ומי שטרם קורא, ולאלה צריכה להנתן האפשרות להבחן בשנים מאוחרות יותר אוטומטית ע"פ בקשתם. כמובן שעדיין יהיו אלה שיכינו לזה (אם מלמדים לפסיכומטרי לחסר טענות לוגיות אז כנראה שכל דבר אפשרי
), אבל ככה לפחות לכל ילד ששולט בשפה העברית (ומי שלא, מה הוא יעשה בכלל בתוכניות ההעשרה האלה?) יהיה סיכוי, ונראה לי שזה מה שהכי פחות יפלה בין ילדים מבתים מבוססים לבין כאלה שלא.
עם זה אני מסכימה
 

apk

New member
נועה, אני מסכימה איתך רק חלקית

להוריד שאלות שהן ידע פרופר
את כל החלק של הידע הכללי (פשוט בדיחה) ואת השאלות שהן תרגילי חשבון לכיתות גבוהות יותר להחליף בשאלות מילוליות (כאלה שילד עם יכולת מתמטית מתאימה יוכל לדעת לפתור גם בלי "לדעת שברים"). אני לא אומרת שצריך להפוך את זה לבלתי תלוי תרבות לחלוטין, מעבר לכך שזה לא נשמע לי הגיוני זה לא נשמע לי נכון. יכול להיות שדווקא כדאי להעלות את דרישות השפה. אבל מתן כמות כ"כ גדולה של שאלות שהן ידע פרופר זו תוספת פרמטר ברורה של כמה הילד מושקע.
נועה, אני מסכימה איתך רק חלקית
לגבי שאלות הטריוויה דעתי כדעתך, יש כל כך הרבה ידע אפשרי בעולם, ואין ילד או אדם בוגר שיכול להכיל את כל הידע האפשרי, ולא חשוב מה מנת המשכל שלו. לגבי החשבון אני חולקת אליך. מה החכמה בלשאול ילד שאלות שכל ילד ממוצע בן גילו אמור לדעת לענות עליהן, ושאלות מילוליות של כמה זה למשל X פעמים Y אין סיבה שילד ממוצע (ופחות מזה) בכתה ב לא ידע לענות עליהן. יותר מזה גם שמוש בשברים שהמונה שלהם 1 נראה דבר שלא יכול לאתר מחוננים, כי כל ילד רגיל בסיום כתה א בתקופתי (שבה קצב הלמוד היה איטי בהרבה מאשר היום) אמור לדעת לפתור בקלי קלות. אם האבחון הוא לילדים בכתות ב ו-ג אז כדי לאתר הייתי מבקשת מהם חישובי שטחים של מצולעים מורכבים ונפחים של גופים מורכבים ואלגברה בסיסית. ילד בגיל הזה שאינו מסוגל לאלה אני לא מבינה איך ניתן לקרוא לו מחונן או מוכשר.
 

יעל125

New member
לא מסכימה עם apk

נועה, אני מסכימה איתך רק חלקית
לגבי שאלות הטריוויה דעתי כדעתך, יש כל כך הרבה ידע אפשרי בעולם, ואין ילד או אדם בוגר שיכול להכיל את כל הידע האפשרי, ולא חשוב מה מנת המשכל שלו. לגבי החשבון אני חולקת אליך. מה החכמה בלשאול ילד שאלות שכל ילד ממוצע בן גילו אמור לדעת לענות עליהן, ושאלות מילוליות של כמה זה למשל X פעמים Y אין סיבה שילד ממוצע (ופחות מזה) בכתה ב לא ידע לענות עליהן. יותר מזה גם שמוש בשברים שהמונה שלהם 1 נראה דבר שלא יכול לאתר מחוננים, כי כל ילד רגיל בסיום כתה א בתקופתי (שבה קצב הלמוד היה איטי בהרבה מאשר היום) אמור לדעת לפתור בקלי קלות. אם האבחון הוא לילדים בכתות ב ו-ג אז כדי לאתר הייתי מבקשת מהם חישובי שטחים של מצולעים מורכבים ונפחים של גופים מורכבים ואלגברה בסיסית. ילד בגיל הזה שאינו מסוגל לאלה אני לא מבינה איך ניתן לקרוא לו מחונן או מוכשר.
לא מסכימה עם apk
חישובי שטחים, מצולעים מורכבים ונפחים של גופים מורכבים לדוג' גם הן תלויות לימוד ובסופו של דבר מי שהוריו ילמדו אותו ידע ומי שלא לא ידע. ומה עם אלו שמחוננים בתחומים אחרים ולא במתמטיקה? מה עם ילדים שמצויינים בחשבון פשוט ולא בטריגו' או שאין להם ראייה תלת מימדית (אני למשל - אלופה בחשבון אבל לא מצליחה להתמודד עם גופים הנדסיים ועד היום בטראומה מטריגו'). מה עם ילדים שמוכשרים בציור, כתיבה, או כל דבר אחר? הבת שלי למשל - מעולה בגיאוגרפיה, מכירה כמעט את כל מדינות העולם + עיר הבירה שלהן + השפה המדוברת + הדגל, כותבת סיפורים ושירים נפלאים, רמת ההבנה שלה הרבה מעל בני גילה וגם רמת ההתבטאות שלה - בכתב ובע"פ, הידע הכללי שלה נרחב מאוד (בתחומים שמעניינים אותה כמובן), היא מעולה בהבנת בעיות מילוליות, מצויינת בכל פעולות החשבון הבסיסיות עד ל 1000 - ובחיבור ובחיסור גם יותר ועוד... עדיין - אין מצב שהיא מסוגלת להתמודד עם חישובי שטחים, מצולעים מורכבים ונפחים, ועדיין אם משווים אותה לבני גילה - רמת הידע וההבנה שלה מראים על איטליגנציה גבוהה לדעתי ולדעת הסובבים אותה.
 
לא יודעת מה למדו בכיתה שלך

נועה, אני מסכימה איתך רק חלקית
לגבי שאלות הטריוויה דעתי כדעתך, יש כל כך הרבה ידע אפשרי בעולם, ואין ילד או אדם בוגר שיכול להכיל את כל הידע האפשרי, ולא חשוב מה מנת המשכל שלו. לגבי החשבון אני חולקת אליך. מה החכמה בלשאול ילד שאלות שכל ילד ממוצע בן גילו אמור לדעת לענות עליהן, ושאלות מילוליות של כמה זה למשל X פעמים Y אין סיבה שילד ממוצע (ופחות מזה) בכתה ב לא ידע לענות עליהן. יותר מזה גם שמוש בשברים שהמונה שלהם 1 נראה דבר שלא יכול לאתר מחוננים, כי כל ילד רגיל בסיום כתה א בתקופתי (שבה קצב הלמוד היה איטי בהרבה מאשר היום) אמור לדעת לפתור בקלי קלות. אם האבחון הוא לילדים בכתות ב ו-ג אז כדי לאתר הייתי מבקשת מהם חישובי שטחים של מצולעים מורכבים ונפחים של גופים מורכבים ואלגברה בסיסית. ילד בגיל הזה שאינו מסוגל לאלה אני לא מבינה איך ניתן לקרוא לו מחונן או מוכשר.
לא יודעת מה למדו בכיתה שלך
אבל כשאני הייתי בכיתה א' לא למדו שברים. נפחים של גופים מורכבים? את מתכוונת לדבר האיום הזה שיש לי מחר במבחן?
אני בטוחה שאם תעברי בין כיתות ב' בהן טרם למדו כפל, לא תמצאי כ"כ הרבה ילדים שידעו לענות כמה זה X פעמים Y תוך דקה. הממוצעים ומטה לא יבינו בכלל מה את שואלת אותם. אבל את מוזמנת לעשות ניסוי ולספר לנו מה יצא...
 

apk

New member
אז זהו

לא יודעת מה למדו בכיתה שלך
אבל כשאני הייתי בכיתה א' לא למדו שברים. נפחים של גופים מורכבים? את מתכוונת לדבר האיום הזה שיש לי מחר במבחן?
אני בטוחה שאם תעברי בין כיתות ב' בהן טרם למדו כפל, לא תמצאי כ"כ הרבה ילדים שידעו לענות כמה זה X פעמים Y תוך דקה. הממוצעים ומטה לא יבינו בכלל מה את שואלת אותם. אבל את מוזמנת לעשות ניסוי ולספר לנו מה יצא...
אז זהו
שבכתות א בתקופתי, ויצא לי להשוות ולדעת שהיום ב-א לומדים מה שאנחנו למדנו בחשבון ב-ג וב-ד, אז למדו אותנו למשל כמה זה למשל 7 פעמים 15, וכל ילד בגן ידע מה זה שבר פשוט (אם כי לא את המושג שבר פשוט, ובתום כתה א עדיין לא ידע את המושג, אבל בהחלט ידע לחשב כמה זה 4 חמישיות של 30 למשל). הילד הכי טיפש בכתה ידע את זה בקלות. לגבי החישובים של השטחים והנפחים, כוונתי שבכתות א ו-ב בהחלט ילד רגיל לא ידע כלום, ובכתה ג אני מצפה שכל ילד ידע לחשב אך ורק שטחי רבוע ומלבן ונפח של קוביה בלבד. אבל מילד מחונן בכתה ב אני מצפה למינימום שידע לחשב שטחי משולשים, מרובעים שונים ואולי (זה כבר לא מחויב המציאות) גם מצולעים שלהם יותר צלעות ועיגולים, ושידע לחשב נפח תיבה פירמידה, ואם הוא ברמה גבוהה יותר אז גם גופים עגולים פשוטים (כדור, גליל וחרוט). בסופו של דבר הדברים הללו הם א-ב של החיים שלנו, ואני מצפה שכל אדם שלמד במידה סבירה ידע אותם בשלב כלשהו, ואם הוא מחונן שידע זאת מאוד מאוד מוקדם. שאם לא כן, אני לא רואה במה הוא מחונן ובמה הוא שונה מילד רגיל בכשוריו. אבל לא, לא בדקתי את הדברים לעומקם, ואם אבדוק לא יהיה זה מדגם מייצג, אז אין טעם. אז יתכן שאני טועה. רק אומר שאם כך הדבר עצוב לי מאוד. גם מאוד מוזר לי לשמוע שהיום בכתות ב עדיין הילדים לא למדו כפל. אז מה הם כן למדו בכתה א בחשבון? מוזר לי מאוד.
 

apk

New member
אה, לגבי השברים

אז זהו
שבכתות א בתקופתי, ויצא לי להשוות ולדעת שהיום ב-א לומדים מה שאנחנו למדנו בחשבון ב-ג וב-ד, אז למדו אותנו למשל כמה זה למשל 7 פעמים 15, וכל ילד בגן ידע מה זה שבר פשוט (אם כי לא את המושג שבר פשוט, ובתום כתה א עדיין לא ידע את המושג, אבל בהחלט ידע לחשב כמה זה 4 חמישיות של 30 למשל). הילד הכי טיפש בכתה ידע את זה בקלות. לגבי החישובים של השטחים והנפחים, כוונתי שבכתות א ו-ב בהחלט ילד רגיל לא ידע כלום, ובכתה ג אני מצפה שכל ילד ידע לחשב אך ורק שטחי רבוע ומלבן ונפח של קוביה בלבד. אבל מילד מחונן בכתה ב אני מצפה למינימום שידע לחשב שטחי משולשים, מרובעים שונים ואולי (זה כבר לא מחויב המציאות) גם מצולעים שלהם יותר צלעות ועיגולים, ושידע לחשב נפח תיבה פירמידה, ואם הוא ברמה גבוהה יותר אז גם גופים עגולים פשוטים (כדור, גליל וחרוט). בסופו של דבר הדברים הללו הם א-ב של החיים שלנו, ואני מצפה שכל אדם שלמד במידה סבירה ידע אותם בשלב כלשהו, ואם הוא מחונן שידע זאת מאוד מאוד מוקדם. שאם לא כן, אני לא רואה במה הוא מחונן ובמה הוא שונה מילד רגיל בכשוריו. אבל לא, לא בדקתי את הדברים לעומקם, ואם אבדוק לא יהיה זה מדגם מייצג, אז אין טעם. אז יתכן שאני טועה. רק אומר שאם כך הדבר עצוב לי מאוד. גם מאוד מוזר לי לשמוע שהיום בכתות ב עדיין הילדים לא למדו כפל. אז מה הם כן למדו בכתה א בחשבון? מוזר לי מאוד.
אה, לגבי השברים
אולי לא הייתי ברורה. אנחנו בערך בתקופת יום העצמאות בכתה א קבלנו תרגילים מעין אלה 3/4X24, במפורש בצורה הזאת ולא מילולי
 
אמא שלי אכן למדה שברים בכיתה א'

אז זהו
שבכתות א בתקופתי, ויצא לי להשוות ולדעת שהיום ב-א לומדים מה שאנחנו למדנו בחשבון ב-ג וב-ד, אז למדו אותנו למשל כמה זה למשל 7 פעמים 15, וכל ילד בגן ידע מה זה שבר פשוט (אם כי לא את המושג שבר פשוט, ובתום כתה א עדיין לא ידע את המושג, אבל בהחלט ידע לחשב כמה זה 4 חמישיות של 30 למשל). הילד הכי טיפש בכתה ידע את זה בקלות. לגבי החישובים של השטחים והנפחים, כוונתי שבכתות א ו-ב בהחלט ילד רגיל לא ידע כלום, ובכתה ג אני מצפה שכל ילד ידע לחשב אך ורק שטחי רבוע ומלבן ונפח של קוביה בלבד. אבל מילד מחונן בכתה ב אני מצפה למינימום שידע לחשב שטחי משולשים, מרובעים שונים ואולי (זה כבר לא מחויב המציאות) גם מצולעים שלהם יותר צלעות ועיגולים, ושידע לחשב נפח תיבה פירמידה, ואם הוא ברמה גבוהה יותר אז גם גופים עגולים פשוטים (כדור, גליל וחרוט). בסופו של דבר הדברים הללו הם א-ב של החיים שלנו, ואני מצפה שכל אדם שלמד במידה סבירה ידע אותם בשלב כלשהו, ואם הוא מחונן שידע זאת מאוד מאוד מוקדם. שאם לא כן, אני לא רואה במה הוא מחונן ובמה הוא שונה מילד רגיל בכשוריו. אבל לא, לא בדקתי את הדברים לעומקם, ואם אבדוק לא יהיה זה מדגם מייצג, אז אין טעם. אז יתכן שאני טועה. רק אומר שאם כך הדבר עצוב לי מאוד. גם מאוד מוזר לי לשמוע שהיום בכתות ב עדיין הילדים לא למדו כפל. אז מה הם כן למדו בכתה א בחשבון? מוזר לי מאוד.
אמא שלי אכן למדה שברים בכיתה א'
ברמת גן. בבאר שבע, אני מוכנה לחתום לך, לא מלמדים. מה לעשות, אנחנו פריפריה
לא צריך להיות גאון גדול בשביל לפתור שאלות כמו 4/5*30 בכיתה ב', בדיוק כמו שלא צריך להיות אינשטיין בשביל לדעת מהן ערי הבירות של קנדה ואתיופיה. זו לא שאלה של חכמה אלא של ידע, ובהנתן שמלמדים בהתאם (בין אם בבי"ס ובין אם בבית), גם הילד הממוצע יכול. זה בדיוק העניין. אבל שאלות על חומר אשר מראש מניחים שלא נלמד (ולכן כתובות בצורה בה כל אחד יבין מה שואלים) כן בוחנות יכולת, וזה אף נעשה במבחנים ממיינים למקומות מסויימים בצבא. אלא אם כן בעינייך להיות מחונן פירושו להיות בעל ידע מסויים, לא ברור לי למה לדעתך צריך לתת למחונן לפתור שאלות שהן במובהק שאלות ידע. אחותי יודעת מה זה חצי, אבל מה זה 1/2 ודומיו לא ידעה עד לאחרונה. תאמיני לי שהיא לא טפשה.
 

apk

New member
נועה אני חולקת עליך

אמא שלי אכן למדה שברים בכיתה א'
ברמת גן. בבאר שבע, אני מוכנה לחתום לך, לא מלמדים. מה לעשות, אנחנו פריפריה
לא צריך להיות גאון גדול בשביל לפתור שאלות כמו 4/5*30 בכיתה ב', בדיוק כמו שלא צריך להיות אינשטיין בשביל לדעת מהן ערי הבירות של קנדה ואתיופיה. זו לא שאלה של חכמה אלא של ידע, ובהנתן שמלמדים בהתאם (בין אם בבי"ס ובין אם בבית), גם הילד הממוצע יכול. זה בדיוק העניין. אבל שאלות על חומר אשר מראש מניחים שלא נלמד (ולכן כתובות בצורה בה כל אחד יבין מה שואלים) כן בוחנות יכולת, וזה אף נעשה במבחנים ממיינים למקומות מסויימים בצבא. אלא אם כן בעינייך להיות מחונן פירושו להיות בעל ידע מסויים, לא ברור לי למה לדעתך צריך לתת למחונן לפתור שאלות שהן במובהק שאלות ידע. אחותי יודעת מה זה חצי, אבל מה זה 1/2 ודומיו לא ידעה עד לאחרונה. תאמיני לי שהיא לא טפשה.
נועה אני חולקת עליך
לדעת לפתור שברים שכתובים כשברים זה רחוק מלהיות ענין של ידע, זה במפורש הבנה. לכן ילד מחונן יהיה מסוגל לעשות זאת (כך לפחות הייתי אני וכך עכשיו שירילי) לפני שילמדו אותו את הנושא על קצה המזלג אפילו. אז את שירילי לא אביא כדוגמא, אבל את עצמי כן. כפי שציינתי למדנו מה שלמדנו בכתה. בתחום הזה קודם לכן איש לא לימד אותי, אבל כבר חודשים מספר לפני שלמדנו את זה בכתה אני כבר הייתי מסוגלת לפתור תרגילים כאלה וקשים מהם בהרבה, והתלמידים הרגילים בכתתי, שאכן נזקקו ללמידה, ידעו לעשות זאת גם בכתה א אבל אחרי מספר שעורים. כך גם לאחוזים בדרך של למידה נחשפתי רק בסוף כתה, אבל כבר שנים קודם ידעתי לחשב וכך גם שטחים והקפים של מצולעים. מעגל לא כי לא הכרתי את הפאי לפני התיכון, זה כבר כן ענין של ידע, אבל ידע שניתן לחשוף אליו ילד מחונן בגיל הגן בדקות ספורות וזה יספיק לו, אבל לא חייבים, לכן אני מבדילה בין מצולעים וגופים שמבוססים עליהם לבין עיגולים וגופים שמבוססים עליהם. אבל מרבית החשבון (מדגישה חשבון ולא שאר המתמטיקה) לא דורש שום למידה מילד מחונן, ולכן לטעמי ילד בגיל בית ספר שאיננו מסוגל למשל לפתור תרגיל כדוגמת 5/8+4/7 במהירות (כשזה מפופיע כתרגיל) הוא לא יכול להיות מחונן, כי תרגיל כזה מילד מחונן לא אמור לדרוש רגע אחד של למידה רק הפעלת ההגיון הבריא שאמור להיות לו. לעומת זה, אם היית אומרת לי שנתנו למשל משוואות אלגבריות מהמעלה השניה ומעלה, או שאלו למשל על קבוצת חיתוך או דברים כאלה, זה בהחלט היה מופלא בעיני, כי כאן זה כבר בהחלט לא רק הבנה אלה גם דורש הכרות עם המושגים ו/או הנוסחאות
 

Britush

New member
איך

נועה אני חולקת עליך
לדעת לפתור שברים שכתובים כשברים זה רחוק מלהיות ענין של ידע, זה במפורש הבנה. לכן ילד מחונן יהיה מסוגל לעשות זאת (כך לפחות הייתי אני וכך עכשיו שירילי) לפני שילמדו אותו את הנושא על קצה המזלג אפילו. אז את שירילי לא אביא כדוגמא, אבל את עצמי כן. כפי שציינתי למדנו מה שלמדנו בכתה. בתחום הזה קודם לכן איש לא לימד אותי, אבל כבר חודשים מספר לפני שלמדנו את זה בכתה אני כבר הייתי מסוגלת לפתור תרגילים כאלה וקשים מהם בהרבה, והתלמידים הרגילים בכתתי, שאכן נזקקו ללמידה, ידעו לעשות זאת גם בכתה א אבל אחרי מספר שעורים. כך גם לאחוזים בדרך של למידה נחשפתי רק בסוף כתה, אבל כבר שנים קודם ידעתי לחשב וכך גם שטחים והקפים של מצולעים. מעגל לא כי לא הכרתי את הפאי לפני התיכון, זה כבר כן ענין של ידע, אבל ידע שניתן לחשוף אליו ילד מחונן בגיל הגן בדקות ספורות וזה יספיק לו, אבל לא חייבים, לכן אני מבדילה בין מצולעים וגופים שמבוססים עליהם לבין עיגולים וגופים שמבוססים עליהם. אבל מרבית החשבון (מדגישה חשבון ולא שאר המתמטיקה) לא דורש שום למידה מילד מחונן, ולכן לטעמי ילד בגיל בית ספר שאיננו מסוגל למשל לפתור תרגיל כדוגמת 5/8+4/7 במהירות (כשזה מפופיע כתרגיל) הוא לא יכול להיות מחונן, כי תרגיל כזה מילד מחונן לא אמור לדרוש רגע אחד של למידה רק הפעלת ההגיון הבריא שאמור להיות לו. לעומת זה, אם היית אומרת לי שנתנו למשל משוואות אלגבריות מהמעלה השניה ומעלה, או שאלו למשל על קבוצת חיתוך או דברים כאלה, זה בהחלט היה מופלא בעיני, כי כאן זה כבר בהחלט לא רק הבנה אלה גם דורש הכרות עם המושגים ו/או הנוסחאות
איך
אפשר לפתור תרגיל כמו 5/8+4/7 במהירות בלי לדעת מה פשר הסימון / ?
וגם כך, תרגילים כאלה לומדים בכיתות ה'-ו'. איך אפשר לפתור אותם בצורה שאיננה - הרחבת השברים עד מכנה משותף וחיבור המונים?
 

apk

New member
איך? בקלות

איך
אפשר לפתור תרגיל כמו 5/8+4/7 במהירות בלי לדעת מה פשר הסימון / ?
וגם כך, תרגילים כאלה לומדים בכיתות ה'-ו'. איך אפשר לפתור אותם בצורה שאיננה - הרחבת השברים עד מכנה משותף וחיבור המונים?
איך? בקלות
ילד מחונן נולד עם היגיון שגורם לו להבין לבד את משמעות הסימנים
 

apk

New member
לחלוטין שרירותיים, אין ספק

באמת אינך סבורה
כי הסימונים שרירותיים לגמרי?
לחלוטין שרירותיים, אין ספק
אבל לא צריך שום למידה, רק היגיון, כדי להבין את משמעם. אם אני הייתי מסוגלת להבין את כל אלה "מהאוויר" בגיל צעיר, בלי שאף אחד ילמדני, ואם כל שחצנותי אני גם יודעת שאני באמת "מחוננת קלה בלבד" גובלת ב"סתם חכמה", אז אין לי ספק שמחוננים מובהקים חייבים להיות מסוגלים לזה. אז כשאתם שואלים אותי מהיכן אני אומרת את זה, זה בדיוק מהעובדה שביחס למחוננים אני ברמה מאוד נמוכה ובכל זאת כך היה אצלי, ומכאן אני מסיקה שאם אני ככה, אז על אחת כמה וכמה החזקים ממני
 
אז מהו אותו הגיון, אם כן?

לחלוטין שרירותיים, אין ספק
אבל לא צריך שום למידה, רק היגיון, כדי להבין את משמעם. אם אני הייתי מסוגלת להבין את כל אלה "מהאוויר" בגיל צעיר, בלי שאף אחד ילמדני, ואם כל שחצנותי אני גם יודעת שאני באמת "מחוננת קלה בלבד" גובלת ב"סתם חכמה", אז אין לי ספק שמחוננים מובהקים חייבים להיות מסוגלים לזה. אז כשאתם שואלים אותי מהיכן אני אומרת את זה, זה בדיוק מהעובדה שביחס למחוננים אני ברמה מאוד נמוכה ובכל זאת כך היה אצלי, ומכאן אני מסיקה שאם אני ככה, אז על אחת כמה וכמה החזקים ממני
אז מהו אותו הגיון, אם כן?
 

apk

New member
התרגילים בכל זאת לא ניתנים בחלל ריק

אז מהו אותו הגיון, אם כן?
התרגילים בכל זאת לא ניתנים בחלל ריק
בדרך זו או אחרת יש רמז לכך שמעורב כאן (למשל בנושא השברים) הצורך בחלוקה, הכפלה ויצירת יחסים כלשהם בין המספרים. עושים חשיבה מהירה (שאפילו לא חשים בה) ומבינים שיש לחלק את המספר שנמצא למעלה במספר שלמטה וכך הלאה. בהחלט לא מדובר כאן בהגיון שניתן לתמלול, ודווקא שהתרגילים מתומללים הם נהיים הרבה יותר קשים להבנה לילד חכם או מחונן, אבל כשרואים תרגיל מול העיניים ישר חושבים במספרים ובצורה לוגית נכונה והכל רץ. ברגע שמשלבים את התמלול ומאלצים את הילד להתרגל לחשיבה מילולית הורסים את מה שיש בו, כנראה מלידה.
 
את מדברת על סוג מסויים מאוד

התרגילים בכל זאת לא ניתנים בחלל ריק
בדרך זו או אחרת יש רמז לכך שמעורב כאן (למשל בנושא השברים) הצורך בחלוקה, הכפלה ויצירת יחסים כלשהם בין המספרים. עושים חשיבה מהירה (שאפילו לא חשים בה) ומבינים שיש לחלק את המספר שנמצא למעלה במספר שלמטה וכך הלאה. בהחלט לא מדובר כאן בהגיון שניתן לתמלול, ודווקא שהתרגילים מתומללים הם נהיים הרבה יותר קשים להבנה לילד חכם או מחונן, אבל כשרואים תרגיל מול העיניים ישר חושבים במספרים ובצורה לוגית נכונה והכל רץ. ברגע שמשלבים את התמלול ומאלצים את הילד להתרגל לחשיבה מילולית הורסים את מה שיש בו, כנראה מלידה.
את מדברת על סוג מסויים מאוד
של חשיבה שלא מאפיין את כל הילדים המחוננים. יש אנשים שבאמת הכי טבעי להם לחשוב במונחים של סימבולים מתמטיים ודרך המתמטיקה הם מבינים את את ההגיון שבדברים, ולא להיפך (כמו רוב האנשים). אנשים עם חשיבה כמו שאת מתארת באמת טובים מאוד במתמטיקה טהורה. אבל חוגי העשרה למחוננים אינם עוסקים רק במתמטיקה ואינם מיועדים דווקא לילדים עם חשיבה המאוד מסויימת שאת מתארת.
 
טרם יצא לי להכיר כאלה

את מדברת על סוג מסויים מאוד
של חשיבה שלא מאפיין את כל הילדים המחוננים. יש אנשים שבאמת הכי טבעי להם לחשוב במונחים של סימבולים מתמטיים ודרך המתמטיקה הם מבינים את את ההגיון שבדברים, ולא להיפך (כמו רוב האנשים). אנשים עם חשיבה כמו שאת מתארת באמת טובים מאוד במתמטיקה טהורה. אבל חוגי העשרה למחוננים אינם עוסקים רק במתמטיקה ואינם מיועדים דווקא לילדים עם חשיבה המאוד מסויימת שאת מתארת.
טרם יצא לי להכיר כאלה
ואני מסתובבת כל הזמן בחברת אנשים שטובים מאוד במתמטיקה טהורה
אם כל שניתן הוא תרגיל עם סימן לא מוכר, מה עוד ניתן לעשות חוץ מלנחש?
 
אני חושבת שענת מתכוונת,

טרם יצא לי להכיר כאלה
ואני מסתובבת כל הזמן בחברת אנשים שטובים מאוד במתמטיקה טהורה
אם כל שניתן הוא תרגיל עם סימן לא מוכר, מה עוד ניתן לעשות חוץ מלנחש?
אני חושבת שענת מתכוונת,
שלילד בכיתה ב' עם כישורים כמו שהיא מתארת - סימן החילוק יהיה מוכר מאיזשהו מקום, והוא ידע מה המשמעות שלו, גם אם בבית ספר זה לא נלמד. זה לא איזה סימון מסתורי של פעולה חשבונית נדירה. אפשר לראות אותו בחוברות חשבון שיש בבית (למשל של האחים הגדולים), במשחקים דידקטיים שונים (כולל במחשב), בקיצור - לילד שמחפש את הדברים האלה יש הזדמנות עד כתה ב' להתקל בזה ולקלוט את המשמעות.
 

אגוזים1

New member
נכון../images/Emo45.gif

אני חושבת שענת מתכוונת,
שלילד בכיתה ב' עם כישורים כמו שהיא מתארת - סימן החילוק יהיה מוכר מאיזשהו מקום, והוא ידע מה המשמעות שלו, גם אם בבית ספר זה לא נלמד. זה לא איזה סימון מסתורי של פעולה חשבונית נדירה. אפשר לראות אותו בחוברות חשבון שיש בבית (למשל של האחים הגדולים), במשחקים דידקטיים שונים (כולל במחשב), בקיצור - לילד שמחפש את הדברים האלה יש הזדמנות עד כתה ב' להתקל בזה ולקלוט את המשמעות.
נכון

זה גם מה שאני כתבתי קודם לענת. הסכמתי איתה בגדול שבהחלט ייתכן שמחוננים יכירו/יבינו את הסימון ואת משמעותו במיוחד אם כמו שנועה כתבה עברו איתם שאלה שאלה (ולכן אולי אמרו בצורה מילולית את המושג). ובהחלט ייתכן שהם גם יידעו לפתור את התרגילים הללו ללא "הכנה/השקעה/לימוד" מיוחדים. הדבר שלא הסכמתי איתה זה שילד שלא מצליח להבין את הרעיון (או לפתור בדקה תרגיל שהוא מעולם לא ראה ולא נתקל בו לפני כן) בהכרח אומר שהוא לא מחונן... מה דעתכם על רעיון לבחינה אחרת. נניח ממציאים סימון מתמטי חדש לגמרי ומלמדים אותו במשך רבע שעה כולל דוגמא אחת. ואחר כך יש לפתור תרגילים שמבוססים על הסימון הזה... במקרה כזה הרי אין מצב שיהיה ילד אחד שיכיר את הסימון וילד אחר שלא. ומה שבעצם ייבדקו זה את היכולת להבין, להפנים, לעבד וליישם משהו חדש שנלמד.
 
רעיון טוב,

נכון

זה גם מה שאני כתבתי קודם לענת. הסכמתי איתה בגדול שבהחלט ייתכן שמחוננים יכירו/יבינו את הסימון ואת משמעותו במיוחד אם כמו שנועה כתבה עברו איתם שאלה שאלה (ולכן אולי אמרו בצורה מילולית את המושג). ובהחלט ייתכן שהם גם יידעו לפתור את התרגילים הללו ללא "הכנה/השקעה/לימוד" מיוחדים. הדבר שלא הסכמתי איתה זה שילד שלא מצליח להבין את הרעיון (או לפתור בדקה תרגיל שהוא מעולם לא ראה ולא נתקל בו לפני כן) בהכרח אומר שהוא לא מחונן... מה דעתכם על רעיון לבחינה אחרת. נניח ממציאים סימון מתמטי חדש לגמרי ומלמדים אותו במשך רבע שעה כולל דוגמא אחת. ואחר כך יש לפתור תרגילים שמבוססים על הסימון הזה... במקרה כזה הרי אין מצב שיהיה ילד אחד שיכיר את הסימון וילד אחר שלא. ומה שבעצם ייבדקו זה את היכולת להבין, להפנים, לעבד וליישם משהו חדש שנלמד.
רעיון טוב,
אבל את יודעת מה הבעיה ? שיהיו מורות שלא יצליחו להבין את הסימנים המוזרים האלה ("מה רוצים מהחיים שלנו ?"), ולא יצליחו להסביר לילדים, או שיסבירו לא נכון. אז הלך המבחן. אני זוכרת אגב שפעם בתיכון הביאו לנו מבחן כזה. בתיכון אין בעיה שהמורה לא מכירה את החומר: אפשר ללמד הכל מהכתוב. חלקו לנו חומר שמסביר מהו "חוק ארכימדס" עם דוגמאות, ולאחר מכן התבקשנו לפתור בעיות שמבוססות על זה. אין לי מושג מה זה אמור היה לבדוק, ומה בכלל היו התוצאות.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה