אפרופו תיוגים

[נדיה של הארבעה]

אני לא זוכרת

את הסיפור של האם האלימה אבל אתמול בכוונה אל נכנסתי לדיון כי ראיתי שהטונים ממש גבוהים ואין לי כוח לזה. אמא שרון, הפורום הוא בסך הכול סך הנשים שמשתתפות בו. לכל אחת יש עוד דברים על הראש, אני מניחה. כל אחת מגיבה או לא מגיבה למה שנראה לה חשוב או לא חשוב (או נעים ולא נעים, או שווה ולא שווה להתווכיח) יכול להיות שאנחנו לא מספיק חכמות או רגישות או פלורליסטיות או לא יודעת מה, אבל אלה אנחנו, ואין מה לעשות. המדיה הזו לא קיימת כדי לתת מענה פסיכולוגי או אחר. זו בסך הכול קבוצת אמהות/גננות. התייחסי לזה כמו "גן שעשועים וירטואלי" שאליו נכנסות האמהות לשאול מה עניינים, לדווח על האפרוחים או להתלונן על העייפות, ולפעמים גם לעוץ עצה. כשעולות סוגיות חשובות, מטבע הדברים העניינים קצת מתחממים, וכל עוד זה במסגרת המותר בפורום, זה בסדר גמור. נראה לי שיש לאנשים ציפיות קצת מוגזמות מהפורומים האלה.

 

[אמא שרון]

נדיה,

זהו בדיוק, שאנחנו כן חכמות ורגישות ופלורליסטיות. האלימות הגיעה בעיקרה מבחוץ. ואני כן חושבת שאם עזרנו בקצת למישהו אחד שהיתה לו בעיה שונה, או לחילופין אקוטית, אז עשינו הרבה. תקראי לי אידיאליסטית.

 

[דסי אשר]

אם מכה,למרות שמעוררת בנו, כאמהות-

חלחלה, אם פנתה לכאן, משמעותו שהיא רוצה עזרה. כל ההורים המכים, אם הם מסכימים- נעזרים על ידי בעלי מקצוע. , אני לא מצויה מספיק בחוק, אבל נדמה לי שהשופט מחייב את כולם לקבל עזרה. נכון שאיננו פורום מקצועי, אבל יכולה להיות תגובה אחרת מאשר התלהמות מהבטן. ראו שוב את מאמרו של רמי בר גיורא- "שירי ערש באספקלרית ההורות המוקדמת". הוא כותב על הרגשות *המפלצתיים"* שמתעוררים בלבן של אמהות לקטנים, בגל עומס התפקיד. רובינו מתגברות על הרגשות, ולא עושות רע לילדינו. חלק, ובמיוחד אלה שכנראה חוו משהו בילדות- ואינן מספיק בשלות להורות, עוברות את הסף- ועושות מעשים פוגעים. גם בפורום לא מקצועי אפשר לא לתקוף אותן, לא להתנפל עליהן- אלא לעזור להן כאמהות, ולהפנות אותן לעזרה. בעבר הרחוק מאד, כתבה אם משתתפת קבועה בפורום, הפעם באופן אנונימי, על הריון לא צפוי מחבר בעבודה, לא מבעלה. היא קראה לעזרה, כאן בפורום. ההתקפה עליה הייתה קשה מאד. היא ברחה. דסי

 

[Diana M]

../images/Emo45.gifמאוד נהנית לקרוא את הדברים שלך

דסי ומסכימה עם כל מילה. דיאנה

 

[אמאמצת]

אמא שרון ../images/Emo46.gif ל"חנה הוירטואלית"

יש הרבה "יציאות לא יפות", כמו זו שהיא כתבה בפורום חד הוריות מבחירה, וכולן לוקות באטימות, נחרצות ו...חוכמה מרובה. כנראה שיש לה לא מעט "נקודות חלשות", וכשאלו נוגעות ישירות בי ובילדתי - אני בהחלט מרשה לעצמי "להתלהם"

חבל לי שהגעתי לכאן מאוחר כל כך ולא הספקתי להגיב לשרשור המקורי.

 

[Kalla]

קראתי את הקישורים

ואכן לא נותר אלא להסכים עם דברייך.

 

[אמא שרון]

אני לא מתווכחת עם זכותך לאמר את

אשר על ליבך. הפורום פתוח לכולם. סבבה. אני אומרת, ונאלצת לחזור ולאמר, כי מתפספסים על המסר: את רוצה נאמר להגיד משהו, צודק לחלוטין. האם המסר שלך היה עובר טוב יותר עם פחות תוקפנות? לדעתי היית משיגה יותר הבנה מהצד השני, יותר הקשבה, אם היית מסבירה את הדברים שלך. מה שקרה כאן אתמול זה עליהום. אני הייתי היום דוגמא לא כל כך טובה, בדברי עם דיאנה מ. המכתב שלה לחנה פשוט הימם אותי. היא בתגובותיה אלי אטמה אותי (הקיבה הרגישה שלי, תגובותי האומללות וכיוצא באלה), ואני אטמתי אותה בחזרה (התנשאות, צביעות וגו). להגיד לך שיצא משהו מהויכוח הזה? שום כלום בריבוע. אלא אם כן לוקחים בחשבון את זה שכואב לי כל הגוף. בהחלט תשו כוחותי.

 

[Kalla]

אין דבר כזה

"ההתלהמויות באו מפורומים אחרים שנכנסו לכאן". כאן זה לא מועדון חברים סגור, אלא פורום פתוח לגמרי באינטרנט. מעמדם כחברי פורום של מי שכותב כאן בקביעות, נכנס פעם בחודש, רק קורא או מגיב רק פעם יחידה על הודעה שמסיבה זו או אחרת נראה לו חשוב להגיב עליה, שווה לחלוטין, ואין כל עדיפות למי מהם על פני האחרים וכולם בעלי זכויות זהות להתבטא בכל נושא שנוגע להם ולקבל תגובות מהכותבים האחרים. לחלק את האנשים למשתתפים קבועים, שרק על סמך היותם כאלה מגיע להם יחס מיוחד, הבנה ותמיכה, ולפולשים זרים כביכול שבאים לקלקל ולהרוס את האידיליה שנבנתה כאן ולא זכאים ליחס מועדף באותה המידה, זה עניין מוטעה בתכלית שסותר את רעיון הפורומים הפתוחים באינטרנט. הדרך היחידה לשפוט הודעות היא לפי היותן עומדות או לא עומדות בקריטריונים של חוקי ההתבטאות בפורומים, ולא לפי היותם של הכותבים קבועים ומוכרים או לא.

 

[vered4]

יש הבדל והוא לא ב"שוויה" של האמירה

אלא בעובדה שבפורום שאת/ה יחסית קבוע/ה בו- את/ה מתנהל/ת אחרת מאשר בפורום שאליו אתה נכנס להביע דעה. במקרה השני, ראיתי הרבה מקרים שאנשים התבטאו יותר בחריפות, ופחות התיחסו לרקע ויותר לאמירה הספציפית. פחות היה להם אכפת לפגוע באנשים (כנראה מהסיבה שהם לא "מכירים" אותם ולא צריכים להמשיך ו"להפגש" איתם). ההבדל עוד יותר בולט בין אנשים שמתיחסים לפורום מסוים כפורום "בית" לבין מבקרים אקראיים וחשוב להם לשמור על אוירה נעימה. אפשר לראות את זה בצורה הבולטת ביותר, במקרים בהם הודעה מסוימת מתפרסמת בשער תפוז- ואז אנשים נכנסים בגלל הקישור.

 

[Kalla]

אני "קבועה" בפורום הזה

אך אני יכולה להבטיח לך שאכפת לי באותה מידה לא לפגוע באנשים ללא סיבה באף פורום, בלי קשר לכמות ותכיפות ההשתתפות שלי בו. אני לא מתייחסת לאף פורום כאל בית ותמיד מודעת לזה שכל העולם ואשתו קוראים אף את ההודעות האינטימיות ביותר ולכן בחיים לא אכתוב הודעות כאלה או הודעות שלא אוכל בדיעבד לעמוד מאחוריהן ולהגן על עמדתי. הפורומים היחידים שאפסיק את השתתפותי בהם יהיו כאלה שלדעתי באופן קונסיסטנטי אינם מנוהלים באופן הגון ולא לפי מידת ה"ביתיות" שאני חשה בהם. אם יש לי מה לומר - אומר אותו ובתנאי שאעשה זאת בצורה מכובדת והולמת. טבעו של פורום פתוח כזה הוא שאנשים מפורומים שכנים ימצאו בו הודעות שנוגעות להם אישית ויגיבו. אני, אמנם, כפי שציינתי, לא נפגעתי באופן אישי (וגם יכולה להבטיח לך שלא "גייסתי" אף אחד ושמחשבה לעשות זאת אפילו לא עברה בראשי), אך כלל לא הופתעתי שאמהות מאמצות מפורומים אחרים (ואף לא מפורומים של תפוז בכלל) כן מצאו את ההודעה וחשו פגועות עד עמקי נשמתן. זה היה כל כך צפוי. הרי לילדים הפרטיים שלהן התייחסו כאל סחורה שטיבה המפוקפק ברור וידוע. אפילו אני, למרות שאני לא האדם הכי פנוי עלי אדמות, משוטטת לי לעיתים בפורומים שונים ומשונים, אף כאלה שאיני טורחת לכתוב בהם, לכן אין זה מפתיע אותי שמשתתפות בפורום אימוץ כזה או אחר מצאו את ההודעה הזו והגיבו בהתאם. מבחינתי, תגובותיהן שוות ערך לכל תגובה של כל משתתפת אחרת בפורום, קבועה ככל שתהיה.

 

[דניאלה-]

מחיקת השרשור היה לדעתי אקט אלים....

מאחר וגם 2 תגובותיי נמחקו (סביר להניח שגם זו תמחק) ולמען הגילוי הנאות, הנני אם מאמצת למתבגרת שאומצה בחו"ל, והגעתי לפה מאחר ובפורום אימוץ (ynet) הובא קישור עם דבריה של חנה גונן. אני מודה שנדהמתי מדבריה של חנה גונן, ובהחלט הזדהתי עם התגובות הכואבות של האמהות המאמצות, וכך גם הגבתי. ברור היה שחברות הפורום שמכירות את חנה גונן ינסו לגונן עליה, במילים כמו: זו היתה פליטת פה, וכו', זה היה לגיטימי מצדן למרות.. אולם הדיון יכול היה דווקא להעשיר את הפורום ע"י נתינת מקום לדעות שונות של אמהות לילדים מאומצים בהן היא פגעה. יש 3 "פרות קדושות" (לדעתי) שמצריכים התייחסות רגישה גדולה אליהם: השואה, חיילינו, וילדינו. אני רוצה לראות פה אמא אחת שאם יפגעו בילדה, לא תקום כלביאה על הפוגע/ת, ומה שחנה גונן עשתה היה בעיניי פגיעה קשה בכל ילד מאומץ חו"ל. ואם עדיין לא הבנתן/ם זאת, צר לי עליכם. שבת שלום דניאלה

 

[יסמין@]

וזה גם היה אקט של סתימת פיות

במקום לדון בנושא שעלה ולהיות *מודעים* יותר לגזענות ולדעות קדומות, מחקו והמחיקה היא אקט של השכחה, הדחקה והכחשה. וחבל, דווקא בפורום שעוסק בחינוך לגיל הרך שלא מבינים את החשיבות של ה*מודעות* לתופעה כזו (מטפלות לגיל הרך שנגועות בדעות קדומות), ומודעות הרי עשויה לסייע במלחמה נגד התופעה ובניסיון לפתור אותה. וזכרו: היום יש מטפלת שהדעות הקדומות שלה מכוונות לילדים שאומצו בחו"ל. מחר תהיה מטפלת שהדעות הקדומות שלה יכוונו נגד מאפיין של הילד שלכן...

 

[ליליה והגמדים]

אני שמחה שצר לך עלינו

כי הרגשנו קצת אבודות ערכית עד שבאת. הראשונות שגינו את האמירה המאוד גזענית של חנה גונן היו חברות הפורום הזה, שהצליחו עפעס לעשות את זה בחריפות רק בלי אלימות. ה"גיוס" היה מיותר ברוחו האלימה.

 

[לאה3]

גיוס? ואולי צווי 8?../images/Emo3.gif

לא היה שום גיוס ודברייך הם השמצה גרידא. השמועה על הודעתה האיומה של חנה גונן פשטה כמו אש בשדה קוצים בפורומים השונים של האימוץ, וכמו כל אם הקמה להגן על גוזליה, הגענו לכאן כולנו, ההורים המאמצים, לראות (ולא להאמין) במה דברים אמורים. נכון שהכותבות הקבועות של הפורום הנ"ל יצאו כנגד ההודעה הנ"ל, אך יחד עם זאת כאילו הלכו על ביצים וחלקן טענו כי זו היתה פליטת פה, החלקה, מעידה ועוד כינויים ברוח זו.

 

[יסמין@]

והקישור להודעה נוספת של חנה גונן

שבו היא פרשה את דעתה על אימוץ חו"ל מעיד שזו לא היתה פליטת פה מקרית. וחוץ מזה, מה זה "פליטת פה"? הרי הפה פולט מה שהמוח חושב...

 

[ליליה והגמדים]

זה בדיוק הגיוס ../images/Emo51.gif

 

[1ערגה]

אני הבעתי את מחאתי בפני הנהלת

הפורומים על דרך ניהול פורום ספציפי זה. במגוון הפורומים בהם אני משתתפת לא היתה דוגמא כזאת של השימוש במחיקון. הסיבות שהעלו ע"י מנהלות פורום זה לסיבת המחיקה ממש לא עינייניות ונטולות כל שיקול חינוכי.

 

[אמא של קרן]

אני לא מבינה...

השרשור נמחק כיוון שהמחנכת המכובדת לא טרחה להסביר את עצמה??! זהו שיקול נבון למחוק שרשור שלם שיצא מדם ליבן של אמהות לילדים מאומצים שרובם מאותו איזור גיאוגרפי שה'מחנכת' תייגה אותו באופן נמרץ כל כך??! מנהלות הפורום המכובד הזה - הייתי מחפשת לי תירוץ מכובד יותר למחוק את השרשור... בלי לירוק בפרצופם של רבים כל כך. מהי המטרה? להחזיק כותבת אחת בפורום הזה? כפי שכבר ראיתי מביקורי המועטים כאן - היא תשאר בלאו הכי. את כל השאר, דהיינו אותנו המאמצות, שגם אנחנו מחנכות ילדים בגיל הרך - הצלחתן להבריח וגם השארתן לנו טעם מר מאוד בפה.

 

[לאה_מ]

מכיוון שהמחיקה היא אקט שלי,

אני אנסה להסביר את ההחלטה, שהתלבטתי הרבה לפני שקיבלתי אותה: חנה כתבה הודעה, שכללה לטעמי נימה גזענית ומתייגת, וככזו עברה על תקנון הפורומים, והיתה ראויה למחיקה. אם זאת, הואיל והמדובר בגולשת קבועה בפורום, אני סברתי שיש מקום לתת לה להבין את משמעות הדברים שכתבה, לחשוב עליהם, להסביר ולהתנצל. זו הסיבה שלא מחקתי את ההודעה מלכתחילה. מכאן התחיל שרשור ארוך של "השתלחות" בחנה גונן, שנבעה, אני משערת, בעיקרה מסערת נפש של אמהות מאמצות, ובצדק לחלוטין, ועם זאת, חלק מההודעות עשו שימוש בשפה בוטה ומעליבה, דבר שאף הוא מנוגד לתקנון הפורומים ולפיכך מציב את אותן הודעות כראויות למחיקה. עם זאת, מתוך כבוד לרגשותיהן של האמהות שהגיבו, ומתוך ציפיה שמהדיון הזה יצא משהו שהוא יותר מהודעה גזענית ותשובות כועסות, אלא אולי באמת יתפתח איזה דיון מעמיק יותר בנושא (כפי שאגב קורה בשרשור הזה, בו מתנהל דיון מאד מעניין בשאלת סוג התמיכה שפורום צריך להעניק לפונים שחורגים מהאווירה השולטת בו). כאשר נכנסתי לפורום בשעות הערב נוכחתי לדעת, שאף שדיון כזה לא התפתח, גם חנה גונן ביקרה בפורום ובכל זאת לא מצאה לנכון להגיב בצורה כלשהי לאותו שרשור. המסקנה שלי היתה שאם כך ככל הנראה לא יכולה להיות התפתחות מהשרשור הזה שתהפוך אותו לדיון בעל ערך לפורום. לכן החלטתי למחוק אותו. הדבר לא נעשה מתוך רצון לגהץ ולשמור על פנים יפות לפורום. אני עושה מאמץ גדול בפורום להמנע ממחיקות, וניתן היה לראות זאת בשרשור הארוך בנושא ההנקה שהיה כאן רק לפני ימים ספורים. הוא גם לא נעשה ממניעים אישיים שלי. עם זאת, כמנהלת הפורום, שיקול הדעת מסור בידי. זו ההחלטה שקיבלתי. יתכן שהיא היתה שגויה, יתכן שמנהל אחר היה מגיע למסקנות אחרות. הסברתי לכן את העומד מאחורי החלטתי לא כדי להתנצל, אלא משום שאני רואה את הכאב ומכבדת את רגשות העומדות מאחוריו, ולא רציתי שיווצר הרושם שהדבר נעשה מתוך זלזול בכן והקלת ראש. אני תקווה שמי שהגיל הרך בליבה ובנפשה תמצא לנכון להשתתף בדיונים כאן בפורום, גם כאלה שלא עוסקים בשאלות אימוץ. כל הורה נוסף כאן נותן לנו זוית ראיה נוספת, פרספקטיבה נוספת, ואנו שמחים על כך. אני מזמינה אתכן, עם כן, להוסיף ולהשתתף כאן בדיונים כגולשות מן המניין, ולא רק כאורחות מזדמנות.

 

[אמא של קרן]

אני חושבת שאת טועה

אני חושבת שלדיון היה ערך רב מאוד: הוא האיר לרבים מאתנו מה יכול לקרות לילדם במערכת החינוך. ולא רק לילדים המאומצים, אלא גם לילדים מעדות שונות (בהנחה שגזענות אינה מופנית רק כלפי ילדינו המאומצים, אלא גם כלפי ילדים אחרים מחבר העמים, למשל - ש'לוקים' באותן תכונות נוראיות המאפיינות את מוצאם). כולנו יודעים שמורה גרוע אחד, או גננת גרועה אחת, יכולה לפגוע קשות בנפשות ילדינו הרכים - גם אם הם לא מאומצים, אלא סתם מתייגים אותם - אפילו לא מסיבות של גזע - בצורה כזאת או אחרת. כאן קיבלנו לצערי הוכחה ניצחת לכך. עבורנו, ההורים המאמצים, אני חושבת שהיתה לו חשיבות רבה גם בנקודה אחרת: רובנו ככולנו רואים ערך רב בשיתוף הסביבה, ובמיוחד גננות ומורים, בנושא האימוץ. אני חושבת שרבים מאתנו ינסו לתהות היטב על קנקן אנשי החינוך שמטפלים בילדיהם לפני שימסרו אותם בידיהם, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בגיל הגן, כאשר ניתן לבחור בין גנים בקלות רבה יותר. בנוגע להזמנה להשתתף בפורום שלכן: תודה, אבל כרגע לא תודה. בעיני תפוח אחד רקוב כל כך אכן מרקיב ומרעיל את החבורה כולה. מצד שני, אני מעריכה מאוד את כל האחרים (אחרות) שרובם הביעו דעות הדומות לשלנו. לאה, לדעתי אכן היתה חובתך להוריד את ההודעה מייד לאחר שהועלתה ולדון עם 'חנה' בעניין במסרים או בכל אופן אישי אחר. אם בחרת שלא לעשות זאת מלכתחילה -אני חושבת שהיה עלייך להותיר את השרשור והדיון שהתפתח. אבל זאת רק דעתי, ובזה אני נפרדת מכם לשלום.