אפשר להתבכיין קצת?

[The Blue Fairy]

גם אותי שאלו

מה המצב המשפחתי שלי, האם אני מתכננת להרחיב את המשפחה בקרוב וכו׳

 

[Indie62]

הצעתי מישהי לעבודה ושאלו אותי לגבי תוכניות

הילודה שלה. עניתי בכנות שאין לה כאלה, וכולם היו נורא מאושרים לכאורה... לי זה עשה לא נעים.
אח"כ אותו אחד שהצעתי לו את העובדת הזו אמר לי שבעבר הייתה עבודה שהוא לא הציע לי כי הוא מעדיף להציע לי אותה כשאסיים ללדת!

 

[JoIIy Roger]

בכלל לא מפגר

המראיין יכול לדעתי להבחין דיי מהר אם המרואיינת משקרת או לא.
לא חוקי, מי אוכף את זה? איזה עונש מקבל מעסיק ששואל?
בחורה שמגיעה ונכנסת להריון גורמת להוצאה גדולה מאוד לעסק.

מכירה מישהו שבכוונה לקח בחורה עם ילדים גדולים, ונתקע עם היפוכונדרית שעל עקיצת יתוש נשארת בבית.

 

[שקדייה]

לדעתי הסיכון פה עולה בכמה רמות

על הסיכוי להוציא פיסת אינפורמציה רלוונטית.

 

[JoIIy Roger]

מסכימה מאוד

 

[merlion]

כנראה שמבחינת המראיינים - הסיכון לא כזה גדול

העובדה היא שניתן לראות שהרבה מאיתנו נשאלות ואף אחת עד היום לא התלוננה.
כנראה שזו הפכה להיות מעין נורמה - ומראיינים רואים שאף אחת לא מתלוננת או תובעת - ולכן הם מרשים לעצמם יותר מדי...

מעניין מה יקרה אם יהיו גל של תביעות בנושא - אני בטוחה שאז השאלות האלה יפסקו...
הפחד שלי הוא שאם מעסיקים פוטנציאליים לא יוכלו לשאול - הם פשוט יחליטו להסיק מסקנות לבד בלי לשאול ופשוט יפסיקו להעסיק נשים שיראו להם כ"קבוצת סיכון" להריון ולידה בזמן הקרוב...

פשוט עולם מעוות... מעודדים ילודה אבל מוקיעים יולדות ואימהות...

אבל בנימה האופטימית - יש אנשים שהם באמת לא כאלה כמו אבא של גיסתי שהעסיק מישהי למרות שהייתה בהריון מתקדם כי היא בעיניו הייתה המועמדת הראויה ביותר ואכן היא תפקדה בצורה יוצאת דופן עד הלידה וגם כשחזרה מחופשת הלידה - והוא היה מאוד מרוצה מהעבודה איתה והיא מהעבודה איתו... הלוואי והיו יותר אנשים כאלה בעולם ששופטים על פי כישורים ולא על פי נסיבות

 

[JoIIy Roger]

היום שולחים נשים בהריון הביתה

אין בעיה לקבל אישור מהתמ"ת, וגם ככה אם האישה תחליט ללכת עם שאלות אסורות לבית משפט המעסיק יקבל קנס ששווה לו להמשיך לשאול ככה מאשר לקחת סיכון להעסיק מישהי שתנצל את מקסימום ימי המחלה שניתנים לה על פי חוק, שמירת הריון, חופשת לידה, שעת הנקה...

גם אם יהיה גל של תביעות זה לא יעזור, מכוון שהקנס שהמעסיקים יקבלו בדיחה.

 

[Kermit2m]

מצד אחד מבינה אותך

וזה נשמע כאילו בעלך לא ממלא את חלקו בהסכם הלא כתוב בינכם, שאתם מתחתנים על מנת להביא ילדים, מה עוד שהשעון הביולוגי עוד זמן מה יתחיל לתקתק.
מצד שני, אני מבינה גם אותו, כי העובדה שבמשך שנתיים את מחפשת ומתקשה למצוא עבודה קבועה מעוררת חששות. בעלך אינו סבור שאתם מסתדרים עם משכורת אחת?
אין לי עיצות טובות..

 

[השם שלי חסוי1]

תודה לכולכם על התגובות!!

למרות שאני עדיין מבואסת, אני מבינה את מה שרובכם אמרתם- למצוא עבודה.
רק אספר שבעלי מרוויח טוב מאוד, בעבודה מסודרת מאוד.
אני ממש לא תולה את עצמי על המשפחות-להיפך אני גם לא ממהרת לקחת מהם. רק מתעודדת שיש אופציה שאם נגיע למצב גרוע- אנחנו לא לבד

אז לא קל לי למצוא עבודה (אני בעיקר מחפשת בתחום שלי, ומצד שני אני לא סגורה על התחום שלי בכלל....כן,המצב מאוד מסובך ועוד יותר לחוץ בגלל הילד..)

אז כן,אני חושבת שזה צעד חכם, אבל גם יש בי פחד גדול שבשנים הקרובות לא אכנס להריון. או שחלילה לא אספיק בכלל,או לא אצליח..חלילה... וזה מפחיד.
חשבתי שאולי לפחות ילד אחד, שיאיר אותנו ויעזור לי להתעודד ולקבל מוטיבציה גדולה יותר- גם להכין שניצלים מעולים

אז מה שנשאר לי הוא להמשיך לקוות ולחפש ולהאמין שיהיה טוב.
מודה לכם מכל הלב!!

 

[סיפורי פוגית]

אבל למה את חושבת במונחים של שנים?

תמצאי עבודה, ותתחילו לנסות להיכנס להריון כמה חודשים אחרי, כשתרגישי מבוססת בעבודה החדשה. זה שבעלך רוצה שתמצאי עבודה (ואני לגמרי מבינה אותו!) לא אומר שצריך לדחות את תוכניות הילודה בשנים שלמות כמו שאת כותבת.

 

[Kermit2m]

היא אומרת שכבר שנתיים

היא אינה מצליחה למצוא משהו קבוע.

 

[סיפורי פוגית]

בראש שלי למצוא עבודה זה תהליך של כמה חודשים

אולי חצי שנה למי שבררן ורוצה תפקיד מאוד מסוים.
קראתי שוב את ההודעה שלה. וזה חידד לי עוד יותר את החשש של בעלה מכך שלאחר הלידה כבר לא תמצא עבודה קבועה, כי אם כרווקה היא התקשתה למצוא עבודה אז כאמא צעירה הסיכויים שלה מאוד יורדים.

 

[yoyo10]

חצי שנה את באמת אופטימית

לרוב זה לוקח הרבה יותר במיוחד בעבודות מקצועיות(הממוצא הוא כמעט פי 2 יותר)

 

[שקדייה]

ואם זאת, כשרוצים לעבוד ויש לחץ למצוא עבודה.

אז לא מחכים למשרת חלומות, אלא לוקחים משהו שהוא לא בתחום המקצועי- וממשיכים לחפש תוך כדי.
אף פעם לא הבנתי מישהו שאומר שהוא מת לעבוד, אבל לא מוצא כבר שנה עבודה...

 

[Cafe Latte]

 

[yoyo10]

הכל תלוי בשלב בחיים

אני יודעת שהיום אני מחפשת משהו ספציפי עברתי את השלב בחיים של עבודות לא מקציעיות
אבל מצד שני יש לי את האפשרות והפריולגיה לזה שלא הייתה לי בעבר באמת התפשרתי

 

[קיסרית הזאטוטית]

נראה לי שיש פה איזו בעיה תת קרקעית אחרת

ומבין השורות נשמע שאת לא מוצאת את עצמך ומחכה לילד ש"ישנה את התקליט"\"יחליף את הסרט" עבורך. את כמובן לא צריכה לענות על גבי הפורום אבל - את בדיכאון? למה את צריכה להתעודד? מה צריך לקרות כדי שתמצאי נתיב תעסוקתי מתאים?
לפי ההודעה הזו, יכול להיות שאת תולה בילד יותר מדי תקוות וציפיות. זה לא יעזור לך לסדר את הראש תעסוקתית. לא נותן שום מוטיבציה להשקיע בעבודה, וגם הדכאון הוא בן לוויה נפוץ לחווית האחרי לידה.

 

[שקדייה]

דווקא אני רואה פה בעיה לא תת קרקעית בכלל...

הבחורה אומרת בריש גלי שהיא מחפשת עבודה רק בתחום שלה, אבל לא סגורה מה התחום שלה.
זה כמובן מתכון מעולה לא מצוא עבודה גם 10 שנים.

אולי מהמקום הזה של, אין ילד בלי עבודה- היא תפתח קצת את גבולות הגזרה לגבי "רק בתחום" או "מהו התחום" ולדעתי היא תוכל למצוא עבודה במהירות שתפתיע אפילו אותה.

 

[שקדייה]

בהצלחה

ואני דווקא חושבת שהפוזיציה שלך כרגע- היא הנקודה עם המוטיבציה הגבוהה ביותר בשבילך למצוא עבודה.... אז תנצלי את המומנט של עצמך.
בהצלחה

 

[רונהדרור]

הייתי במצבך... ילדתי את בתי הגדולה (7.5) כשהייתי בת 27.5 ולמדתי הסבת אקדמאים לסיעוד וחודש אחריי חזרתי ללימודים ולא עבדתי . קיבלנו תמיכה מהמשפחה הנרחבת אבל לבעלי היה מאוד קשה עם זה מכיוון שהוא רו"ח הוא עוד יותר מחושב כלכלית.
לדעתי מה שעזר זה קושי בכניסה להריון אצל מישהי ממשפחתו במשך מס' שנים.
אין תשובה שהיא תשובה נכונה פה.
אני מבינה אותך ומבינה אותו וזה בהחלט לא פשוט.
שולחת לך הרבה

נ.ב.- את יכולה לנצל את הזמן ולעשות בדיקות גנטיות בינתיים.