בחינות האיתור
בחינות האיתור
אז זהו, סיימנו להשנה? או שיש מקומות בהם הן עדיין טרם נערכו? הופתעתי לטובה ממה שעשו אצלנו. תכני הבחינה עדיין גרועים בעיני (בחינות שכאלה בעקרון לא צריכות להיות בחינות ידע, לפחות לא כאלה שמטרתן לאתר ליום העשרה ולחוגים, כמו אצלנו בבאר שבע), אבל לפחות היא נערכה בצורה אנושית, כנראה הגיעו למסקנה שמדובר בילדים. עברו איתם שאלה שאלה (דקה לשאלה), ובאמצע עשו להם הפסקה. את התשובות סימנו בדף השאלות עצמו, ולא בדף תשובות מועד לפורענות. את הכל (כולל ההפסקה) סיימו תוך זמן הגיוני של שעה ורבע. בנוסף, הם חילקו את זה ליומיים וכך בכל כיתה הייתה קבוצה קטנה. אבן נגולה מעל לבי כשראיתי שאחותי יצאה משם במצברוח טוב, חששתי שהיא תתקל בשאלות שהיא לא תדע וזה יהרוס לה הכל והיא תצא משם בוכה (מזל ששאלות הידע הכללי היו בסוף, והיה לה יתרון מורלי מהאנלוגיות והחשבון) שכבר אמרתי לאמא שלי (אחרי שאבא שלי לקח את אחותי למבחן, כמובן) שאולי עדיף היה לותר על זה... היא בטוח הייתה בין הצעירים שנבחנו שם (ילידת סוף נובמבר), ועוד בת זקונים, ואין לה שום בעיה בבי"ס (ולא פלא, עוד מעט יהיה ברור למה) כך שהיא לא צריכה יום בשבוע מחוץ לבי"ס כמו אוויר לנשימה. אני מקווה שגם התוצאות יעברו חלק, יהיו אשר יהיו. אני מצדי כבר הסברתי לה שזה לא אומר כלום. את הבחינה הראשונה לא עוברים 15% העליונים מכל האזור, אלא מכל בית ספר. את העוולה הזו דווקא מתקנים בלי שום בעיה - פשוט מאשרים אוטומטית המלצות כאשר הילד קיבל ציון גבוה. כך יצא שמתוך 23 ילדים בכיתה של אחותי, 8 ניגשו לשלב השני. 5 עברו את הראשון, ו3 הומלצו בהצלחה. הציונים בראשון היו גבוהים, לפחות 3 (ביניהם אחותי) עברו את ה110 (כאשר המקסימום הוא 120). על אף שבית הספר ממוקם בשכונה הכי עניה בבאר שבע, רוב בני כיתתה של אחותי שייכים לתוכנית שאמנם לא היה צריך לעבור שום סינון בשביל להכנס אליה אבל בטבעיות בררה משפחות חזקות מכל האזור. בבי"ס אחר שממוקם באזור לא רע הילדים שהוציאו לבחינה קיבלו 90. בכיתה אחרת הציון הכי גבוה היה 75. הבחינה הראשונה היא בחינת ידע פרופר (וגם בשניה החלק של הידע מאוד דומיננטי). הפערים בעיר הזאת זה פשוט משהו לא נורמאלי. יש ילדים שפשוט אין להם צ'אנס, הבחינות האלה כ"כ מפלות שזה נורא
בשביל מה, בשביל מה לשאול שאלות בחשבון לכיתה גבוהה יותר בצורת תרגילים? הרי מי שיידע לענות הוא לאו דווקא המוכשר ביותר אלא המקודם ביותר. בשביל מה, לכל הרוחות והשדים, לשאול ילדים שאלות כמו "מה העיר הכי גדולה בישראל?" כאשר גם ת"א וגם ירושלים נמצאות כאפשרות (אל תתחילו עכשיו ויכוח
). מה זה בכלל אמור להגיד אם ילד יודע או לא יודע מה העיר בירה של איזו ארץ. זה מפלה, זה מיותר, וזה רע. הרי תוכניות העשרה אמורות להעשיר, אז למה לכוון אותן באופן ברור ומובהק דווקא לילדים הכי מושקעים? ראו עצמכם מוזמנים לשרשר לכאן את החוויות והמחשבות והתהיות שלכם בעקבות הבחינות הללו. אולי הגיע הזמן לטגלן איזה שרשור בחינות איתור שכזה למען הדורות הבאים.
בחינות האיתור
אז זהו, סיימנו להשנה? או שיש מקומות בהם הן עדיין טרם נערכו? הופתעתי לטובה ממה שעשו אצלנו. תכני הבחינה עדיין גרועים בעיני (בחינות שכאלה בעקרון לא צריכות להיות בחינות ידע, לפחות לא כאלה שמטרתן לאתר ליום העשרה ולחוגים, כמו אצלנו בבאר שבע), אבל לפחות היא נערכה בצורה אנושית, כנראה הגיעו למסקנה שמדובר בילדים. עברו איתם שאלה שאלה (דקה לשאלה), ובאמצע עשו להם הפסקה. את התשובות סימנו בדף השאלות עצמו, ולא בדף תשובות מועד לפורענות. את הכל (כולל ההפסקה) סיימו תוך זמן הגיוני של שעה ורבע. בנוסף, הם חילקו את זה ליומיים וכך בכל כיתה הייתה קבוצה קטנה. אבן נגולה מעל לבי כשראיתי שאחותי יצאה משם במצברוח טוב, חששתי שהיא תתקל בשאלות שהיא לא תדע וזה יהרוס לה הכל והיא תצא משם בוכה (מזל ששאלות הידע הכללי היו בסוף, והיה לה יתרון מורלי מהאנלוגיות והחשבון) שכבר אמרתי לאמא שלי (אחרי שאבא שלי לקח את אחותי למבחן, כמובן) שאולי עדיף היה לותר על זה... היא בטוח הייתה בין הצעירים שנבחנו שם (ילידת סוף נובמבר), ועוד בת זקונים, ואין לה שום בעיה בבי"ס (ולא פלא, עוד מעט יהיה ברור למה) כך שהיא לא צריכה יום בשבוע מחוץ לבי"ס כמו אוויר לנשימה. אני מקווה שגם התוצאות יעברו חלק, יהיו אשר יהיו. אני מצדי כבר הסברתי לה שזה לא אומר כלום. את הבחינה הראשונה לא עוברים 15% העליונים מכל האזור, אלא מכל בית ספר. את העוולה הזו דווקא מתקנים בלי שום בעיה - פשוט מאשרים אוטומטית המלצות כאשר הילד קיבל ציון גבוה. כך יצא שמתוך 23 ילדים בכיתה של אחותי, 8 ניגשו לשלב השני. 5 עברו את הראשון, ו3 הומלצו בהצלחה. הציונים בראשון היו גבוהים, לפחות 3 (ביניהם אחותי) עברו את ה110 (כאשר המקסימום הוא 120). על אף שבית הספר ממוקם בשכונה הכי עניה בבאר שבע, רוב בני כיתתה של אחותי שייכים לתוכנית שאמנם לא היה צריך לעבור שום סינון בשביל להכנס אליה אבל בטבעיות בררה משפחות חזקות מכל האזור. בבי"ס אחר שממוקם באזור לא רע הילדים שהוציאו לבחינה קיבלו 90. בכיתה אחרת הציון הכי גבוה היה 75. הבחינה הראשונה היא בחינת ידע פרופר (וגם בשניה החלק של הידע מאוד דומיננטי). הפערים בעיר הזאת זה פשוט משהו לא נורמאלי. יש ילדים שפשוט אין להם צ'אנס, הבחינות האלה כ"כ מפלות שזה נורא
