בחינות האיתור

מצב
הנושא נעול.
בחינות האיתור

בחינות האיתור
אז זהו, סיימנו להשנה? או שיש מקומות בהם הן עדיין טרם נערכו? הופתעתי לטובה ממה שעשו אצלנו. תכני הבחינה עדיין גרועים בעיני (בחינות שכאלה בעקרון לא צריכות להיות בחינות ידע, לפחות לא כאלה שמטרתן לאתר ליום העשרה ולחוגים, כמו אצלנו בבאר שבע), אבל לפחות היא נערכה בצורה אנושית, כנראה הגיעו למסקנה שמדובר בילדים. עברו איתם שאלה שאלה (דקה לשאלה), ובאמצע עשו להם הפסקה. את התשובות סימנו בדף השאלות עצמו, ולא בדף תשובות מועד לפורענות. את הכל (כולל ההפסקה) סיימו תוך זמן הגיוני של שעה ורבע. בנוסף, הם חילקו את זה ליומיים וכך בכל כיתה הייתה קבוצה קטנה. אבן נגולה מעל לבי כשראיתי שאחותי יצאה משם במצברוח טוב, חששתי שהיא תתקל בשאלות שהיא לא תדע וזה יהרוס לה הכל והיא תצא משם בוכה (מזל ששאלות הידע הכללי היו בסוף, והיה לה יתרון מורלי מהאנלוגיות והחשבון) שכבר אמרתי לאמא שלי (אחרי שאבא שלי לקח את אחותי למבחן, כמובן) שאולי עדיף היה לותר על זה... היא בטוח הייתה בין הצעירים שנבחנו שם (ילידת סוף נובמבר), ועוד בת זקונים, ואין לה שום בעיה בבי"ס (ולא פלא, עוד מעט יהיה ברור למה) כך שהיא לא צריכה יום בשבוע מחוץ לבי"ס כמו אוויר לנשימה. אני מקווה שגם התוצאות יעברו חלק, יהיו אשר יהיו. אני מצדי כבר הסברתי לה שזה לא אומר כלום. את הבחינה הראשונה לא עוברים 15% העליונים מכל האזור, אלא מכל בית ספר. את העוולה הזו דווקא מתקנים בלי שום בעיה - פשוט מאשרים אוטומטית המלצות כאשר הילד קיבל ציון גבוה. כך יצא שמתוך 23 ילדים בכיתה של אחותי, 8 ניגשו לשלב השני. 5 עברו את הראשון, ו3 הומלצו בהצלחה. הציונים בראשון היו גבוהים, לפחות 3 (ביניהם אחותי) עברו את ה110 (כאשר המקסימום הוא 120). על אף שבית הספר ממוקם בשכונה הכי עניה בבאר שבע, רוב בני כיתתה של אחותי שייכים לתוכנית שאמנם לא היה צריך לעבור שום סינון בשביל להכנס אליה אבל בטבעיות בררה משפחות חזקות מכל האזור. בבי"ס אחר שממוקם באזור לא רע הילדים שהוציאו לבחינה קיבלו 90. בכיתה אחרת הציון הכי גבוה היה 75. הבחינה הראשונה היא בחינת ידע פרופר (וגם בשניה החלק של הידע מאוד דומיננטי). הפערים בעיר הזאת זה פשוט משהו לא נורמאלי. יש ילדים שפשוט אין להם צ'אנס, הבחינות האלה כ"כ מפלות שזה נורא
בשביל מה, בשביל מה לשאול שאלות בחשבון לכיתה גבוהה יותר בצורת תרגילים? הרי מי שיידע לענות הוא לאו דווקא המוכשר ביותר אלא המקודם ביותר. בשביל מה, לכל הרוחות והשדים, לשאול ילדים שאלות כמו "מה העיר הכי גדולה בישראל?" כאשר גם ת"א וגם ירושלים נמצאות כאפשרות (אל תתחילו עכשיו ויכוח
). מה זה בכלל אמור להגיד אם ילד יודע או לא יודע מה העיר בירה של איזו ארץ. זה מפלה, זה מיותר, וזה רע. הרי תוכניות העשרה אמורות להעשיר, אז למה לכוון אותן באופן ברור ומובהק דווקא לילדים הכי מושקעים? ראו עצמכם מוזמנים לשרשר לכאן את החוויות והמחשבות והתהיות שלכם בעקבות הבחינות הללו. אולי הגיע הזמן לטגלן איזה שרשור בחינות איתור שכזה למען הדורות הבאים.
 
אם זה היה תלוי בך מה היו השאלות

בחינות האיתור
אז זהו, סיימנו להשנה? או שיש מקומות בהם הן עדיין טרם נערכו? הופתעתי לטובה ממה שעשו אצלנו. תכני הבחינה עדיין גרועים בעיני (בחינות שכאלה בעקרון לא צריכות להיות בחינות ידע, לפחות לא כאלה שמטרתן לאתר ליום העשרה ולחוגים, כמו אצלנו בבאר שבע), אבל לפחות היא נערכה בצורה אנושית, כנראה הגיעו למסקנה שמדובר בילדים. עברו איתם שאלה שאלה (דקה לשאלה), ובאמצע עשו להם הפסקה. את התשובות סימנו בדף השאלות עצמו, ולא בדף תשובות מועד לפורענות. את הכל (כולל ההפסקה) סיימו תוך זמן הגיוני של שעה ורבע. בנוסף, הם חילקו את זה ליומיים וכך בכל כיתה הייתה קבוצה קטנה. אבן נגולה מעל לבי כשראיתי שאחותי יצאה משם במצברוח טוב, חששתי שהיא תתקל בשאלות שהיא לא תדע וזה יהרוס לה הכל והיא תצא משם בוכה (מזל ששאלות הידע הכללי היו בסוף, והיה לה יתרון מורלי מהאנלוגיות והחשבון) שכבר אמרתי לאמא שלי (אחרי שאבא שלי לקח את אחותי למבחן, כמובן) שאולי עדיף היה לותר על זה... היא בטוח הייתה בין הצעירים שנבחנו שם (ילידת סוף נובמבר), ועוד בת זקונים, ואין לה שום בעיה בבי"ס (ולא פלא, עוד מעט יהיה ברור למה) כך שהיא לא צריכה יום בשבוע מחוץ לבי"ס כמו אוויר לנשימה. אני מקווה שגם התוצאות יעברו חלק, יהיו אשר יהיו. אני מצדי כבר הסברתי לה שזה לא אומר כלום. את הבחינה הראשונה לא עוברים 15% העליונים מכל האזור, אלא מכל בית ספר. את העוולה הזו דווקא מתקנים בלי שום בעיה - פשוט מאשרים אוטומטית המלצות כאשר הילד קיבל ציון גבוה. כך יצא שמתוך 23 ילדים בכיתה של אחותי, 8 ניגשו לשלב השני. 5 עברו את הראשון, ו3 הומלצו בהצלחה. הציונים בראשון היו גבוהים, לפחות 3 (ביניהם אחותי) עברו את ה110 (כאשר המקסימום הוא 120). על אף שבית הספר ממוקם בשכונה הכי עניה בבאר שבע, רוב בני כיתתה של אחותי שייכים לתוכנית שאמנם לא היה צריך לעבור שום סינון בשביל להכנס אליה אבל בטבעיות בררה משפחות חזקות מכל האזור. בבי"ס אחר שממוקם באזור לא רע הילדים שהוציאו לבחינה קיבלו 90. בכיתה אחרת הציון הכי גבוה היה 75. הבחינה הראשונה היא בחינת ידע פרופר (וגם בשניה החלק של הידע מאוד דומיננטי). הפערים בעיר הזאת זה פשוט משהו לא נורמאלי. יש ילדים שפשוט אין להם צ'אנס, הבחינות האלה כ"כ מפלות שזה נורא
בשביל מה, בשביל מה לשאול שאלות בחשבון לכיתה גבוהה יותר בצורת תרגילים? הרי מי שיידע לענות הוא לאו דווקא המוכשר ביותר אלא המקודם ביותר. בשביל מה, לכל הרוחות והשדים, לשאול ילדים שאלות כמו "מה העיר הכי גדולה בישראל?" כאשר גם ת"א וגם ירושלים נמצאות כאפשרות (אל תתחילו עכשיו ויכוח
). מה זה בכלל אמור להגיד אם ילד יודע או לא יודע מה העיר בירה של איזו ארץ. זה מפלה, זה מיותר, וזה רע. הרי תוכניות העשרה אמורות להעשיר, אז למה לכוון אותן באופן ברור ומובהק דווקא לילדים הכי מושקעים? ראו עצמכם מוזמנים לשרשר לכאן את החוויות והמחשבות והתהיות שלכם בעקבות הבחינות הללו. אולי הגיע הזמן לטגלן איזה שרשור בחינות איתור שכזה למען הדורות הבאים.
אם זה היה תלוי בך מה היו השאלות
בבחינה?
 
להוריד שאלות שהן ידע פרופר

אם זה היה תלוי בך מה היו השאלות
בבחינה?
להוריד שאלות שהן ידע פרופר
את כל החלק של הידע הכללי (פשוט בדיחה) ואת השאלות שהן תרגילי חשבון לכיתות גבוהות יותר להחליף בשאלות מילוליות (כאלה שילד עם יכולת מתמטית מתאימה יוכל לדעת לפתור גם בלי "לדעת שברים"). אני לא אומרת שצריך להפוך את זה לבלתי תלוי תרבות לחלוטין, מעבר לכך שזה לא נשמע לי הגיוני זה לא נשמע לי נכון. יכול להיות שדווקא כדאי להעלות את דרישות השפה. אבל מתן כמות כ"כ גדולה של שאלות שהן ידע פרופר זו תוספת פרמטר ברורה של כמה הילד מושקע.
 
את יכולה לציין איזה עוד שאלות היו ?

להוריד שאלות שהן ידע פרופר
את כל החלק של הידע הכללי (פשוט בדיחה) ואת השאלות שהן תרגילי חשבון לכיתות גבוהות יותר להחליף בשאלות מילוליות (כאלה שילד עם יכולת מתמטית מתאימה יוכל לדעת לפתור גם בלי "לדעת שברים"). אני לא אומרת שצריך להפוך את זה לבלתי תלוי תרבות לחלוטין, מעבר לכך שזה לא נשמע לי הגיוני זה לא נשמע לי נכון. יכול להיות שדווקא כדאי להעלות את דרישות השפה. אבל מתן כמות כ"כ גדולה של שאלות שהן ידע פרופר זו תוספת פרמטר ברורה של כמה הילד מושקע.
את יכולה לציין איזה עוד שאלות היו ?
הבן שלי מחכה לזימון לשלב ב (למבחן מותאם). הוא עבר את שלב א. את יכולה לפרט עוד שאלות שהיא נשאלה במבחן ? אפרוחית
 
בואי נראה

את יכולה לציין איזה עוד שאלות היו ?
הבן שלי מחכה לזימון לשלב ב (למבחן מותאם). הוא עבר את שלב א. את יכולה לפרט עוד שאלות שהיא נשאלה במבחן ? אפרוחית
בואי נראה
בחשבון - כדאי להסביר לו ששבר (עם מונה 1) כפול שלם זה כמו השלם לחלק בשלם שלמטה, כי יש שם שאלות כמו חצי כפול 6. בידע כללי - ערי בירות וכוכבים במערכת השמש (למשל, במבחן של אחותי הם נדרשו לזהות את כדור הארץ מבין 4 אפשרויות). תרגלי אותו קצת באנלוגיות - ושיהיו גם שאלות כמו ילדה - ילדים, אבא - __ (כלומר, כאלה עם יותר מקשר אחד).
 
גם יכולת מילולית תלויה בהשקעה

להוריד שאלות שהן ידע פרופר
את כל החלק של הידע הכללי (פשוט בדיחה) ואת השאלות שהן תרגילי חשבון לכיתות גבוהות יותר להחליף בשאלות מילוליות (כאלה שילד עם יכולת מתמטית מתאימה יוכל לדעת לפתור גם בלי "לדעת שברים"). אני לא אומרת שצריך להפוך את זה לבלתי תלוי תרבות לחלוטין, מעבר לכך שזה לא נשמע לי הגיוני זה לא נשמע לי נכון. יכול להיות שדווקא כדאי להעלות את דרישות השפה. אבל מתן כמות כ"כ גדולה של שאלות שהן ידע פרופר זו תוספת פרמטר ברורה של כמה הילד מושקע.
גם יכולת מילולית תלויה בהשקעה
שברים עם מונה 1 פוגשים כבר בגן למשל במשחק מלחמת שברים. המחוננים שאני מכירים כולם ללא יוצא מן הכלל: אחד ההורים או שניהם באקדמיה. הילדים שעברו את המבחנים במכה ראשונה למדו לקרוא עוד בגן ביוזמת המשפחה. הורים הצליחה לעקוף את המערכת: דרך פסיכולוג פרטי, הקלות למינהן, הכנות למבחנים.
 
מה את רוצה להגיד בזה ?

גם יכולת מילולית תלויה בהשקעה
שברים עם מונה 1 פוגשים כבר בגן למשל במשחק מלחמת שברים. המחוננים שאני מכירים כולם ללא יוצא מן הכלל: אחד ההורים או שניהם באקדמיה. הילדים שעברו את המבחנים במכה ראשונה למדו לקרוא עוד בגן ביוזמת המשפחה. הורים הצליחה לעקוף את המערכת: דרך פסיכולוג פרטי, הקלות למינהן, הכנות למבחנים.
מה את רוצה להגיד בזה ?
מה זה משנה מה את מכירה ? אני לא בטוחה שאני מבינה את הנקודה שלך. מה את אומרת, שלא משנה איך יבנו את המבחנים, הילדים של ה"משקיענים" יצליחו יותר ? כנראה שזה נכון, אבל השאלה היא - באיזו מידה זה חייב להיות כך, והאם המערכת צריכה לתת יד לזה, או לנסות להתמודד ולתקן את התופעה.
 
זה לא רק הורים משקיענים.

מה את רוצה להגיד בזה ?
מה זה משנה מה את מכירה ? אני לא בטוחה שאני מבינה את הנקודה שלך. מה את אומרת, שלא משנה איך יבנו את המבחנים, הילדים של ה"משקיענים" יצליחו יותר ? כנראה שזה נכון, אבל השאלה היא - באיזו מידה זה חייב להיות כך, והאם המערכת צריכה לתת יד לזה, או לנסות להתמודד ולתקן את התופעה.
זה לא רק הורים משקיענים.
זה הורים שיודעים איך המערכת עובדת. אלו הורים מבוססים שמסוגלים לשלם לאבחון פרטי, למבחנים חוזרים ולהכנה.
 
עדיין הנקודה שלך לא ברורה לי

זה לא רק הורים משקיענים.
זה הורים שיודעים איך המערכת עובדת. אלו הורים מבוססים שמסוגלים לשלם לאבחון פרטי, למבחנים חוזרים ולהכנה.
עדיין הנקודה שלך לא ברורה לי
ונראה לי שאת גם קצת מגזימה. לא צריך להיות עשיר גדול בשביל לשלם לאבחון פרטי, צריך להיות הורה שאכפת לו ושיודע מתי לילד שלו נעשה עוול. "מבחנים חוזרים" למיטב ידיעתי לא עולים כסף, וטרם שמעתי על "הכנה" למבחנים מהסוג הזה. בכל שיטה תמיד יהיו הורים שינסו לדחוף את הילד, וחלק מהם גם יצליחו. אז מה את אומרת ? מה כל זה קשור במה שנועה כתבה ?
 
כדי להבהיר את הנקודה

עדיין הנקודה שלך לא ברורה לי
ונראה לי שאת גם קצת מגזימה. לא צריך להיות עשיר גדול בשביל לשלם לאבחון פרטי, צריך להיות הורה שאכפת לו ושיודע מתי לילד שלו נעשה עוול. "מבחנים חוזרים" למיטב ידיעתי לא עולים כסף, וטרם שמעתי על "הכנה" למבחנים מהסוג הזה. בכל שיטה תמיד יהיו הורים שינסו לדחוף את הילד, וחלק מהם גם יצליחו. אז מה את אומרת ? מה כל זה קשור במה שנועה כתבה ?
כדי להבהיר את הנקודה
אתן דוגמא מתחום אחר. המטרה של מועדי ב' הייתה לעודד תלמידים שנכשלו במועד א להשקיע בלימודים כדי לעבור במועד ב'. בפועל הילדים שמנצלים את מועד ב' הם ילדים שהצליחו יפה במועד א ורוצים לשפר עוד. מועד ב עולה הרבה כסף למדינה ולא הישיג את מטרתו. נכון שמועדים חוזרים במבחנים לאיתור מחוננים נועדו לתקן עוול. בפועל מי שמנצל את המבחנים החוזרים הם ילדים משכבה סוציואקונומית ספציפית שאינם צריכים הרבה פעמים את ההעשרה כי הם ממילא בחוגים יוקרתיים, קייטנות יחודיות ומסגרות אחרות. שוב טענתי היא טענה סטטיסטית.
 
נ.ב. הכוונה למועדי ב בבחינות בגרות

כדי להבהיר את הנקודה
אתן דוגמא מתחום אחר. המטרה של מועדי ב' הייתה לעודד תלמידים שנכשלו במועד א להשקיע בלימודים כדי לעבור במועד ב'. בפועל הילדים שמנצלים את מועד ב' הם ילדים שהצליחו יפה במועד א ורוצים לשפר עוד. מועד ב עולה הרבה כסף למדינה ולא הישיג את מטרתו. נכון שמועדים חוזרים במבחנים לאיתור מחוננים נועדו לתקן עוול. בפועל מי שמנצל את המבחנים החוזרים הם ילדים משכבה סוציואקונומית ספציפית שאינם צריכים הרבה פעמים את ההעשרה כי הם ממילא בחוגים יוקרתיים, קייטנות יחודיות ומסגרות אחרות. שוב טענתי היא טענה סטטיסטית.
נ.ב. הכוונה למועדי ב בבחינות בגרות
 
חוגים יוקרתיים וקיטנות יחודיות

כדי להבהיר את הנקודה
אתן דוגמא מתחום אחר. המטרה של מועדי ב' הייתה לעודד תלמידים שנכשלו במועד א להשקיע בלימודים כדי לעבור במועד ב'. בפועל הילדים שמנצלים את מועד ב' הם ילדים שהצליחו יפה במועד א ורוצים לשפר עוד. מועד ב עולה הרבה כסף למדינה ולא הישיג את מטרתו. נכון שמועדים חוזרים במבחנים לאיתור מחוננים נועדו לתקן עוול. בפועל מי שמנצל את המבחנים החוזרים הם ילדים משכבה סוציואקונומית ספציפית שאינם צריכים הרבה פעמים את ההעשרה כי הם ממילא בחוגים יוקרתיים, קייטנות יחודיות ומסגרות אחרות. שוב טענתי היא טענה סטטיסטית.
חוגים יוקרתיים וקיטנות יחודיות
אינן על שעות הלימודים. יש ילדים שעבורם יום העשרה הוא יום אחד פחות של סיוט. יש ילדים שאבחון שגוי יפגע בהם.
 
את צודקת נועה. אני מכירה ילדה כזאת

חוגים יוקרתיים וקיטנות יחודיות
אינן על שעות הלימודים. יש ילדים שעבורם יום העשרה הוא יום אחד פחות של סיוט. יש ילדים שאבחון שגוי יפגע בהם.
את צודקת נועה. אני מכירה ילדה כזאת
יום ההעשרה השבועי הוא אושר עילאי עבורה. שאר הימים הם סבל טהור. ואכן מסגרת ההעשרה השבועית אמורה לעזור לילדים כמוה. ההורים של הילדה נתקעו למצוקה כלכלית בשנים האחרונות ובקושי רב מגרדים את הכסף לכיסוי יום ההעשרה. בניגוד אליה, אני מכירה מעל 10 ילדים אחרים שאין להם כל בעיה חברתית בבית הספר. רובם גם לא מגלים עניין ביום ההעשרה פרט לזה שזה עוד יום בילוי. זה יוקרתי. חלקם הוכרזו כמחוננים בהדרגה. אבחונים פרטיים, מבחנים חוזרים וכד'. מה התוצאה , במקום שילדה אחת שבאמת זקוקה לזה תקבל סיוע מסיבי מעל 10 ילדים מקבלים סיוע חלקי כלמעשה הם לא זקוקים לזה כלל.
 
אין בינינו ויכוח

את צודקת נועה. אני מכירה ילדה כזאת
יום ההעשרה השבועי הוא אושר עילאי עבורה. שאר הימים הם סבל טהור. ואכן מסגרת ההעשרה השבועית אמורה לעזור לילדים כמוה. ההורים של הילדה נתקעו למצוקה כלכלית בשנים האחרונות ובקושי רב מגרדים את הכסף לכיסוי יום ההעשרה. בניגוד אליה, אני מכירה מעל 10 ילדים אחרים שאין להם כל בעיה חברתית בבית הספר. רובם גם לא מגלים עניין ביום ההעשרה פרט לזה שזה עוד יום בילוי. זה יוקרתי. חלקם הוכרזו כמחוננים בהדרגה. אבחונים פרטיים, מבחנים חוזרים וכד'. מה התוצאה , במקום שילדה אחת שבאמת זקוקה לזה תקבל סיוע מסיבי מעל 10 ילדים מקבלים סיוע חלקי כלמעשה הם לא זקוקים לזה כלל.
אין בינינו ויכוח
ובכ"ז, יש ילדים שהיום הזה חיוני עבורם אפילו שיש להם חוגים מכל טוב. גם ילדים שהוריהם מבוססים כלכלית לפעמים סובלים בבי"ס...
 
גם ההורים של הילדה שתיארתי היו

אין בינינו ויכוח
ובכ"ז, יש ילדים שהיום הזה חיוני עבורם אפילו שיש להם חוגים מכל טוב. גם ילדים שהוריהם מבוססים כלכלית לפעמים סובלים בבי"ס...
גם ההורים של הילדה שתיארתי היו
לפני כמה שנים מאוד מבוססים.
 

אגוזים1

New member
אריאלה, רק דבר אחד...

את צודקת נועה. אני מכירה ילדה כזאת
יום ההעשרה השבועי הוא אושר עילאי עבורה. שאר הימים הם סבל טהור. ואכן מסגרת ההעשרה השבועית אמורה לעזור לילדים כמוה. ההורים של הילדה נתקעו למצוקה כלכלית בשנים האחרונות ובקושי רב מגרדים את הכסף לכיסוי יום ההעשרה. בניגוד אליה, אני מכירה מעל 10 ילדים אחרים שאין להם כל בעיה חברתית בבית הספר. רובם גם לא מגלים עניין ביום ההעשרה פרט לזה שזה עוד יום בילוי. זה יוקרתי. חלקם הוכרזו כמחוננים בהדרגה. אבחונים פרטיים, מבחנים חוזרים וכד'. מה התוצאה , במקום שילדה אחת שבאמת זקוקה לזה תקבל סיוע מסיבי מעל 10 ילדים מקבלים סיוע חלקי כלמעשה הם לא זקוקים לזה כלל.
אריאלה, רק דבר אחד...
אני לא חושבת שיום ההעשרה מיועד על מנת למנוע סבל טהור. שום אדם ושום ילד לא צריך לסבול "סבל טהור" גם לא ארבעה ימים בשבוע... המטרה של יום ההעשרה זה לתת אקסטרה לילדים שזקוקים לאקסטרה הזו כדי למצות (אולי) יותר טוב את הפוטנציאל הגלום בהם. יש הרבה ילדים מחוננים שאינם "סובלים" בבית הספר אבל בגלל שרמת הלימודים שם לא מאפשרת להם לממש את היכולת שלהם הם זקוקים לאותו יום העשרה... זה כמובן לא גורע כהו זה מהעובדה שאותה ילדה (שסובלת כל ימות השבוע האחרים) זקוקה כנראה לסיוע מסיבי יותר...
 
בגן של אחותי לא נתקלו בשברים

גם יכולת מילולית תלויה בהשקעה
שברים עם מונה 1 פוגשים כבר בגן למשל במשחק מלחמת שברים. המחוננים שאני מכירים כולם ללא יוצא מן הכלל: אחד ההורים או שניהם באקדמיה. הילדים שעברו את המבחנים במכה ראשונה למדו לקרוא עוד בגן ביוזמת המשפחה. הורים הצליחה לעקוף את המערכת: דרך פסיכולוג פרטי, הקלות למינהן, הכנות למבחנים.
בגן של אחותי לא נתקלו בשברים
היא יודעת מה זה "חצי" ו"רבע", אבל לא הכירה את הסימונים, וכמעט כל בני כיתתה היו איתה גם בגן... השקעה משפיעה על כל דבר. השקעה היא לא מילה גסה. השאלה היא כמה בקלות היא יכולה להטות את התוצאות, ולדעתי כאשר נבדקת יכולת מילולית - הכי פחות. כאשר השאלות הן שאלות ידע - זה פשוט קלאסי התכוננות למבחן...
 
אני מתעצבנת רק מלקרוא את זה

להוריד שאלות שהן ידע פרופר
את כל החלק של הידע הכללי (פשוט בדיחה) ואת השאלות שהן תרגילי חשבון לכיתות גבוהות יותר להחליף בשאלות מילוליות (כאלה שילד עם יכולת מתמטית מתאימה יוכל לדעת לפתור גם בלי "לדעת שברים"). אני לא אומרת שצריך להפוך את זה לבלתי תלוי תרבות לחלוטין, מעבר לכך שזה לא נשמע לי הגיוני זה לא נשמע לי נכון. יכול להיות שדווקא כדאי להעלות את דרישות השפה. אבל מתן כמות כ"כ גדולה של שאלות שהן ידע פרופר זו תוספת פרמטר ברורה של כמה הילד מושקע.
אני מתעצבנת רק מלקרוא את זה
בקשר לתרגילי חשבון ו"ידע כללי". השאלה על ה"עיר הגדולה ביותר בישראל" (כשגם תל-אביב וגם ירושלים בפנים) מעוררת גיחוך עצוב. ילד שלא למד כפל וחילוק יכול לבצע כפל וחילוק אם שואלים נכון, בצורה מילולית. לשאול בצורה שילד לא מכיר - זה פשוט להכשיל ילדים שההורים שלהם לא טרחו וישבו אתם על זה. מה שאני לא מבינה זה - מדוע את סבורה שאין לנסות להפוך את המבחנים לבלתי תלויי תרבות ? נכון שזה כנראה בלתי אפשרי, וכל מי שניסה עד עכשיו חובת ההוכחה עליו שהצליח. אבל לפחות לנסות ? לדעתי, אין ממש הבדל בין "להעלות את רמת השפה" לשאלות בנושא ערי הבירה וכוכבי הלכת.
 
לא הסברתי את עצמי כמו שצריך

אני מתעצבנת רק מלקרוא את זה
בקשר לתרגילי חשבון ו"ידע כללי". השאלה על ה"עיר הגדולה ביותר בישראל" (כשגם תל-אביב וגם ירושלים בפנים) מעוררת גיחוך עצוב. ילד שלא למד כפל וחילוק יכול לבצע כפל וחילוק אם שואלים נכון, בצורה מילולית. לשאול בצורה שילד לא מכיר - זה פשוט להכשיל ילדים שההורים שלהם לא טרחו וישבו אתם על זה. מה שאני לא מבינה זה - מדוע את סבורה שאין לנסות להפוך את המבחנים לבלתי תלויי תרבות ? נכון שזה כנראה בלתי אפשרי, וכל מי שניסה עד עכשיו חובת ההוכחה עליו שהצליח. אבל לפחות לנסות ? לדעתי, אין ממש הבדל בין "להעלות את רמת השפה" לשאלות בנושא ערי הבירה וכוכבי הלכת.
לא הסברתי את עצמי כמו שצריך
אני לא מתכוונת למילות פסיכומטרי, או לחלקי שאלות של מילים נרדפות וכו' (באמת מגוחך, ובאמת לא שונה מהידע הכללי)... אני חושבת שבכלל לא צריך להיות אלמנט של אוצר מילים, ואם משתמשים במילה גבוהה אז שיהיה לידה בסוגריים הסבר מה היא אומרת. מה שאני חושבת הוא שכל המבחן הזה (לפחות בגיל הזה), כולו, צריך להיות מילולי (אם יש שם מספרים, אז רק כתור נתונים או תשובות של בעיות מילוליות). בכלל, שהשאלות יבחנו כמה שיותר הבנה מילולית. כמובן שזה תלוי תרבות, אבל לדעתי באופן בו זה צריך להיות. השיעורים צריכים להתנהל ברמה מסויימת, וצריך שלילדים תהיה שפה משותפת. זה כמובן יפלה את מי שטרם שולט בשפה העברית, ומי שטרם קורא, ולאלה צריכה להנתן האפשרות להבחן בשנים מאוחרות יותר אוטומטית ע"פ בקשתם. כמובן שעדיין יהיו אלה שיכינו לזה (אם מלמדים לפסיכומטרי לחסר טענות לוגיות אז כנראה שכל דבר אפשרי
), אבל ככה לפחות לכל ילד ששולט בשפה העברית (ומי שלא, מה הוא יעשה בכלל בתוכניות ההעשרה האלה?) יהיה סיכוי, ונראה לי שזה מה שהכי פחות יפלה בין ילדים מבתים מבוססים לבין כאלה שלא.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה