אפרופו תיוגים
- פותח הנושא אמא שרון
- פורסם בתאריך
בלי קשר לזה שבעיני
השרשור ההוא אינו סיבה לא לכתוב בפורום, תיוג זה מה שעשתה חנה בהודעתה כאשר תייגה את כל הילדים המאומצים ממוצא מסוים באשר הם (היא מכירה את הסחורה - איך בכלל אפשר לכתוב דבר כזה על ילד????!!!!) על סמך הכרות עם ילדה מאומצת ספציפית (שברור בכל מקרה שההתנהגות שלה לא קשורה למוצאה אלא לאופיה האישי או/ו לחוויות הקשות שעברה). לעומת זאת, אמא של קרן לא תייגה את כל משתתפי הפורום הזה או את כל אנשי החינוך הזה על סמך הודעתה של אותה חנה בודדה, אלא הפרידה בינה לבין כל האחרים. זה לא תיוג, זה ההפך מתיוג.
השרשור ההוא אינו סיבה לא לכתוב בפורום, תיוג זה מה שעשתה חנה בהודעתה כאשר תייגה את כל הילדים המאומצים ממוצא מסוים באשר הם (היא מכירה את הסחורה - איך בכלל אפשר לכתוב דבר כזה על ילד????!!!!) על סמך הכרות עם ילדה מאומצת ספציפית (שברור בכל מקרה שההתנהגות שלה לא קשורה למוצאה אלא לאופיה האישי או/ו לחוויות הקשות שעברה). לעומת זאת, אמא של קרן לא תייגה את כל משתתפי הפורום הזה או את כל אנשי החינוך הזה על סמך הודעתה של אותה חנה בודדה, אלא הפרידה בינה לבין כל האחרים. זה לא תיוג, זה ההפך מתיוג.
אני חושבת שהנושא שהעלית בראשית
דבריך הוא חשוב וראוי לדיון. אני אשמח מאד לדון בו בשרשור הזה. עם זאת, אני סבורה שהדיון צריך להעשות, ככל האפשר, במנותק מאדם או מגן ספציפיים (אגב, גם מטעמים של הגנה על פרטיותם של ילדי הגן, שלדברי גולשות בשרשור שנמחק ניתן להצליב מידע בקלות ולזהות את הגן ואת הילדה המדוברת). אני בהחלט חושבת שהנושא שהעלית הוא חשוב ומשמעותי. ובנושא הזה אני תוהה, הואיל ורוב הסייעות שעובדות בגנים פרטיים וגם בכאלה של רשתות (כגון ויצ"ו, נעמ"ת, אמונה) למיטב ידיעתי לא עוברות תחקיר כלשהו שעשוי לחשוף דעות קיצוניות (גזעניות או נגועות בתיוג מסוג אחר... והיתה לנו כאן לפני כמה ימים סך הכל עובדת בגן ששאלה על מקרה בו - להבנתי לפחות - תוייג ילד בגן כגנב, משום שחפצים השייכים לגן נמצאו בתיקו, והוא גם הוקע בפני כל הילדים, וזה על ידי הגננת, שאמורה להיות בעלת הכשרה מקצועית מקיפה יותר מזו של הסייעת). איך אפשר באמת לדעת את הדברים האלה? לצורך העניין, איך תדע אמא שלא גולשת באינטרנט ומזהה במקרה את הגן שהילד שלה (או ילד אחר בגן) תוייג בצורה זו או אחרת על ידי צוות הגן? מה ניתן לעשות כדי למנוע זאת? ואומר שאני חושבת שרמה מסויימת של תיוג היא אנושית - השאלה היא איפה עובר הגבול ומה עושים עם מקרים שבאמת עוברים אותו?
דבריך הוא חשוב וראוי לדיון. אני אשמח מאד לדון בו בשרשור הזה. עם זאת, אני סבורה שהדיון צריך להעשות, ככל האפשר, במנותק מאדם או מגן ספציפיים (אגב, גם מטעמים של הגנה על פרטיותם של ילדי הגן, שלדברי גולשות בשרשור שנמחק ניתן להצליב מידע בקלות ולזהות את הגן ואת הילדה המדוברת). אני בהחלט חושבת שהנושא שהעלית הוא חשוב ומשמעותי. ובנושא הזה אני תוהה, הואיל ורוב הסייעות שעובדות בגנים פרטיים וגם בכאלה של רשתות (כגון ויצ"ו, נעמ"ת, אמונה) למיטב ידיעתי לא עוברות תחקיר כלשהו שעשוי לחשוף דעות קיצוניות (גזעניות או נגועות בתיוג מסוג אחר... והיתה לנו כאן לפני כמה ימים סך הכל עובדת בגן ששאלה על מקרה בו - להבנתי לפחות - תוייג ילד בגן כגנב, משום שחפצים השייכים לגן נמצאו בתיקו, והוא גם הוקע בפני כל הילדים, וזה על ידי הגננת, שאמורה להיות בעלת הכשרה מקצועית מקיפה יותר מזו של הסייעת). איך אפשר באמת לדעת את הדברים האלה? לצורך העניין, איך תדע אמא שלא גולשת באינטרנט ומזהה במקרה את הגן שהילד שלה (או ילד אחר בגן) תוייג בצורה זו או אחרת על ידי צוות הגן? מה ניתן לעשות כדי למנוע זאת? ואומר שאני חושבת שרמה מסויימת של תיוג היא אנושית - השאלה היא איפה עובר הגבול ומה עושים עם מקרים שבאמת עוברים אותו?
ליליה והגמדים
New member
על ויקי הגננת (שם בדוי)
היתה לנו גננת שאהבה בעיקר ילדים יפים, ו/או בלונדינים עם עיניים כחולות. בעיקר בנות, כי הן מפריעות פחות ואפשר לשחק להן עם הצמות. גן עירוני, עיר נאורה, והילדים שלא מתאימים לאימג' הזה נשארים מאחור - "נענשים" יותר, מקבלים פנים זועפות על מקרים שוליים וכולי. אני לא ראיתי את זה בתחילה - רק אחרי שהיא יצאה לשנת חופש קלטתי את זה. כי עומר הלך ברצון לגן, כי הוא צריך מדי פעם מסגרת עם יותר חוקים בגלל בעיות התארגנות, כי ממילא הוא לא ישב ברצון במפגשים ולא זיהיתי את החריגה בזמן. בכתה א' ביקרנו בגן וראינו איך היא מתייחסת לילדה מדהימה שאנחנו נורא אוהבים, רק מה - לא עם יופי "קלאסי", כהת עור ועיניים ועם תלתלים שקשה לשחק איתם עם סיכות וקשקושים. אז נפל לי האסימון לגמרי. את עומר היא אהבה
(הוא לא ממש אהב אותה) אולם אין לי ספק שאת הבת שלי (למרות היותה בלונדינית עם עיניים כחולות) אני לא אשלח לאותו גן. רק מה - יש סטגנציה מוחלטת במשרד החינוך, הגננת הזו תשאר שם עד לפנסיה. כי היא לא מבטאת ורבלית את הגזענות הזו. אין "קייס" נגדה (היו הורים שניסו).
היתה לנו גננת שאהבה בעיקר ילדים יפים, ו/או בלונדינים עם עיניים כחולות. בעיקר בנות, כי הן מפריעות פחות ואפשר לשחק להן עם הצמות. גן עירוני, עיר נאורה, והילדים שלא מתאימים לאימג' הזה נשארים מאחור - "נענשים" יותר, מקבלים פנים זועפות על מקרים שוליים וכולי. אני לא ראיתי את זה בתחילה - רק אחרי שהיא יצאה לשנת חופש קלטתי את זה. כי עומר הלך ברצון לגן, כי הוא צריך מדי פעם מסגרת עם יותר חוקים בגלל בעיות התארגנות, כי ממילא הוא לא ישב ברצון במפגשים ולא זיהיתי את החריגה בזמן. בכתה א' ביקרנו בגן וראינו איך היא מתייחסת לילדה מדהימה שאנחנו נורא אוהבים, רק מה - לא עם יופי "קלאסי", כהת עור ועיניים ועם תלתלים שקשה לשחק איתם עם סיכות וקשקושים. אז נפל לי האסימון לגמרי. את עומר היא אהבה
לא ניתן היה להביא דוגמא טובה מכך
קיימים מחקרים המלמדים באופן עובדתי כי אנשים יפים מצליחים יותר מאנשים לא יפים. יותר דלתות נפתחות בפניהם, הם זוכים לתפקידים מוצלחים יותר ובכלל אנשים מעדיפים אנשים יפים. אז לכאורה ניתן לומר, אלה עובדות החיים, מה ניתן לעשות עם זה. לא יודעת האם ניתן לעשות עם זה משהו, מה שכן ברור שכאשר תיוג נמצא באופן גלוי על השולחן ופוגע בילד ספציפי, חייבים לעשות עם זה משהו. דיאנה
קיימים מחקרים המלמדים באופן עובדתי כי אנשים יפים מצליחים יותר מאנשים לא יפים. יותר דלתות נפתחות בפניהם, הם זוכים לתפקידים מוצלחים יותר ובכלל אנשים מעדיפים אנשים יפים. אז לכאורה ניתן לומר, אלה עובדות החיים, מה ניתן לעשות עם זה. לא יודעת האם ניתן לעשות עם זה משהו, מה שכן ברור שכאשר תיוג נמצא באופן גלוי על השולחן ופוגע בילד ספציפי, חייבים לעשות עם זה משהו. דיאנה
ליליה והגמדים
New member
את יודעת, עם יד על הלב
אכן השמחה שלי שהילדים שלי "יפים" בסטנדרטים שמציבה החברה סביבם, נובעת בדיוק משם - יש קושי אחד שנחסך להם. אבל מערכות מתייגות הן מערכות מתייגות ולכן אותו רע חברתי שמתייג יופי יפגע בהם במקומות ייחודיים אחרים שלהם. זה לא נחסך מאף אחת ואחד מאיתנו. במשפחה, בסביבה, בחברה, בלימודים, בעבודה, בחיים.
אכן השמחה שלי שהילדים שלי "יפים" בסטנדרטים שמציבה החברה סביבם, נובעת בדיוק משם - יש קושי אחד שנחסך להם. אבל מערכות מתייגות הן מערכות מתייגות ולכן אותו רע חברתי שמתייג יופי יפגע בהם במקומות ייחודיים אחרים שלהם. זה לא נחסך מאף אחת ואחד מאיתנו. במשפחה, בסביבה, בחברה, בלימודים, בעבודה, בחיים.
ליליה והגמדים
New member
I couldnwt agree more
ואכן אני אישית נאבקת באפלייה לכל סוגיה. גם מקרה רמדיה הוא דוגמה מצויינת. לפני שלושה חודשים ביקרתי אותם על פרסומת שהפכה את האשה לאפס מאופס ומתוך התפיסה שהכל קשור להכל, כתבתי שם: המסר של רמדיה שחוק לא פחות וחמור באותה מידה. הם לא הופכים "רק" את גוף האשה לאובייקט, הם מתייחסים אל כל עצם קיומה כאובייקט ומתעלמים מהסובייקט באופן לכאורה מוסווה. האשה, אין לה ברמדיה קיום משל עצמה – היא דואגת שהתינוק שלה יהיה רגוע, כדי שבעלה יהיה רגוע, כדי שהעולם יהיה רגוע. כל רוגע העולם על כתפיה הצרות ואין לה שם רצון משל עצמה, תפקיד ייחודי, או צורך משלה. תפקידה הקלאסי של האשה הוא להזין את התינוק והגבר כדי לייצר שקט תעשייתי ש...יאפשר לה להזין אותם הלאה. הם, נטולי אחריות על השקט או על הזנת התינוק. אולי בגלל מסר כזה יש בסופו של חשבון 90,000 אבות משתמטי מזונות במדינת ישראל? חוסר האחריות החברתית של חברות כמו רמדיה, מדהימה בעיני. היא מקרינה גם חוסר מעוף, וכצרכנית של מזון תינוקות הייתי חוששת להאכיל את ילדי במזון שייצרה חברה חסרת אחריות ודמיון שכזו. המסר הסמוי שעולה מפרסומת כזו הוא, שלא ממש אכפת להם מאיתנו. חשוב להם שיהיה להם איזה משפט מחץ נמוך שיכה את המתחרים. במצב כזה, אני כצרכנית פונה ישר למתחרים. אישית, אני מחליפה מהיום את תוסף הדייסה של ביתי הפעוטה לכזה של חברה אחרת.
ואכן אני אישית נאבקת באפלייה לכל סוגיה. גם מקרה רמדיה הוא דוגמה מצויינת. לפני שלושה חודשים ביקרתי אותם על פרסומת שהפכה את האשה לאפס מאופס ומתוך התפיסה שהכל קשור להכל, כתבתי שם: המסר של רמדיה שחוק לא פחות וחמור באותה מידה. הם לא הופכים "רק" את גוף האשה לאובייקט, הם מתייחסים אל כל עצם קיומה כאובייקט ומתעלמים מהסובייקט באופן לכאורה מוסווה. האשה, אין לה ברמדיה קיום משל עצמה – היא דואגת שהתינוק שלה יהיה רגוע, כדי שבעלה יהיה רגוע, כדי שהעולם יהיה רגוע. כל רוגע העולם על כתפיה הצרות ואין לה שם רצון משל עצמה, תפקיד ייחודי, או צורך משלה. תפקידה הקלאסי של האשה הוא להזין את התינוק והגבר כדי לייצר שקט תעשייתי ש...יאפשר לה להזין אותם הלאה. הם, נטולי אחריות על השקט או על הזנת התינוק. אולי בגלל מסר כזה יש בסופו של חשבון 90,000 אבות משתמטי מזונות במדינת ישראל? חוסר האחריות החברתית של חברות כמו רמדיה, מדהימה בעיני. היא מקרינה גם חוסר מעוף, וכצרכנית של מזון תינוקות הייתי חוששת להאכיל את ילדי במזון שייצרה חברה חסרת אחריות ודמיון שכזו. המסר הסמוי שעולה מפרסומת כזו הוא, שלא ממש אכפת להם מאיתנו. חשוב להם שיהיה להם איזה משפט מחץ נמוך שיכה את המתחרים. במצב כזה, אני כצרכנית פונה ישר למתחרים. אישית, אני מחליפה מהיום את תוסף הדייסה של ביתי הפעוטה לכזה של חברה אחרת.
וזה בדיוק מה שכתבתי באחת מהודעותיי
הקודמות: כשיש סטיגמות זה נוגע לכולנו וזה פוגע בכולנו. אם מטפלת מביעה בגלוי דעות גזעניות נגד תינוקת בת שנה שאומצה במדינה מזרח אירופאית, ניתן להניח ש א. יש עוד מטפלות וגננות שאינן מביעות במפורש דעות גזעניות כאלה, אך חושבות בדיוק כמוה ומתנהגות בהתאם לדעתן ב. לדעתי, אם מישהי מבטאת דעות כאלה בפומבי, היא כנראה חושבת שזה בסדר גמור. היא אפילו לא מבינה שזה יעורר גינוי ולכן היא קרוב לוודאי מאוד הופתעה מהתגובות. כלומר, היא כנראה באמת לא הבינה מה לא בסדר במה שהיא אמרה! ג. זה העסק של כולנו, ובמקרה הספציפי הזה - של כל אם שילדיה נמצאים במערכת החינוך מגיל הרך ואילך: משום שלצערנו יש סטיגמות נגד עדות שונות, עמים שונים, צבע עור ועוד מאפיינים רבים ושונים. וכמובן שהסטיגמות הללו מועברות בתהליך של סוציאליזציה לילדים, שגם הם "לא אוהבים" בלשון המעטה את "האחר", "השונה" (ויהי זה ג'ינג'י, שמן, ילד עם משקפיים, ילד נכה, ילד עם עור כהה "מדי", ילד עם עור בהיר "מדי", וכו' וכו'). כשאני שומעת דעות קדומות אני מתרעמת, גם אם זה אותן דעות ספציפיות אינן נוגעות ישירות לי ולבתי. משום שאני יודעת, שזה שמדבר נגד X ידבר גם נגד Y השאלה מה באמת עושים נגד כל הדעות הקדומות הללו. נראה לי שהדרכים היחידות הן חינוך ומודעות, ובראש ובראשונה כדאי לחנך את המטפלות, את הגננות ואת המורות. או עדיף כמובן, שהמטפלות, הגננות והמורות יחנכו את עצמן ויעלו את מודעותן בנושא זה. אולי השתלמויות מיוחדות בביה"ס לגננות ולמורות? אולי נושא חובה עם ציון כחלק מהתואר? לא יודעת באמת. אבל כדאי לחשוב על כך. זה חשוב מאוד עבור כל אחד ואחת בחברה.
הקודמות: כשיש סטיגמות זה נוגע לכולנו וזה פוגע בכולנו. אם מטפלת מביעה בגלוי דעות גזעניות נגד תינוקת בת שנה שאומצה במדינה מזרח אירופאית, ניתן להניח ש א. יש עוד מטפלות וגננות שאינן מביעות במפורש דעות גזעניות כאלה, אך חושבות בדיוק כמוה ומתנהגות בהתאם לדעתן ב. לדעתי, אם מישהי מבטאת דעות כאלה בפומבי, היא כנראה חושבת שזה בסדר גמור. היא אפילו לא מבינה שזה יעורר גינוי ולכן היא קרוב לוודאי מאוד הופתעה מהתגובות. כלומר, היא כנראה באמת לא הבינה מה לא בסדר במה שהיא אמרה! ג. זה העסק של כולנו, ובמקרה הספציפי הזה - של כל אם שילדיה נמצאים במערכת החינוך מגיל הרך ואילך: משום שלצערנו יש סטיגמות נגד עדות שונות, עמים שונים, צבע עור ועוד מאפיינים רבים ושונים. וכמובן שהסטיגמות הללו מועברות בתהליך של סוציאליזציה לילדים, שגם הם "לא אוהבים" בלשון המעטה את "האחר", "השונה" (ויהי זה ג'ינג'י, שמן, ילד עם משקפיים, ילד נכה, ילד עם עור כהה "מדי", ילד עם עור בהיר "מדי", וכו' וכו'). כשאני שומעת דעות קדומות אני מתרעמת, גם אם זה אותן דעות ספציפיות אינן נוגעות ישירות לי ולבתי. משום שאני יודעת, שזה שמדבר נגד X ידבר גם נגד Y השאלה מה באמת עושים נגד כל הדעות הקדומות הללו. נראה לי שהדרכים היחידות הן חינוך ומודעות, ובראש ובראשונה כדאי לחנך את המטפלות, את הגננות ואת המורות. או עדיף כמובן, שהמטפלות, הגננות והמורות יחנכו את עצמן ויעלו את מודעותן בנושא זה. אולי השתלמויות מיוחדות בביה"ס לגננות ולמורות? אולי נושא חובה עם ציון כחלק מהתואר? לא יודעת באמת. אבל כדאי לחשוב על כך. זה חשוב מאוד עבור כל אחד ואחת בחברה.
אני מסכימה עם דברייך, וכאחת מהמערכת
(אמנם בחינוך הפרטי), אני חיבת לציין שבמסגרת לימודינו, היה קורס שנגע בדיוק בעניין הזה, בסטיגמות בחברה ואיך להתמודד איתם וקודם כל לעלות אותם למודעות שלנו. היה זה במסגרת לימודי הגננות בקורס סוציולוגיה. אני יודעת שעלי זה השפיע רבות ואני חושבת מהכירותי עם גננות חברות שגם הן נזהרות לראות כל ילד וילד כפי שהוא. אולי כדאי להפנות את תשומת-לב הסמינרים לכך, ולבקש שישימו דגש רב יותר על החינוך לגננת כאדם ואח"כ חינוך לגננת כמחנכת.
(אמנם בחינוך הפרטי), אני חיבת לציין שבמסגרת לימודינו, היה קורס שנגע בדיוק בעניין הזה, בסטיגמות בחברה ואיך להתמודד איתם וקודם כל לעלות אותם למודעות שלנו. היה זה במסגרת לימודי הגננות בקורס סוציולוגיה. אני יודעת שעלי זה השפיע רבות ואני חושבת מהכירותי עם גננות חברות שגם הן נזהרות לראות כל ילד וילד כפי שהוא. אולי כדאי להפנות את תשומת-לב הסמינרים לכך, ולבקש שישימו דגש רב יותר על החינוך לגננת כאדם ואח"כ חינוך לגננת כמחנכת.
לאה
אני מאומצת, ואם לשני ילדים (7 ,2.8 ). קראתי, זעמתי, נפגעתי- כאדם בוגר, כמבוגר מאומץ , וכאמא לילדים- שמקפידה מאוד מאוד על המסגרות לפעוטות בהם נמצאים ילדי. מגיל מסוים, אין לי שליטה על הדמות המחנכת, בתקווה שהערכים שהוקנו להם בשנים הראשונות, יתנו להם כלים להתמודד עם "חנה גונניות" אחרות. כל השרשור, העלה בי המון מחשבות. אבל יותר מכל הטרידה אותי, התמיכה שנתת גם בשרשור המחוק וגם עכשיו לחנה גונן. האם היא זקוקה בשל חסדי עבר לרחמים? להקלות? האם לנו, מותר להפגע עד כאב, ועליה צריך להגן? האם אנחנו "המתלהמים" לא עשויים להיות רגישים? כתבת ש"היא עברה על תקנון הפורומים" אך היא "גולשת קבועה" - בזכות הותק מותר לה מה שלאחרים אסור? ואז כ"היא לא הגיבה" נמחק הדיון???? בעצם, כל מה שנעשה הונחה ע"י חנה גונן? היא פגעה, עברה על תקנון- לגיטימי, היא לא הגיבה לפגיעות אישיות- מחיקה. ואיפה כל השאר בסיפור הזה?? אני לא חולקת על עצם המחיקה. אני חולקת עליה בשלב בו היא נעשתה. על הלגיטימציה שניתנה לה עד אז. על הכבוד הרב שניתן לאדם שלא ראוי להקרא אדם.
אני מאומצת, ואם לשני ילדים (7 ,2.8 ). קראתי, זעמתי, נפגעתי- כאדם בוגר, כמבוגר מאומץ , וכאמא לילדים- שמקפידה מאוד מאוד על המסגרות לפעוטות בהם נמצאים ילדי. מגיל מסוים, אין לי שליטה על הדמות המחנכת, בתקווה שהערכים שהוקנו להם בשנים הראשונות, יתנו להם כלים להתמודד עם "חנה גונניות" אחרות. כל השרשור, העלה בי המון מחשבות. אבל יותר מכל הטרידה אותי, התמיכה שנתת גם בשרשור המחוק וגם עכשיו לחנה גונן. האם היא זקוקה בשל חסדי עבר לרחמים? להקלות? האם לנו, מותר להפגע עד כאב, ועליה צריך להגן? האם אנחנו "המתלהמים" לא עשויים להיות רגישים? כתבת ש"היא עברה על תקנון הפורומים" אך היא "גולשת קבועה" - בזכות הותק מותר לה מה שלאחרים אסור? ואז כ"היא לא הגיבה" נמחק הדיון???? בעצם, כל מה שנעשה הונחה ע"י חנה גונן? היא פגעה, עברה על תקנון- לגיטימי, היא לא הגיבה לפגיעות אישיות- מחיקה. ואיפה כל השאר בסיפור הזה?? אני לא חולקת על עצם המחיקה. אני חולקת עליה בשלב בו היא נעשתה. על הלגיטימציה שניתנה לה עד אז. על הכבוד הרב שניתן לאדם שלא ראוי להקרא אדם.
לדעתי, נתנו לה להנות מחמת הספק-
ולא בגלל היותה קובעת משהו. אני הבנתי מלאה, אחרי ההסבר שלה, שהיתה מחשבה שתהיה לחנה היכולת לבוא ולהגיד משהו. אולי אתן נתקלתן בהודעות בעיתיות בפורום אחר, למיטב זכרוני- בפורום הזה, זה עוד לא קרה. השאלה מה היה קורה אם השרשור היה נשאר. לדעתך היה מקום שיתפתח שם דיון? או שעוד אנשים היו נכנסים ומוסיפים שמן למדורה? איזו תרומה לדיון היתה מתקבלת מלבד שחרור זעם? אני לא חושבת שיש כאן אחד, שגיבה או יגבה את ההודעה שלה.
ולא בגלל היותה קובעת משהו. אני הבנתי מלאה, אחרי ההסבר שלה, שהיתה מחשבה שתהיה לחנה היכולת לבוא ולהגיד משהו. אולי אתן נתקלתן בהודעות בעיתיות בפורום אחר, למיטב זכרוני- בפורום הזה, זה עוד לא קרה. השאלה מה היה קורה אם השרשור היה נשאר. לדעתך היה מקום שיתפתח שם דיון? או שעוד אנשים היו נכנסים ומוסיפים שמן למדורה? איזו תרומה לדיון היתה מתקבלת מלבד שחרור זעם? אני לא חושבת שיש כאן אחד, שגיבה או יגבה את ההודעה שלה.
איזה תועלת מצאת בדיון הזה ?
האם הוא העלה נקודות עקרוניות בחינוך או שהוא מכיל את התסכול מכך שדיון חשוב נמחק ? האם לא ניתן היה למחוק הודעות שעברו את הגבול ולהשאיר את הדיון ? האם נושא התיוג והגזענות בחברה הישראלית לא מספיק חשוב בכדי שאותה הודעה תשמש כתמרור הזהרה שממנו נדון כולנו: הורים,מורים ומחנכים,בהשלכותיו ? היום זה פגע בנו,מחר זה יגיע גם אליך כשאחת מהגננות של ילדייך יבחרו להתייחס באופן מאוד מסוים לילד מסוים בגלל שהוריו גרושים\הומוסקסואלים\חד הוריים וכו. הנושא הזה היה מספיק חשוב על מנת שישמעו בו גם קולות אחרים וחשובים כמו מספר הודעות שנכללו באותו שרשור. הרבה יותר קל להעמיד פנים שכלום לא קרה,הרי למי בעצם אכפת ?... סך הכל מדובר באמהות מאמצות ספורות ולא חלילה בנושא שנוגע לכולם.
האם הוא העלה נקודות עקרוניות בחינוך או שהוא מכיל את התסכול מכך שדיון חשוב נמחק ? האם לא ניתן היה למחוק הודעות שעברו את הגבול ולהשאיר את הדיון ? האם נושא התיוג והגזענות בחברה הישראלית לא מספיק חשוב בכדי שאותה הודעה תשמש כתמרור הזהרה שממנו נדון כולנו: הורים,מורים ומחנכים,בהשלכותיו ? היום זה פגע בנו,מחר זה יגיע גם אליך כשאחת מהגננות של ילדייך יבחרו להתייחס באופן מאוד מסוים לילד מסוים בגלל שהוריו גרושים\הומוסקסואלים\חד הוריים וכו. הנושא הזה היה מספיק חשוב על מנת שישמעו בו גם קולות אחרים וחשובים כמו מספר הודעות שנכללו באותו שרשור. הרבה יותר קל להעמיד פנים שכלום לא קרה,הרי למי בעצם אכפת ?... סך הכל מדובר באמהות מאמצות ספורות ולא חלילה בנושא שנוגע לכולם.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.